מחצבים ואנרגיה "מלוכלכת" - גם מניות שנואות יכולות לספק הזדמנויות ראויות
השקעה במניות שמחירן צנח עם הקורונה דורשת סבלנות, יכולת עמידה בפני תנודות חזקות ונכונות להשקיע דווקא במה שכולם מתרחקים ממנו ■ לעתים זה יכול להיות משתלם מאוד
זהירות: אפל זינקה 60% השנה ל-2 טריליון דולר - אך הכיוון עלול להתהפך במהירות
אפל היא אמנם החברה הרווחית בעולם, אך שיא רווחיותה היה בכלל ב-2015 ■ אם כך, כיצד ניתן להסביר את הזינוק במניה? ■ הכל תלוי בסנטימנט של המשקיעים
"מלאך נופל": דלתא איירליינס כמעט התרסקה - ואז החלה לגייס כסף מהנוסעים
דלתא צריכה מזומן בדחיפות כדי לשרוד, אך בעלי המניות מסרבים למהלכים שכוללים דילול שיקבע את ההפסדים שלהם ■ הפתרון: שיעבוד ההכנסות ממועדון הלקוחות המצליח, שמוכר טיסות במועד עתידי לא ידוע עבור מזומן היום
סיכון או דילול? למה חברות התעופה בארה"ב לא רוצות שהממשל יציל אותן
ענף תעופה מתפקד הוא אינטרס לאומי חשוב, בעיקר בארה"ב שבה גם התנועה הפנים־ארצית מסתמכת על טיסות ■ הפתרון של השוק החופשי למשבר יוצר נזקים בלתי מתקבלים על הדעת
בין משבר האקלים למשבר הקורונה - המשקיעים מנפחים "בועה מושלמת"
השם "בועת הדוט.קום" משכיח רבים מהכשלים שאיפיינו אותה - שהתפרסו על פני ענף הטכנולוגיה כולו, ומהדהדים את האירועים כיום
מהו עושר בעצם - ומה יקרה אם העולם יפסיק לקנות את ההבטחות של ארה"ב
כדי ליהנות מרמת חיים גבוהה, מדינות צריכות משאבי טבע רבים או שאזרחיהן יעבדו קשה באופן יעיל ומתקדם ■ ארה"ב נוקטת גישה שלישית
רוצים לדעת למה הבורסה מזנקת? גם כשהיינו תקועים בלבנון כולם קנו מניות
העליות בשוקי המניות מבוססות על מניפולציות של בנקים מרכזיים ועל הטיעון שלפיו אין אלטרנטיבה להשקעה במניות, ומעטים טוענים אחרת
ייתכן שהגיע הזמן לצאת למלחמה בדיווחים הכספיים האלטרנטיביים
נייס היא אחת החברות הטובות בישראל: היא רווחית וצומחת, מייצרת תזרימי מזומנים יפים והנהלתה ראויה למחמאות רבות ■ אז מה בכל זאת מטריד? נייס היא רק דוגמה למנהג הרווח בבורסות לדווח בשתי שיטות שונות — זאת של כללי החשבונאות המקובלים, וזאת שעושה הנחות
מיקרוסופט ממשיכה לצמוח ולהרוויח — האם ייתכן שהמניה בדרך לקיפאון?
במשך שנים המשקיעים התייחסו למיקרוסופט כחברה טובה ורווחית, אבל גם כחברה זקנה שאינה צומחת — ותימחרו את המניה בהתאם. להפתעתם, ב–2015 היא חזרה לצמוח, והמניה זינקה מאז ביותר מפי ארבעה. כעת השוק שוב מתמחר אותה כחברת צמיחה — אבל בכך הוא מתבסס על העבר
הטוב, הרע - והנבזי: בשוק הנוכחי, מי שתמים עלול לאבד את כספו
עבור רוב המשקיעים, שוק טוב הוא כזה שבו המחירים עולים והתיק תופח ■ אצל מיעוטם, הוא מתאפיין בכך שכולם מפחדים ומוכרים במחיר נמוך מהערך האמיתי ■ אלא שנראה שאנחנו נכנסים לשוק נבזי - שבו הציבור מפסיד והכסף עובר לאלה שידעו לנצל את המצב באופן ציני
קניתי מתקן סולארי קטן ב-60 אלף שקל - ואני מוכן להכניס משקיעים לפי שווי כפול
חברות אנרגיה מתחדשת פועלות במודל דומה לחברות שמקימות בניינים עבור דמי שכירות לתקופה ארוכה ■ בעוד בנדל"ן מקובלת פרמיה של כמה עשרות אחוזים על ההון לכל היותר, חברות אנרגיה ירוקה נסחרות בשווי של פי 5-4
גאות פיננסית חסרת מעצורים שלישית ב-20 שנה - מי ייצא ממנה בשלום?
הסברים רבים ניתנים לגידול הניכר באי־שוויון בעושר, אבל יש נקודה אחת שמפספסים כשהבורסות פורחות צומחים מיזמים עם שווי בורסאי גבוה ובעלי עניין מחליפים עם הציבור מניות תמורת מזומן - ואז חלקם קורסים ■ לפעמים היזמים מתעשרים על חשבון הציבור
בסטארבקס חגגו על הקופה, וכשמשבר הקורונה הגיע - רווחי הנייר התאדו
רשת בתי הקפה הגדולה בעולם דיווחה על ירידה משמעותית במכירות ברבעון הנוכחי ומעבר להפסד של יותר מחצי מיליארד דולר ■ לאור משבר הקורונה זה לא מפתיע, אבל תוכניתה להקטין את מספר הסניפים ולצמצם את שטחם מלמדת כבר על שינוי באסטרטגיה הבסיסית שלה
כמו מתנ"ס שכונתי: למה חברות מסורתיות לא יכולות להתחרות בספוטיפיי
כשחברות מסורתיות משקיעות במיזם מוסיקה, הן מצפות לראות החזר על השקעתם מתוך הרווחים שהמיזם הזה יספק בעתיד ■ המשקיעים בספוטיפיי, לעומת זאת, מסתמכים על העברת ההשקעה הלאה בשווי גבוה יותר, ומממנים בינתיים שירות מוצלח בחינם עבור רוב המשתמשים
מניות העתיד נותנות את הטון: מדוע הבורסה מנותקת כל כך מהכלכלה?
משבר הקורונה העצים את תופעת הסטת הכספים מחברות המתומחרות על סמך נתוני ההווה, כמו אוויס והרץ, לחברות שמתומחרות על בסיס ציפיות לעתיד, כמו אובר וליפט ■ כך, בעוד חברות השכרת הרכב בצרות — משקלן של חברות שיתוף הנסיעות במדדי המניות גדול מהן פי 50
התלהבתם מהעליות בבורסה? זו טעות. הן לא אומרות דבר על מצב הכלכלה
האמירה כי "שוק המניות הוא ברומטר למצב הכלכלה" אינה מבוססת על עדות מובהקת כלשהי, אך חוזרת שוב ושוב בשיח הכלכלי ומשפיעה על מקבלי ההחלטות ■ נראה כי השתרש מיתוס שלפיו "חוכמת ההמונים" של המשקיעים מסוגלת לחזות את העתיד
הסוף לקפה ומאפה בבוקר: לאיזו כלכלה אנחנו מתעוררים מהקורונה
ייתכן כי אחרי משבר הקורונה צפויה לנו כלכלה אחרת, של ירידה בביקושים ובצריכה הפרטית ועלייה ברמת השמרנות - שיובילו למיתון מיידי ■ הצריכה הפרטית הלא הכרחית, שמבוססת על פיתויים קטנים, קיבלה עידוד ממדיניות הריבית האפסית והרחבת מתן אשראי
השבועיים הכאוטיים בשוק הנפט - בין אליס בארץ הפלאות למלכוד 22
בעקבות משבר הקורונה הביקוש לנפט בכלכלה הריאלית ירד מ-100 מיליון חביות ביום לקצת יותר מ-60 מיליון חביות ■ המצב החדש יצר עודפים גדולים של נפט גולמי ומחסור במקומות אחסון
ימים מפחידים: הבנק הפדרלי מעוות את מחירי הנכסים — ויוצר חברות "זומבי"
"חברות זומבי" הן כאלה שעדיין מייצרות מספיק מזומן כדי לשלם את הריבית על החוב שלהן — אך לא את תשלומי הקרן, ובטח לא עבור דיווידנדים והשקעות ■ החלטת הפד לקנות אג"ח ללא דירוג השקעה מעוותת את כל המנגנון, ומספקת הגנה מלאכותית למשקיעים קיימים ומבוגרים על פני משקיעים עתידיים וצעירים
השמיים לא הולכים ליפול: ענף התעופה ישתקם, גם אם לדלתא יקראו בסוף גמא
דלתא אירליינס רשמה ב-2019 הכנסות של 47 מיליארד דולר ורווח נקי של 4.7 מיליארד דולר ■ המגפה עצרה כמעט לחלוטין פעילות של כ-5,000 טיסות ביום - והחברה, שאין לה כמעט הון עצמי מוחשי, צפויה להפסיד מיליארדים