פוסטים אחרונים

אם הייתי ספק של טסלה לא הייתי נרדם בלילה

יצרנית המכוניות החשמליות סובלת מגירעון של 2.4 מיליארד דולר בהון החוזר, לאחר שהוציאה קרוב לשני מיליארד דולר מקופתה בחצי שנה ■ אך אם תשאלו את המנכ"ל אילון מאסק - הרווחיות נמצאת מעבר לפינה

הקרקס הגיע העירה. אין דרך אחרת לתאר את מה שקורה סביב טסלה בשבועות האחרונים. הסיפור האחרון הוא הציוץ של המנכ"ל, אילון מאסק, בדבר אפשרות להפיכת החברה לפרטית עבור 420 דולר למניה, כשהמימון למהלך כזה מובטח, לדבריו. הציוץ הזה, שכמובן הקפיץ את מחיר המניה, הקפיץ גם את הפיוז לרשות ניירות ערך, שהתחילה לבדוק אם תוכן הציוץ עובר על חוקי ניירות ערך שונים. אם יתברר למשל, שחבילת מימון מובטחת (Secured, בלשונו) אינה קיימת במציאות - הוא עלול להיות בצרות גדולות, ולהיות מואשם בהונאה.

הציוץ הזה הוא המשך לכמה התרחשויות מוזרות אחרות שמתרחשות בטסלה באחרונה. הדו"חות לרבעון השני ונתוני המאזן שלה, שבהם נדון בהמשך, נראו רע מאוד. אבל ההבטחה של מאסק שהרווחיות נמצאת מעבר לפינה הניחה את דעתם של המשקיעים, שהעלו את מחיר המניה אחרי הדו"חות.

אילון מאסק, מנכ"ל ומייסד טסלה. דרש הנחה רטרואקטיבית מספקים
AFP
להמשך הפוסט

מתרגשים מההישג של אפל? יש טריליון אחר שצריך לזעזע את העולם

הגירעון השנתי של ארה"ב צפוי לעלות בשנים הקרובות ולעבור את טריליון הדולר ומה שיותר מדאיג זו המגמה: הזינוק העצום בחוב הפדרלי שהגיע ב–2017 ל–71% מהתמ"ג, וצפוי לגדול ל–91% עד 2027 ■ האם הפחתות המסים של טראמפ יפצו על הירידה בהכנסות?

השבוע שעבר עמד בסימן חגיגות הטריליון דולר בייבי. אי־אפשר היה להימלט מהכותרות על הגעתה של אפל — החברה האמריקנית הראשונה אי פעם — לשווי העגול הזה.

על חיבתה חסרת ההיגיון של התקשורת למספרים עגולים וגדולים — אם זה שווי חברה, אם זה שיעור עלייה או ירידה של מניה, אם זה שיעור תשואה של אגרות חוב, ואם שער של מניה או מדד — כתבתי כאן לא פעם בעבר. אין הרבה מה להוסיף על זה, פרט אולי לסיכום קצר. ראשית, ההתמקדות במספרים עגולים טפשית וחסרת כל משמעות מעשית. שנית, אף שהיא טפשית, היא כנראה צפויה להימשך. שלישית, על המשקיעים להתעלם מהרעש הזה. אין בו שום תועלת עבורם.

חנות אפל בניו יורק
LUCAS JACKSON/רויטרס
להמשך הפוסט

הרווחים של Bed Bath & Beyond התבזבזו על רכישה חוזרת של מניות

רשת הקמעונות האמריקאית היתה חביבת המשקיעים במשך שנים ארוכות — ואולם מי שהשקיע בה לפני 20 שנה הרוויח מאז 2.5% בלבד ■ הטעות של המשקיעים היתה רכישה במכפילים גבוהים מדי, והטעות של החברה היתה רכישה עצמית של מניות כשמחירן היה בשיא

בהשקעות, 20 שנה הן פרק זמן ארוך מדי עבור רוב המשקיעים. עם זאת, המדור הזה דווקא אוהב לבחון דברים בפרספקטיבה ארוכה. מכיוון שאנחנו עסוקים במרוץ היומיומי אחרי ידיעות, כמו הציוץ האחרון של טראמפ על מלחמת סחר, או אמירות שונות של נגיד בנק על שינוי מזערי בריבית — ניתן לעתים לפספס את התהליכים הארוכים והמשמעותיים.

היום נדון בדוגמה ארוכת טווח, אך ספציפית. ניתן ללמוד ממנה על תבניות שנוטות לחזור על עצמן בשוק ההון, ועל הלקחים שמשקיעים יכולים להפיק מכך. נניח שחברה הצליחה במשך עשרים שנה להיות רווחית. יותר מזה, הכנסותיה ורווחיה במהלך הטווח הארוך הזה עלו באופן דרמטי. ההכנסות עלו פי שנים עשר, והרווח פי שישה.

סניף של Bed Bath & Beyond, בוושינגטון הבירה
בלומברג
להמשך הפוסט

הרפתקאה בחלל: החורים השחורים שבולעים מיליארדי דולרים

מיזמי חלל פרטיים הם מרוץ החימוש החדש של מיליארדרים חובבי טכנולוגיה ■ הפרויקטים הגרנדיוזיים האלה - שהתועלת שלהם לאנושות מוטלת בספק, וגם המודל הכלכלי שלהם אינו ברור - ממומנים בכספם של משקיעים או במכירה של מניות במחיר אסטרונומי בבורסה

נדמה שבכל מדור כלכלי שבו אתה מציץ לאחרונה, אי־אפשר להתחמק מנושא מלהיב אחד — מיליארדרים העוסקים במרץ בהשקעה ובייזום טיסות לחלל, כמו אילון מאסק מטסלה, עם Space X, מיזם הבונה טילים לשימוש רב־פעמי. ברוב המקרים, זה נעשה בהצלחה, אך יש גם כישלונות, לצערה הרב של חלל תקשורת שלנו, שלוויין שלה התפוצץ על כן השיגור.

אלא שבמקביל לעיסוק הפרקטי מאוד בטילים לשימוש רב־פעמי, לטסלה ולמייסדה יש חזון גרנדיוזי הרבה יותר — ליישב אנשים על מאדים. בדרך להגשמת החזון, מאסק "העלה על טיל" מכונית טסלה אדומה, עם בובת אסטרונאוט, כששירו של דייוויד בואי "תעלומה בחלל" שימש כפס קול. כלי התקשורת התמוגגו כמובן.

מייסד טסלה וחברת החלל ספייס אקס, אילון מאסק, על רקע חללית דרגון 2
Jae C. Hong/אי־פי
להמשך הפוסט

קליל: הישראלית הקטנה שמנצחת את ענקית האלומיניום האמריקאית

חברות ישראליות בינוניות או קטנות נוטלות על עצמן סיכונים פיננסיים קטנים בהרבה משל חברות אמריקאיות מהשורה השנייה, שפועלות לעתים ללא הון עצמי וצוברות חובות גבוהים ■ אך לא נראה שהמשקיעים בשוק ההון האמריקאי מוטרדים מזוטות כאלה

אחד התחביבים הישראליים המוכרים ביותר הוא להשוות בין ישארל לארה"ב. בדרך כלל, בהשוואה הזאת גלומה גם תלונה מסוימת, ואמונה שבארה"ב הדברים נכונים יותר או טובים יותר. מקור המנהג הזה אינו ברור לי. הרי יש הבדלים עצומים בין המדינות מבחינת גודל השטח והאוכלוסייה, הנסיבות הסביבתיות ההיסטוריות, ההבדלים התרבותיים ועוד גורמים רבים, כך שלא תמיד מה שנכון לארה"ב נכון בהכרח לישראל.

מי יודע, אולי מקור המנהג נעוץ בהגירה היהודית ממזרח אירופה לארה"ב בשלהי המאה ה–19, ומכתבי המהגרים, שהגיעו אל הארץ הגדולה והעשירה מהעיירות היהודיות הקטנות, ופתחו בתיאור "פה, באמריקע...".

צורי דבוש, בעל השליטה ויו"ר קליל. הון עצמי גבוה מצרכיה
ירון קמינסקי
להמשך הפוסט

עצת הזהב שוורן באפט נותן למשקיעים פעם ב-75 שנה

וורן באפט השקיע 10,000 דולר בקרן שמחקה את מדד המניות האמריקאי ב-1942 ■ 76 שנה לאחר מכן אותה השקעה נהפכה ל-51 מיליון דולר ■ האג"ח כיום אולי קצת זולות יותר מאשר ב–1942, אך המניות יקרות כמעט פי שלושה ■ מה הן הציפיות הסבירות למשקיע שרץ למרחקים ארוכים?

המדור הזה ציטט או הסתמך על עקרונותיו של וורן באפט יותר מפעם אחת. כמו רבים אחרים, גם אני מעריך ומשתדל ללמוד מיכולותיו המקצועיות, מחוש ההומור, מהיכולת שלו להסביר דברים מסובכים במלים פשוטות, ודוגמאות המבוססות על היגיון בריא, וממערכת הערכים שהמשקיע הוותיק מייצג.

עם זאת, הפער בין חסיד לשוטה הוא צר מאוד לעתים. ולכן, גם כשמעריכים מאוד מישהו, יש להקשיב לדבריו בעניין, מבלי להרגיש שחייבים להסכים אתו או לתמוך בדעתו רק מפני שהוא אמר זאת. אפילו אם מישהו מכונה בכלי התקשורת — שמאוהבת בהדבקת סופרלטיבים — "האורקל מאומהה", זה עדיין לא אומר שכל מילה או מעשה שלו הם דברי אלוהים חיים.

 וורן באפט וביל גייטס
AP
להמשך הפוסט

פתאום השוק נזכר שמאחורי כל מניה עומד עסק, שצריך להצדיק את שוויו

מניות של שלוש חברות מצליחות שפירסמו בשבוע שעבר דיווחים על רווחיותן העתידית ספגו מכה ■ האם תמה תקופת מרוץ הסוסים?

השבועות האחרונים עומדים בסימן תנודתיות ועצבנות בשוקי המניות. פרשנויות רבות נכתבות בניסיון להסביר את המתרחש ולחזות — או ליתר דיוק לנחש — כיצד ימשיכו השווקים הפיננסיים להתנהג.

מכיוון שבשנים האחרונות, כמו שמתרחש תמיד בשוק גואה, ההתמקדות בנתונים כלכליים ומספריים פחתה, ותשומת הלב הופנתה יותר לסיפורים, יש לא מעט משקיעים ששכחו שבסופו של יום מניות הן נכס להשקעה הנמדד על סמך ביצועים עסקיים ארוכי טווח,ומחירו צריך להיות מוצדק על ידי הנתונים האלה. כל שוק פרי ארוך שנים מביא לתהליך הזה, שבו האמת הפשוטה נשכחת, ומתחלפת במנטליות של מסלול מרוצי סוסים. המשקיעים מהמרים על הסוס שירוץ הכי מהר, ושוכחים שמאחורי כל מניה, שהיא לא יותר משורת מחשב אלקטרונית, עומד עסק אמיתי, שצריך להצדיק את שוויו.

דחפורים של קטרפילר. רווח תנודתי
Gene J. Puskar/אי־פי
להמשך הפוסט

מניה זה לא תמונה של דה וינצ'י - המחיר שלה יכול גם לרדת

מניות שנסחרות במנותק לחלוטין מערכן הפנימי יגרמו למחזיקים בהן הפסד שאינו בר השבה ■ החדשות הטובות: על רקע התנודתיות של השבועות האחרונים בשווקים, יש תחושה שהמשקיעים חוזרים לנתונים הכלכליים

תמונה של דה וינצ'י, בקבוק יין ישן נושן, פסלון עתיק של בני המאיה, יהלום יוצא דופן או דירה במיקום מיוחד במינו. לכאורה, אין הרבה מן המשותף בין הנכסים האלה. הדבר היחיד המשותף להם הוא שהם יכולים לעתים להחליף ידיים במחירים גבוהים בצורה בלתי רגילה.

מהיכן נובע ערכם? מדוע אנשים מסוימים מוכנים לשלם סכומי עתק עבורם? התשובה היא נדירות ותפישת ערך סובייקטיבית. אין מהם הרבה, ולעתים כל אחד מהם הוא יחיד במינו, ויש בעולם קונים שעבורם היכולת להיות בעלים של נכס כזה גורמת להם תחושה טובה, אפילו אושר. הם סבורים ששווה לשלם עבור הנכס הזה סכומי עתק. לכן, בקרב המעטים שיכולים להרשות לעצמם - מתקיים מסחר בנכסים כאלה.

מכירה פומבית של הציור "סלבטור מונדי" ב"כריסטי'ס" במנהטן, בנובמבר. נמכר בסכום שיא
Julie Jacobson/אי־פי
להמשך הפוסט

זהירות: כרישי טכנולוגיה בוול סטריט

מניות בעלות זכויות עדיפות מאפשרות לבעלי השליטה לגייס הון ולסחור במניות רגילות, בלי להסתכן באובדן השליטה ■ לרוב מגיע שלב שבו הם מנצלים את המנגנון הלא שוויוני הזה לרעת המשקיעים ■ בישראל התופעה כבר לא קיימת, אבל בעולם היא שבה לצבור תאוצה

בשבוע שעבר נמכרה השליטה בבנק דקסיה ישראל לגופים מוסדיים. למשקיעים ותיקים שעדיין זוכרים אותו בשמו ההיסטורי "אוצר השלטון המקומי", או פשוט "שלטון" כקיצור חיבה, זאת היתה סגירת מעגל. במשך שנים רבות ניהלו משקיעים מאבק נגד הבנק ובעלי השליטה בו, בדרישה להשוות את זכויות ההצבעה האנכרוניסטיות, שגרמו לכך שהשליטה בו היתה בידי מי שהאינטרס הכלכלי שלו בהון היה נמוך. התוצאה היתה ניצול לא יעיל של הון הבנק ותשואה לא נאותה למשקיעים מקרב הציבור.

כמה פעמים יצא לי להשתתף באסיפה כללית של הבנק כנציגם של בעלי מניות, להביע את מחאתי על האופן שבו הבנק מתייחס אליהם, ואז להיתקל במכשול בלתי־עביר שנקרא זכויות הצבעה נחותות. בגלל נסיבות היסטוריות, זכויות ההצבעה של בעלי המניות מקרב הציבור היו נחותות מאלה של בעלי מניות אחרים, ולכן יכולת ההשפעה שלהם על ניהול הבנק היתה אפסית.

מייסד גו־פרו, ניק וודמן, ביום הנפקת החברה ב–2014
Bloomberg
להמשך הפוסט

יכול להיות שטראמפ מציל את הכלכלה האמריקאית - הוא רק לא הסביר זאת נכון

הכלכלנים והפרשנים סבורים כי הטלת מכסי המגן על חלק מהסחורות היתה החלטה רגעית ולא מחשבה מחושבת וארוכת טווח ■ אבל גירעון הסחר של ארה"ב מול העולם הוא בעיה כלכלית עולמית גדולה - והמהלך להחזרת הייצור לאמריקה יכול למנוע משבר עתידי חמור

בתחילת החודש החליט נשיא ארה"ב להטיל מכסי מגן על מספר מצומצם של סחורות, בעיקר פלדה ואלומיניום. הצעד הזה נתקל כצפוי בהתנגדות גורפת מצד שותפות הסחר של ארה"ב, וגם מאופוזיציה גדולה מבית. אפילו יועצו הכלכלי של הנשיא, גארי קוהן, התפטר, ככל הנראה על רקע אי־הסכמתו למהלך, אף שהוא לא הצהיר כך במפורש.

מצד הכלכלנים והפרשנים השונים, המהלך נתקל בביקורת כמעט גורפת. סחר חופשי והיעדר מכסי מגן הם מאבני היסוד של האמונה הכלכלית המודרנית, וקשה למצוא כלכלנים שלא יגנו עליהם.

דונלד טראמפ בבית הלבן, בפברואר
Manuel Balce Ceneta/אי־פי
להמשך הפוסט

עידן הרכישות העצמיות מגיע לקצו

רכישה עצמית של מניות — השיטה שבה משתמשות חברות כדי להעלות את הרווח למניה — כבר פחות משתלמת השנה ■ עליית מחירי המניות, עליית הריבית וירידת מגן המס גורמות לכך שנדרש גידול משמעותי יותר בחוב כדי להשיג את אותה תרומה לרווח

אחד הדברים שוול סטריט, על משקיעיה והאנליסטים שלה, ובעקבות כך גם התקשורת הפיננסית העוקבת אחריה, אובססיבים לגביו, הוא נתון הרווח למניה. תחזיות הרווח, שעליהן לא פעם תקום או תיפול מניה, הן לרווח למניה — לא לרווח הנקי של החברה. את מכפיל השוק, כפי שהוא מיוצג על ידי מדד S&P 500, מחשבים על פי הרווח המצרפי למניה של החברות במדד; את צמיחת הרווח מחשבים לפי הרווח למניה, וכך הלאה.

כשחברות מבצעות רכישות ומיזוגים, מילות המפתח הן לעתים קרובות Accretive או Dilutive, כלומר התייחסות לשאלה אם הרכישה תגדיל את הרווח למניה בפרק זמן קצר, או תדלל אותו. אם הרכישה תדלל את הרווח הקדוש למניה, סביר להניח שהיא תתקבל בקרירות. אם היא תעלה את הרווח למניה, השוק ייטה לקבל אותה באופן חיובי יותר. לא פעם, הדבר מהווה שיקול משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות של החברה הרוכשת.

בורסת שיקגו ב-2008
AP
להמשך הפוסט

הגיע הזמן: הסיבה האמיתית למפולת בשווקים

אחד ההסברים שניתנו לירידות האחרונות בשוק המניות הוא העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות: כשהתשואה שלהן עולה - צריך לתמחר מחדש את המניות ■ אלא שהעלייה בתשואות נמשכת כבר זמן רב, ומחירי המניות המשיכו לעלות ■ להלן ההסבר - לשם שינוי לא רק במלים, אלא גם במספרים

השבוע האחרון עמד בסימן תנודות חדות במדדי המניות. ככה זה, אחרי שמתרגלים לעלייה עקבית ומתמשכת, נדמה פתאום שכמה ימי ירידות חריגים הם דרמה גדולה. שוק המניות נוטה להיות כזה. רגוע, רגוע, ופתאום התפרצות אמוציונלית. כמו אנשים מסוימים, גם הוא נוטה לפרצי זעם דרמטיים.

שלא במפתיע, התפרצות זעם בשוק המניות זוכה לתשומת לב תקשורתית עצומה. אינסוף מומחים ופרשנים מתראיינים באמצעי התקשורת — במה שנראה כמו טקס קבוע, שכולל שלושה שלבים.

בורסת ניו יורק ביום שלישי שעבר
SPENCER PLATT/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

כך הפך הבנק המרכזי בשווייץ משמרן להרפתקן - והרוויח 60 מיליארד דולר

לאחר שנים שבהן רכש באגרסיביות מט"ח וניירות ערך, הבנק המרכזי של שווייץ רשם ב-2017 רווחים עצומים ■ גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם עברו למדיניות השקעה אגרסיבית - ומשקיעים חלק גדול מיתרותיהם בשוק המניות

אגדות עממיות הן מקור לא רע לתובנות על האופי האנושי, על חולשותינו וחסרונותינו. גם כיחידים, וגם כחברה. לעתים, אתה מגלה שניתן למצוא גם באגדות וסיפורים עממיים בני מאות שנים ויותר, דוגמאות ואנלוגיות לדברים שמתרחשים בימינו. כנראה שלמרות הקדמה, התחכום והטכנולוגיה שאופפים אותנו, הפסיכולוגיה שלנו — ההתנהגות שלנו כבני אדם ומערכת האילוצים שבה אנחנו פועלים — לא באמת משתנה.

יש לנו כבני אדם פחד קמאי מפני מערכות שנבנה, ואז הן יצאו מכלל שליטה, ויקומו עלינו. הדיון הער היום סביב AI, בינה מלאכותית, והסכנות שבה, משקף את הפחד הזה. ארנולד שוורנצגר, בדמות המחסל מסדרת סרטי "שליחות קטלנית", עשה קריירה מהפחד שלנו מפני השתלטות המכונות על חיינו.

תומס יורדן, נגיד הבנק המרכזי של שווייץ
להמשך הפוסט

המספרים שחברות שוכחות לדווח עליהם - ויכולים לשנות הכל בעבור המשקיעים

ורינט דיווחה על רווח חזוי של 3 דולרים למניה ב–2018,ולכן משקיעים ואנליסטים מציינים שהיא נסחרת במכפיל נמוך של 14 ■ יש רק בעיה אחת: המספר הזה תלוש מהמציאות הכלכלית ■ כיצד לקרוא בין השורות ולזהות את המניפולציות שמכניסות חברות לדו"חות הכספיים

הטור הזה נכתב בידי משקיע מזן נכחד - שמשקיע בקריאה וניתוח של דו"חות כספיים ושל דיווחי חברות.

הזן הזה נכחד משתי סיבות. ראשית, כמו שההתחממות הגלובלית מאיימת על אזורי המחיה של דובי הקוטב, כך התחממות השווקים מאיימת על אזורי המחיה של נברן הדו"חות המצוי. בשוק עולה, אף אחד אינו מתעניין באמת בכל מיני זוטות שמתחבאות בשולי דו"חות כספיים, ושמראות לא פעם למשקיעים שמה שהם חושבים שהחברה עושה מבחינת רווחים או יצירת ערך - אינו נכון באמת.

דן בודנר
להמשך הפוסט

מה הביטקוין צריך ללמוד מהקונכייה, כדי שלא יצטרף אליה למוזיאון

יש דמיון רב בין "קונכיית הכסף", ששימשה מטבע במשך זמן רב, לחזון המטבע הדיגיטלי: היא לא הונפקה על ידי בנק מרכזי, השימוש בה היה גלובלי, היא היתה נדירה יחסית ונדרש מאמץ לשלות אותה ■ אבל בניגוד לביטקוין כיום, הקונכייה עמדה בתחרות מול אמצעי תשלום אחרים

מַה־שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל־חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה־זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא־יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן...".

הציטוט הזה לקוח מספר קהלת. על פי המסורת, קהלת נכתב בידי שלמה המלך, החכם מכל אדם. מסר חוזר ונשנה בספר הוא שגם אם נדמה שהדברים משתנים — אין באמת חדש תחת השמש. ניתן אולי לראות שינויים חיצוניים, אבל במהות, טבע האדם וטבע העולם נשארים בלא שינוי. מה שהיה הוא שיהיה, ולבני האדם, גם לאלה שחיו בעבר וגם לאלה החיים, יש בעיית זיכרון המונעת מהם לראות זאת.

הביטקוין ממריא, קונכיית הכסף חזרה לקרקעית הים
להמשך הפוסט

ביטקוין הוא = מטבע בועה (בגימטריה, תבדקו)

האם יש משמעות לכך שלכל אחד מצמדי המלים ערך זהה בגימטריה? כמובן שלא ■ זאת התרומה הקטנה שלי לחגיגת ההבלים סביב הביטקוין ■ המטבע מייצר מעט פעילות ריאלית, אך הסכנה האמיתית לכלכלה העולמית היא עצירת ה"חגיגה", שתומכת בצמיחה ומגדילה התיאבון לסיכון

כל העולם ביטקוין. נדמה שאי־אפשר לפתוח אתר כלכלי או עיתון בלי להיתקל בעלילות המטבע הדיגיטלי ובזינוק היומי/חודשי/שנתי במחירו. למה הוא מושך כל כך הרבה תשומת לב? בלשונו העשירה של זוהיר בהלול, הייתי אומר שהביטקוין פשוט מספק "מופע ספקטקולרי", שמושך את עיני התקשורת וגם את עיני הקוראים. המופע הזה מזין את עצמו. יש עניין ציבורי ולכן יש סיקור, יש הרבה סיקור אז נוצר עניין ציבורי, וחוזר חלילה.

כמובן שגם אני נתקלתי בשבועות האחרונים בשאלה "מה דעתך על מה שקורה עם הביטקוין, האם זאת בועה, מה יקרה אם וכאשר היא תתפוצץ?", וכך הלאה. גם אצל רבים ממכרי הביטקוין היה לשיחת היום.

ביטקוין
בלומברג
להמשך הפוסט

מי שעושה הכל כדי לרצות את השוק ולטפח את מחיר המניה - מפסיד בסוף

GE שיעבדה את תזרימי המזומנים העתידיים שלה והשתמשה בהם להעלאת את מחיר מנייתה ■ לימים, כל טיפוח המחיר הזה נעלם - ואפילו את הדיווידנד השוטף היא התקשתה לשמר ■ מה למדנו מהסיפור על החברה שהיתה לסמל לעוצמת הייצור האמריקאי - והתרסקה

"זה גרוע מפשע, זהו טמטום!" - האמרה הזאת מיוחסת לדיפלומט צרפתי בשם דה־טליראן, בן תקופתו של נפוליאון. היא נכנסה לפנתיאון הציטטות, כי במשך השנים, על פני דורות רבים ובמגוון נסיבות, היא מתגלה כרלוונטית. במדור הזה מתחתי יותר מפעם אחת ביקורת על הרגלן של חברות, בעיקר בארה"ב, להשקיע חלק ניכר ממרצן, ואף גרוע מזה בהרבה - חלק ניכר ממקורותיהן הכספיים - בטיפוח של מחיר מנייתן.

מכיוון שהקונצנזוס הנוכחי, בעיקר בארה"ב, הוא שהפעולה הזאת חיובית לבעלי המניות, בואו נבחן דוגמה שתמחיש עד כמה האמרה המפורסמת של דה־טליראן רלוונטית גם בימים אלה.

מניית ג'נרל אלקטריק בבורסת ניו יורק
Richard Drew/אי־פי
להמשך הפוסט

אמזון, וול מארט ומיקרוסופט - מי תנצח במערכה?

הצמיחה המהירה שמגלה אמזון בקמעונות ברשת ובשירותי מחשוב ענן נתקלת ברבעונים האחרונים בתחרות עיקשת מצד שתי יריבות ענק ותיקות ועתירות משאבים, מזומנים ושטחי מכירה ■ בסביבה עסקית כזאת, התמחור האסטרונומי של אמזון מתחיל להיות בעייתי

ין אסטרטגיה עסקית ואסטרטגיה צבאית יש לעתים קווי דמיון. ניתן לשמוע לא פעם בעולם העסקים ביטויים שנדמה שנלקחו מהעולם הצבאי: מתקפה שיווקית, כיבוש נתחי שוק או הגנה עליהם — כולם משלבים מלים שנלקחו מהז'רגון הצבאי.

אחד השיעורים הראשונים שלומדים בקורס קצינים הוא עקרונות המלחמה. עשרה עקרונות יסוד לניהול של מערכה צבאית. לא תמיד ניתן ליישם את כולם בו זמנית, והם מתנגשים זה בזה.

הצבא הסובייטי בקרב סטלינגרד. ניצחון מוקדם במערכה לא מבטיח ניצחון במלחמה
RIA Novosti / AFP
להמשך הפוסט

כולם מדברים על בום בסרטים, אבל אני רואה טראח בדו"חות

במפגש בין ענף צומח לשוק ההון נוצר לעתים גל ענק וסוחף של השקעות מיותרות, שאחריו מגיע במהירות שפל עמוק ומשברי ■ כדי שזה יקרה חייב להיות קונצנזוס על פריחה ממושכת ■ זה מה שקורה עכשיו בענפי הפקות הווידאו ומחשוב הענן

יש מונח כלכלי באנגלית שמתאר מחזוריות כלכלית קיצונית: Boom and Bust
 (בּוּם אנד בּאסט). קשה לי למצוא תרגום הולם למונח הזה. אני מציע לתרגמו "בום־טראח!". ב–1993 הייתי אנליסט צעיר שסיקר חברות תשתית ועבודות עפר, שהיו אז הלהיט של הבורסה התל אביבית, בעקבות בום ההשקעות שנוצר בישראל בעקבות גל העלייה העצום של ראשית שנות ה–90. החברות הנפיקו בשוויים גבוהים, על סמך הרווחים הגבוהים של 1992, אבל די מהר אחרי ההנפקה התוצאות הכספיות שלהן התחילו לזייף, ולהראות שחיקה ברווחיות.

כשהעליתי את הנקודה הזאת בפני מנהלי השקעות, שמבחינתי כאנליסט נראתה מטרידה מאוד, נתקלתי לא פעם בהרמת גבה: "אבל כולם הרי מדברים על בום בתשתית, למה אתה מוטרד?" — והתשובה שלי היתה "כולם אולי צופים בום בתשתית, אבל אני רואה בינתיים טראח בדו"חות...".

מתוך הסרט "אוקג'ה" שהפיקה נטפליקס. תקציבי ההפקה זינקו
Jae Hyuk Lee/אי־פי
להמשך הפוסט

דאו ג'ונס הוא המלך

אם עד עכשיו היה נדמה ששוק המניות מחזיק כבן ערובה רק את הבנק המרכזי, וכופה עליו להמשיך במדיניות מוניטרית נוחה - כעת השוק לקח בשבי גם את קובעי המדיניות הפיסקלית, כלומר משרד האוצר

"כשאתה עצוב וטרוד, ואתה צריך קצת אהבה ויחס טוב; וכלום, כלום לא הולך כמו שצריך. עצום את עינייך וחשוב עלי, ובמהרה אהיה שם; להאיר אפילו את לילך החשוך ביותר".

המלים האלה (בתרגום חופשי מאגלית) לקוחות מתוך להיט ענק משנות ה-70, "You've Got A Friend" (יש לך חבר), שהושר בידי קרול קינג ובהמשך גם בידי ג'יימס טיילור.

דונלד טראמפ. מסתכל על מדד דאו ג'ונס כמו שמנהל ערוץ טלוויזיה מסחרי בוחן את הרייטינג
בלומברג
להמשך הפוסט