הפער בין המדינות שאחראיות למשבר האקלים - לאלה שמשלמות את המחיר

מפת המדינות שפולטות הכי הרבה CO2 ומפת המדינות שנפגעות הכי הרבה ממשבר האקלים כמעט משלימות זו את זו ■ המדינות שסובלות ביותר הן מדינות אפריקה, שהפליטות שלהן נמוכות - אבל הפגיעות שלהן כפולה

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קונגו. התרומה לזיהום היא שולית ביחס למדינות הצפון
קונגו. התרומה לזיהום היא שולית ביחס למדינות הצפוןצילום: ALEXIS HUGUET - AFP
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

קצת יותר מחודש עבר מוועידת האקלים בגלזגו, שבה לא ממש החליטו להקטין את השימוש בדלקים פוסיליים מספיק כדי להבטיח שההתחממות הגלובלית תישאר בטווח של 1.5 מעלות. היו דיווחים שנשיא הוועידה התנצל בסופה, וכמעט בכה. רוב הפרשנויות האשימו במצב את סין והודו, שהכלכלה שלהן תלויה בפחם וקשה להן להפסיק את השימוש בו.

אבל יש עוד סיבה לכך: הפער בין מי שאחראי - למי שמשלם את המחיר.

גרינפיס הוציאו בשבוע שעבר תרגום למאמר של פרופ' סוניה קלינסקי מאוניברסיטת אריזונה, שמתייחס לבעיית שינוי האקלים מנקודת מבט של צדק ואי־שוויון. יש שם כמה תרשימים ומפות שמדגימים את הטיעונים. בפרט תפסו את עיני שתי מפות - אחת שבה המדינות צבועות לפי פליטת ה-CO2 שלהן, והשנייה שבה הן צבועות לפי הפגיעוּת שלהן משינוי האקלים. מה שמעניין הוא ששתי המפות האלה נראו משלימות זו לזו - בראשונה, המדינות הצבועות בצבעים החזקים יותר היו בחצי הכדור הצפוני, וקצת גם באזורים דרומיים, אבל מרכז אפריקה נראה די ריק. בשנייה, מרכז אפריקה בלט, ובמידה מסוימת גם דרום־מזרח אסיה ודרום אמריקה, ואילו הצפון ואוסטרליה היו די חסרי צבע.

כדי לבדוק עד כמה הקשר הזה מובהק, ציירתי את גרף הפיזור הבא. הציר האופקי הוא פליטת CO2 לנפש (זה בסקאלה לוגריתמית מסיבה שתוסבר בהמשך). היחידות הן טונות לנפש בשנה. הציר האנכי הוא מדד הפגיעוּת שהוגדר על ידי חוקרים מאוניברסיטת נוטרדאם, שהסקאלה שלו היא בין 0 ל-1. כל מדינה מיוצגת על ידי דיסקית שהגודל שלה משקף את גודל האוכלוסייה במדינה, והצבע שלה את היבשת שבה היא שוכנת.

נתחיל מימין. המדינות שבהן יש פליטה רבה יחסית של CO2 הן מדינות אירופה, ארה"ב וסין (וגם אנחנו שם, העיגול הכחלחל הקטן בין מדינות אירופה). אירופה וארה"ב (וגם אנחנו) נהנים מרמת פגיעות נמוכה יחסית, סין קצת פחות. אבל גם סין במצב יותר טוב מהודו ומדינות דרום אמריקה, שפולטות פחות ופגיעות יותר. וכמובן, הסובלות ביותר הן מדינות אפריקה, שהפליטות שלהן מהוות אחוזים בודדים מאלה של המדינות הפולטות של הקבוצה הראשונה - אבל הפגיעות שלהן כפולה.

אם רוצים לתאר את הקשר בין פליטות לפגיעות, נוח שהנקודות בגרף יהיו על קו ישר. בגרף המקורי שציירתי זה לא היה כך: לרוב המדינות יש רמת פליטות נמוכה, אז הן הצטופפו בצד שמאל של הגרף; ואלה שפולטות יותר יצרו מעין קשת שיורדת לכיוון ימין. אבל כשציירתי את הגרף שוב עם ציר אופקי לוגריתמי, המדינות די הסתדרו על קו ישר, כפי שניתן לראות. המשמעות של שימוש בציר לוגריתמי הוא שמרחקים שווים מייצגים כפל ולא תוספת של ערך. אז במקרה הזה, מה שמקבלים הוא המודל הבא: על כל הכפלה של הפליטות פי עשרה, אינדקס הפגיעות יורד ב-0.15.

אז זה חלק מההסבר לחוסר המעש: המדינות שבסכנה הכי גדולה לא יכולות לעשות הרבה, כי הן לא באמת חלק מהמשחק; ואלה שפולטות הרבה - ולכן יש להן מה לצמצם - לא בסכנה מיידית, אז המוטיבציה שלהן יותר נמוכה. זה כמובן בהנחה שמסתכלים רק על הפגיעות הישירה, ומתעלמים מהאפשרות של קריסה גלובלית שתשפיע על כולם.

בו בזמן, צריך לזכור שזה רק חלק מההסבר. ייתכן שחלק גדול יותר הוא הקושי לשנות. במקרה של הודו, למשל, זה ממש טרגי: הם רואים את המשך השימוש בפחם כהכרחי כדי להמשיך להתפתח, ואכן יש להם עוד הרבה לאן להתפתח, אבל הם גם בסכנה גבוהה יחסית לפגיעה ממשבר האקלים.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים