האם הקורונה מסוכנת יותר לאוכלוסייה מסוימת: מה הנתונים הרלוונטיים אומרים

אחד המוטיבים החוזרים בגיבוש המדיניות להתמודדות עם הקורונה הוא להגן על המבוגרים, מכיוון שהקורונה מסכנת אותם יותר מאשר מסכנת אחרים. כך תבינו אם הווירוס אכן מסוכן יותר עבור חלקים באוכלוסייה

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

הטור הזה הוא השלישי בסדרה על איך חינוך לאוריינות נתונים במערכת החינוך יאפשר הבנה - והתמודדות טובה יותר עם משבר הקורונה. הרעיון הוא לנסח שאלות שאפשר לענות עליהן באמצעות נתונים, ואז להראות את הנתונים הרלוונטיים ואיך לקרוא אותם. כך צדים שתי ציפורים במכה אחת: גם לומדים איך ללמוד, וגם מקבלים מידע מבוסס על הקורונה.

אחד המוטיבים החוזרים בגיבוש המדיניות להתמודדות עם הקורונה הוא להגן על המבוגרים. בשם המטרה הזאת הוקם מטה אבות ואמהות כדי לדאוג למיגון יעיל בבתי האבות. יש גם מי שהציעו להסיר את מגבלות הריחוק החברתי מהצעירים כי הם כמעט לא חולים, ולהכניס לסגר רק את המבוגרים שעבורם זה מסוכן. כשתתקבל חסינות עדר כי רוב האוכלוסייה יחלה ויבריא, אפשר יהיה לבטל את הסגר של המבוגרים. לעומתם יש את מי שטוענים שהכנסת מבוגרים לסגר מבודד, תוך ניתוק מהמשפחות שלהם ומניעת האפשרות להסתובב בחוץ, זה לא הרבה יותר טוב מלחלות בקורונה.

כל הדברים האלה תלויים במידת הסכנה למבוגרים ומידת אי-הסכנה לצעירים. זה המקום לדיון בכיתה על איך בדיוק מגדירים סכנה לקבוצת אוכלוסייה מסוימת. אני אשאיר את זה לרגע באוויר בלי לתת תשובה.

השלב הבא הוא לחפש נתונים רלוונטיים ולראות מה הם אומרים. המקום הטבעי לחפש נתונים כאלה הוא הדשבורד של משרד הבריאות. ואכן יש שם גרף שנראה מתאים למה שאנחנו מחפשים: הוא נקרא "פילוח מדדים שונים לפי גיל ומין". אפשר לבחור את המדד נפטרים ואת תקופת הזמן כדי לראות כמה מתו מקורונה בכל צרוף של גיל ומין. זאת התוצאה.

במבט שטחי זה נראה בדיוק מה שאנחנו רוצים. אפשר לראות שהרוב המכריע של המתים הם מבוגרים, ורק מיעוט קטן הם צעירים. למשל רק אחוז מהמתים הם בני פחות מ-40, ו-91% הם מגיל 60 ומעלה. אבל אם חושבים על זה יותר לעומק משהו כאן חשוד. איך זה שהמבוגרים ביותר, אלה בגילים מעל 90, מתים פחות ממבוגרים בגילים מתחת ל-90? זה מעלה את השאלה הבאה: האם האחוזים האלה הם באמת מה שאנחנו צריכים?

עכשיו נחזור לדיון על איך מגדירים סכנה לקבוצת אוכלוסייה. אפשר להציע כמה אפשרויות, ולערוך דיון על איזו מהן היא הנכונה יותר. זה קצת מבלבל, אז ננסה להסביר בפירוט.

אפשרות אחת היא שהסכנה מתבטאת בחלק היחסי שבני הקבוצה מהווים מבין המתים. במילים אחרות, ככל שיותר מהמתים באים מהקבוצה הזו, כנראה שבני הקבוצה הזאת בסכנה גדולה יותר. זה מה שהגרף של משרד הבריאות מראה. ה-100% הוא כל המתים, והגרף מראה איזה אחוז מהמתים שייך לכל קבוצה בהתאם לגיל ומין.

האפשרות השנייה היא שהסכנה מתבטאת בחלק היחסי של בני הקבוצה שמתים. כאן אנחנו מתייחסים לכל קבוצה בנפרד כ-100% שלה, ובודקים איזה אחוז מבני הקבוצה מתו כתוצאה מהקורונה. אז מה אתם חושבים? מה האפשרות הנכונה יותר?

אחת הסיבות שזה מבלבל היא שאם הקבוצות השונות בערך באותו גודל, אין הבדל משמעותי בין שתי הגישות. והנטייה הטבעית שלנו היא להניח במובלע שקבוצות הן באותו הגודל. אבל במציאות הקבוצות יכולות להיות בגדלים מאוד שונים - למשל יש הרבה יותר צעירים מאשר קשישים. ואם הקבוצות בגדלים שונים זה כן משפיע: בקבוצה גדולה צפוי שיהיו יותר מתים מאשר בקבוצה קטנה (היתה דוגמה כזאת גם בטור הראשון בסדרה). לכן האפשרות השנייה, שמתבססת על שיעור המתים בקבוצה במקום על מספר המתים, יותר נכונה.

אבל האפשרות השנייה היא בעצם ערבוב של שני דברים: הסכנה למות מקורונה היא המכפלה של הסכנה לחלות בקורונה מלכתחילה, כפול הסכנה למות אם אתה חולה. הגורם הראשון בכלל לא קשור לקורונה, אלא לצעדי המניעה כמו חיסונים וריחוק חברתי. אם אנחנו רוצים להעריך את הסכנה מהקורונה עצמה, צריך להתמקד בגורם השני בלבד. זה מצביע על אפשרות נוספת שראוי לשקול.

הסכנה מתבטאת בחלק היחסי של בני הקבוצה החולים שמתים. במקרה הזה ה-100% הוא לא כל הקבוצה, אלא רק בני הקבוצה שחלו. מתוך קבוצה זאת בודקים איזה אחוז מבני הקבוצה החולים מתו כתוצאה מהקורונה.

אפשרות שלישית היא המדד שנקרא "שיעור התמותה" – באנגלית death rate. במילים אחרות, איזה אחוז מתוך החולים מתו מהמחלה. זה המדד שצריך להשתמש בו כדי להעריך את הסכנה ממנה. הגרף הבא מראה את שיעור התמותה בצרופים שונים של גיל ומין.

שימו לב שבגרף הזה, בניגוד לגרף של משרד הבריאות, האחוזים לא מסתכמים ב-100%. זה כי הם לא אחוזים מתוך אותה קבוצה (המתים) אלא אחוזים מקבוצות שונות - קבוצות גיל ומין של חולים בקורונה. אבל זה מאפשר לנו להשוות את מה שקורה בקבוצות השונות האלה.

בפרט אפשר לראות, כפי שצפוי, שהקשישים ביותר אכן בסכנה גדולה יותר מהקשישים פחות (התמונה ההפוכה בגרף הקודם נובעת מכך שתוחלת החיים היא רק קצת יותר מ-80, אז פשוט יש הרבה פחות קשישים מעל גיל 90, ולכן גם פחות מתים). אצל גברים בני 90 ויותר שליש ממי שחולים בקורונה מתים מזה. אצל נשים בגילים האלה קצת יותר מחמישית מתות.

אם מסכמים קבוצות גיל רחבות יותר, בלי להפריד בין גברים לנשים, מקבלים את התוצאות הבאות.

1. שיעור התמותה בגילים עד 40 הוא 0.014%. זה שיעור מאוד נמוך. זה אומר שאחד מתוך כל 7,000 חולים ימות מקורונה.

2. שיעור התמותה בגילים 60-40 קצת יותר גבוה ומסתכם ב-0.25%. זה אומר שבגילים האלה אחד מכל 400 חולים צפוי למות.

3. שיעור התמותה בגילים 68-60, שכבר נחשבים מבוגרים מאוד, הוא 3.23%. בגילים האלה אחד מכל 30 חולים מת.

4. שיעור התמותה אצל המבוגרים ביותר, מגיל 80 ומעלה, הוא 17.9%. בגילים האלה קצת יותר מאחד מכל שישה חולים ימות.

בנוסף יש גם פער משמעותי בין גברים לנשים: הגברים מתים יותר. אז כן, צריך להגן על המבוגרים שלא יחלו כי שיעור התמותה מקורונה בגילים האלה גבוה מאוד. אבל זה לא בהכרח אומר שצריך לבודד אותם לחלוטין. אפשר להפיג את הבדידות ולאפשר חיים אנושיים על ידי פעילות חברתית בחוץ בשעות הערב, כשלא חם מדי.

במקביל, אפשר להעריך את תג המחיר של הרעיון לתת לכל האוכלוסייה הצעירה לחלות כדי להשיג חסינות עדר. בהנחה של שיעורי תמותה של 1:7,000 ו-1:400 והידבקות של רוב האוכלוסייה (אחרת אין חסינות עדר), מדובר של סדר גודל של 500 מתים עד גיל 40 ועוד כ-2,000 מתים בגילים 60-40. זה בערך פי ארבעה ממה שמתו בפועל בגילים האלה עד כה, אבל רק שליש בערך מסך המתים עד כה מהקורונה בכל הגילים. אז זה המחיר. אבל הדיון אם זה מחיר אפשרי בכלל (בהנחה שזה אפשרי מבחינת תפקוד מערכת הבריאות) כבר חורג מתחום אוריינות הנתונים.

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן