אחרי שנתיים וחמישה גלים: הסיפור של הקורונה השתנה, אבל לא נגמר

שלושה גרפים מראים שהגל החמישי לא באמת היה קל יותר מהגלים הקודמים, אבל הם גם מלמדים שאולי היה אפשר להתמודד עם כל הגלים בלי לסגור את המשק ■ על השאלה הגדולה ביותר, מה יהיה האופי של הגלים הבאים, עדיין אי-אפשר לענות

בדיקות קורונה
צילום: אוהד צויגנברג

הגל החמישי מאחורינו ועברו שנתיים מאז שכל סיפור הקורונה התחיל, ולכן זה זמן טוב לסיכום מצב הקורונה וגלי התחלואה עד כה. הנה שלושת הגרפים העיקריים ששווה להסתכל עליהם:

הגרף הראשון מציג את מספר החולים המאומתים. זוכרים את הגל הראשון, בפסח לפני שנתיים, כשהטילו עוצר על כל המדינה? בסקלה של הגל החמישי שנגמר עכשיו בכלל לא רואים אותו, אבל צריך גם להזכיר שכל הנתונים שעוסקים מספר החולים המאומתים תמיד היו בערבון מוגבל מאוד. בהתחלה זה היה כי מספר המאומתים שיקף בעיקר את מספר הבדיקות - ולא היו מספיק בדיקות. כלומר, יש להניח שמספר החולים בגל הראשון היה למעשה הרבה יותר גבוה.

אחוז הבדיקות החיוביות היה גבוה, מה שמחזק את ההערכה שזה אכן המצב. גם כיום אחוז הבדיקות החיוביות גבוה, אבל מסיבה אחרת: אנשים שחוששים שהם חולים עושים קודם כל בדיקה ביתית, ורק אם מתקבלת תשובה חיובית הם הולכים לבדיקת מעבדה שנכנסת לסטטיסטיקה. במילים אחרות, יש פחות בדיקות שליליות כי פחות שליליים מגיעים להיבדק. בנוסף, תמיד יש חולים ללא סימפטומים, שלא נדע עליהם אם הם לא נבדקו.

בגלל הבעיות בספירה אמינה של החולים, מתקבלת תמונה טובה יותר אם מסתכלים על מספר המאושפזים, ובפרט על החולים במצב קשה - אז הפער בין גלי הקורונה מצטמצם. אמנם בגל החמישי היו יותר מאושפזים במצב קל מאשר בגלים הקודמים, אבל מבחינת החולים במצב קשה שיא הגל האחרון היה דומה לשיא שנרשם בגל השלישי. מעניין גם שעקומת הגל האחרון (גל 5ב' בתרשים) מאופיינת רק בחולים במצב קל, ולא בחולים במצב בינוני וקשה.

אבל עיקר התהודה ניתנת באופן טבעי למתים. גם כאן מסתבר שהגל האחרון דומה לגל השלישי, וששניהם יותר גדולים מהגלים האחרים. אבל עד כמה התמותה מהקורונה היתה משמעותית? ואיך היא השתקללה עם תמותה מסיבות אחרות? כדי לענות על השאלות האלה צריך לנתח את התמותה העודפת בכל התקופה - ואת זה נשאיר לטור הבא.

אחרי שנתיים וחמישה גלים - אפשר לומר שזה לא נגמר, אבל כן רואים שינויים. הגל החמישי, שנגרם על ידי זן האומיקרון, היה שונה מהגלים הקודמים. הוא היה הרבה יותר גדול מבחינת ההדבקה והתחלואה, אבל גם עושה רושם שהמחלה בגל הזה היתה קלה יותר - ורבים ראו בזה סימן לכך שהקורונה כבר לא כל כך מסוכנת. זה לא לגמרי נכון, והנתונים מראים שהגל החמישי לא באמת היה קל יותר: הירידה היחסית בתחלואה הקשה ובמוות התאזנה עם העלייה בהדבקה, כך שבסך הכל המצב נשאר בערך כמו שהוא היה בגל השלישי.

בה בעת, ההתמודדות עם הגל החמישי בלי סגירה של המשק מראה שאולי היה אפשר להתמודד יותר טוב גם עם הגלים הקודמים. השאלה הגדולה, שעליה כמובן אין תשובה, היא מה יהיה האופי של הגלים הבאים. האם הקורונה אכן תהפוך למחלה שגרתית, או שחלילה יהיו עוד הפתעות לרעה? עושה רושם שלכולם פשוט נמאס מהקורונה, וכולם רוצים לשכוח ממנה או לפחות להתעלם ממנה. אבל צריך לזכור שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעשות זאת רק בזכות אנשי מערכת הבריאות, שנמצאים עם היד על הדופק כדי לראות אם משהו משתנה.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"