המדד שיכול להסביר מדוע אוקראינה לא רוצה להיות חלק מרוסיה

מבט על שני מדדים שמשווים את המצב במדינות שונות בעולם יגלה כי יש קשר הפוך בין רמת הדמוקרטיה לבין רמת השחיתות. רמת הדמוקרטיה באוקראינה היא אחת הסיבות לרצונה לשמור על עצמאות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טנק רוסי שהושמד בידי צבא אוקראינה בחרקיב, ב-26 בפברואר
טנק רוסי שהושמד בידי צבא אוקראינה בחרקיב, ב-26 בפברוארצילום: SERGEY BOBOK - AFP

נתוני 2021 של שני מדדים שמשווים את מצב מדינות העולם פורסמו באחרונה: מדד הדמוקרטיה של יחידת המחקר של האקונומיסט (שבועון מוביל בנושאי כלכלה ופוליטיקה), ומדד תפישת השחיתות של ארגון "שקיפות בינלאומית". אף על פי שמדובר במדדים לדברים שונים, מעניין להשוות אותם אחד לשני.

מדד הדמוקרטיה מבוסס על 60 שאלות שמחולקות לחמש קטגוריות. כל שאלה יכולה לתרום נקודה אחת לציון, וחלקן גם חצי נקודה, כדי לאפשר התייחסות ל"שטחים אפורים" שבהם אין מידע מובהק. הסקלה היא 0 עד 10. את המידע אוספים מחוות דעת של מומחים ומסקרי דעת קהל. בטור קודם ערכתי השוואה בין ישראל למדינות אחרות, בהתבסס על הציונים בשתיים מחמש הקטגוריות: זכויות אזרחיות ומעורבות פוליטית של הציבור.

מדד תפישת השחיתות מבוסס על הדעות של אנשי עסקים ומומחים למדינות שונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בפרסומים של 12 גופים. הגופים האלה כוללים גופים כלכליים כמו הבנק העולמי והפורום הכלכלי העולמי, גופי מחקר כמו יחידת המחקר של האקונומיסט, וארגונים שונים כמו פרידום האוס האמריקני.

הערכות השחיתות של כל הגופים האלה נאספות ומנורמלות סטטיסטית (חיסור הממוצע, חלוקה בסטיית התקן, והתאמה לסקלה של 0 עד 100). הנרמול הזה מאפשר לשלב הערכות שונות ולהשוות את התוצאות משנה לשנה. הציון של כל מדינה הוא הממוצע של הציונים שגופים שונים העניקו לה. לא כל הגופים מדרגים את כל המדינות, וצריך לפחות שלושה ציונים כדי להיכלל במדד הסופי. 0 מייצג שחיתות מקסימלית ו-100 מייצג טוהר מלא. אני מציג בגרף סקלה הפוכה כי כשמדובר במדד לשחיתות יותר אינטואיטיבי לחשוב שערכים גבוהים ייצגו שחיתות גבוהה.

אז אחרי כל ההקדמות האלה, הנה התוצאות של הקשר בין ציוני מדד הדמוקרטיה למדד השחיתות. כל מדינה מיוצגת על ידי דיסקית, שהמיקום שלה נקבע לפי ערכי שני המדדים: המיקום האופקי מייצג את מדד הדמוקרטיה, והאנכי את מדד השחיתות. הגודל של הדיסקית משקף את גודל האוכלוסייה במדינה. זה מאפשר לראות לא רק את פיזור המדינות בצירים של דמוקרטיה ושחיתות, אלא גם לקבל הערכה איזה חלק מהאנושות חי בתנאי דמוקרטיה ושחיתות שונים. הצבע של הדיסקיות משקף את היבשת, ומראה גם איפה הם גרים.

מה שרואים מיד הוא שיש קשר הפוך בין רמת הדמוקרטיה לבין רמת השחיתות: בגדול, ככל שמדינה דמוקרטית יותר, רמת השחיתות בה – לפי המדד הזה – נמוכה יותר. אבל זה לא קשר ישיר ורציף. ניתן לחלק את המדינות לשני צברים, כפי שמודגש על ידי האליפסה הוורודה והאליפסה התכולה. במדינות פחות דמוקרטיות, אלה שבאזור של האליפסה הוורודה, השחיתות די גבוהה, ויורדת רק קצת כשהמדינה נהיית יותר דמוקרטית. במדינות היותר דמוקרטיות, אלה שבצד ימין למטה, השחיתות נמוכה, ויורדת בחדות כשהדמוקרטיה משתפרת. אנחנו בקבוצה היותר דמוקרטית, אבל יחסית למעלה ומשמאל בה, כלומר בקצה הפחות דמוקרטי והיותר מושחת.

חשוב גם לציין שיש הפרדה חדה בין שתי הקבוצות: מדינות עם מדד דמוקרטיה קטן מ-7.5 הן בקבוצה הראשונה, ומדינות עם מדד גדול מ-7.5 בשנייה. זה קרוב לגבול בין "דמוקרטיות מלאות" לבין "דמוקרטיות פגומות" שמשמש לסיווג לפי מדד הדמוקרטיה: הגבול הזה מבחין בין ערך גבוה מ-8 לעומת קטן מ-8.

החריג בהקשר הזה היא סין. היא מסווגת כמדינה אוטוריטרית שרמת הדמוקרטיה בה נמוכה, אבל רמת השחיתות בה פחותה ממה שרואים במדינות אוטוריטריות אחרות. אם משווים לנתונים משנים קודמות, השחיתות בסין גם במגמת ירידה קלה. וברוח הזמן, מעניין גם לראות את היחס בין אוקראינה לרוסיה. ההבדל העיקרי הוא במדד הדמוקרטיה, שמסביר למה האוקראינים לא רוצים להסתפח לרוסים (מעבר לכך שהם פשוט לא רואים את עצמם כרוסים). אבל מצד שני, גם להם יש עוד הרבה לאן להתקדם בממד השחיתות.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ירוחם אקסלרטור מיינדסט 2019

"סבב הגיוס הראשוני התבסס על חלום, עכשיו הוא התחבר למציאות"

גילעד אלטשולר. "זקן אחד, אלטשולר, הזהיר - ואף אחד לא שמע"

הוא צדק? הסיכון גדל, ונבואת הזעם של אלטשולר עלולה להתגשם