המחזוריות של התרחבות והתרסקות: גורם "משבש" יוצר ציפיות אופטימיות, יזמים נכנסים לענף ומשקיעים מעניקים לו מימון, ואז עודף כושר הייצור מביא להתרסקות מחירים ולמחיקת רבים מהיזמים ■ כשהתהליך הזה מתרחש בענף מרכזי כמו אנרגיה, השפל עלול לסחוף איתו את הכלכלה העולמית כולה
חברות זרות בעלות "זיקה לישראל" נכנסות למדדים המובילים בתל אביב, על אף שבחו"ל הן נחשבות מניות יתר ■ באמצעות חשבונאות יצירתית החברות האלה יכולות ליצור תמונת מצב יפה מהמציאות, ליטול חובות לכיסוי הוצאות העבר ולהעשיר את מנהליהן עם אופציות ■ זה המקרה של חברת לייבפרסון
מניית חברת תחליפי הבשר חווה שינויים עצומים, וזאת מבלי שנחשף מידע חדש שיכול להצדיק אותם ■ ביונד מיט פועלת בשוק ענק, ונהנית מרצון הצרכנים להקטין צריכת מוצרים מהחי, אך גם מתמודדת עם אתגרים גדולים ■ אז איך נכון להעריך את שווי החברה?
לכמחצית מהציבור האמריקאי אין סנט שחוק בשוק המניות, בעוד המאיון העליון מחזיק 50% משוויו ■ קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין הרצון של בעלי הון לשלם מעט לעובדים ולגבות הרבה מצרכנים — לאינטרסים של רוב הציבור, שמסתמך על הכנסה מעבודה ■ המגמה בעשורים האחרונים של עליית התשואה על הון עשויה להתהפך, ונסיקתם של ברני סנדרס ואליזבת וורן משקפת שינוי עמוק בתפישות הציבור, שאסור להתעלם ממנו
המשקיעים צריכים לשאול את עצמם אם WeWork היא עשב שוטה - או שמדובר בעוד חברה שהצמיחה המדיניות הכלכלית של הרחבה מוניטרית בהיקף עצום הממומנת בגירעונות ממשלתיים גבוהים ■ במקום להתייחס לזה כמו לתוכנית ריאליטי, צריך לדבר במספרים
ארה"ב הגיעה למחצית השנייה של המאה ה-20 כמעצמה שהעולם לא ידע כמוה. ואולם במשך השנים שאר המדינות התקדמו והתפתחו, בעוד ארה"ב המשיכה להקיז לעצמה דם במלחמות בלתי־נגמרות ולהוציא כספים בלי חשבון. בינתיים זה עובד, אבל דחיית טיפול השורש שנחוץ בכלכלה האמריקאית יוצרת גלים ברחבי הגלובוס
תפישת העולם הקולוניאליסטית גורסת כי עושר כוח אדם או משאבים של אזור מסוים, בשילוב ידע טכנולוגי של מעצמה - יכול ליצור מצב שמיטיב עם שני הצדדים ■ ואולם אין איך למנוע זליגת מידע לאלה שאמורים להתמקד בייצור מוצרים פשוטים ■ ההיסטוריה של ארה"ב עצמה מראה את זה
מקבלי החלטות מתחבטים בשאלות כמו הפחתה של הריבית ב-0.25% - אבל שינוי כזה לא אמור להשפיע על החלטות של צרכן בודד או בעל עסק קטן. בעוד התיאוריה גורסת שהורדת ריבית תגביר את הפעילות במשק, בחינה מיקרו-כלכלית מראה שברמת הריביות הנוכחית, ההשפעה של צעד כזה על הצרכן או בעל העסק היא זניחה
הצפי לרווחים עתידיים משמש את המשקיעים בוול סטריט להעריך את שווי החברות ■ ואולם מדובר במשחק מסוכן, שלא פעם מביא את מנהלי החברות לחשוב לטווח קצר ואף לבצע תרגילים שמאפשרים להם רווח מהיר ■ להמחשה ניתן לבחון את מדיניות רכישת המניות העצמית של אפל — שהחזירה לבעלי המניות יותר ממה שהרוויחה
המקרה של חברת רכבות המטען CSX מראה כי גם חברות שאין להן יומרות לשנות את העולם או אפילו לצמוח משמעותית - נסחרות במחירים גבוהים מאוד ■ החברה נסחרת בשווי גבוה פי שלושה מב-2011 - אף שהכנסותיה לא גדלו באופן ניכר והשיפור ברווחיותה נבע מירידת מחירי הדלק
בנקים מרכזיים לא רואים צורך למנוע את היווצרותן של בועות, ונראה כי אף החליטו לעוות את מחירי הנכסים כמדיניות ■ המצב הזה חסר תקדים, ובין השלכותיו ניתן למנות את טריליוני היורו שמושקעים באג"ח בריביות שליליות ואת ניתוק הקשר בין נתוני הבסיס של החברות לשוק המניות ■ ההיסטוריה מראה שזה ייגמר רע
צעירים רבים בארה"ב השקיעו בנכס שהתשואה עליו אינה מחזירה את עצמה — תואר אקדמי ■ העלייה המסיבית באשראי לצורך מימון לימודים הותירה עשרות מיליוני צעירים עם חוב ■ ואולם הפתרונות הפוליטיים המוצעים אינם סבירים כלכלית או מוסרית, וההיתכנות ליישומם נמוכה
הסדרה צ'רנוביל מתארת תרבות שקר והסתרה שמובילה לאסון, וניתן ללמוד ממנה על הסיבות שבגינן אנשים שאמונים על מערכת מסוכנת נכשלים בתפקידם ■ כשמתעסקים עם איזון עדין של כוחות, יש להיזהר מאובדן שליטה והטייה חדה של ההגה לכיוון אחד
הלאמת בואינג עדיין רחוקה, אבל ההסתברות לכך כבר אינה אפסית — והדבר לא נמצא בשליטת החברה ■ הבעיה הגדולה של בואינג היא ברצפת הייצור: יש לה מחויבות לעובדים ולספקי משנה, כך שהיא מייצרת בכל חודש 40 מטוסי 737 מקס בעלות של 50 מיליון דולר למטוס
מדוע חברות ממשיכות ליטול חובות שמסכנים את קיומן ומדוע השוק מאפשר להן לעשות זאת? התשובה זהה: האינטרסים הכלכליים האישיים של מקבלי ההחלטות גוברים על אחריותם לגופים שבהם הם פועלים ■ אחרי המשבר - כולם יהיו באותה סירה
נשיא ארה"ב נוטה להעביר מסרים שטחיים ותוקפניים, אך אין משמעות הדבר שהוא תמיד טועה ■ הניסוי האמריקאי הגדול - שבודק אם ארה"ב יכולה לשמור על הבכורה הטכנולוגית, גם בלי שהייצור יבוצע אצלה - עלול להתברר כמסוכן מאוד ■ השאלה האמיתית היא אם שווה לארה"ב לשלם את מחירי הגלובליזציה עבור מוצרים זולים יותר
ההכנסות של ענקית ציוד הספורט צמחו בכל שנה מאז 2004 - והמניה זינקה פי שישה ■ ואולם החברה נסחרת במכפיל הגבוה ביותר שלה אי פעם וממחישה כמה יקר השוק האמריקאי ■ מה יקרה אם משהו ישתבש?
ההנחה הנאיבית שלפיה בואינג לא התפשרה על בטיחות מטעמים מסחריים - עומדת למבחן רציני ■ גם מבחינה פיננסית, ביצוע של רכישות עצמיות במחיר מניה גבוה, תוך מתן בונוס למנהלים, חושף הנהלה צינית ונצלנית ■ קל למדוד את מחיר המניה, אך האם הוא אכן משקף יצירת ערך?
הצצה למאזן של בואינג מגלה שהחברה לא משאירה רזרבה של מזומנים למקרה של צרות: בשנים האחרונות היא מחלקת דיווידנדים ומבצעת רכישה עצמית של מניות בהיקפים הגדולים משמעותית מהרווחים שלה
ענקית המזון פירסמה מקבץ ידיעות שליליות — שהביאו לנפילה של כמעט 30% במניה ביום אחד ■ נבירה מעמיקה בדו"חות חושפת בעיות שלא ניכרות מהסתכלות שטחית על מכפילי הרווח והדיווידנד ■ האם באפט פיספס את התמונה המלאה?