פוסטים אחרונים

הנפילה של טבע: צבירת חוב ניכרת מול תזרים לא ודאי - מתכון לאסון

אסטרטגיית הרכישות של ענקית הגנריקה נועדה למנוע, כמעט בכוח, ירידה ברווחיות ביום שאחרי הקופקסון - תרופת המקור המצליחה היחידה שלה ■ מניית העם כבר התרסקה, עכשיו המשקיעים צריכים לחשוב מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה

30תגובות

שיחת העיר בימים האחרונים היא כמובן מניית טבע. ההרעה המשמעותית בתוצאות החברה, והתרסקות המניה. אי־אפשר להתחמק מזה.

במדור זה נמתחה בעבר, יותר מפעם אחת, ביקורת על טבע — בשני מסלולים. הראשון, והמהותי יותר, כוון לאסטרטגיית הרכישות שלה, ולכך שהחברה מנסה, כמעט בכוח, להימנע מירידה ברווחיות ביום שאחרי הקופקסון, אבל זורקת בדרך את כל הרווחים מתרופת המקור המצליחה על ניסיונות עקרים.

מפעל טבע בירושלים
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

בשוקי האג"ח והמניות בארה"ב אין בועה, המחירים פשוט נורא גבוהים

בועה לא נגזרת רק ממחירי הנכסים, אלא כרוכה בטירוף מערכות ואובדן שפיות זמני של המונים, שרואים במצב קיצוני נורמה חדשה ■ החדשות הטובות הן שבשוקי ההון אין בועה, החדשות הרעות הן שמחירי המניות גבוהים מדי ביחס לביצועי החברות, ונפילה - אפילו של 30% בטווח הקרוב - בהחלט אפשרית

21תגובות

היו ימים שבהם כל התבטאות של אלן גרינספן, יו"ר הבנק הפדרלי של ארה"ב בין 1987 ל–2006, היתה מרעידה את השווקים. בימים אלה, שנים אחרי שהוא כבר לא מוביל את הפד, גרינספן עדיין מתבטא מדי פעם בעניינים כלכליים - בחופשיות ובכנות שלא הרשה לעצמו בתקופה שבה כונה "המאסטרו". שלא במפתיע, כיום הגיגיו אינם מחוללים דרמות בשווקים. זה דרכו של עולם, וכך חולפת תהילת עולם.

דברים ברורים וחדים, שנאמרים על ידי יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, זוכים לתגובה מינורית בשווקים, אם בכלל. לעומת זאת, דברים סתומים, הנאמרים בניסוח פתלתל שבלתי־אפשרי להבין ממנו משהו, כפי שגרינספן נהג להתבטא בימי כהונתו, זכו לתגובה משמעותית.

טראמפ
Pablo Martinez Monsivais/אי־�
להמשך הפוסט

זו מפלצת? חללית? לא, זו מניית נטפליקס שהתנתקה מהמציאות

נטפליקס מציגה עלייה ברווחים מדי שנה, אך אין לכך משמעות רבה ■ לחברה יש הוצאות תופחות והולכות על הפקות מקור שהיא מסווגת כנכס השקעה — ולא כהוצאה שוטפת ■ מספיק רק שינוי קטן בחישוב הפחת על ההשקעה כדי לכווץ את רווחיה פלאים

18תגובות

אחד הסימנים של שוק שנמצא ברמת עליצות גבוהה, יש היאמרו אופוריה, הוא המעבר מדיון מבוסס עובדות ומספרים לדיון מבוסס סופרלטיבים מילוליים. פתאום לא מתייחסים לנתונים היבשים — רק לסיפורים שעוטפים אותם, לכאורה.

כשגם אנליסטים, האמורים לייצג בימי שגרה את צדו העובדתי והרציונלי של השוק, נסחפים במלכודת הזאת, ומבססים את המלצותיהם על שפה שמתאימה יותר לחוג לספרות מאשר לחוג לכלכלה ומימון, זה סימן לכך שרמת העליצות כנראה גבוהה במיוחד, דבר שצריך להדליק נורות אדומות.

SPACEX שיגור חללית
רויטרס
להמשך הפוסט

מיקרוסופט נסחרת במכפיל רווח 30, והתוצאות שלה רחוקות מלהצדיק זאת

אחרי שמקלפים ממנה את כל השכבות - היעדר הצמיחה, המעבר לפעילות ענן עם שולי רווח נמוכים יותר, הרכישה הכושלת של נוקיה שסייעה להקטין את המס, וההשפעה של רכישת המניות העצמית שממומנת בחוב - נראה שמיקרוסופט נסחרת במחיר מנופח למדי

16תגובות

אחת הרעות החולות של שוק המניות האמריקאי היא התמקדות בתוצאות בטווח קצר, של רבעון זה או אחר. לא פעם נדמה שוול סטריט, משקיעי המניות והמדיה הפיננסית מתייחסים להשקעה במניות כאל הימור קצר טווח: החברה "תכה את הציפיות" — המניה תעלה; "תפספס את הציפיות" — המניה תרד.

אין בזה כל היגיון השקעתי, וזה מכניס נופך של הימורים לכל עניין ההשקעה במניות. במקום לשאול אם חברה מסוימת מצליחה עסקית לאורך זמן, ואם במחיר המניה הנוכחי היא מהווה השקעה טובה, כל הדיון הציבורי מקבל זווית ראייה אחרת, ספקולטיבית מאוד מצד אחד ושטחית מאוד מצד אחר.

מיקרוסופט
Elaine Thompson/אי־פי
להמשך הפוסט

פחד עמוק? הכירו את ההימור החדש של וורן באפט

כולם ממהרים להכריז על חיסול הקניונים לטובת המסחר ברשת, ואמון המשקיעים בחברות נדל"ן מסחרי יורד בהתאם ■ אך עם תפוסה של כמעט 100%, תיק נכסים איכותי ומפוזר והון עצמי גבוה קשה להתווכח

32תגובות

פחד עמוק. אין דרך אחרת לתאר את מה שעובר על המשקיעים בכל הנוגע למגזר הקמעונות בארה"ב. בחודשים האחרונים, מניותיהן של כל החברות העוסקות במסחר קמעונאי מסורתי, כמו גם של חברות בתחומים משיקים, נחבטות ויורדות בשיעורים ניכרים.

התחושה הרווחת היא שלמסחר המסורתי, המבוסס על נוכחות נדל"נית גדולה במרכזי מסחר וקניות, אין עתיד, ושעתיד המסחר הוא ברשת. כתבות המבשרות על מותם הקרוב של קניונים ממלאות את התקשורת, ומגוללות את סיפוריהן של מאות חנויות ענק שנסגרות. אותן כתבות מלוות בתמונות הממחישות כיצד אותם היכלים קמעוניים נהפכים לבנייני רפאים, ומוסיפות ממד ויזואלי חזק, שמעצים את תחושת החידלון.

קניון בארה״ב
בלומברג
להמשך הפוסט

מה מלמדת רכישת הול פודס על החורים במודל העסקי של אמזון

מרעיפי השבחים על אמזון בעקבות עסקת הול פודס התעלמו מהעובדה שהיא נזקקת לממן אותה בחוב גדול או הנפקת מניות, ומהניסיון הכושל שהיה לה עד כה בשיווק מזון באינטרנט

20תגובות

בשבוע שעבר נשאלתי על ידי חבר: "נו? אתה עדיין חושב שאמזון נמצאת בסכנה של כניסה לסטלינגראד? נראה לך שחברה שמבצעת מהלך התקפי כמו קניית הול פודס חוששת בכלל ממצב כזה?".

השאלה נשאלה כמובן באווירה מחויכת, אבל עם עקיצה בצדה, שכן הוא התייחס לטור שכתבתי כאן באחרונה, ובו ציינתי שאמזון עלולה למצוא את עצמה בקרוב נתונה בקרבות עקובים מדם מבית לבית (פיננסי כמובן, לשמחתנו. סטלינגראד היא הרי רק מטאפורה).

סניף של וול מארט בארה"ב
בלומברג
להמשך הפוסט

"הכי גדול, הכי מהיר, הכי יפה": הרעלת האשראי - והסכנה הגדולה

הפחתת הריבית בעולם לרמות אפסיות למשך זמן כה ארוך מאפשרת לאנשים לצבור חובות ולהגדיל צריכה שוטפת - אך ככל שהחובות תופחים, קשה יותר להחזיר אותם ■ נגידי הבנקים בעולם מודעים לבעיה - אבל מתקשים להחזיר את הגלגל לאחור

194תגובות

גם אני רוצה לחטוף, לאכול,לטרוף, לזלול, להקיא את הכל...

גם אני רוצה לשלוף מהשרוול, לצחוק בביטול ולהגיד בזלזול:

מסיבת סטודנטים. סך הלוואות הסטודנטים בארה"ב גדל פי 3 בעשור
Getty Images/iStockphoto
להמשך הפוסט

אמזון, וול מארט ומיקרוסופט - מי תנצח במערכה?

הצמיחה המהירה שמגלה אמזון בקמעונות ברשת ובשירותי מחשוב ענן נתקלת ברבעונים האחרונים בתחרות עיקשת מצד שתי יריבות ענק ותיקות ועתירות משאבים, מזומנים ושטחי מכירה ■ בסביבה עסקית כזאת, התמחור האסטרונומי של אמזון מתחיל להיות בעייתי

22תגובות

ין אסטרטגיה עסקית ואסטרטגיה צבאית יש לעתים קווי דמיון. ניתן לשמוע לא פעם בעולם העסקים ביטויים שנדמה שנלקחו מהעולם הצבאי: מתקפה שיווקית, כיבוש נתחי שוק או הגנה עליהם — כולם משלבים מלים שנלקחו מהז'רגון הצבאי.

אחד השיעורים הראשונים שלומדים בקורס קצינים הוא עקרונות המלחמה. עשרה עקרונות יסוד לניהול של מערכה צבאית. לא תמיד ניתן ליישם את כולם בו זמנית, והם מתנגשים זה בזה.

הצבא הסובייטי בקרב סטלינגרד. ניצחון מוקדם במערכה לא מבטיח ניצחון במלחמה
RIA Novosti / AFP
להמשך הפוסט

אמזון, וול מארט ומיקרוסופט - מי תנצח במערכה?

הצמיחה המהירה שמגלה אמזון בקמעונות ברשת ובשירותי מחשוב ענן נתקלת ברבעונים האחרונים בתחרות עיקשת מצד שתי יריבות ענק ותיקות ועתירות משאבים, מזומנים ושטחי מכירה ■ בסביבה עסקית כזאת, התמחור האסטרונומי של אמזון מתחיל להיות בעייתי

19תגובות

בין אסטרטגיה עסקית ואסטרטגיה צבאית יש לעתים קווי דמיון. ניתן לשמוע לא פעם בעולם העסקים ביטויים שנדמה שנלקחו מהעולם הצבאי: מתקפה שיווקית, כיבוש נתחי שוק או הגנה עליהם — כולם משלבים מלים שנלקחו מהז'רגון הצבאי.

אחד השיעורים הראשונים שלומדים בקורס קצינים הוא עקרונות המלחמה. עשרה עקרונות יסוד לניהול של מערכה צבאית. לא תמיד ניתן ליישם את כולם בו זמנית, והם מתנגשים זה בזה.

הצבא הסובייטי בקרב סטלינגרד. ניצחון מוקדם במערכה לא מבטיח ניצחון במלחמה
RIA Novosti / AFP
להמשך הפוסט

השקר "המוסכם" שתומך במחירי המניות

הפרמטר הפיננסי EBITDA משמש משקיעים ואנליסטים בעולם ככלי לתמחור השקעות כבר 20 שנה ■ הבעיה היא שמדובר בפרמטר מטעה, שגורם לתזרים המזומן של חברה להיראות גבוה מכפי שהוא באמת ■ אז למה משתמשים בו כל כך הרבה?

9תגובות

אמירה "יש שלושה סוגים של שקרים — שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה", מיוחסת בדרך כלל למארק טוויין, אם כי ייתכן שגם ייחוס זה הוא שקר בעצמו. הוא אמנם השתמש בביטוי הזה, אך ייחס אותו לבנג'מין ד'יזראלי, שכיהן כראש ממשלת בריטניה במאה ה–19, וגם זה לא בטוח נכון.

אני מציע להוסיף סוג נוסף של שקר — רביעי במספר — לרשימה השנונה. השקר הזה הוא השקר המוסכם. אותו שקר שאנחנו יודעים שהוא תעתוע, אבל פשוט נוח לנו, מטעמים שונים ומשונים, להעמיד פנים שהוא אמת.

צ'ארלי מאנגר (מימין) ווורן באפט
בלומברג
להמשך הפוסט

למה החלטתי להמר נגד אילון מאסק ומה הקשר לתיאוריית הברבור השחור

המניה של יצרנית הרכב החשמלי ממשיכה לעלות בזכות החלום שמפמפם המנכ"ל והיזם המוחצן שלה - אילון מאסק ■ מכיוון שאני נמנה עם מחנה הלא מאמינים, החלטתי להמר נגדה בסכום קטן ■ אם זה יצליח - הרווח יהיה גדול מאוד

42תגובות

כוכבו של נאסים טאלב, מחבר הספר הברבור השחור, דרך אחרי משבר 2008. תאוריות ההשקעה שלו והבנתו בהסתברות הסטטיסטית של אירועים קיצוניים, תפסו מקום נכבד בסדר היום של המדיה הפיננסית. הביטוי שאותו טבע לתיאור אירוע קיצוני — ברבור שחור — נישא כיום על כל לשון.

מאז עבר זמן רב, ואחרי אותה תקופה קיצונית הגיעו לא מעט שנים של גאות פיננסית ותחושה שהכל בא על מקומו בשלום. כשמחברים את תחושת המשקיעים שהכל נרגע עם שערי ריבית שמתאימים לימי משבר, ניתן להבין איך הגיעו מחירי המניות לאן שהגיעו.

אילון מאסק מציג את מכונית טסלה מודל X ב–20
בלומברג
להמשך הפוסט

כיצד מצליחות חברות היי-טק ישראליות "להחריש" את שכר מנהליהן מאוזני המשקיעים

מנכ"ל נייס קיבל ב–2016 שכר בעלות של 21 מיליון שקל ונהפך ל"שיאן השכר הישראלי". על פי דו"ח הרווח המתואם (Non GAAP) שעורכת נייס לצד הדוח הרשמי, כשני שלישים מהשכר שניתנו לו באופציות, אינם הוצאה אמיתית ■ זוהי רק דוגמה אחת לדרך שבה רווחי GAAP־Non של חברות דואליות הופכים לגבוהים בהרבה מהרווח הרשמי, מבלי שהמשקיעים, התקשורת ורשות ני"ע יתריעו על כך

59תגובות

פרסום שכר של בכירים תופס תמיד כותרות גדולות, וברור למה. זה מושך את הקוראים, ומעורר לא פעם רגשות עזים של כעס, מרמור או קנאה מצדם. בקיצור — אייטם מעניין ומרבה רייטינג. בשבוע שעבר פורסמו נתונים בדבר עלות שכרו של מנכ"ל נייס, ברק עילם, וכיצד הוא התברג, אם נשתמש בביטוי החביב על התקשורת, לצמרת מקבלי השכר.

אקדים ואומר כי אין לי שום קשר למנכ"ל נייס, לא לחיוב ולא לשלילה. אני לא מכיר אותו אישית, ואין לי דבר וחצי דבר נגדו או נגד שכרו. גם העיסוק בגובה שכרו אינו נושא הטור הזה. העיסוק בשכר בכירים כל כך אינטנסיבי, שאין לי מה להוסיף עליו. העובדה שבחרתי במקרה של נייס נובעת רק מכך שהיו על החברה פרסומים בשבועות האחרונים, והיא מהווה דוגמה לתופעה גרועה, ולצערי נפוצה מאוד, של בלבול משקיעים שאינם בקיאים די הצורך בהבנת הדקויות של ניתוח תוצאות כספיות של חברות.

ברק עילם
CRC Media
להמשך הפוסט

נתוני העבר בארה"ב מאותתים: מחירי המניות גבוהים מדי

היחס בין שווי שוק המניות בארה"ב לתמ"ג האמריקאי מספק אינדיקציה לא רעה לרמת התמחור בשוק ■ הסיבה לכך היא שרווחי החברות תלויים בגידול בתוצר ולא יכולים להתנתק ממנו לאורך זמן ■ על פי הנתונים הנוכחיים, היחס הזה מתקרב לרמות ששררו בימי הבועה של 2000-1999, תקופה שבה מי שהשקיע במניות קיבל בשנים שלאחר מכן תשואות נמוכות

11תגובות

בין אם אתה אנליסט פונדמנטלי, המנתח חברות ובוחן את נתוניהן הכספיים, ובין אם אתה מנתח טכני היושב מול הגרפים — נדרשת כמות גדולה של ענווה, שכן בשני המקרים יש לפרשן או למנתח אחריות לא קטנה.

לאנליסט המנתח את המניה יש את היומרה לחזות כיצד עסקיה יתפתחו, כיצד אלה ישפיעו על רווחיה, ואיזה מחיר ראוי לתת לה בעקבות התחזית הזאת. למנתח הטכני יש את היומרה להעריך מהו יחס המשקיעים כלפיה על פי התנהגות המניה בעבר, וכיצד היחס הזה יבוא לידי ביטוי במחיר המניה בעתיד.

חנות בגדים בפיטסבורג, פנסילבניה. כדי שרווחי החברות יצמחו
— גם כוח הקנייה של העובדים צריך לגדול
Gene J. Puskar /אי־פי
להמשך הפוסט

בתקופות של גאות אפשר למכור הכל: קרח לאסקימואים וחול לבדואים

שוק ההון נחלק לא פעם בין "סוחרים" שמאמצים שפה נלהבת ורגשנית ומחפשים "סיפור", לבין "אנליסטים" שמנסים להתעלם מהרעש המתמיד ולהתרכז בעובדות ובמספרים ■ כאשר הרעש גובר, גם חברה כמו יו.אס סיליקה, שמעבדת חול לצרכים תעשייתיים ונתונה למחזוריות כלכלית, יכולה להיסחר במכפיל רווח 40 ■ אבל הנתונים המספריים וחוקי הכלכלה תמיד ינצחו

33תגובות

לעתים נדמה ששוק ההון דומה לאדם משכיל מאוד הדובר שתי שפות אך סובל מפיצול אישיות, כך שלעתים הוא מחליף את זהותו ואת שפת הדיבור שלו, מבלי להתריע על כך מראש, דבר שמבלבל את אלה המנסים לעקוב אחריו.

השפה הראשונה היא שפת הסוחרים והמסחר. נקרא לה "טריידרית". זו שפה יצרית, מתלהבת ומתאכזבת בקלות, מרובת ריגושים וסופרלטיבים. היא נפלאה לתיאור רגשות אנושיים, יש לה מנגינה קליטה וקצב משלה, והיא עמוסת קלישאות חינניות. זוהי השפה שבה היינו רוצים לקרוא ספרי מתח והרפתקאות או רומנים, או לחלופין — את מדור הספורט. לעתים, כדי להעצים את החוויה אף יותר, אל מעבר לגבולות הלשוניים, השפה הזאת עוברת גם לאמצעים גרפיים, ומלווה את ההמחשה הגרפית במלים דרמטיות כמו "פריצה", "התנגדות" או "תמיכה".

דיונות בסעודיה. כמה כבר אפשר לשלם על חול — המשאב הזמין ביותר בכדור הארץ
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

פגע בול: התחזית של באפט ב-1999 לשוק המניות - התממשה במלואה

בסוף שנות ה-90 העליזות צפה באפט כי שוק המניות יניב תשואה של 6% ב-17 השנים הבאות ■ שני העשורים האחרונים התאפיינו בגלי גאות ושפל גבוהים ואלימים בשווקים הפיננסיים - תופעה שעשויה להימשך גם בשנים הקרובות

10תגובות

לפני כשבועיים פורסם המכתב השנתי של וורן באפט למשקיעי ברקשייר התאווי. כמו תמיד, הוא התייחס שם לנושאים רבים, ותשומת לב תקשורתית רבה הופנתה לאמרותיו ולשינויים שביצע בתקופה האחרונה בהשקעותיו.

תשומת הלב שלי הופנתה דווקא לדברים אחרים שאותם אמר בראיונות פומביים, ושזכו לתשומת לב קטנה יותר מהנושאים שאליהם התקשורת נוטה להיתפס, כמו הגדלת ההחזקה במניות אפל או טענותיו נגד דמי הניהול שגובים מנהלי השקעות.

וורן באפט
KEVIN LAMARQUE/רויטרס
להמשך הפוסט

האשראי מתדלק את המכירות, והסיכון נערם בחברות הליסינג

שוק הרכב הישראלי מקיים מעגל קסמים: הציבור מממן רכישת מכוניות באמצעות עסקות החכרה בריבית נוחה, ומעביר את סיכוני המלאי והמכירה לחברות הליסינג. אלה מצדן מעבירות את הסיכון חזרה לציבור דרך גיוסי אג"ח בריביות של פחות מ-3% לשנה ■ הסיכון המערכתי הוא גדול, אבל פרמיית הסיכון רחוקה מלהיות נאותה

44תגובות

בשבוע שעבר כתבתי על סכנות המינוף המופרז, וכיצד הוא יכול, אם לא מרסנים אותו, להכניס ענפים שונים, או אפילו את הכלכלה כולה, לרמת סיכון גבוהה ולהגדיל את הסיכוי שיפרוץ משבר.

כמה קוראים ציינו בצדק בהקשר זה את הנעשה בשוק כלי הרכב בישראל. זאת דוגמה טובה, משום שהריבית הנמוכה והאשראי הזמין מחלחלים לענף, ויוצרים את הסיכון למשבר מערכתי.

מורי חן
להמשך הפוסט

לא לומדים: המנופים שקרסו פעם אחר פעם חזרו להתרומם - ולסכן את כלכלת העולם

בשוקי המניות אירעו מקרים רבים שבהם שימוש יתר לא זהיר באשראי הוביל לתקופת גאות - שהסתיימה בשבר גדול ■ אלא שמי שמספק את הנזילות לשווקים הוא אותו גוף שאמור גם למנוע את השימוש המופרז בה - הבנק המרכזי ■ לכן יש סבירות גבוהה שזה מה שיקרה גם הפעם

18תגובות

בשבוע שעבר קרס מנוף בבת ים. אפשר לומר שבדרך נס לא היו הרוגים בתאונה, אם כי לצערנו אנשים נפצעו, בהם אחד קשה. התקרית הזאת מצטרפת לתאונות עבודה רבות באתרי בנייה שבהן מעורבים מנופים. השכיחות של המקרים יוצרת תחושה חזקה שקיימת בעיה מערכתית בתפעול, ובעיקר בפיקוח, על תחום המנופים.

שימוש במנופים הוא חיוני. עם זאת, כפי שאנו מגלים לא פעם, שימוש לא אחראי ולא מקצועי בהם עלול להיות מסוכן. לכן, השימוש בהם צריך להיות מותאם ליכולות של המנוף ושל מפעילו, תוך שמירה על כללי בטיחות נאותים ובכפוף לפיקוח חיצוני.

האם אנו רואים כיום שימוש לא אחראי ולא בטיחותי במנופים? יש לא מעט ראיות שהתשובה לכך היא חיובית
ניר קידר
להמשך הפוסט

החידה הגדולה: מי מתדלק את השוק - ולמה המניות ממשיכות לזנק על ריק

זו שאלת טריליון הדולר של שוקי המניות ■ את אחת התשובות המרכזיות אפשר למצוא אצל ענקית הנפט שברון, שממשיכה לצ'פר את בעלי המניות למרות ירידה דרמטית ברווחים

38תגובות

לא מעט משקיעים שואלים עצמם כיצד מדדי המניות בארה"ב שוברים שיאים, בעוד ההכנסות של החברות צומחות בקצב אפסי, במקרה הטוב, והרווחים ותזרימי המזומן החופשיים מעידים על ירידה. מדוע המשקיעים מוכנים לשלם מחירים הולכים ומאמירים על מניות שרווחיותן הולכת ונשחקת?

יש לא מעט הסברים אפשריים לתופעה, והם שונים מאוד זה מזה. אחד ההסברים הנפוצים הוא שהשוק "חוזה קדימה", הוא רואה מעבר לפינה את השיפור ברווחיות, ולכן הנתונים השוטפים אינם רלוונטיים. ייתכן, אבל גם התחזית דורשת הוכחה. גם לפני שנה ושנתיים שמענו את ההסבר הזה - שלא קיבל ביטוי בדו"חות של 2016, והשוק המשיך לעלות. כלומר, יכולת החיזוי של השוק לרווחיות העתיד לא היתה טובה במיוחד בשלהי 2015. מי יודע — אולי ב–2017 ההנחה הזו תתברר כנכונה. נמתין ונראה.

תחנת דלק של שברון בניו מקסיקו, ארה"ב. נתק בין התוצאות העסקיות למחיר המניה
בלומברג
להמשך הפוסט

בית הקלפים המסוכן של נטפליקס - ולמה רק סטירת לחי תעיר את המשקיעים

בפרפראזה על דברי התודה של וינסטון צ'רצ'יל לטייסי חיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה ניתן לומר על הנפקת האג"ח של נטפליקס: "מעולם בתולדות ההיסטוריה הפיננסית לא היו חייבים רבים כל כך שמשלמים מעט כל כך עבור סיכון גבוה כל כך..."

38תגובות

בשוק ההון יש נטייה לחשוב שמשקיעי האג"ח שקולים ורציונליים יותר ביחס למשקיעי המניות. ההנחה הזו מתבססת על כך שלמשקיעי אג"ח אין את הסיכוי לקצור רווחים גבוהים, כפי שיש למי שמשקיע במניות. הרווח שלהם מוגבל לגובה התשואה הפנימית שלפיה קנו את האג"ח, בעוד במסחר במניות ניתן להכפיל ואף לשלש את ההשקעה, ולעתים אף יותר מכך.

בצד ההפסד לעומת זאת, שני מחזיקי ניירות הערך נמצאים בעמדה דומה. אם השקיעו בחברה שנכשלה כישלון חרוץ — שניהם עשויים להפסיד את מלוא ההשקעה. זה אמנם נדיר להפסיד את מלוא הקרן בהשקעה באג"ח, משום שבדרך כלל יש החזר כלשהו על ההשקעה, אך לא פעם ההחזר הזה משתווה לאחוזים בודדים בלבד משווי הקרן, כך שההפסד מגיע כמעט למלוא ההשקעה. מדובר בהפסד גדול מאוד לעומת התשואה המקסימלית שאותה ניתן להשיג בהשקעה באיגרות חוב שגרתיות.

"בית הקלפים". אחת מסדרות הדגל של נטפליקס, שכל עונה שלה עולה במלואה לאתר
אי־פי
להמשך הפוסט

קונים באינטרנט ומשתזפים בקריביים: הצרכן האמריקאי מתרחק מהחנויות

התנאים בארה"ב נראים חלומיים עבור רשתות הקמעונות: האבטלה נמוכה, הריבית אפסית ומחיר הדלק נמוך - אך הרווחים שלהן נשחקים

22תגובות

לפני שנים קראתי ראיון עם בכיר בוול מארט, שדיבר על הקשר שבין הנסיבות הכלכליות לתוצאות ענקית הקמעונות. אנחנו עוקבים, כך הוא אמר, אחרי שלושה משתנים שמהווים על פי ניסיוננו גורמי מפתח שמשפיעים על הצרכנים — שיעור האבטלה, הריבית ומחיר הדלק. מכיוון שלא סביר כי כל השלושה יהיו לטובתנו בבת אחת, מספיק ששניים מתוכם יהיו נוחים לנו כדי שהדבר ישפיע לטובה על צמיחת המכירות שלנו ועל הרווחיות. יש היגיון בהנחה שאותה הציג אותו בכיר — אבטלה נמוכה בדרך כלל לא מסתדרת עם ריבית נמוכה, וסביר פחות לראות מחירי דלק נמוכים כשהריבית נמוכה.

ואולם, 2016 שברה את ההנחה הזאת. לאורך כל השנה נהנו הצרכנים מריבית נמוכה, אבטלה נמוכה (לפחות על פי הנתונים הרשמיים) ומחירי דלק נמוכים. מסורתית, ניתן היה לצפות לעלייה אדירה בצריכה הפרטית וברשתות הקמעונות, כפי שקרה באופן מובהק בעבר. קשה לחשוב על תנאים סביבתיים נוחים יותר. אלא שבפועל זה לא קרה, ואפילו להפך — מגזר הקמעונות היה אחד החלשים ביותר ב-2016 בתוצאותיו העסקיות ובביצועי המניות, כפועל יוצא מכך.

וול-מארט
רויטרס
להמשך הפוסט