כך הפך הבנק המרכזי בשווייץ משמרן להרפתקן - והרוויח 60 מיליארד דולר - דורון צור - הבלוג של דורון צור - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הפך הבנק המרכזי בשווייץ משמרן להרפתקן - והרוויח 60 מיליארד דולר

לאחר שנים שבהן רכש באגרסיביות מט"ח וניירות ערך, הבנק המרכזי של שווייץ רשם ב-2017 רווחים עצומים ■ גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם עברו למדיניות השקעה אגרסיבית - ומשקיעים חלק גדול מיתרותיהם בשוק המניות

32תגובות
תומס יורדן, נגיד הבנק המרכזי של שווייץ

אגדות עממיות הן מקור לא רע לתובנות על האופי האנושי, על חולשותינו וחסרונותינו. גם כיחידים, וגם כחברה. לעתים, אתה מגלה שניתן למצוא גם באגדות וסיפורים עממיים בני מאות שנים ויותר, דוגמאות ואנלוגיות לדברים שמתרחשים בימינו. כנראה שלמרות הקדמה, התחכום והטכנולוגיה שאופפים אותנו, הפסיכולוגיה שלנו — ההתנהגות שלנו כבני אדם ומערכת האילוצים שבה אנחנו פועלים — לא באמת משתנה.

יש לנו כבני אדם פחד קמאי מפני מערכות שנבנה, ואז הן יצאו מכלל שליטה, ויקומו עלינו. הדיון הער היום סביב AI, בינה מלאכותית, והסכנות שבה, משקף את הפחד הזה. ארנולד שוורנצגר, בדמות המחסל מסדרת סרטי "שליחות קטלנית", עשה קריירה מהפחד שלנו מפני השתלטות המכונות על חיינו.

בעבר, הפחדים הללו היו פחות טכנולוגיים, ויותר מיסטיים. למשל, הסיפור היהודי על הגולם מפראג, שנעשה מחומר ורוח חיים הופחה בו, כדי שיגן על היהודים מפני רודפיהם, עד שיצא מכלל שליטה, גרם לנזק יותר מאשר תועלת, והומת בידי יוצרו. על פי אחת הגרסאות, הלא הוא המהר"ל. הביטוי "הגולם קם על יוצרו", לקוח מהסיפור העממי הזה — והוא משמש אותנו גם כיום לתיאור מצבים של אובדן שליטה ביציר כפיך.

סיפור אחר, עם נרטיב דומה, הוא שוליית הקוסם, שנהפך לקלאסיקה בגילומו של מיקי מאוס, בסרטו של וולט דיסני "פנטזיה". שם, שוליית הקוסם, שאינו רוצה לעבוד קשה, מטיל כישוף על מטאטא, כדי שיסחוב במקומו דליי מים. לרוע המזל, הוא אינו יודע איך להפסיק את הכישוף, מה שגורם להצפה, שמסתיימת רק אחרי שהקוסם הגדול חוזר, מסיר את הכישוף ופותר את הבעיה.

לאורך כל ההיסטוריה האנושית, סיפורים ואגדות היו דרך להמחיש, להדגים רעיון, ללמד אותנו משהו. נראה לי שגם מהסיפורים הללו ניתן ללמוד משהו על ימינו.

כשאני רואה מה קורה בשווקים ובכלכלה העולמית בימינו, נראה שאנחנו נמצאים במצב המשלב בין שני הסיפורים האלה. מצד אחד, מערכת תמריצים פיננסיים והרחבות, שנועדה להגן עלינו מפני הימשכותן של פרעות פיננסיות ילידות המשבר הגלובלי של 2008, שיוצריה איבדו עליה שליטה, והפכו לעבדים שלה. ומצד שני, הצפה אינסופית של נזילות. במלים אחרות, גם גולם שקם על יוצרו וגורם נזקים, וגם שוליית קוסם שלא מצליח להפסיק שיטפון של נזילות.

מיקי מאוס ב"פנטזיה"

אז מה אתם רוצים?

אתם בוודאי תמהים מה לעניין סיפורים עממיים וסרטי אנימציה לסוגיות כלכליות מורכבות. הקשר הוא בכך שגם בתהליכים כלכליים ניתן לעתים לזהות את התבנית הזאת. משהו שהתחיל בקטן, נועד לפתור בעיה נקודתית או להקל על קושי — ואז קיבל חיים משלו, יצא מכלל שליטה ולמעשה הפך את יוצרו לשבוי של הנסיבות.

למשל, ויסות המניות של הבנקים בישראל בשנות ה–80. ההתחלה היתה צנועה, בהיקף קטן, ונועדה לסייע לבנקים לגייס הון כדי לפצות אותם על שחיקת ההון שגרמה האינפלציה. זה גבר והלך במשך כמה שנים, עד שהגולם קם על יוצרו, ולא ניתן היה להפסיק. שלא כמו בסיפורים העממיים, בחיים האמיתיים אין מכשף או רב גדול שיכולים לבלום את המנגנון שיצא משליטה במועד. רק משבר עוצר אותו.

דוגמה נוספת, משבר הסאבפריים בארה"ב. ההתחלה היתה צנועה, ונועדה להקל על רוכשים חלשים יחסית לרכוש בית. אלא שבדרך, העניינים יצאו מכלל שליטה, והתוצאות ידועות.

הנקודה המעניינת היא שגם כאשר התהליך נמצא בעיצומו, להרבה מאוד אנשים הוא נראה הגיוני, שכן הוא התפתח בהדרגה, ונמשך לאורך זמן. לכן, קשה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת שבה הוא נהפך מתהליך קטן, מועיל או לפחות בלתי־מזיק, לגולם משולח רסן, שעתיד לגרום נזקים עצומים. בזמן ויסות המניות כולם ידעו שזה מה שקורה. ממשרד האוצר, דרך בנק ישראל ועד פקידי הבנקים — שאמרו למשקיעים במפורש שהמניות מווסתות. זה נראה לכולם טבעי וסביר. זאת גם היתה אחת מטענותיהם של הבנקאים במשפטם: כולם ידעו, וחשבו שזה בסדר, לא מנעו ואפילו עודדו אותנו — אז מה אתם רוצים?

גם בסיפור הסאבפריים, כולם ידעו שאיכות האשראי מידרדרת והולכת, ורמת המינוף רק גדלה עם הזמן. למרות זאת, זה נראה לרבים הגיוני וסביר למכור משכנתאות בשיעור של יותר מ–100% משווי הנכס, לרוכשים חסרי הכנסה או הון, ולארוז את כל זה בתוך אג"ח שיקבלו דירוגים גבוהים.

המשותף לשני התהליכים הללו הוא שהם התחילו בקטן, תפסו תאוצה בהדרגה לאורך זמן, ורבים מאוד נהנו בדרך. זה מנגנון שלמעשה מבטיח מראש שנעשה לו רציונליזציה, ונשכנע את עצמנו למה משהו שנראה כמו איוולת מסוכנת — הוא לא באמת כזה. כמובן שסופו של התהליך הזה הוא מכוער, ואז כולנו יודעים לומר שהוא היה טירוף מערכות מלכתחילה, מעשה איוולת שיצא מכלל שליטה, ונחפש אשמים, כדי לסקול אותם בכיכר העיר.

האימפריה הפיננסית של שווייץ

בהתחלה זה לא עזר

במדור הזה אני טוען כבר זמן רב כי לתהליכים שמובילים הבנקים המרכזיים בעולם יש בדיוק את המאפיינים שהוזכרו כאן. גולם שקם על יוצרו ולקח בשבי את מקבלי ההחלטות. הנה דוגמה שתמחיש זאת.

לפני כשבועיים הבנק המרכזי של שווייץ פירסם את רווחיו ל–2017. הם הסתכמו בכ–55 מיליארד פרנק שווייצרי (כמעט 60 מיליארד דולר). איך קורה דבר כזה? צריך ללכת כמה שנים לאחור, ל–2015. באותה שנה הפרנק התחזק מאד מול שאר המטבעות, שכן בהם נערכה הרחבה מוניטרית נמרצת. בבנק המרכזי של שווייץ, שחשש מהנזק שהתחזקות הפרנק תגרום לכלכלה המקומית, הגיבו ברכישה אגרסיבית של מטבעות זרים — יורו ודולר — תוך הדפסת פרנקים בכמויות גדולות.

הוא עושה זאת מאז בעקביות. בהתחלה זה לא עזר, והבנק השווייצרי הציג הפסדים, עד שב–2017 גם הפרנק סוף־סוף נחלש, ומה שלא פחות חשוב — מחירי המניות שהבנק המרכזי רכש ביתרות המט"ח האדירות שלו עלו בחוזקה. כן, הבנק המרכזי של שווייץ הוא אחד מבעלי המניות הגדולים בשורה של מניות — בהן אפל, אמזון וגוגל.

למעשה, על פי פרסומים הוא בעל המניות השמיני בגודלו, מבחינת שווי התיק שלו, בארה"ב. הוא מחזיק מניות בשווי גבוה יותר מרוב קרנות הפנסיה וחברות ניהול נכסים, שמנהלות השקעות עבור חוסכים לטווח ארוך.

הוא אינו יחיד בזה. הבנק המרכזי של יפן קונה באינטנסיביות כבר זמן רב מניות בשוק המקומי. גם בנק ישראל שלנו משקיע חלק מיתרותיו במניות — בחו"ל, מכיוון שיש לו מט"ח בלי סוף.

אוליבייה פיטוסי

כל זה, כמובן, עוד לפני שהבאנו בחשבון את רכישות האג"ח הגדולות של בנקים מרכזיים, שמנותבות בעקיפין לשוק המניות. שכן ככל שהתשואה על האג"ח שרכשו ירדה והלכה, המשקיעים שמכרו אותן לבנקים המרכזיים, הפנו את הנזילות הגבוהה שנוצרה להם — למניות.

לבנקים מרכזיים יש יתרון שאין לאף משקיע אחר. מקורות אינסופיים. כאשר משקיע מסוים קונה מניות, הוא מחליף מזומן במניות. מפלס המזומנים שלו ירד, ומפלס המניות עלה. אצל המוכר, קרה ההפך. מפלס המניות ירד, והר המזומנים צמח. לכן, הטענה הנפוצה, שהשוק עלה כי המשקיעים הזרימו כסף למניות, אינה מדויקת. כנגד כל קונה שהזרים מזומן לשוק המניות, יש מוכר שהזרים מניות לשוק. זה בולם את קצב העלייה האפשרי של המחירים.

מתי הטענה הזאת נכונה? כאשר אשראי נכנס לתמונה. כמו במעשה קסם, נוצר במערכת כסף יש מאין. הבנק המרכזי מתערב בשוק החוב וקונה אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, ומגדיל כנגד זה את מאזנו. זה מאפשר לחברות ללוות בזול, ולקנות מניות של עצמן בקצב גובר. מגבלת המקורות הוסרה. פתאום, יש הרבה יותר כסף, שרודף אחרי כמות קטנה והולכת של נכסים. אין פלא שמחירם עולה. ואם לא די בכך, אם בנק מרכזי קונה מניות — הרי הוא בכלל מתחרה ישירות מול החוסכים על אותו מאגר נכסים, אבל בתחרות לא הוגנת.

לבנק מרכזי, בניגוד לחוסכים, אין מגבלת מקורות. הוא יכול להדפיס עוד ועוד, ולקנות ככל העולה על רוחו. בטווח הקצר כולם שמחים, שכן המחירים עולים, ותחושת העושר ממלאת את כולם אושר. אלא שבראייה ארוכה יותר, החוסכים — במיוחד הצעירים יותר, שעדיין לא צברו חיסכון ניכר — נפגעים. הם נאלצים לשלם מחירים גבוהים ויותר ויותר עבור מניות ואג"ח, ולהסתפק בתשואות נמוכות יותר בגין השקעותיהם העתידיות. זאת תחושת עושר משקרת — ומשכרת.

מנגנון הרסני

המקרים של הבנק השווייצרי ובנק ישראל, שנאבק בתופעה דומה, ממחישים את עוצמת העיוות. בניסיון להתגונן מפני מעשיהם חסרי האחריות של בנקים אחרים, גדולים יותר, שחוששים להפסיק את המהלך שבו החלו בגלל המחיר הכרוך בכך, הם נאלצים לנקוט במדיניות נגדית, חסרת אחריות בפני עצמה. זה יוצר להם בעיה קשה של שימושים במטבע הזר שצברו, ודוחף אותם לבצע השקעות שלא ממש מתאימות לפרופיל הסיכון שנדרש מהם.

בדרך, זה יוצר לכולם תחושת שיכרון ועושר, שמבוססת על מנגנון בעל פוטנציאל הרסני. אם זה לא מערכת שיצאה משליטה וגולם שקם על יוצרו — איני יודע מה זה. איפה המהר"ל כשצריך אותו, או מישהו אחר, שיידע לעצור את הגולם?

הכותב הוא יועץ כלכלי עצמאי. אין לראות בכתוב המלצה להשקעה כלשהיאו לפעולה בניירות ערך. לכותב עשויה להיות פוזיציה במטבעות או בניירות הערך המוזכרים בכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

בורסת ניו יורק ביום שלישי שעבר

הגיע הזמן: הסיבה האמיתית למפולת בשווקים

אחד ההסברים שניתנו לירידות האחרונות בשוק המניות הוא העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות: כשהתשואה שלהן עולה - צריך לתמחר מחדש את המניות ■ אלא שהעלייה בתשואות נמשכת כבר זמן רב, ומחירי המניות המשיכו לעלות ■ להלן ההסבר - לשם שינוי לא רק במלים, אלא גם במספרים

נמרוד פריאל

מה ההבדל בין למידת מכונה לדאטה סיינס? ראש צוות Core Data Science בפייסבוק מסביר

נמרוד פריאל מפתח כלים שעוזרים לכל מדעני הנתונים בפייסבוק לשפר את המוצרים השונים של החברה ■ בפרק 5, דיברנו עם פריאל על התוצרים השונים של מערכת אוטומטית שמקבלת החלטות בזמן אמת ולמה כל מדען נתונים הוא גם מנהל מוצר

שעון אפל

הזמן הממוצע שייקח לכם לקרוא את הפוסט גדול מ...או: איך להשתמש בדאטה בסיפור שלכם?

השוואות לא שגרתיות בין נתונים סטטיסטיים מניעות את הקהל שלכם לפעולה, היות והן נחקקות לו בזיכרון ■ בחרו נתון עיקרי בסיפור המוצר שלכם שהוא הקריטי ביותר שהלקוח\משקיע ייקח עמו הביתה - והעצימו אותו

כתבות שאולי פיספסתם