מה הביטקוין צריך ללמוד מהקונכייה, כדי שלא יצטרף אליה למוזיאון - דורון צור - הבלוג של דורון צור - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה הביטקוין צריך ללמוד מהקונכייה, כדי שלא יצטרף אליה למוזיאון

יש דמיון רב בין "קונכיית הכסף", ששימשה מטבע במשך זמן רב, לחזון המטבע הדיגיטלי: היא לא הונפקה על ידי בנק מרכזי, השימוש בה היה גלובלי, היא היתה נדירה יחסית ונדרש מאמץ לשלות אותה ■ אבל בניגוד לביטקוין כיום, הקונכייה עמדה בתחרות מול אמצעי תשלום אחרים

30תגובות
כספומט ביטקוין
מוטי מילרוד

מַה־שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל־חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה־זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא־יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן...".

הציטוט הזה לקוח מספר קהלת. על פי המסורת, קהלת נכתב בידי שלמה המלך, החכם מכל אדם. מסר חוזר ונשנה בספר הוא שגם אם נדמה שהדברים משתנים — אין באמת חדש תחת השמש. ניתן אולי לראות שינויים חיצוניים, אבל במהות, טבע האדם וטבע העולם נשארים בלא שינוי. מה שהיה הוא שיהיה, ולבני האדם, גם לאלה שחיו בעבר וגם לאלה החיים, יש בעיית זיכרון המונעת מהם לראות זאת.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מומלץ לכל מי שחי את השווקים הפיננסיים לשנן כמה מפסוקי קהלת. אין מקום שבו פסוקים אלה מוכיחים את עצמם יותר מאשר בשוק ההון.

הדיון הסוער סביב הביטקוין הזכיר לי את דברי החוכמה של קהלת. למעשה, אפשר וצריך להפריד את הדיון בביטקוין, או באחיו הצעירים, לשתי סוגיות. הראשונה היא אם למטבע הדיגיטלי יש הצדקה עסקית וכלכלית כהילך מוניטרי, מה שמכונה מטבע עובר לסוחר. השנייה — והיא זו שתופסת, נוכח הנסיבות, את המקום המרכזי יותר — היא אם למסחר בביטקוין בשנה האחרונה יש מאפיינים של היסטריה המונית ובועה פיננסית.

הביטקוין ממריא, קונכיית הכסף חזרה לקרקעית הים

אלה שני דיונים שונים. בהחלט ייתכן — בדיוק כמו בנכסים פיננסיים אחרים, כדוגמת מניות, שלכולם ברור כי יש להן זכות קיום — שלמטבע דיגיטלי תהיה הצדקה וזכות קיום כלכלית, אבל במקביל, ובלי קשר, תתפתח במס­חר בו בועה פיננסית.

הקשר בין פיננסים, ים והיסטוריה — לקהלת

יש לי כמה תחומי עניין בחיים, בין השאר פיננסים, היסטוריה וים. הפעם אציג בפניכם משהו שקשור לכל השלושה, וגם מצדיק את דבריו של קהלת, שמהם הבאתי בפתיח.

רבים משוכנעים כי הביטקוין הוא משהו חדש. טכנולוגיה חדשה שיצרה מטבע מסוג חדש, שישנה את האופן שבו בני האדם עושים עסקים ומחליפים ביניהם סחורות ושירותים. הרשו לי להציג בפניכם את ההצעה שלי למטבע חדש־ישן, הלא הוא ה"ביטקונכייה". במה מדובר? בצדפה, ששמה המדעי בלטינית הוא Monetaria Moneta. השם הלטיני מעיד על מהותה: הקונכייה המוניטרית, או קונכיית הכסף.

הקונכייה הזאת, כפי שמעיד עליה שמה, שימשה מטבע במשך מאות שנים. דייגים, סוחרים וקהילות ששכנו עלי חוף — מחופיה המזרחיים של אפריקה, דרך האוקיאנוס ההודי ועד לאיי האוקיאנוס השקט, כמעט מחצית מהיקפו של כדור הארץ — השתמשו בה כמטבע שניתן להמרה לסחורות ושירותים. מכיוון שזהב ומתכות יקרות לא היו באיים, נדרש מטבע שמצד אחד ניתן לאחסנו ולהעבירו בנוחות גם בתנאים קשים כמו בים הפתוח, ואינו מתכלה בקלות, ומצד שני הוא נדיר יחסית. הקונכייה ענתה על כל הדרישות האלה.

בנוסף, כמו הזהב מימי קדם ועד ימינו, היה לה שימוש נוסף כתכשיט. גברים ונשים התהדרו במחרוזות צדפים מעוטרות, שהעידו בין השאר על היכולת הכספית ומעמדם הרם של העונדים אותן. ג'ון לנון, שהיה ידוע כמי שאינו מתבייש לומר את דעתו, בלי קשר לפורום שבו נאמרה, אמר פעם בהופעה של הביטלס באלברט הול בלונדון, שהיושבים בשורות האחרונות יכולים למחוא כפיים, והעשירים בשורות הראשונות יכולים פשוט לקרקש בתכשיטיהם. ניתן לחשוב על הופעות דומות בימים עברו באיי האוקיאנוס השקט, שבהן מכובדי השבט ומשפחות העשירים, הישובים בשורות הראשונות, מביעים את התלהבותם באמצעות טלטול מחרוזותיהם. כאמור, אין חדש תחת השמש.

הקונכייה הנאה היתה נפוצה בשימוש עד סוף המאה ה–19, ואחד הפרקים האפלים בשימוש בה הוא עדויות לכך שהיא הגיעה עד למערב אפריקה, ושימשה שם סוחרי עבדים, כתמורה מטבעית בעבור האומללים וחסרי המזל שנלכדו לשם העברתם לעולם החדש, יבשת אמריקה.

קונכייה חסרת גבולות

אף שזה עשוי אולי להיראות לכם מגוחך, יש דמיון רב בין העקרונות שהנחו את המשתמשים בביטקונכייה, לבין העקרונות שמציגים בימים אלה חסידי השימוש בביטקוין. ראשית, היא לא הונפקה על ידי בנק מרכזי, ולכן לא ניתן היה לעשות בה מניפולציה או להפחית את ערכה, כפי שחוששים ומטיפים מדי יום חסידי הביטקוין. ערכה נבע מהערך שהמשתמשים עצמם ייחסו לה, ולא מכך ששליט או בנק מרכזי כפו את השימוש בה. כמו הביטקוין, היא היתה גלובלית וחסרת גבולות. קיבלו אותה על פני יבשות וימים מרוחקים זה מזה.

היא היתה נדירה יחסית, ונדרש מאמץ לא קטן להשיגה. אם כיום כורי ביטקוין משקיעים מאמץ ואנרגיה רבים בכרייתו הדיגיטלית — כדי להשיג ביטקונ­כייה, נדרשו הדייגים למאמץ צלילה לא קטן כדי לשלות אותה מקרקעית הים.

גם לה, כמו לביטקוין, היו צדדים שליליים. הביטקונכייה שימשה לפעילות לא מוסרית, כמו סחר עבדים, והשימוש בה גרם נזק לכדור הארץ ולסביבה. תהליך הכרייה של הביטקוין עתיר שימוש באנרגיה, דבר המזיק לסביבה, ושליית יתר של הביטקונכייה כמעט הביאה להיכחדותה, וגרמה לנזק לסביבה הימית שבה היא חיה.

את שני המטבעות הללו, קונ­כיית הכסף והביטקוין, ניתן גם לכנות "אויבי הירוקים" — הן של חסידי איכות הסביבה (שניהם), הן של מי שמדפיס את שטרות הכסף הירוקים (החל ב–2014 גם בכתום ואדום) שסימן הדולר מתנוסס עליהם (רק ביטקוין).

ממחרוזת קונכיות לשרשרת בלוקים

השימוש בקונכייה המוניטרית דעך בהדרגה, שכן מערכות מודרניות יותר החליפו אותה. בתחילה מטבעות זהב וכסף, ולאחר מכן שטרות הנייר של המעצמות האירופיות הקולוניאליות דאז, ובראשן בריטניה, שהלירה שטרלינג שלה שימשה כמטבע הרזרבה העולמי, בדומה לדולר של ימינו. ככל שהמסחר עם המדינות האירופיות המפותחות צמח והלך, הביקוש לקונכיות כאמצעי תשלום פחת — הסוחרים האנגלים לא ממש התלהבו לקבל מחרוזות עם קונכיות בתמורה למוצרים שסיפקו.

טכנולוגיות חדישות יותר, ומוסדות פיננסיים כמו בנקים, שסיפקו מערכות תשלום והתחשבנות קלות ובטוחות יותר, נכנסו לתמונה — ונשיאה של מאות ואלפי קונכיות, עם כל הבעיות הנלוות לכך, נראית פרימיטיבית ומגוחכת. קונכיית הכסף נעלמה ממפת הסחר העולמית, נותרה אנקדוטה היסטורית — וחזרה למקומה הטבעי, קרקעית הים.

יש בימינו נטייה לבלבל בין שינויים טכנולוגיים, שמשפרים ומייעלים תהליכים, לבין שינוי המהות. בעולם הפיננסי, ארגונים ומוסדות עונים על אותו צורך כבר מאות שנים, ולכן גם המודל העסקי והעקרונות שלפיהם הם פועלים נותרים בלא שינוי. העובדה שככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר היא משפרת ומרחיבה את היכולת שלהם לתת שירות, אינה משנה את המצב הבסיסי הזה. הבנקים של ימינו אינם דומים במאום מבחינה טכנולוגית לבנקים האיטלקיים של ימי הביניים — ה"בנקאים" ישבו על ספסל (בנקה באיטלקית) בכיכר העיר ועסקו בקבלת פיקדונות ובמתן אשראי — אבל התפקיד הכלכלי והמודל העסקי שלהם נותר זהה. חברות הביטוח של ימינו שונות לחלוטין מבחינה טכנולוגית מחברות הביטוח של אנגליה במאה ה–18, שביטחו את הסחר הבינלאומי הענף, אבל הצורך שעליו הן עונות והמודל העסקי שלהן זהה.

אמצעי תשלום חדש צריך לעבור שני מבחנים. הראשון הוא מבחן נוחות השימוש, והשני הוא מבחן הביטחון מפני גניבה או זיוף. בשני המבחנים האלו הביטקוין אינו עומד בסטנדרטים של אמצעי התשלום הקיימים. הוא לא יותר נוח מאשר שימוש בכרטיס אשראי או בהעברות בנקאיות, שעלותן אינה גבוהה ואף הולכת ויורדת, ומתברר שלא פעם אתה עלול לאבד את כספך, בין אם בגלל טעות שלך, או בין אם בגלל גניבה יזומה. זו הסיבה שכמות העסקות האמיתיות בביטקוין, להבדיל מעסקות של סוחרים וספקולנטים, זניח ואנקדוטלי. אנו עוברים יותר ויותר לעולם בלי מזומנים פיזיים. כבר שנים שהיקף העסקות במזומן הולך ויורד, ונעשה זניח בכלל הסחר האנושי. היעלמותו המוחלטת כבר לא תהיה דרמה גדולה. אבל אין בזה לבין הביטקוין ולא כלום. לכל צורך חוקי, המטבעות והמערכות הקיימות כיום, ומנגנוני ההגנה על הכסף הקיימים בהם, עונים היטב על שני הצרכים שאותם הזכרתי.

כמו מוסדות פיננסיים, שהצורך הבסיסי שעליו הם עונים לא השתנה זה מאות שנים, גם הביטקוין של ימינו מתקדם מבחינה טכנולוגית עשרות מונים מקונכיות יפות, אבל כדי להיות מטבע עובר לסוחר, עליו לעמוד באותה תחרות מול אמצעי תשלום אחרים כמו זו שבה עמדה הצדפה המוניטרית החביבה שלנו. בראש העקרונות האלה עומדות הפרגמטיות וקלות השימוש.

נכון להיום, הביטקוין אינו עובר את המבחן הזה. לכן, אם מצדדי השימוש במטבעות הדיגיטליים כתחליף לאמצעי התשלום הנהוגים כיום לא ימצאו את הדרך להפוך את השימוש בו לקל ובטוח יותר בהשוואה לשיטות התשלום הנוכחיות, אחריתו תהיה כשל הביטקונכייה — רק הרבה יותר מהר.

הכותב הוא יועץ כלכלי עצמאי. אין לראות בכתוב המלצה לפעולה כלשהי בניירות ערך. לכותב עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך המוזכרים בכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#