נחשף שם הסרט הבא של נטפליקס, אפל, דיסני ואמזון: "טבח בסטרימינג"

נטפליקס מגייסת אג"ח זבל בקצב של 2 מיליארד דולר בשנה ■ אמזון, אפל ודיסני מפנות גם הן סכומי עתק לשוק הסטרימינג ■ המהפכה הזאת תימשך עד שלשווקים הפיננסיים יימאס לשפוך עוד כסף לשוק לא רווחי ■ בינתיים מי שנהנה הם הצופים, נותני השירותים והטאלנטים

דורון צור
דורון צור
הסרט החדש של נטפליקס, "האירי"
הסרט החדש של נטפליקס, "האירי"צילום: Netlfix
דורון צור
דורון צור

משקיעים ומי שעוסקים בכלכלה צריכים להכיר את התבנית הכלכלית בום אנד באסט (boom and bust) - שמתאפיינת בביקוש גבוה, אך בהיצע גדול עוד יותר, כפי שבאחרונה הסברתי שקורה בשוק הנפט מפצלים בארה"ב - כי היא נוטה לחזור על עצמה. אלא שניתוח שלה בדיעבד, כפי שעשיתי, יכול אולי להיות מעניין, אבל כבר לא רלוונטי.

בעולם הכלכלי ועולם ההשקעות, לניתוח או הסברים בדיעבד אין הרבה ערך, והשאלה מה בדיוק קרה בשוק פצלי השמן בעשור האחרון אינה תורמת הרבה, אלא אם ניתן ללמוד ממנה משהו לגבי דברים המתרחשים עתה, וישפיעו על העתיד. משקיעים ומנתחים צריכים לשאול את עצמם שאלה אחרת: "האם יש מקומות אחרים היום שבהם ניתן לזהות את התבנית הזאת?"

התשובה היא כן. דיוויד זסלאב, נשיא קבוצת דיסקברי העוסקת בהפקת תוכן טלוויזיוני, אמר בראיון עמו כי הענף המדובר ביותר כיום במדיה - הפקת תוכן לשירותי סטרימינג - צפוי לחוות "Carnage", כלומר טבח או קטל. קצב האירועים ועוצמת הפעילות בשוק הזה גדלים, ויש להם השפעה גם על חברות גדולות ומובילות - ואף על היקף הפעילות הכלכלית כולו. כשמישהו כמו זסלאב מעריך שהשוק הזה יסתיים בקטל פיננסי, ראוי לשמוע לו.

משקיעים נלהבים ושחקנים קטנים

התבנית בום אנד באסט נוטה לחזור על עצמה בענפים ובתקופות שונות, כל פעם בשינויי נוסח קטנים, הנגזרים מאופי הפעילות השונה. הדבר הראשון שצריך לקרות הוא שיבוש - שינוי טכנולוגי או רגולטורי שפותח אפשרות לסוג פעילות חדש. בנפט זה היה טכנולוגיית קידוח חדשה, fracking, שעקפה את שיטות ההפקה המסורתיות. בשוק ההפקות, זו היכולת לשדר על גבי תשתית האינטרנט, במקום באמצעות כבלים או לוויין. כלומר שינוי טכנולוגי משבש יש לנו בשני המקרים.

על פי התבנית, השיבוש צריך ליצור אופטימיות גדולה בקרב יזמים, הנהלות, חברות ומשקיעים. במקביל, הוא צריך ליצור באזז תקשורתי. משני אלה יש לנו בשפע. וול סטריט, בנקים וקרנות השקעה ממש רדפו אחרי יזמי הנפט בנכונות לממן את ההשקעות הגדולות הנדרשות. בשוק ההפקה, לשחקנית הגדולה נטפליקס יש יכולת גבוהה לגייס חוב, המדורג זבל, ולהשקיע את התמורה בהפקת תוכן. מאז שעברה למודל של הפקה עצמית, קצב גיוס החוב שלה הוא 2 מיליארד דולר בשנה - ובמצטבר 12.5 מיליארד דולר כיום, לעומת אפס לפני חמש שנים. שחקניות אחרות בתחום, דיסני, אמזון או אפל, אולי לא צריכות לגייס לשם כך חוב, אבל מקצות לכך חלק משמעותי מהתזרים שלהן, או במקרה של אפל, מיתרות העבר שצברו.

עלייה בשידור

אחד ההבדלים בין ענף הפצלים לעולם ההפקות הוא במספר השחקנים בהם. בנפט, רף הכניסה נמוך; כמה עשרות מיליוני דולרים ויכולת להתחיל לקדוח. זה הביא לריבוי שחקנים קטנים. לעומת זאת, בהפקת תוכן רף הכניסה גבוה, ונדרשים סכומי עתק. זו הסיבה העיקרית לכך שנטפליקס עברה ממודל סטרימינג של תוכן קנוי להפקת תוכן עצמית. מכיוון שרף הכניסה להפצת תוכן קנוי על גבי האינטרנט אינו גבוה, וצפוי להתמודד עם תחרות גדולה וחיתוך מחירים, הפתרון שנקטה היה להפוך למפיקה. מקופיף קטן, להפוך לגורילה. אלא שמתברר שגם גורילות יש יותר מאחת, ושטח המחיה שלהן הולך ומצטמצם.

חשבונאות תומכת והמרוויחים העיקריים

לאופן שבו ההשקעות הגדולות נרשמות בדו"חות הכספיים יש השפעה על הנכונות לבצע אותן. לכאורה, על פי התיאוריה שנלמדת בבתי הספר למינהל עסקים, הנהלות של חברות יקבלו החלטות עסקיות על פי ההיגיון הכלכלי ארוך הטווח: אם השקעה של מיליארד דולר תניב תשואה ראויה על פני זמן, ראוי לבצע אותה; אם לא, אז לא ראוי לבצע אותה. השאלה איך היא נרשמת בדו"חות בטווח הקצר לא אמורה להשפיע על ההחלטה.

מילות המפתח בתיאור הזה הן לכאורה ובתיאוריה. בחיים האמיתיים, לא פעם זה אינו המצב. כך למשל, אם המיליארד האלה יירשמו כהוצאה מיידית בשנה הקרובה וכתוצאה מכך ייפגע מחיר המניה, יש סיכוי טוב שההשקעה תיפסל. אם, לעומת זאת, ניתן לרשום את המיליארד כנכס, רכוש בלתי מוחשי במאזן, ולהפחית אותו על פני חמש שנים, כלומר 200 מיליון דולר בשנה - שגם הם ינוטרלו מאותו רווח בולשיט המכונה EBITDA כהוצאות פחת - יש סיכוי טוב שההשקעה תאושר, אף שכלכלית, לאופן בו היא נרשמת אין השפעה על כדאיותה.

הצגת שירות הסטרימינג של דיסני
הצגת שירות הסטרימינג של דיסניצילום: AFP

גם בנפט וגם בהפקות תוכן טלוויזיוני, המצב הזה מתקיים. ההוצאה הגדולה במזומן היום נדחית ונרשמת כנכס במאזן, שיופחת על פני זמן. מי שמסתכל רק על דו"ח רווח והפסד ועל EBITDA, מפספס את התמונה האמיתית. לנטפליקס, למשל, יש כיום רכוש בלתי מוחשי של 23 מיליארד דולר, לעומת 4 מיליארד דולר בסוף 2015. הסכום הזה מייצג כסף מזומן שיצא מחשבון הבנק ועדיין לא נרשם כהוצאה בדו"ח רווח והפסד.

כמו בכל בום אנד באסט ראוי לשמו, הראשונים שנהנים ממנו הם הצרכנים. בנפט, המחירים נפלו וחסכו לכל צרכן סכומים לא קטנים. בשוק ההפקות, הצופים יכולים לקבל כמות בלתי נתפשת ובלתי ניתנת לעיכול של תוכן טלוויזיוני, במחירים נמוכים.

מעגל הנהנים השני הוא מי שמספק לגאות הגדולה שירותים או מוצרים. בנפט מדובר באלפים רבים של עובדים ונותני שירותים, שעברו לאזורי החיפוש והקידוח וזכו לשכר או להכנסות גבוהות ממה שהיו להם קודם לכן. במלחמת הסטרימינג, אלה כל מי שעובד מסביב להפקות - החל בתסריטאים וכלה בתאורנים. במקביל, יש קבוצה קטנה של טאלנטים, בעיקר שחקנים או במאים, שזוכים לתגמולי ענק. מספיק לראות כמה אפל משלמת לשחקנית ג'ניפר אניסטון עבור כל פרק של "תוכנית הבוקר", או כמה היתה מוכנה נטפליקס לשלם עבור הזכות לשדר עד לאחרונה את העונות ההיסטוריות של "חברים", כדי להבין עד כמה מלחמת הסטרימינג הזאת משתלמת לטאלנטים.

כל הדברים שתוארו כאן על המתרחש בשוק הסטרימינג אופייניים לתבנית החוזרת של בום אנד באסט. שלא כמו בפצלי השמן, שבהם הבום נגמר ואנו כבר בבאסט, כאן הבום בעיצומו. כל עוד השווקים הפיננסיים יגבו אותו - באמצעות היכולת לגייס חוב, או באמצעות הצבעת אמון דרך מחירי מניות עולים - הוא יכול להימשך. קשה לנחש מתי תחושת האופטימיות המניעה את התהליך תתחלף בתחושת התפכחות מכך שההשקעות הגדולות אינן מחזירות את עצמן. וכשזה קורה, זה קורה מהר.

כיום לענף הסטרימינג יש השפעה גדולה בשווקים הפיננסיים. ייתכן אף שיש לו השפעה מקרו כלכלית על ארה"ב כולה. לכן, ראוי לשים לב לנבואת הזעם של מנכ"ל דיסקברי.

דורון צור

דורון צור

עוסק בתחום ההשקעות למעלה מעשרים שנה. התחלתי את דרכי בשוק ההון הישראלי בראשית שנות התשעים העליזות, בעיצומה של גאות מניות חסרת מעצורים.

עסקתי במהלך השנים הללו במחקר על מניות בישראל ובחו"ל, ניהלתי השקעות במסגרות שונות, העברתי קורסים והרצאות בנושא השקעות וניירות ערך, וכתבתי על השקעות באמצעי תקשורת שונים.

ניתן לומר שנדבקתי בחיידק הזה ששמו שוק ההון, ועדיין לא החלמתי ממנו…

בשנים הללו ראיתי מחזורי גאות ושפל, משקיעים שנהנו מרווחים גדולים ולעיתים ספגו הפסדים גדולים. היו  תקופות בהן ההיגיון והשכל הישר שלטו בכיפה, ותקופות שבהן ההיגיון אבד לחלוטין, והשליטה בשווקים עברה לידי עולם הרגש, תקופות שבהן אופוריה או פאניקה קבעו את מהלך העניינים.

מטרת הבלוג היא להציג בפני הקורא זווית ראייה נוספת של עולם ההשקעות, בתקווה שהקוראים ימצאו עניין בזווית הזו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום