מניות הקנאביס לוהטות? זה רק חקלאות

אין סיבה שגידול קנאביס יימלט מהגורל של גידול חקלאי רגיל: שנים טובות עם רווחים גבוהים מביאות להגדלה דרמטית של השטחים, לעודפים, לנפילה במחיר - ולמשבר ■ בנוסף, אין סיבה שמניות הקנאביס יימלטו ממלתעות המציאות של שוק ההון

דורון צור
דורון צור
חממה לגידול קנאביס. למרות כל החידושים, עדיין נכון לזרוע בדמעה ולהמתין עם הרינה עד לקציר
חממה לגידול קנאביס. למרות כל החידושים, עדיין נכון לזרוע בדמעה ולהמתין עם הרינה עד לקצירצילום: אייל טואג
דורון צור
דורון צור

לאבותינו, שחיו כאן לפני אלפי שנים, בחברה חקלאית, היו ניסיון חיים וחוכמת חיים, שבאו לידי ביטוי בכתיבת טקסטים נפלאים כמו זה המצוטט כאן: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו" (תהילים קכ"ו). מי שעוסק בחקלאות מכיר היטב את הקושי הזה - בתחילת כל עונה עליך להשליך את יהבך על תוצאה לא ודאית. בימי קדם מדובר היה במלאי הזרעים היקר שלך. בימינו זה ההון האישי שצברת או ההלוואות שנטלת. עליך לטמון אותם באדמה, ואז להיכנס לתקופת המתנה מורטת עצבים, שרק בסיומה תדע אם תיהנה מפרי עמלך, או שהגעת לחורבן כלכלי, ופעם אפילו לרעב.

כל כך הרבה דברים יכולים להשתבש בדרך, שאין פלא כי בכל החברות האנושיות החקלאיות בעולם, לאורך כל ההיסטוריה, אנחנו נתקלים בהמוני תפילות, טקסים קמעות ומסורות, שנועדו בדיוק לעניין הזה - לשפר את סיכוייך מול איתני הטבע, ולזכות בחסדי שמים, תרתי משמע.

קשה להקים ולנהל עסק, מכל סוג. הסיכונים רבים וההצלחה אינה מובטחת. בחקלאות, הקושי הזה כפול ומכופל. פעם יש בצורת, פעם יש ברד, פעם יש קרה, פעם יש גל חום, פעם יש מזיקים ומחלות, ותמיד יש גנבים. כל אלה פוגעים בשדות ובמטעים. בחקלאות המסורתית הם קריטיים - יכולת להיות חקלאי מצוין וחרוץ, לעשות הכל נכון, ובכל זאת, בגלל גורמים שאינם בשליטתך, להיכשל.

בימינו, בחקלאות המודרנית, התלות בשיגיונות הטבע פחתה במידה רבה. השקיה מקטינה את התלות בגשם, חממות מונעות פגיעת קרה, דישון מגדיל את היבול. המדע והטכנולוגיה הקטינו מאוד את הצורך בתפילות ואת התלות בחסדי שמים, אבל נוצרה תלות בגורמים אכזריים לא פחות - הלא הם מנגנוני השוק והכלכלה.

לפעמים יש לך מכסות גידול, לפעמים אין לך מכסות. קשה מאוד למצוא עובדים מקומיים שמיומנים בעבודה חקלאית, והיתרים לעובדים זרים ניתנים במשורה. לפעמים הגידולים הצליחו יותר מדי, אבל לכולם, ואז המחירים צונחים ואתה מוצא את עצמך מפסיד ונאלץ להשמיד סחורה. המתווכים והמפיצים גוזרים עליך קופון בדרך לצרכן הסופי. וגניבות, כמו בימי קדם, לא חסר. בקיצור, קשים חייו של החקלאי. למרות כל השינויים והחידושים, עדיין נכון לזרוע בדמעה ולהמתין עם הרינה עד לקציר. זה לא השתנה.

רבים מהמשקיעים, או ליתר דיוק המהמרים, בבורסה, לא דוגלים ברעיון הזה. הבורסה, כך נוהגים לומר, צופה אל העתיד. ולכן, קורה לעתים ההיפך הגמור: רק על סמך הציפיות והחלומות לתנובה העתידית, קול רינה נשמע בעוצמה רבה כבר בעת הזריעה. ואז, אם יש קציר, ניחא. אבל אם מתברר שמשהו בדרך פגע בהצלחה שנראתה כה ודאית, הדמעות מגיעות מאוחר יותר. ניתן לנסח זאת כך: המקפיצים ברינה, בדמעה ימכרו.

הענף המסעיר ביותר בבורסה הישראלית כיום הוא חקלאות. גזרת עלתה כפורחת. המניות מרכזות מסחר עצום בבורסה ועניין רב בגופי התקשורת, שכדרכם בקודש נוהגים לסקר בעליצות את הזינוקים היומיים, ולחשב מי התעשר ובכמה - כמובן רק "על הנייר".

המשקיעים בהיי

"וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א', ט')

אחת לכמה שנים ובכל בורסה בעולם, ולאורך כל ההיסטוריה, נוצרת פתאום התלהבות מענף חדש ומסעיר, שאין לגביו ניסיון עסקי או בורסאי - ולכן אין צורך בהוכחת רווח או ביצירת ערך כלכלי. למעשה, משחק פירמידה גדול ממדים ניצת מעצמו. העליות במניה מושכות עוד ועוד קונים, שמעלים את המחיר וחוזר חלילה - עד שהתהליך ממצה את עצמו והשפיות חוזרת.

שום דבר ממה שאנחנו רואים באחרונה במניות הקנאביס אינו חדש או יוצא דופן. זה קרה בעבר, ויקרה שוב בעתיד. זה אחד ממאפייני שוק ההון. במנגנון הכלכלי שמפגיש בין משקיעים למבקשי הון יש גם מנגנון פנימי של בית קזינו ורולטה המונית - הם לא סותרים אחד את השני.

מהו הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות למהמרי הקזינו, שסוחרים במניות על סמך סיפור או חלום? ברור שאם החלום אינו מקבל ביטוי במציאות, המניות יתרסקו - אבל לא פעם, מעשה שטן, הן מתרסקות גם אם חלק מהחלום מתגשם, ובכל זאת נבנה עסק. למה זה קורה? כי ברגע שבו מתחילים לבחון את העסק על סמך קריטריונים רגילים, כמו כל עסק נסחר אחר, פתאום מתברר שיש פער אדיר בין החלום לבין מה שקרה בפועל.

הנה כמה נקודות למחשבה על . איני מתיימר להיות מומחה לגידול, אין לי שום ניסיון בזה, אבל ממה שהצלחתי לקושש באינטרנט, לא מדובר במשהו מסובך ויוצא דופן. באתר של סטימצקי, למשל, ניתן לקנות ספר המדריך איך לגדל. אמת, כדי לגדל ולשווק קנאביס רפואי בהיקף מסחרי נדרשים רישיון ועמידה בתקנים, אבל לא עושה רושם שזה מחסום כניסה גבוה מדי. אם הענף יהיה רווחי כפי שצופים לו, יבואו שחקנים רבים שיעמדו בתנאים.

אז יקרה מה שקורה בכל ענף חקלאי אחר. למשל, גידול פלפלים בערבה. שנים טובות עם רווחים גבוהים הביאו להגדלה דרמטית של השטחים, לעודפים, לנפילת מחיר - ולמשבר. זוהי תבנית החוזרת על עצמה בחקלאות, ומרגע שגידול קנאביס יהיה גידול חקלאי רגיל, אין שום סיבה שהוא יימלט מהגורל הזה.

נקודה חשובה נוספת היא שאין יתרונות משמעותיים לגודל. חקלאות אינה תעשייה, שבה ניתן לא פעם להגדיל פריון או תפוקה באותו קו ייצור, ולהוריד את עלות הייצור ליחידה. כדי לגדל יותר, צריך עוד שטח, עוד מים ודשן, עוד עובדים וכך הלאה. אין כמעט הוצאות קבועות, הרוב משתנות, ולכן הירידה בעלות הייצור ליחידה אינה דרמטית ככל שאתה גדל. לחברות הקנאביס אין שטחים משלהן, וככל שיצטרכו יותר שטחים, כוח המיקוח של בעלי הקרקע יגבר. קנדוק, למשל, החברה המוחזקת בידי אינטרקיור , מלכת המגזר, התקשרה עם בעלי קרקע לצורך הגידול, בתמורה לאחוזים, שלא פורט גובהם.

תדמיינו

כשיצטרפו לחקלאות הנורמלית, ייתקלו בכל אותם קשיים שבהם נתקלים חקלאים בכלל מאז ומעולם, כולל החקלאים הישראלים בימינו. פתאום כבר לא מדובר במצגות ותוכניות על גבי המחשב, אלא בחיים האמיתיים. הנה, למשל, תרחיש דמיוני, וקצת ציני, אבל כזה שמתכתב עם המציאות היומיומית.

כדי להגדיל את היבול, חברת הקנאביס הדמיונית שלנו בונה חממות בשטח. לרוע המזל, אחרי כמה ימים, חלק גדול מקונסטרוקציית המתכת שנבנתה נעלמת בלילה. צריך לקנות חומרים ולבנות מחדש. הפעם, גם מגייסים שומר על החממה, וגם, ללא ידיעתו, מציבים מצלמה. אחרי כמה ימים מוצאים את השומר כפות בבוקר לעץ, וכל מחשבי ההשקיה המתוחכמים והמדשנות נעלמו. השומר אומר שכמה גברים תקפו אותו בלילה, וגנבו את הציוד יקר הערך.

הצצה בסרטון מראה דבר מעניין. לא רק שהשומר לא הותקף, הוא עזר לגנבים להעמיס את הציוד על טנדר האיסוזו די מקס שאתו הגיעו, ונקשר בעצמו, ברצון ובשמחה. עיון מקרוב מגלה עוד דבר מעניין. על הדי מקס יש מדבקה של המושב השכן. טלפון זריז לאחד מחברי המושב השכן, מגלה כמובן שלא הוא הגנב, ושהטנדר נגנב ממנו שבועיים קודם לכן. כנראה שהטנדר התגעגע לשדות.

בצהריים מתקבל טלפון אנונימי ממישהו שטוען כי במקרה מצא את הציוד החיוני שלך, והוא מוכן להחזיר לך אותו תמורת סכום שיפצה אותו על טרחתו. אתה כמובן מתקומם עד עמקי נשמתך על הסחיטה הזאת, אבל אתה הרי זקוק לציוד - כי אחרת כל היבול יירד לטמיון, ואף חברת ביטוח שפויה כבר לא מוכנה לבטח אותך. ואז הוא ממשיך: "שמעתי שאתה מגדל קנאביס. תאר לך מה יקרה אם הוא יישרף בטעות? כל העמק יהיה מבסוט", וצוחק.

ואז, המוצא האנונימי גם מציע לך הסדר שמירה עתידי. "תחשוב עלי כמו על חברת הביטוח שלך", הוא אומר, "ביטוח אלטרנטיבי". כמנהל חברה ציבורית, חשבת על גוף מוסדי, נגיד חברת ביטוח שתיכנס כשותפה ותזרים כסף, ופתאום אתה מוצא את עצמך שותף של חבר טלפוני מחברת ביטוח אלטרנטיבית, שלא חושב לרגע לשלם על חלקו בשותפות. לא משעשע בכלל.

השותף שלי נוסע באיסוזו די מקס

תרבית של זרעים במעבדה של אילן ביו־קנאביס. יש כבר פעילות, ותהיה בעתיד יותר
תרבית של זרעים במעבדה של אילן ביו־קנאביס. יש כבר פעילות, ותהיה בעתיד יותרצילום: אייל טואג

זה אמנם תסריט דמיוני, אבל לא מופרך. סיפורים כאלה לא תמצאו במצגות פאוור פוינט, אבל כן תמצאו בשטח. הם קורים לחקלאים כל יום. חלקם נאלצים להיכנע ולשתף פעולה עם סחיטות כאלה. איך חברה ציבורית מציגה הסדר כזה בהודעת בורסה? אתה מודיע שנכנס אתך כשותף לעסקים גוף אנונימי, ללא תמורה? ואם ברשות ניירות ערך יבקשו הבהרות - במה מדובר ומיהו השותף המסתורי - מה תענה? שהדבר היחיד שאתה יודע עליו זה שהוא נוסע באיסוזו די מקס?

איני בא לטעון שאין עתיד לגידולי קנאביס בישראל ולהפקת מוצרים מבוססי גידולים אלה. יש כבר פעילות, ותהיה בעתיד יותר. יהיו מוצרים, תהיה פעילות עסקית. אין סיבה שלא. כל העניין שאני רוצה להציג פה על קצה המזלג, הוא שיש סיכוי גבוה שזה יהיה ענף קשה מאוד, לא בהכרח רווחי, בטח לא בצורה יוצאת דופן, עם עליות וירידות משנה לשנה. הסיבה לכך פשוטה. זה המאפיין של חקלאות מאז ומעולם.

מי שרוצה לראות איך נראות תוצאות של חברה כזאת, שיפתח את הדוחו"ת של מהדרין, העוסקת בחקלאות. שנה אסל, שנתיים בסל. 2018, למשל, היתה בסל. למזלה של מהדרין, יש לה מלאי קרקעות שמדי פעם מוסבות למגורים ומניבות לה רווחי הון.

ולסיום, תחשיב על גב מעטפה. , בכירת הענף, נסחרת בשווי של כמיליארד שקל, אם נביא בחשבון את כלל המניות הפוטנציאליות. יש לה כיום כ-5,000 מ"ר של גידול. היא מתכננת להגיע ל-200 אלף מ"ר. זה ייקח זמן, וידרוש השקעות נוספות משמעותיות. אבל, בואו נניח שלמרות כל הקשיים, היא תעמוד ביעד. נניח גם שייקח חמש עד שבע שנים כדי להגיע למצב של תפוקה מלאה.

על השקעה ברמת אי-ודאות וסיכון כזאת, משקיע צריך לדרוש תשואה שנתית בשיעור של 15%-20%. כדי להשיג זאת, השווי של החברה בעוד שבע שנים צריך להיות 3.5-3 מיליארד שקל, בלי להביא בחשבון גיוס הון נוסף בדרך ודילול. אם נניח שאינטרקיור תיסחר אז במכפיל 20, לא נמוך בכלל, זה אומר שהיא תצטרך להרוויח יותר מ-150 מיליון שקל בשנה, נקי.

ואינטרקיור אינה לבד. כמה יצטרך להרוויח הענף כולו - מיליארד שקל בשנה? כמה מתחרים ייכנסו לענף שמניב רווחים כאלה? הרי כל חקלאי, מדן ועד אילת, יעשה שמיניות באוויר כדי להסב את חממותיו לגידול קנאביס, ולהשתתף בחגיגה.

מי שמחפש ריגושים, שיצטרף למשחק

בקיצור, הסיכוי להשיג רווחים כאלה נראה קטן מאוד. איזו סיבה יש להניח כי בענף חקלאי, שאין בו מחסום כניסה אדיר, אין בו ידע יוצא דופן שאינו ניתן ללימוד או שכפול, אין בו פטנטים או סימני מסחר מיוחדים ויש בו קשיים יומיומיים רבים, שנהפך להיות חוקי, ממוסד ונתון לרגולציה - יהיו רווחים פנומנליים?

ברור שכל הדברים הללו לא מעניינים עכשיו את אלה שסוחרים במניות הקנאביס. הם ממוקדים בתנודת המחיר היומית במניה ובניסיון לנחש מה יהיה שינוי המחיר הבא. שאלות עסקיות וכלכליות אינן בראש מעייניהם כרגע. מי מדבר על תשואה שנתית של 15%, כשמניות רושמות עלייה יומית של 15%?

אז מי שרוצה ריגוש ומפיק הנאה מהמשחק, שיצטרף לשולחן, ישים ז'יטון על אחד החברות, ויקנה מניות. אין בזה שום דבר לא חוקי או לא מוסרי, אבל אי אפשר לקרוא לזה השקעה.

הכותב הוא יועץ כלכלי עצמאי. אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות

דורון צור

דורון צור | |דורון צור

עוסק בתחום ההשקעות למעלה מעשרים שנה. התחלתי את דרכי בשוק ההון הישראלי בראשית שנות התשעים העליזות, בעיצומה של גאות מניות חסרת מעצורים.

עסקתי במהלך השנים הללו במחקר על מניות בישראל ובחו"ל, ניהלתי השקעות במסגרות שונות, העברתי קורסים והרצאות בנושא השקעות וניירות ערך, וכתבתי על השקעות באמצעי תקשורת שונים.

ניתן לומר שנדבקתי בחיידק הזה ששמו שוק ההון, ועדיין לא החלמתי ממנו…

בשנים הללו ראיתי מחזורי גאות ושפל, משקיעים שנהנו מרווחים גדולים ולעיתים ספגו הפסדים גדולים. היו  תקופות בהן ההיגיון והשכל הישר שלטו בכיפה, ותקופות שבהן ההיגיון אבד לחלוטין, והשליטה בשווקים עברה לידי עולם הרגש, תקופות שבהן אופוריה או פאניקה קבעו את מהלך העניינים.

מטרת הבלוג היא להציג בפני הקורא זווית ראייה נוספת של עולם ההשקעות, בתקווה שהקוראים ימצאו עניין בזווית הזו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ