הטרור תמיד כאן - אבל לפעמים אנחנו פשוט לא שמים לב

התהודה שפעולות טרור אחדות זוכות לה גבוהה ולא קשורה לסטטיסטיקה. הייחוד של השבועות האחרונים הוא לא בעצם קיום הפיגועים אלא בהצלחה שלהם ובמיקומם

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פינת זיכרון תל אביב
צילום: הדס פרוש
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

מעציב שצריך לחזור לנושא הזה, אבל הטרור שוב מאיים להכתיב לנו את סדר היום. לכן, ראוי להיזכר איפה אנחנו חיים ומה היה כאן בעבר. נתחיל בנתונים הכי קשים - מספר ההרוגים מטרור בכל שנה. עכשיו רק תחילת אפריל, ומספר ההרוגים השנה כבר עומד על 13. למרבה הצער המספר הזה לא ממש חריג. היו לא מעט שנים בהיסטוריה שהיינו שמחים לראות בהן מספר כזה נמוך של הרוגים.

לצורך קנה מידה, הגרף מראה גם את ההרוגים בתאונות דרכים. בשנים האחרונות מדובר ביותר מ-300 נפש לשנה (הירידה בשנת 2020 מיוחסת לקורונה). וזה כמובן לא הכל. מספר המתאבדים בשנה דומה למספר ההרוגים מתאונות דרכים. מספר ההרוגים מתאונות אחרות כמו תאונות ביתיות, נפילות, תאונות עבודה, טביעה, ועוד - גבוה עוד יותר.

כל זה מדגיש עד כמה הטרור הוא גורם שולי מבחינה סטטיסטית. אפילו בשנה המדממת ביותר של האינתיפדה השנייה, ההרוגים מטרור היו פחות מחמישית מכלל המתים מסיבות לא טבעיות. ברוב השנים זה הרבה פחות מאחוז. אבל התהודה שפעולות טרור זוכות לה גבוהה ולא קשורה לסטטיסטיקה.

נושא שני הוא פעולות הטרור עצמן. השב"כ מפרסם דוח"ות חודשיים על פעולות טרור מאז 2014. מתברר שהרוב המכריע של הפיגועים השוטפים בכל השנים הוא זריקת בקבוקי תבערה. בסבבי הסלמה מול עזה יש ירי של מאות ואפילו אלפי רקטות. אבל יש גם לא מעט פיגועים מהסוג שראינו בשבועות האחרונים, אם כי בדרך כלל הם מסתיימים בלי הרוגים.

הגרף הבא מראה את הנתונים על הפיגועים מהסוגים הקשים יותר: ירי, דקירות, דריסה, ומטענים. כפי שאפשר לראות, פיגועים כאלה קורים באופן שוטף, בעיקר בשטחי הגדה המערבית, במזרח ירושלים, וקצת גם בעוטף עזה. הייחוד של השבועות האחרונים הוא לא בעצם קיום הפיגועים אלא בהצלחה שלהם ובמיקום שלהם, בתוך הקו הירוק. בפברואר היו לא פחות פיגועים מאשר במרץ, פשוט לא שמנו לב.

מה שמחזיר אותנו לנושא התהודה. המטרה של הטרור היא לעורר פחד ואימה. לשבש את החיים ואת ההתנהלות היום-יומית. כך, כל מי שמשתתף בהעצמת התהודה של הטרור ובליבוי ההיסטריה הציבורית בעצם משחק לידיהם של הגרועים באויבנו. זה כולל את אמצעי התקשורת עם השידורים החיים האינסופיים של "כתבי השטח", שבעצם אין להם שום דבר חדש לומר. וזה כולל את הפוליטיקאים שרוקדים על הדם ומבטיחים "להראות להם" ולחסל את הטרור.

הסטטיסטיקה מראה שאין סיבה להאמין להם. כל עוד המדיניות הכללית היא "לנהל את הסכסוך" בלי לנסות לפתור אותו, ימשיך להיות טרור שוטף, וימשיכו להתרחש התפרצויות גדולות יותר, מדי כמה שנים. כפי שרואים בבירור, הדבר היחיד שגרם לירידה של ממש במספר פעולות הטרור היה הסגרים של הקורונה – ואפילו אז עוד היו כמה פיגועים.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר. "זקן אחד, אלטשולר, הזהיר - ואף אחד לא שמע"

הוא צדק? הסיכון גדל, ונבואת הזעם של אלטשולר עלולה להתגשם

ג'רום פאואל, נגיד הבנק הפדרלי. נותרה חצי נקודת אחוז נוספת עד לרף הריבית שהבנק מתכוון להגיע אליו

עוד מאמץ אחד קטן: הבנק הפדרלי עומד לשחרר את החבל. כך זה ישפיע עלינו