הקורונה מחלה קשה? כך תקראו את הנתונים בצורה נכונה

ניתוח נכון של מספר החולים קשה והמתים ממגפת הקורונה נותן אינדיקציה בנוגע לחומרת המגפה. המסקנה מהנתונים: המצב בישראל טוב יחסית להרבה מקומות אחרים בעולם, בזכות צרוף של נסיבות ופעולות לריסון הקורונה

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

בפוסט הקודם הצעתי לנצל את משבר הקורונה והחוסר ודאות שנלווה אליו ללימוד אוריינות נתונים במערכת החינוך. הרעיון הוא לנסח שאלות שאפשר לענות עליהן באמצעות נתונים, ואז להראות את הנתונים הרלוונטיים לשאלה ואיך לקרוא אותם. כך צדים שתי ציפורים במכה אחת: גם לומדים איך לקרוא נתונים, וגם מקבלים מידע מבוסס על הקורונה.

אולי השאלה הבסיסית ביותר בנוגע לקורונה היא עד כמה זאת מגפה קשה. לכאורה שאלה טריוויאלית, אבל כזאת שעדיין מעוררת מחלוקת. מצד אחד, אין ספק שהיא השפיעה על כל העולם בצורה מאוד משמעותית. מצד שני, אולי התגובה לקורונה - הריחוק החברתי, הסגרים וביטול הטיסות -- גרמה יותר נזק מהמחלה המקורית? כדי לענות על שאלה כזאת בצורה מבוססת צריך קודם להגדיר בצורה מדויקת מה אנחנו רוצים לברר.

דרך טובה להתחיל את הדיון בכיתה בנושא זה היא לשאול: מה המדד לכך שמחלה היא "מגפה קשה"? האם זה כמה אנשים נדבקים במחלה? או אולי כמה אנשים מתים ממנה? אולי השאלה היא שאלה אחרת?

מה שיפה הוא שברגע שמתחילים להעמיק בנושא, מגלים שזה לא כל כך פשוט. זה מה שהופך את התהליך לתהליך לימודי מעניין.

מספר החולים בקורונה

נתחיל עם התשובה הפשוטה והצפויה ביותר. מגפה קשה היא מגפה שרוב הציבור חולה בה. זאת תשובה מתבקשת, אבל היא לא נכונה. בתור מורים, השלב הבא הוא לאתגר את התלמידים לחשוב למה זאת לא תשובה טובה. יש שתי סיבות.

הסיבה האחת, והקלה יותר, היא שאם המון אנשים נדבקים, אבל המחלה בעצם די קלה אז זה לא נורא. זה המצב עם מחלת השפעת למשל. בכל שנה יש מגפת שפעת בחורף, וחלק ניכר מהאוכלוסייה חוטפים שפעת. אבל כמעט כל החולים נמצאים במצב קל. זאת הסיבה לכך שלא מתייחסים לשפעת בתור מגפה קשה, אף על פי שהמון חולים בה כל שנה.

הסיבה השנייה היא קצת מביכה. אנחנו בעצם לא באמת יודעים כמה חולים יש, לא לגבי שפעת ולא לגבי קורונה. אם תסתכלו בפרסומים של משרד הבריאות, למשל, לא תראו שם נתונים על מספר החולים בכל יום. מה שתראו הם נתונים על מספר המאובחנים. זה לא אותו הדבר. הסיבה היא שגם בקורונה יש כנראה הרבה חולים קלים, ואפילו כאלה שאין להם תסמינים בכלל, אז הם לא נבדקים. כתוצאה מכך הם לא מאובחנים. בנוסף, יש מקרים שבהם לא מבצעים מספיק בדיקות ואז מספר האבחונים תלוי יותר במספר הבדיקות שבוצעו, מאשר במספר החולים שיש באוכלוסייה. בכל מקרה, סביר להניח שמספר החולים גבוה באופן ניכר ממספר המאובחנים, אבל אנחנו לא יודעים בכמה.

ההבחנה המתבקשת הבאה היא זאת. אם אנחנו לא יודעים כמה חולים יש כי הרבה מהם לא נראים חולים, כנראה עדיף להתמקד באלה שברור שהם חולים. זה ייתן לנו מידע הרבה יותר מהימן. בפרט, אפשר להתמקד בשתי קבוצות.

1. חולים קשה - באופן די שקול אפשר גם לדבר על המאושפזים או על המונשמים. זה לא בדיוק אותו הדבר (למשל יש מגמה לאפשר טיפול ביתי גם לחולים קשה, אז לא כולם מאושפזים), אבל התמונה המצטיירת מאוד דומה.

2. מתים - המקרה הקיצון של פגיעה מהמגפה הוא כמובן מוות. הרבה מתים הוא המדד הכי מובהק למגפה קשה. החיסרון היחיד של המדד הוא שכשהמספרים לא מאוד גבוהים -- ולמזלנו זה המצב אצלנו רוב הזמן - קשה להבחין בין תנודות אקראיות לבין שינוי מגמה אמיתי.

עכשיו, כשהחלטנו על מה להסתכל, אפשר לצייר את הגרף הראשון. הנה הנתונים על מספר החולים קשה ומספר המתים כל יום מאז תחילת משבר הקורונה. הנתונים באים מהדשבורד של משרד הבריאות.

הנתונים האלה מראים יפה את התפתחות המגפה. למשל, רואים בבירור את ארבעת הגלים, כשכרגע אנחנו עדיין בהתחלת הגל הרביעי. רואים גם שמספר המתים קטן בהרבה ממספר החולים קשה: רובם מבריאים בסופו של דבר. הגרף לא עונה אבל על השאלה שממנה התחלנו: האם הקורונה היא מגפה קשה? למשל, בשיא בגל השלישי היו קרוב ל-1,200 חולים קשים בו-זמנית, והיו כמה ימים שבהם מתו יותר מ-50 איש באותו היום. אבל האם זה באמת הרבה? למה צריך להשוות את זה? זו עוד הזדמנות טובה לחדד עם התלמידים מה בדיוק אנחנו צריכים לדעת כדי להגיע למסקנה.

תמותה עודפת

התשובה שאני מקווה שתסכימו עליה היא שכדי לדעת אם זה הרבה צריך להשוות למצב הרגיל. בישראל שלפני הקורונה מתו בערך 45 אלף איש איש בשנה. כשמחלקים במספר הימים, זה בערך 120 נפש ליום בממוצע, מכל הסיבות ביחד: סרטן, מחלות לב, סוכרת, תאונות, וכו'. אז 50 מתים ביום ממחלה אחת כמו הקורונה זה די הרבה.

שאלה מעניינת במיוחד שאפשר להעלות בשלב הזה היא אם לא צריך להרחיב את הדיון להשפעות של הקורונה, במקום להתמקד רק במחלה עצמה. כי הקורונה (ותגובות הממשלה לקורונה) השפיעו על החיים של כולנו בצורה משמעותית, וזה יכול להתבטא חס וחלילה גם בתמותה. זה דיון שמתרחש בתקשורת, ויכול להתקיים גם בכיתה.

אפשר לחלק את הכיתה לשני חלקים. קבוצה אחת צריכה למצוא סיבות איך הקורונה משפיעה לרעה, והקבוצה השנייה מנסה למצוא נקודות אור - יש גם כאלה. הנה כמה נקודות מרכזיות שיכולות לעלות.

1. הקורונה גרמה לעומס כבד בבתי החולים. המשמעות היא שיכול להיות שהיתה פגיעה בחולים אחרים, והם קיבלו טיפול פחות טוב ממה שהיה אפשר לתת להם אם לא היתה מגפה. כתוצאה מכך יכול להיות שמתו יותר חולים ממחלות אחרות מאשר בשגרה ללא קורונה.

2. הרבה מהמתים מקורונה היו חולים שיש להם מחלות קודמות, למשל קשישים עם מחלות לב. ייתכן שבעצם ההשפעה של הקורונה עליהם לא היתה מאוד גדולה, במובן שהם היו על סף מוות כבר לפני הקורונה, ולכן לא באמת נכון לספור אותם בתור מתי קורונה: הם מתו עם קורונה, אבל לא בגלל הקורונה.

3. הקורונה גרמה ללחצים חברתיים וכלכליים קשים כתוצאה מהסגרים שהוטלו. זה גרם לעלייה באלימות במשפחה ואולי גם להתאבדויות.

4. הסגרים גרמו לירידה דרמטית בנסיעות בכבישים. כתוצאה יש לצפות שהיו פחות תאונות דרכים, ופחות הרוגים בתאונות כאלה.

כפי שניתן לראות יש כל מיני השפעות אפשריות, כשבחלקן הקורונה גורמת ליותר מתים ובחלקן לפחות. כדי לברר את המשמעויות צריך לנתח המון נתונים. גם אם נעשה את זה עדיין יכול להיות שלא חשבנו על הכל. לכן יהיה קשה לשכנע שיש לנו תשובה טובה לשאלה המקורית שלנו.

יש גם אפשרות לחזור לקירוב שעשינו קודם, ולהתמקד בתמותה העודפת. הרעיון הוא לסכם כמה אנשים מתו כל שנה בשנים שלפני הקורונה, ולהשוות לתמותה בתקופת הקורונה. תמותה בתקופת הקורונה שחורגת מעבר למה שקרה בשנים הקודמות נחשבת תמותה עודפת, ואפשר לייחס אותה לקורונה והשפעותיה -- בלי צורך לברר מה בדיוק היו כל ההשפעות האלה.

אבל כשעושים השוואה כזו צריך להיזהר. האוכלוסייה בישראל גדלה בקצת פחות מ-2% כל שנה. אז אם נשווה נתונים מלפני 5 שנים עם נתונים מעכשיו נצפה לעלייה של כ-9% במספר המתים, פשוט כי האוכלוסייה גדלה. הפתרון הוא לנרמל את הנתונים בכל שנה לגודל האוכלוסייה שהיתה באותה שנה. במילים אחרות, אנחנו לא נשווה את מספר המתים בשנים השונות, אלא את מספר המתים למיליון נפש בשנים השונות. בצורה כזו מנטרלים את ההשפעה של גידול האוכלוסייה. התוצאה מוצגת בגרף הבא.

זה טיפה מורכב אז נתחיל ממה שהגרף מראה.

הקו השחור הוא ממוצע המתים למיליון נפש בכל יום בשנה ב-2019-2015, לפני הקורונה. הקווים האפורים לידו מציינים את סטיית התקן. זה מתאר עד כמה הנתונים בכל אחת מחמש השנים האלה יכולים לסטות מהממוצע של הקו השחור. סטיית התקן היא פשוט הממוצע של הסטיות בחמש השנים האלה מהממוצע שלהן. המשמעות היא שהיו שנים שסטו פחות, והיו מאוד קרובות לממוצע, אבל היו גם שנים שסטו יותר.

הקו האדום מראה את הנתונים של 2020, והכתום את של 2021 עד לפני חודש, כי לוקח זמן לאסוף את הנתונים האלה. עכשיו כשאנחנו מבינים מה הנתונים מראים אפשר לדבר על המשמעות שלהם.

הדבר המרשים ביות בנתונים האלה, בלי קשר לקורונה, הוא ההבדל בין הקיץ לחורף. בחורף (תחילת וסוף השנה) מתים הרבה יותר מאשר בקיץ (אמצע השנה). הפער בין סטיות התקן לבין הממוצע מראה שיש גם שונות לא מבוטלת בין שנים רגילות, בעיקר בחורף. החודשיים הראשונים אל שנת 2020, למשל, אלה שלפני הקורונה, מדגימים סטייה ניכרת כלפי מטה: בחודשיים האלה מתו הרבה פחות מהממוצע.

התקופה היחידה ב-2020 שבה היתה תמותה עודפת משמעותית כללה את החודשים ספטמבר ואוקטובר, בשיא הגל השני. בתחילת 2021 גם היתה קצת תמותה עודפת, בשיא הגל השלישי. (לגבי הגל הרביעי כמובן עוד לא ידוע איך הוא יתפתח).

המסקנה: כשהקורונה משתוללת היא בהחלט יכולה לגרום לתמותה עודפת שחורגת מהסטיות הרגילות בין שנה לשנה. בשילוב עם הנתון על כך שבשיא היו יותר מ-50 מתים מקורונה ליום, שזה יותר מחמישה מתים למיליון נפש, ועם כך שלא היתה עלייה בתמותה אלא רק בשיאים של הגל השני והשלישי, ניתן להסיק שהעלייה בתמותה אכן נובעת בעיקר מהמחלה עצמה. אז זו מחלה אמיתית ומסוכנת, ולא בדיה.

השוואה בינלאומית

נתוני התמותה העודפת הראו שבשיא הגל השני היתה תמותה עודפת של 20%-30% למשך חודשיים. אבל בסך הכל בכל בתקופה של הקורונה התמותה העודפת נמוכה מאוד. אז אולי זה בעצם לא נורא?

הבעיה עם הטיעון הזה היא שיש כאן ערבוב של שתי מגמות סותרות. מצד אחד, יש את הקורונה והנזקים שהיא גורמת. מצד שני, יש פעולות נמרצות נגד התפשטות המחלה - ריחוק חברתי, סגרים, ומבצע חיסונים. אז אם בסוף רואים שאין הרבה השפעה יכול להיות שזה נובע מכך שהמחלה לא כל כך נוראית? אבל באותה מידה זה יכול להיות כי צעדי המנע הצליחו. אז איך נדע?

צורה אפשרית לקבל הערכה טובה יותר על חומרת המחלה עצמה היא להסתכל על מה קרה במדינות אחרות שבהן התנאים אחרים או לא נקטו בצעדי מנע. לדוגמה, הנה למשל גרף של מה שקרה בארה"ב, שבה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ היה מכחיש קורונה, סירב לעטות מסיכה, ובאופן כללי נמנע מלנקוט צעדים לריסון המגפה. הנתונים מאתר our world in data, שאוסף נתונים מכל העולם.

אז בארה"ב התמותה העודפת עלתה והגיעה לכ-40% יותר מהממוצע בתחילת המגפה באפריל 2020. מאז היא ירדה, אבל לא לגמרי, והגיעה לכ-28% מעל הממוצע באוגוסט 2020. בהמשך היא עלתה לשיא של כ-50% מעל הממוצע בסוף 2020 ותחילת 2021, וירדה חזרה לקרבת הערכים הממוצעים מהעבר רק במארס 2021 - כחודשיים אחרי שטראמפ עזב וביידן החליף אותו. אם מחשבים את מספר המתים המצטבר בכל 11 החודשים מאפריל 2020 עד פברואר 2021, מדובר על כ-27% יותר מתים מהממוצע בשנים הקודמות.

ארה"ב היא לא המקום הגרוע ביותר. בבלגיה וצ'כיה למשל היו גלים שבהם התמותה היתה כפולה מהממוצע הרגיל. בפרו לפני כמה חודשים התמותה היתה יותר מפי ארבעה מהרגיל.

המסקנה: המצב בישראל טוב יחסית להרבה מקומות אחרים בעולם. אבל זה לא כי הקורונה היא לא מחלה קשה ורצינית. להפך, זה בזכות צרוף של נסיבות ופעולות לריסון הקורונה. וצריך להמשיך בזה, בצורה מושכלת ומדודה, כי זה עוד לא נגמר.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים