ביטקוין הוא = מטבע בועה (בגימטריה, תבדקו) - דורון צור - הבלוג של דורון צור - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביטקוין הוא = מטבע בועה (בגימטריה, תבדקו)

האם יש משמעות לכך שלכל אחד מצמדי המלים ערך זהה בגימטריה? כמובן שלא ■ זאת התרומה הקטנה שלי לחגיגת ההבלים סביב הביטקוין ■ המטבע מייצר מעט פעילות ריאלית, אך הסכנה האמיתית לכלכלה העולמית היא עצירת ה"חגיגה", שתומכת בצמיחה ומגדילה התיאבון לסיכון

34תגובות
ביטקוין
בלומברג

כל העולם ביטקוין. נדמה שאי־אפשר לפתוח אתר כלכלי או עיתון בלי להיתקל בעלילות המטבע הדיגיטלי ובזינוק היומי/חודשי/שנתי במחירו. למה הוא מושך כל כך הרבה תשומת לב? בלשונו העשירה של זוהיר בהלול, הייתי אומר שהביטקוין פשוט מספק "מופע ספקטקולרי", שמושך את עיני התקשורת וגם את עיני הקוראים. המופע הזה מזין את עצמו. יש עניין ציבורי ולכן יש סיקור, יש הרבה סיקור אז נוצר עניין ציבורי, וחוזר חלילה.

כמובן שגם אני נתקלתי בשבועות האחרונים בשאלה "מה דעתך על מה שקורה עם הביטקוין, האם זאת בועה, מה יקרה אם וכאשר היא תתפוצץ?", וכך הלאה. גם אצל רבים ממכרי הביטקוין היה לשיחת היום.

בועה? פירמידה?

התשובה שלי, שהיום אפרוש כאן בפניכם, היתה בערך כזאת: "כן, גם אני, כמו רבים אחרים, חושב שהביטקוין הוא משהו שבין בועה פיננסית למשחק פירמידה. אין לי מושג מתי זה ייגמר, ולאיזה גובה הוא יגיע קודם, אבל אני מעריך שהוא ייגמר כמו שיגעונות רבים לפניו, כקוריוז שהתפוגג".

עד כאן, עמדה די סטנדרטית ולא ממש מקורית. לא הייתי מטריח אתכם בקריאת דעה, נוספת, כזאת. מן הסתם קראתם דעות דומות לה באלף מקומות אחרים, כמו גם את הדעה הנגדית, שגורסת כי הביטקוין הוא מהפכה בתחילת דרכה, וכך הלאה. הדיון הזה כבר די משעמם וחד־גוני. בעתיד נדע את התשובה.

שער הביטקוין בשנה האחרונה, בדולרים

מה שמעניין אותי לגבי הביטקוין הם שני דברים אחרים לחלוטין, ואליהם כמעט ולא מכוון זרקור. הם חשובים בעיני הרבה יותר מאשר מחירו של המטבע בנקודת זמן כזאת או אחרת, והאם הוא עבר רף עגול כזה או אחר.

הנושא הראשון שמטריד אותי הוא השפעת התקשורת הפיננסית על האירועים בשוק ההון, והאופן שבו היא מסקרת אותם. קוראי המדור אולי שמו לב שיש לי לא מעט ביקורת על האופן שבו המדיה הפיננסית, שצמחה בשנים האחרונות במהירות בזכות האינטרנט, מסקרת, מנתחת ומפרשת עובדות, מספרים ותהליכים עסקיים וכלכליים.

ברור לי ממה זה נובע. ראשית, ניתוחים כלכליים ועסקיים רציניים מחייבים התעסקות עם הרבה עובדות, נתונים ומספרים. זה לא חומר קל לקריאה ועיכול. לא בכתבה קצרצרה, ועוד הרבה פחות מזה בקטע וידאו של שתיים־שלוש דקות. הקוראים והצופים פשוט לא רוצים, או לא יכולים, להתמודד עם ניתוח מעמיק — ולכן הם יצביעו באצבעות נגד מי שיעשה זאת. תנו לנו סיפורים טובים ומעניינים, ולא ניתוחים יסודיים מבוססי עובדות.

זה מה שהקהל רוצה, וזה מה שהמדיה תיתן לו. בחלק מהמקרים מחוסר ברירה, ובחלק אחר מחוסר מקצועיות.

בנסיבות כאלה, הביטקוין הוא סיפור נפלא. ראשית, הסיפור הבסיסי שלו יוצא דופן: מתכנת יפני עלום שם, שהמציא מטבע שכורים אותו באמצעות אלגוריתם מיחשובי. כבר מגניב. אחר כך באות עלילות הכורים, גיבורי השעה. עיתון אחד מספר על כורה ביטקוין שכבר שלוש שנים לא מחמם את הבית בחורף בזכות החום שיוצרים אצלו מחשבי הכרייה, אחר מראיין כורה שמספר שהוא ישן ליד "מטוס סילון", שכן זאת עוצמת הרעש שמייצרים השרתים בהם הוא משתמש לכרייה.

אין ספק, אלה סיפורים מרתקים הרבה יותר מקריאה, למשל, של דו"חות כספיים שמפרסמות חברות מדי רבעון. הם אקזוטיים ומלהיבים את הדמיון, ומושכים את הקוראים. חומר נפלא לתקשורת — אלא שתובנות כלכליות משמעותיות אין בזה.

בלומברג

חיבה למספרים גדולים

נוספת לכך חיבת התקשורת למספרים גדולים. להשוות ביניהם, אף שאין במספר עצמו, ובטח לא בהשוואה, שום משמעות, היגיון כלכלי או תובנה.

קחו, למשל, את הכותרות שפורסמו כמעט מדי יום בזמן האחרון: "שווי הביטקוין עבר את שווי השוק של IBM, קוקה קולה, אורקל או בואינג"; "שווי המטבע עקף את עושרם של וורן באפט או ביל גייטס"; "שווי הביטקוין עבר את שווי התל"ג של ניו זילנד", וכך הלאה.

אלה כותרות שנתקלתי בהן בשבועות האחרונים, שמעבר לכך שהן מרשימות, ועשויות לגרום לקורא לומר "וואו" — אין בהן שום דבר אינטליגנטי. איזה משמעות לוגית או כלכלית יש בכך שהמכפלה של מספר הביטקוינים בעולם בשער מסוים, ברגע בו בוצעה עסקה, עבר את התל"ג השנתי של ניו זילנד או את שווי בואינג — מה ניתן ללמוד מזה, איזה מסקנה אינטליגנטית ניתן להסיק פה?

כלום מוחלט. סתם לקחת שני מספרים גדולים ולהשוות ביניהם, כדי ליצור דרמה. זאת השוואה חסרת כל היגיון, שמזכירה לי את הבלי העיסוק בגימטריה. גם שם ניתן להשוות מספרים חסרי משמעות, ולהסיק מהם לכאורה מסקנות.

אז הנה, אתרום גם אני משהו לחגיגת ההבלים. "הביטקוין הוא" בגימטריה 204. וראו זה פלא, גם "מטבע בועה" הוא 204. בטח יש לזה משמעות, לא? כמובן שלא.

זה קשקוש מוחלט. אבל לא יותר מאשר ההשוואה לתל"ג של ניו זילנד, או לעושרו של באפט.

העניין השני שמטריד אותי, והוא חשוב הרבה יותר מאשר העיסוק האובססיבי של התקשורת בפלא הדיגיטלי, הוא האם יש משמעות נוספת לשיגעון הביטקוין, שחורגת אל מעבר לגבולות הכותרות הבומבסטיות ולוויכוח השגרתי שמזכיר נושא לחיבור מימי התיכון: "הביטקוין, האם הוא בועה פיננסית — כן או לא? חווה דעתך, פרט ונמק. בהצלחה!".

מדד S&P 500 בשנה האחרונה

בועה מיקרוסקופית

פקיעה של בועות פיננסיות וקריסה של משחקי פירמידה מותירות מאחוריהן חורבן משתי סיבות. הראשונה היא שבעוד מעטים יוצאים מימי הבועה עם עושר עצום — רבים מפסידים חסכונות משמעותיים.

לאי־שוויון שזה יוצר יש השלכות כלכליות קשות. הנזק שנגרם לרבים משפיע על הביקוש, והבודדים שהתעשרו לא יפצו על כך. זה, למשל, מה שקרה באלבניה ב–1997 כשמשחק פירמידה סחף את המדינה כולה, וכמובן שקרס.

הסיבה השנייה היא שבימי אופוריה, הכלכלה הריאלית נראית נפלא, שכן האופוריה הפיננסית יוצרת פעילות סרק וצמיחה שמבוססת על ספקולציה. זה מה שקרה בארה"ב בהיי־טק ב–1999–2000 ובשוק הנדל"ן ב–2006–2007 — ואז, כשהבועה מתפוצצת, הכלכלה הריאלית נפגעת גם היא.

המטריד הוא שתופעות כמו ביטקוין וטירוף פיננסי המוני, לא מתפתחות בחלל ריק. הן פרי של נסיבות מסוימות ושל הלך רוח ציבורי מסוים. למרות כל הרעש התקשורתי, גם אם הביטקוין הוא בועה שתתפוצץ, הנזק יהיה קטן מאוד. הוא יותר בועונת מבועה. למה? כי למרות כל הרעש, הוא לא נפוץ במיוחד. לפחות, נכון להיום.

בשונה ממקרים אחרים, לא תמצאו מיליוני משקיעים שמחזיקים חלק גדול מעושרם וחסכונות חייהם בביטקוין. לא תמצאו אותו בתיקי השקעות מוסדיים, לא תמצאו אתו כביטחונות במאזני בנקים, וכך הלאה. ביחס לשתי הקטסטרופות הפיננסיות הקודמות — הדוט.קום של שנת 2000 וסיפורי הנדל"ן ואשראי הסאבפריים של 2007–2008, הוא בועה מיקרוסקופית.

רויטרס

הכותרות אולי צועקות שהביטקוין שווה כמו קוקה קולה, וזה נשמע הרבה, אבל אם מחר בבוקר הוא יעלם לחלוטין — כל אובדן העושר על הנייר בקרב המחזיקים, יהיה שקול לפחות מירידה של 1% בשווי מדד S&P 500. חסר משמעות לחלוטין. רק ירידת השווי של GE השנה היתה קרובה לכל שווי הביטקוין. לנפילתו, אם וכאשר תקרה, לא יהיה האפקט השלילי של העברת עושר מרבים למעטים. גם הפעילות הריאלית סביבו, למרות הכורים החרוצים והעלייה בצריכת החשמל בסין, אינה עצומה. גם אם הכרייה תיעצר מחר — מיתון זה לא ייצור.

הביטקוין, יותר משהוא בעיה בעצמו, הוא אינדיקטור להלך רוח. פעם, כורי פחם לקחו איתם קנרית בכלוב למכרה. אם היו במכרה גזים מסוכנים, הקנרית, שהיא רגישה מאוד, היתה מראה להם את זה מראש. הביטקוין מזכיר את זה: אף שהוא לא מסוכן לכשעצמו — הוא מעיד על קיומה של סביבה רעילה או רוויה בפעילויות מסוכנות.

אחרי שנים של הצפה מוניטרית, בכמות אינסופית ובמחיר אפסי, לא צריך להתפלא שנולדות תופעות כמו הביטקוין. בשנים האחרונות הכלכלה למדה להסתכל יותר ויותר על התנהגות בני אדם, ופחות על נוסחאות ומספרים — ובני אדם נוטים לקבל החלטות ברוח התקופה. אנחנו מושפעים מדעותיהם של אחרים, ופועלים בהתאם לאמונה השלטת באותו רגע.

מה שקורה בביטקוין אינו חשוב לכשעצמו, אבל הוא מעיד על הלך רוח של קלות דעת, מצב רוח ספקולטיבי והיעדר יראה ופחד. זאת סביבה שבה משקיעים, מנהלים, אנשי עסקים, מקבלי החלטות, וכמובן המדיה — נוטים להיסחף אליה.

קלות הדעת הזאת היא שמביאה לפרמיות הסיכון האפסיות באג"ח הקונצרניות; בהיעדר מוחלט של חשש מאינפלציה, היא מביאה לכך שממשלות מגייסות במחירי שפל לטווחים ארוכים מאוד, לכך שחברות מקבלות החלטות השקעה אדירות וממונפות בלי להתחשב בסיכון, בהחלפה המסיבית של הון בחוב, בנכונות של ממשלות להגדיל עוד ועוד את החוב הממשלתי, בנכונות של צרכנים לקחת אשראי לצריכה שוטפת, בנכונות משקיעים לשלם מחירים גבוהים מאוד על הבטחות עתידיות בדמות סטארט־אפים או חברות שרווחיותן השוטפת אפסית, וכך הלאה.

הסכנה האמיתית

קלות הדעת הזאת מייצרת עלייה בפעילות ריאלית בהווה, שכולם מתבשמים ממנה. זה בדיוק מה שקרה גם בפעמים הקודמות שבהן התפתחה אופוריה כזאת.

וזה כבר צריך להטריד אותנו הרבה יותר מאשר עלילות הביטקוין, שכן פוטנציאל הנזק מעצירת החגיגה הזאת גבוה עשרות מונים מעצירה אפשרית של החגיגה בביטקוין.

הכותב הוא יועץ כלכלי עצמאי. אין לראות בכתוב המלצה להשקעה כלשהי או לפעולה בניירות ערך. לכותב עשויה להיות פוזיציה במטבעות או בניירות הערך המוזכרים בכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#