מכשל לקטסטרופה: מה אפשר ללמוד מצ'רנוביל על הכלכלה העולמית

הסדרה צ'רנוביל מתארת תרבות שקר והסתרה שמובילה לאסון, וניתן ללמוד ממנה על הסיבות שבגינן אנשים שאמונים על מערכת מסוכנת נכשלים בתפקידם ■ כשמתעסקים עם איזון עדין של כוחות, יש להיזהר מאובדן שליטה והטייה חדה של ההגה לכיוון אחד

דורון צור
דורון צור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תמונת הכור הפגוע בצ'רנוביל - מתוך הסדרה בשם זה
מתוך "צ'רנוביל". אבל למה הם נשמעים כמו אנגלים בטקס תה?צילום: HBO / באדיבות סלקום טי-וי
דורון צור
דורון צור

הסדרה החדשה צ'רנוביל, שעוסקת באסון הגרעיני שאירע בבריה"מ ב-1986, זוכה באחרונה לתשומת לב רבה, ובצדק. מעבר למידע הרב שהצופים יכולים ללמוד ממנה בפן ההיסטורי והמדעי, האירועים והתהליכים המתוארים בה יכולים ללמד אותנו גם איך נראית תרבות שקר והסתרה שמתפתחת תחת שלטון טוטליטרי; ואיך התכונות השליליות שלנו כבני אדם - כמו קונפורמיזם, אנוכיות או רצון בקידום - יכולות להביא בסופו של דבר לאסון.

על הלקחים האלה של הסדרה כבר נכתב לא מעט, אך בטור זה נעסוק בלקח אחר שניתן להפיק מהאירועים המתוארים בסדרה, שהדיון סביבו פחות בולט: האופן שבו כשל הופך לקטסטרופה. ייתכן שהלקח הזה רלוונטי גם למצב הכלכלה בימינו.

למי שבמקרה לא יודע, הכור התפוצץ בסופו של דבר - הליבה נחשפה, וכמות קרינה עצומה דלפה ופגעה בבני אדם רבים, שמספרם המדויק אינו ידוע עד היום. הפרק האחרון בסדרה כולל חלק ארוך שבו מסביר המדען המומחה, פרופסור לגאסוב, את השתלשלות האירועים שהובילה לאסון. ההסבר אינו מסובך, גם מי שאינו פיזיקאי גרעין יכול להבין די בקלות מה התרחש גם מבלי להכיר את פרטי הפרטים הטכניים.

הגישה הזאת נכונה במקרים רבים. עם היגיון בסיסי, יכולת התעמקות והסבר ברור, גם הדיוטות יכולים להבין תהליכים מורכבים. הדבר לא מפחית מחשיבותם או מערכם של מומחים, כמובן. כדי לתכנן את ההליכים הללו, לבצע אותם ולפקח עליהם - נדרשת מומחיות, על כך אין ויכוח. אך כדי להבין איך הם עובדים ומה השתבש, נדרשים לעתים לא יותר משכל ישר וסקרנות.

העיקר: שמירה על איזון

מדוע הסיפור הטכני־מדעי של קריסת הכור בצ'רנוביל רלוונטי לענייני כלכלה? כמובן שאין שום קשר ישיר בין פיצוץ היסטורי של כור גרעיני באוקראינה לבין אירועים ותהליכים כלכליים בני ימינו, אבל ניתן למצוא אנלוגיה בין האירועים.

בפרק האחרון של הסדרה פרופ' לגאסוב מסביר כי לב העניין בתפעול כור גרעיני הוא שמירה על איזון. בתוך הכור יש דלק גרעיני, וכן גורמים שפועלים להאיץ אותו, ולהגדיל את הריאקטיביות שלו. למפעילי הכור יש מגוון אמצעים שמאפשרים להם שליטה ובקרה על התהליך, במטרה למנוע גידול מוגזם בריאקטיביות. תפקידם הוא לשמור על האיזון בין "הגורמים המעכבים" - שאותם לגאסוב מסמן בריבועי קרטון כחולים; לבין "הגורמים המאיצים" - שאותם הוא מסמן בריבועים אדומים.

האסון התרחש מכיוון שבמהלך ניסוי בטיחות, המפעילים, בראשות מנהל המשמרת אנטולי דיאטלוב, איבדו את השליטה ואת האיזון בתוך הכור. אובדן השליטה הזה נבע ממגוון גורמים - לחץ מלמעלה, לוח זמנים צפוף, חוסר הבנה מספק של התהליכים המתרחשים בתוך הכור, חוסר מקצועיות, יהירות, עודף ביטחון עצמי, הסתמכות על מנגנון חירום טכני שיבלום את הכור וכן הלאה. כמו בכל אסון, יש כמה גורמים, ולא רק אחד.

חוסר האיזון בכור התבטא בתחילה דווקא בעודף של גורמים מעכבים, שגרמו לכור "להיחנק". אלא שתגובת המפעילים לחנק הזה היתה רצף של פעולות אגרסיביות: הסרה כמעט מוחלטת של כל הגורמים המעכבים, שהיטתה את חוסר האיזון לכיוון השני בעוצמה ובמהירות. ממצב של אובדן איזון וכור שכמעט נכבה, הם עברו מהר מאוד למצב הפוך לחלוטין - כור שמאיץ במהירות, שכל מנגנוני הבלימה שלו הוסרו. מרגע זה, מסביר הפרופסור, הם כבר לא יכלו להשתלט על הכור מחדש ולאזן אותו באמצעים השגרתיים. הדבר היחיד שעמד בינם לאסון היה מנגנון בלימת החירום הטכני, שבו, כך הסתבר, היה פגם קטלני שעליו המפעילים לא ידעו.

בראיה בדיעבד, מסביר הפרופסור, הפתרון לחוסר האיזון שנוצר וחנק את הכור היה תיקון הדרגתי ואטי שלו, על פני שעות רבות. אלא שבגלל הלחץ, עודף הביטחון של מקבלי ההחלטות וחוסר ההבנה של האירועים, ננקטה פעולה מתקנת אגרסיבית - הוצאת כמעט כל מוטות הבקרה בזמן קצר. כך, מתאר הפרופסור באופן ציורי, המפעילים מתחו את הכור לצד אחד כמו רוגטקה, ואז שיחררו אותו באופן בלתי־מבוקר.

עניין של פיזיקה

הלקח מהאנלוגיה שרלוונטי למצב הכלכלה הוא שכאשר אתה מתעסק עם איזון עדין של כוחות, עליך להיזהר בכל מאודך ממצב של אובדן שליטה והטיית ההגה בחדות לכיוון אחד. לעתים, קל מאוד לצאת מאיזון, ואז - אולי בגלל לחץ גובר מהסביבה או חוסר הבנה מספקת של התהליכים והכוחות הפועלים מולך, אולי בשל אי־ודאות מובנית או עודף ביטחון עצמי, או כל הגורמים הללו יחד - אתה נוקט בפעולות אגרסיביות שמטות את הכף בעוצמה לצד השני. אם נשתמש בדימוי של לגאסוב, כדאי להישמר מאוד מהגעה למצב שבו הרוגטקה מתוחה עד הסוף. זה עניין של פיזיקה: כשהקפיץ כבר מתוח כולו לכיוון אחד, חזרה מבוקרת לאיזון נהיית מסובכת הרבה יותר. לעתים, ממש בלתי־אפשרית.

דונלד טראמפ וג'רום פאואלצילום: CARLOS BARRIA/רויטרס

לשמחתנו יש הבדלים גדולים בין ניהול מדיניות כלכלית לתפעול כור גרעיני. ראשית, מחיר הטעויות אינו עד כדי כך גבוה. גם משבר כלכלי קשה לא יביא למותם בייסורים של מיליוני בני אדם. שנית, מספר המשתנים והאי ודאות בניהול הכלכלה גבוה יותר.

מדענים יודעים להסביר ולחזות את התגובות הפיזיות של חומרים וכימיקלים ברמת דיוק גבוהה יחסית. אלה צפויים ועקביים בהרבה מההתנהגות האנושית. כמו כן, נתוני הבקרה שאותם מקבלים מפעילי הכור הגרעיני בזמן אמת טובים ואמינים בהרבה מאוסף הנתונים הסטטיסטי שאותו מקבלים כלכלנים ומקבלי החלטות, בפיגור זמנים משמעותי. מזל שכך. אף אחד מאתנו לא היה רוצה שמפעילי כור גרעיני יסתמכו על נתונים שנאספים על ידי סטטיסטיקאים ומפורסמים רק שבועות או חודשים אחרי שנאספו. גורם נוסף שיכול להרגיע אותנו הוא העובדה שתהליכים כלכליים אינם מתרחשים בקצב המהיר של ביקוע גרעיני.

עם זאת, יש גם נקודות דמיון משמעותיות, ובלבן העיקרון הבסיסי של רצון לשמור על איזון, והשאיפה להימנע מהטייה חדה של מהלך האירועים.

שאלות פשוטות למקבלי ההחלטות

הייתי שמח להקרין את הפרק האחרון של צ'רנוביל בפני מקבלי ההחלטות הכלכליות ברחבי העולם - שרי אוצר, נגידי בנק, כלכלנים ופקידים בכירים, אנשי שוק ההון, מנכ"לי חברות ופרשנים. בעבר ובהווה.

אז, אחרי צפייה בפרק, הייתי שמח לשאול אותם שאלה אחת פשוטה: האם מכלול הפעולות התהליכים שאתם רואים כיום בכלכלה העולמית משקפים כיוון של חזרה הדרגתית ומבוקרת לאיזון, או שאלה פעולות שמותחות עוד ועוד את הקפיץ? האם המצב שאתם אחראים לו וחוזים בו כיום - הגידול העקבי בגירעונות ובמצבת החוב של מדינות, חברות ויחידים; הזרמות הכספים; ההתערבות המלאכותית בשווקי הכספים; הריביות האפסיות; התשואות השליליות על איגרות חוב וכן הלאה - מושפע מלחץ חיצוני? מחולשותיכם כמקבלי החלטות אנושיים שחרדים לאינטרס האישי שלכם? מקונפורמיזם? מרצון לשאת חן, להתקדם, או להיבחר למשרה הבאה?

"מה דעתך, מר מריו דראגי, נשיא הבנק האירופי?", הייתי שואל, "אולי כדאי לשחרר בהדרגה ובאטיות את הקפיץ ולא למתוח אותו עוד ועוד?". "מר אלון גרינספאן", הייתי שואל, "בתור מי שהוציא את המשק העולמי מאיזון פעמיים, בסוף שנות ה-90 עם בועת המניות וכמה שנים אחר כך עם בועת הסאב־פריים, מה אתה ממליץ ליורשיך? האם לא הגיע הזמן לנסות לנטרל את חוסר האיזון הנוכחי, למרות הלחץ המופעל מלמעלה?"

נשיא הבנק המרכזי האירופי, מריו דרגיצילום: REUTERS

אולי ראוי גם לשאול את שרי האוצר ומנהיגי המדינות - באירופה, יפן, סין, ארה"ב וגם אצלנו (אם כי רק לאחרונה) - האם לא הגיע הזמן לנסות לעצור את הגידול בחובות הממשלות? לעצור את המנכ"לים של חברות שהולכות ומתמנפות מדי יום בעקבות לחץ מצד משקיעים להעלות את מחיר המניה? לשאול את מנהלי ההשקעות אם לא הגיע הזמן להוריד קצת סיכון מתיקי ההשקעות, ולהחזיר אותם למצב מאוזן גם במחיר של ויתור על תשואה אפשרית?

במלים אחרות, אם נשתמש במינוח של פרופסור לגאסוב, האם לא הגיע הזמן להוסיף כמה ריבועים כחולים, מקררים ומעכבים, לסביבה הכלכלית במטרה לאזן אותה? זאת, במקום לנסות להגביר את עוצמת הפעילות; להוסיף עוד ועוד ריבועים אדומים תוך סיכון של הגעה לאובדן שליטה ופיצוץ, בטענה שהסמן היחיד שאחריו יש לעקוב - שיעור האינפלציה - אינו מדאיג? האם אתם בטוחים שאתם מבינים את מכלול הכוחות שאתם משחררים כשאתם עוקבים אחרי סמן יחיד ותולים בו את מלוא יהבכם?

הנה דבר נוסף שניתן ללמוד מההיסטוריה: כשמפלצת הסאב־פריים שוחררה והוציאה את כל העולם מאיזון, לפני יותר מעשור, נורת האזהרה הבודדת של שיעור האינפלציה לא היבהבה. למה שהיא תהבהב הפעם? למה להסתמך רק עליה?

ההבדל הכי חשוב

אנטולי דיאטלוב, מנהל המשמרת הגורלית בצ'רנוביל שהיה אחראי על הניסוי שיצא משליטה, כבר לא עמנו. הוא מת כמה שנים לאחר האסון, כמו רוב חבריו לאותה משמרת אומללה. את התובנות שלו לגבי הסיבות לאסון ודרכים שבהן ניתן היה למנוע אותו כבר לא ניתן לשמוע. במהלך חייו, אחרי שקיבל חנינה ושוחרר מהכלא, הוא תלה את האשם העיקרי באסון בכשל ההנדסי; בתכנון ובבנייה הלקויים של הכור; ובכך שמנגנון החירום כשל - ולא בפעולותיו שלו, שהוציאו את הכור מאיזון. זה טבעי ומובן, ומאוד אנושי.

להבדיל, ביום מן הימים, אם יתברר שההחלטות הכלכליות שמתקבלות כיום הוציאו את העולם כולו מאיזון, למקבלי ההחלטות לא יהיה כשל הנדסי של מנגנון חירום להיתלות בו. מצד שני, בניגוד אליו, הם לא צפויים לשלם מחיר אישי. אולי גם זה הבדל חשוב בין הפעלת כור גרעיני לניהול מדיניות כלכלית.

דורון צור

דורון צור | דורון צור

עוסק בתחום ההשקעות למעלה מעשרים שנה. התחלתי את דרכי בשוק ההון הישראלי בראשית שנות התשעים העליזות, בעיצומה של גאות מניות חסרת מעצורים.

עסקתי במהלך השנים הללו במחקר על מניות בישראל ובחו"ל, ניהלתי השקעות במסגרות שונות, העברתי קורסים והרצאות בנושא השקעות וניירות ערך, וכתבתי על השקעות באמצעי תקשורת שונים.

ניתן לומר שנדבקתי בחיידק הזה ששמו שוק ההון, ועדיין לא החלמתי ממנו…

בשנים הללו ראיתי מחזורי גאות ושפל, משקיעים שנהנו מרווחים גדולים ולעיתים ספגו הפסדים גדולים. היו תקופות בהן ההיגיון והשכל הישר שלטו בכיפה, ותקופות שבהן ההיגיון אבד לחלוטין, והשליטה בשווקים עברה לידי עולם הרגש, תקופות שבהן אופוריה או פאניקה קבעו את מהלך העניינים.

מטרת הבלוג היא להציג בפני הקורא זווית ראייה נוספת של עולם ההשקעות, בתקווה שהקוראים ימצאו עניין בזווית הזו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב