מה באמת עובר בראשו של אדם ששוקל לקנות מכונית חדשה ב-120 אלף שקל - דורון צור - הבלוג של דורון צור - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה באמת עובר בראשו של אדם ששוקל לקנות מכונית חדשה ב-120 אלף שקל

מקבלי החלטות מתחבטים בשאלות כמו הפחתה של הריבית ב-0.25% - אבל שינוי כזה לא אמור להשפיע על החלטות של צרכן בודד או בעל עסק קטן. בעוד התיאוריה גורסת שהורדת ריבית תגביר את הפעילות במשק, בחינה מיקרו-כלכלית מראה שברמת הריביות הנוכחית, ההשפעה של צעד כזה על הצרכן או בעל העסק היא זניחה

54תגובות
מכירת מכוניות משומשות מכוניות רכב מגרש ליסינג

בכלכלה יש שני מסלולים מקבילים שנהוג לדון בהם. צד אחד הוא מה שמכונה מקרו-כלכלה - האופן בו מתרחשים תהליכים כלכליים גדולים, כמו ריבית ושערי חליפין, אינפלציה ורמת התעסוקה, סחר בינלאומי, גירעונות הממשלה וכך הלאה. עניינים שברומו של עולם. הצד השני הוא כלכלת מיקרו. ניסיון להבין איך יחידים, צרכנים, עובדים או פירמות, מקבלים החלטות כלכליות. מה גורם לצרכן בודד להגדיל או להקטין את הצריכה, איך בעל עסק מחליט לקבל החלטה עסקית, מה מניע את התחרות בין עסקים וכך הלאה.

רוב הדיון הפומבי בשווקים הפיננסיים דן בתופעות מקרו. בוודאי בימים אלה, שבהם שני הנושאים המרכזיים הם מלחמות סחר ומטבע, ומה תהיה מדיניות הריבית של הפד ושל בנקים מרכזיים אחרים ברבעונים הקרובים. הבעיה בניתוחי מקרו היא שלא פעם, בגלל שהדיון מתרחש ברמת הגבוהות, במבט על, משהו מתפספס במעבר בין הראיה הכוללת מגבוה, לבין מה שמתרחש על הקרקע. כך נוצר פער בין מה שמצפים שיקרה, לבין מה שקורה באמת בסופו של דבר. לעתים קרובות הפער הזה מפתיע מאוד את מקבלי ההחלטות ואת הפרשנים הכלכליים, שקיבלו החלטות מקרו על סמך המודלים שלהם, ובשטח קיבלו תוצאה שונה לגמרי.

אדגים כאן פער אפשרי משמעותי מאוד בין התזה המקרו-כלכלית לבין מה שקורה בשטח ברמת המיקרו. אעשה זאת תוך שימוש בדוגמאות מספריות קונקרטיות, שמשקפות את תהליך קבלת ההחלטות של עסק קטן, או צרכן בודד. הדוגמאות האלה יכולות להמחיש את הפער בין הציפיות לתוצאה בפועל. כלכלני מקרו ומקבלי החלטות גדולות נוטים שלא להשתמש בדוגמאות מיקרו. הם מחפשים את התופעה הגורפת, ולא אנקדוטה. אלא שלעתים דווקא האנקדוטה מסבירה טוב יותר את התופעה הגדולה.

הורדת ריבית, כך גורסת התיאוריה הכלכלית, מגבירה את הפעילות במשק. כשהריבית יורדת, צרכנים ייטו פחות לחסוך, כי הפיצוי על דחיית הצריכה ירד. עסקים ייטו להגדיל השקעה, כי עלות גיוס המקורות לצורכי ההשקעה הזאת תרד. החיבור בין גידול בצריכה לגידול בהשקעות אמור להביא לגידול בפעילות במשק. יש לזה מחיר פוטנציאלי של עליית אינפלציה, אבל בסביבה של כלכלה חלשה, זה סיכון שראוי לקחת. התיאוריה הזאת הצדיקה את הורדת הריבית הדרמטית מאז משבר 2008 ועד ימינו. ניתן לשמוע את המנטרה הזאת השכם והערב, בכל דיון כלכלי פומבי ומעל גבי כל האתרים הכלכליים.

אלא שבכל הדיון הנרחב הזה ברמת העיקרון, לא רואים ניתוח מספרי וניסיון להבין עד כמה ואיך בדיוק ההורדה הזאת בריבית מתורגמת לגידול בפעילות. מה שאציג כאן הוא ניסיון לחבר בין רמת המקרו למיקרו. תרגום של הדיון העקרוני ברמת המקרו למספרים שמשפיעים על רמת המיקרו, על צרכן או על בעל עסק קטן. הטענה המרכזית שלי, שאותה אדגים בהמשך, היא שברמת הריביות הנוכחית, ההשפעה של הורדת ריבית על אותו צרכן או יצרן בודד היא כל כך קטנה וזניחה, עד שלצפות שהורדת ריבית תאיץ את הפעילות במשק היא ציפייה לא ריאלית. קיים פער בין מה שמנתחי המקרו יצפו שיקרה, לבין מה שיקרה בפועל - והפער הזה ניתן להסבר באמצעות דוגמאות המיקרו.

הימים שבהם להפחתת הריבית היתה משמעות

ניקח לדוגמה בעל עסק קטן, ששוקל אם להרחיב את הפעילות שלו. יכול להיות שזהו עסק להובלה ששוקל לקנות עוד משאית, או מפעל קטן ששוקל לקנות עוד מכונה או ציוד דפוס בבית דפוס. איך בעל העסק הזה חושב? כיצד הוא מקבל החלטה אם להרחיב פעילות ולבצע השקעה חדשה או לא?

ריבית הבנק הפדרלי

ראשית, הוא צריך לחזות את הביקוש - הוא צריך להעריך אם הוא ימצא קונים לתוספת התפוקה שלו, ובמחיר ראוי. בהנחה שהתשובה לשאלה הזאת חיובית, והוא צופה שיהיה לו זרם הכנסות מספק, הוא מתחיל לנתח את צד ההוצאות. כמה יעלה לו שכר העבודה של מי שיפעיל את הציוד, מה יהיו הוצאות האחזקה שלו, כמה תעלה האנרגיה או הדלק להפעלתו, כמה יעלה הביטוח עליו וכך הלאה. בקיצור - מה יהיו ההוצאות התפעוליות.

רק אחרי הניתוח הזה, כשהוא מגיע למסקנה שההשקעה תניב רווח תפעולי ראוי, הוא שואל את עצמו מה תהיה עלות הריבית בגין רכישת הציוד. כלומר, גובה הריבית הוא רק פקטור אחד מני רבים בקבלת החלטת ההשקעה העסקית. ברוב המקרים, בתוך כלל העלויות הכרוכות בהרחבת הפעילות, הריבית היא דווקא הוצאה נמוכה יחסית. נכון שהיא נוטה להיות הוצאה אכזרית, מכיוון שבניגוד להוצאות אחרות היא קבועה, וגם אם הציוד עובד חלקית בלבד עדיין צריך לשלם עליו את מלוא הריבית - אך היא עדיין חלק קטן בסל ההוצאות.

ועכשיו למספרים, כולל דוגמאות היסטוריות. לפני המשבר הכלכלי, ב-2007, ריבית הפד היתה 5.25%. בעל עסק קטן שרצה לבצע השקעה של 100 אלף דולר בציוד כזה או אחר, יכול היה לראות מול עיניו עלות ריבית שנתית של 8.25%, מרווח של 3% מעל ריבית הפד. עלות הריבית של ההלוואה היתה עבורו 8,250 דולר לשנה. זהו סכום נכבד, שהיה משמעותי בתוך סל ההוצאות שלו. ההורדה הדרמטית בריבית הפד אחרי המשבר, ל-0.25% לשנה, הורידה את הריבית שמשלם בעל העסק ל-3.25% לשנה. הוא עדיין משלם 3% יותר מריבית הפד, בגלל הסיכון שלו. במונחים שנתיים, ההוצאה שלו על הריבית ירדה ל-3,250 דולר לשנה. הורדת הריבית הדרמטית תורגמה לחיסכון שנתי של 5,000 דולר. בנתונים של אז, הוצאה בעלת משקל משמעותי ירדה באופן דרמטי. זה באמת משהו שאמור להקל עליו בהחלטת ההשקעה.

הורדת הריבית כשהיא גבוהה לא משפיעה דרמטית על המלווים

כל זה בשביל חיסכון של 21 דולר לחודש?

נעבור להיום, ולקרב על הורדת הריבית בארה"ב מ-2.5% ל-2.25%. מה נותנת העלאה או הורדה של 0.25% לבעל העסק שלנו? אם נשמור את המרווח שהוא משלם מעל ריבית הפד על 3%, הרי שהריבית עבורו ירדה מ-5.5% לשנה ל-5.25% לשנה. הוצאה שנתית של 5,500 דולר, ירדה להוצאה שנתית של 5,250 דולר - כלומר, חיסכון של 21 דולר לחודש. ביג דיל. הוצאה שגם כך היא פחות משמעותית בסל ההוצאות הכללי, ירדה בכמה גרושים. במונחים של עידוד השקעה, זה כבר לא פקטור. הרי גם אם נוריד את ריבית הפד לאפס, בעל העסק שלנו עדיין ישלם 3% לשנה.

אבל גם בניתוח הזה, של גובה הוצאת הריבית השנתי, למי שמכיר את אורח המחשבה של עסקים קטנים ובינוניים, יש ליקוי. בעלי עסקים כאלה לא מפרידים בניתוח העסקי שלהם את תשלום הריבית מהחזר הקרן. אלה עסקים שעובדים בתפישת מזומן, ומנתחים כסף באופן פשוט: כמה נכנס לעו"ש וכמה יוצא מהעו"ש בכל חודש. זה נשמע פשטני, אבל זה מאפיין עסקים כאלה, ולא פעם זה אפילו הגיוני מאוד. הגישה הזאת, המבוססת על תחשיב זריז של "כמה נשאר לי ביד בסוף החודש" מביאה לעתים קרובות למסקנות לא פחות נכונות מניתוח ארוך על פני גיליונות אקסל אינסופיים.

נניח שבעל העסק שלנו קנה את הציוד, שעלה 100 אלף דולר, בהלוואה לעשר שנים, אותה הוא פורע בתשלומים חודשיים קבועים. בריבית של 8.25%, כמו זאת שהיתה נהוגה ב-2007. ההחזר החודשי שלו היה 1,227 דולר, שירדו מדי חודש מהעו"ש, וזאת היתה העלות שהוא ייחס לציוד. הורדת הריבית ב-5% ל-3.25%, הורידה את ההחזר החודשי שלו במזומן ל-977 דולר. זוהי ירידה של 250 דולר בחודש שנובעת מהירידה בריבית. אבל בעוד שהוצאת הריבית ירדה עבורו ב-60% - מ-8,250 דולר לשנה ל-3,250 דולר לשנה - שיעור הירידה בהוצאה במזומן קטן בהרבה, 20% בלבד.

ומכאן למספרים של ימינו. בריבית של 5.5%, התשלום החודשי עבור הציוד, ריבית וקרן, יהיה 1,085 דולר. הורדת הריבית ב-0.25% תוריד את התשלום החודשי ל-1,072 דולר. הורדה של עוד 0.25% תוריד אותו ל-1,060 דולר. זהו כבר חיסכון מזערי. כל סנט של עלייה בתעריף החשמל, או כמה אחוזי עלייה בשכר העבודה או כל הוצאה תפעולית אחרת, משמעותיים הרבה יותר מהגרושים הבודדים שהורדת הריבית חוסכת. עבור בעל העסק הקטן שהוצג כאן, להורדת ריבית נוספת תהיה השפעה מזערית על הנטייה שלו לבצע השקעה והגדלת היקף פעילות.

מי מסתכל על הריבית לפני שהוא קונה רכב?

ומה עם מקרה של צרכן? צרכנים נוטים להסתכל אך ורק על ההחזר החודשי במזומן, ולא מפרידים את מרכיב הריבית מהקרן. הצרכן שלנו שוקל לקנות מכונית ב-30 אלף דולר, בהלוואה לחמש שנים. נניח שהריבית שאותה הוא משלם היא 2% מעל ריבית הפד. הוא שילם באחרונה 4.5% ריבית, ובעקבות הורדת ריבית של 0.5%, הוא ישלם רק 4%. בכמה ירד ההחזר החודשי שלו? לפני הורדת הריבית, ההחזר החודשי שלו היה 559 דולר. אחרי הורדת הריבית הוא ירד ל-552 דולר. חיסכון מזערי של 7 דולר בחודש. סיבה נפלאה לרוץ לקנות מכונית - אין ספק שבעקבות הורדת הריבית, הביקוש למכוניות יזנק, ואני כמובן אירוני פה. במספרים הנמוכים, הריבית פשוט לא מהווה פקטור בהחלטה. אותו דבר קורה גם בנטיה להקדים צריכה על חשבון חסכון. אם הריבית שאתה מקבל על פקדון היא זניחה ממילא, הרי שכמה גרושים של ריבית לכאן או לכאן לא ישנו את ההחלטה אם להקדים צריכה או לא.

עסקים קטנים בשדרות. עלייה במחיר החשמל משמעותית יותר מחיסכון בריבית
מוטי מילרוד

אלה הן הדוגמאות מהמיקרו, והן מדגימות נקודה חשובה אחת: מה שנכון כשהריבית גבוהה ומהווה הוצאה משמעותית שיורדת באופן משמעותי, נהפך לחסר משמעות וזניח כשהריבית כבר נמוכה ממילא, ואין לה הרבה לאן לרדת. אם המחיר של הכסף כבר נמוך מאוד, והשפעתו על שיקוליו של הפרט והעסקים כבר זניחה, מה בכל זאת המשמעות של כל אותן תוכניות הרחבה והגדלת הנזילות? כאן טמונה התשובה, וכאן גם טמון המוקש האמיתי.

כפי שהמספרים מראים, גובה הריבית כמעודדת צריכה או השקעה כבר נהפך לזניח. התהליך הזה מיצה את עצמו, והשלב שבו אנחנו נמצאים עכשיו הוא שונה: אנחנו עדים לירידה באיכות האשראי; ואנחנו כבר לא בשלב שבו לווים טובים ישלמו פחות ריבית ולכן ייקחו יותר אשראי, יגדילו פעילות ויחזירו אותו. התהליך הזה כבר מוצה לחלוטין. אנחנו בשלב הבא, המסוכן. יותר ויותר אשראי ניתן ללווים לא טובים, שלא יחזירו אותו. לא הורדת הריבית היא זו שמשפיעה כאן על הגידול בפעילות, אלא הירידה באיכות האשראי. ככלי לעידוד צריכה והשקעה, גובה הריבית איבד את האפקטיביות שלו.

מה שנשאר עכשיו זה רק שימוש בריבית כנשק במלחמות מטבע, אמצעי לניפוח מחירי נכסים, ואליבי לצבירת גירעונות גדולים, כי הם ממילא לא יקרים לאחזקה. בקיצור - כתרופה כלכלית אמיתית, הורדת הריבית מיצתה את עצמה. עכשיו אנחנו הולכים רק על תופעות הלוואי. וזאת כבר תופעה שצריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות. כבר ראינו בעבר איך תופעות כאלו נגמרות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

זוג רב, הגבר בנייד

מסמס כשהיא מדברת איתך? הסיכוי שתתגרשו עולה

מחקר שנערך ב-2016 הראה כי 70% מהנשים סיפרו שהניידים השפיעו לרעה על היחסים שלהן. ככל שדיווחו הנשים על יותר הפרעות מצד הנייד במהלך האינטראקציה עם בן הזוג, כך מידת שביעות הרצון שלהן מהיחסים ירדה והן הביעו פחות סיפוק מחייהן באופן כללי

כתבות שאולי פיספסתם

*#