קורונה

ברוכים הבאים לגל השלישי: הגרפים שישראל מפסידה בהם

הקורונה היא לא מגפה עונתית, ואין חיסון עדר. כל המודלים שהוצעו במארס ואפריל על עלייה ודעיכה לא מוכיחים את עצמם. המפתח להצלחה הוא עבודה נחושה ומסודרת תוך שיתוף פעולה של גורמי השלטון והציבור. בזה אנחנו הרבה פחות טובים

תכנון והתחלות בנייה

אובדן שליטה כמדיניות: כמה דירות צריך לתכנן בשביל שבסוף ייבנו 1.5 מיליון?

המטרה היחידה של הוותמ"ל היא לאשר מספר גדול ככל האפשר של יחידות דיור. זה בא על חשבון השקעת זמן בשיקולים של תעסוקה, תחבורה, מבני ציבור, ושמירת טבע. אנחנו, ילדינו, ונכדינו נסבול עוד עשרות שנים ממה שהוועדה הזו עושה

בדיקות חיוביות באחוזים

גל שני של קורונה, או: פרשנות יתר של נתונים בעייתיים

הכותרות על גל שני של קורונה מתבססות על עלייה ניכרת במספר המאובחנים החל בשבוע האחרון של מאי. הבעיה היא שמשרד הבריאות לא מפרסם באופן מסודר את מדיניות הבדיקות, ומה הפילוח של הסיבות לביצוען. בלי המידע הזה אין אפשרות אמיתית לפענח מה נתוני הקורונה בישראל אומרים

שיעור תמותה

למרות הקורונה: שיעור התמותה השנה נמוך במיוחד

לקורונה יש השלכות על שיעורי התמותה במקרים שאינם מוות ישיר מהמחלה. למשל, הסגר והקטנת הפעילות החברתית והכלכלית הובילו להקטנה ניכרת בנסועה, אז אולי יש פחות מתים מתאונות דרכים. מצד שני, הסגר גם גרם לעלייה באלימות משפחתית, כולל כמה מקרי רצח שהגיעו לכותרות

איש צוות רפואי עוזר למטופל בשיחת וידאו בבית חולים בברגמו, איטליה

אנחנו לא יודעים כמה חולים יש, וזה רע מאוד

מנתוני משרד הבריאות עולה כי יש מתאם מצוין בין מספר המאובחנים לבין מספר הבדיקות שהמשרד מבצע. כלומר, מספר המקרים תלוי בכמות הבדיקות ולא משקף בהכרח את המצב ■ לכך יש השלכות חמורות על הסקת המסקנות וההתמודדות עם המשבר המתמשך

אבחון קורונה

מה אפשר ללמוד מהשוואה בינלאומית של התפשטות הקורונה

ההשוואה עם המדינות האחרות מראה אם כן שמגפת הקורונה מתקדמת כאן לאט יותר מאשר במדינות המערביות המובילות. זה נותן הרגשה טובה. אבל ההשוואה הזו מטעה, כי אנחנו מתמקדים מטבע הדברים במדינות שבהן המצב הוא הגרוע ביותר

מקרי קורונה בישראל

ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות