פוסטים אחרונים

אמזון, וול מארט ומיקרוסופט - מי תנצח במערכה?

הצמיחה המהירה שמגלה אמזון בקמעונות ברשת ובשירותי מחשוב ענן נתקלת ברבעונים האחרונים בתחרות עיקשת מצד שתי יריבות ענק ותיקות ועתירות משאבים, מזומנים ושטחי מכירה ■ בסביבה עסקית כזאת, התמחור האסטרונומי של אמזון מתחיל להיות בעייתי

22תגובות

ין אסטרטגיה עסקית ואסטרטגיה צבאית יש לעתים קווי דמיון. ניתן לשמוע לא פעם בעולם העסקים ביטויים שנדמה שנלקחו מהעולם הצבאי: מתקפה שיווקית, כיבוש נתחי שוק או הגנה עליהם — כולם משלבים מלים שנלקחו מהז'רגון הצבאי.

אחד השיעורים הראשונים שלומדים בקורס קצינים הוא עקרונות המלחמה. עשרה עקרונות יסוד לניהול של מערכה צבאית. לא תמיד ניתן ליישם את כולם בו זמנית, והם מתנגשים זה בזה.

הצבא הסובייטי בקרב סטלינגרד. ניצחון מוקדם במערכה לא מבטיח ניצחון במלחמה
RIA Novosti / AFP
להמשך הפוסט

כולם מדברים על בום בסרטים, אבל אני רואה טראח בדו"חות

במפגש בין ענף צומח לשוק ההון נוצר לעתים גל ענק וסוחף של השקעות מיותרות, שאחריו מגיע במהירות שפל עמוק ומשברי ■ כדי שזה יקרה חייב להיות קונצנזוס על פריחה ממושכת ■ זה מה שקורה עכשיו בענפי הפקות הווידאו ומחשוב הענן

11תגובות

יש מונח כלכלי באנגלית שמתאר מחזוריות כלכלית קיצונית: Boom and Bust
 (בּוּם אנד בּאסט). קשה לי למצוא תרגום הולם למונח הזה. אני מציע לתרגמו "בום־טראח!". ב–1993 הייתי אנליסט צעיר שסיקר חברות תשתית ועבודות עפר, שהיו אז הלהיט של הבורסה התל אביבית, בעקבות בום ההשקעות שנוצר בישראל בעקבות גל העלייה העצום של ראשית שנות ה–90. החברות הנפיקו בשוויים גבוהים, על סמך הרווחים הגבוהים של 1992, אבל די מהר אחרי ההנפקה התוצאות הכספיות שלהן התחילו לזייף, ולהראות שחיקה ברווחיות.

כשהעליתי את הנקודה הזאת בפני מנהלי השקעות, שמבחינתי כאנליסט נראתה מטרידה מאוד, נתקלתי לא פעם בהרמת גבה: "אבל כולם הרי מדברים על בום בתשתית, למה אתה מוטרד?" — והתשובה שלי היתה "כולם אולי צופים בום בתשתית, אבל אני רואה בינתיים טראח בדו"חות...".

מתוך הסרט "אוקג'ה" שהפיקה נטפליקס. תקציבי ההפקה זינקו
Jae Hyuk Lee/אי־פי
להמשך הפוסט

דאו ג'ונס הוא המלך

אם עד עכשיו היה נדמה ששוק המניות מחזיק כבן ערובה רק את הבנק המרכזי, וכופה עליו להמשיך במדיניות מוניטרית נוחה - כעת השוק לקח בשבי גם את קובעי המדיניות הפיסקלית, כלומר משרד האוצר

13תגובות

"כשאתה עצוב וטרוד, ואתה צריך קצת אהבה ויחס טוב; וכלום, כלום לא הולך כמו שצריך. עצום את עינייך וחשוב עלי, ובמהרה אהיה שם; להאיר אפילו את לילך החשוך ביותר".

המלים האלה (בתרגום חופשי מאגלית) לקוחות מתוך להיט ענק משנות ה-70, "You've Got A Friend" (יש לך חבר), שהושר בידי קרול קינג ובהמשך גם בידי ג'יימס טיילור.

דונלד טראמפ. מסתכל על מדד דאו ג'ונס כמו שמנהל ערוץ טלוויזיה מסחרי בוחן את הרייטינג
בלומברג
להמשך הפוסט

דאו ג'ונס במיליון נקודות? זה יהיה פחות מלהיב משחשבתם

ההכרזה על זכייתו של כלכלן התנהגותי נוסף, פרופ' ריצ'רד תאלר, בפרס נובל — אינה מפתיעה ■ כולם יודעים שמשקיעים מחליטים בדרך כלל על סמך מידע חלקי, אמוציות, והתלהבות מכותרות, כמו זו על הנבואה הפנטסטית של באפט לדאו ג'ונס

7תגובות

בשבוע שעבר התבשרנו כי כלכלן נוסף מתחום הכלכלה ההתנהגותית, פרופ' ריצ'רד תאלר מאוניברסיטת שיקגו, זכה בפרס נובל. הפרס יוענק לתאלר בגין מחקריו, שהראו כי אנשים — בניגוד למה שגורסת הכלכלה המסורתית — אינם רציונליים בקבלת ההחלטות שלהם.

באופן אישי, איני מבין מה ההתרגשות הגדולה מכך שסוף־סוף כלכלנים מבינים ומוכנים להודות שחלק גדול מהנחות היסוד שעליהן ביססו את התיאוריות שלהם, שגויות לחלוטין, כי הן פשוט מביעות חוסר הבנה מוחלט של האופי האנושי, ומתייחסות לאנשים כאל רובוטים מתוכנתים. כל מי שפועל בשווקים הפיננסיים, מגלה, די מהר, כי התיאוריות הכלכליות שגובשו באקדמיה פשוט לא מתקיימות במציאות. לא ברור לי איך עד עכשיו, תיאוריה שאמורה להסביר התנהגות אנושית, הצליחה לקנות לה אחיזה — תוך חוסר הבנה כזה של האופי האנושי.

סגירת המסחר בבורסה של ניו יורק ב– 17 בספטמבר 2008 , לאחר ירידה של 450 נקודות במדד דאו ג'ונס
אי־פי
להמשך הפוסט

השקעה סולידית מהגיהנום: כך אפשר להפסיד עד 70% באג"ח של אוסטריה

כמה תשואה צריך לדעתכם לדרוש באג"ח שמועד הפדיון שלה בעוד 100 שנה? המשקיעים באוסטריה חושבים ש–2.1% לשנה זה מספיק אילו היו משקיעים באג"ח כזאת לפני 100 שנה בדיוק, לקראת סיומה של מלחמת העולם הראשונה — כיום, במועד הפדיון, האג"ח שלהם היתה שווה הרבה פחות מאשר פיסת טפט בארמון שנברון בווינה ■ ראו הוזהרתם

48תגובות

השקעתם באג"ח ממשלתית של מדינה מתקדמת בעלת דירוג אשראי קרוב למושלם, והחזקתם בה לאורך זמן. נשמע כמו השקעה סולידית? התשובה: לא בהכרח. בנסיבות מסוימות, השקעה כזאת, שנראית בסיכון נמוך, עשויה להתברר כהשקעה סולידית מהגיהנום. כאן נדון באחת כזו.

ממשלת אוסטריה, העונה להגדרה של מדינה מתקדמת ומפותחת שהוזכרה כאן, עם דירוג אשראי של AA פלוס, הנפיקה לפני כשבוע סדרת אג"ח של 3.5 מיליארד יורו, שזכתה לביקושים גבוהים פי שלושה — קרוב ל–11 מיליארד יורו. עד כאן, נשמע שגרתי.

ארמון שנברון בווינה
Simon Matzinger
להמשך הפוסט

הבאזז סביב רפורמת המס בארה"ב לא מצדיק קניית מניות במחיר מופרז

"המיסוי יירד", "הריבית נמוכה", "קנו מניות!" ■ קריאות עידוד כאלה אנחנו שומעים בשפע, אבל ניתוח כלכלי של השפעת ההפחתה במס על תמחור המניות — קשה למצוא ■ בדיוק כמו באג"ח, יש קשר הפוך בין מחיר הנכס לתשואה הצפויה מהחזקה בו

6תגובות

כרישים נושמים באופן מעט שונה מדגים. גם הם, כמו רוב הדגים, נושמים באמצעות ספיגת חמצן שמומס במים, זורם על זימיהם ונקלט בהם. רוב הדגים מחוללים תנועת מים על זימיהם באמצעות תנועה של הפה ומכסה הזימים, מה שמזכיר את הנשימה אצל יונקים. לכרישים אין את המנגנון הזה. כדי לייצר זרימת מים על הזימים שלהם — הם צריכים לנוע כל הזמן קדימה, גם מתוך שינה. כריש שמפסיק לנוע — מת.

שוק המניות הוא קצת כמו כריש. גם הוא, אם הוא עומד במקום יותר מדי זמן — מתחיל להיחנק. משקיעים לא אוהבים לראות מדדי מניות שקופאים במקום, ומספקים להם תשואה נמוכה של דיווידנדים בלבד. זה יוצר תחושת היתקעות, קיפאון ומחנק.

דונלד טראמפ מבקר במפעל של החברה התעשייתית לורן קוק, בסוף אוגוסט
Michael B. Thomas/אי־אף־פ
להמשך הפוסט

השבלונה של הרכישות העצמיות: המנהלים מרוויחים, הציבור מפסיד

אם חברה רוכשת את מניותיה כשיש לה עודפי מזומן, כשמחיר המניה נמוך וכשההנהלה אופטימית לגבי מצב העסקים בעתיד - יש לכך ערך לכל בעלי המניות ■ זה לא מה שקורה בשנים האחרונות ■ הרכישות העצמיות של אברקרומבי וסירס מציגות למה

14תגובות

בעולם ההשקעות אוהבים לדבר על "יצירת ערך" מול "השמדת ערך". בשונה ממושגים שניתן למדוד במספרים, חברות לא תמיד רק מרוויחות או מפסידות, או מייצרות תזרימי מזומן חיוביים או שליליים. לעתים הן יוצרות משהו שלא בהכרח מתבטא במספרים השוטפים, ברווחים, בתזרימים או בדיווידנדים לבעלי המניות שלהן — אבל בונות משהו שעשוי לבוא לידי ביטוי ברווח גבוה לבעלי מניותיהן בעתיד, גם אם זה לא נראה בהכרח בעין היום.

זה יכול להיות פיתוח טכנולוגי או ידע, בסיס לקוחות או מוניטין, מותג מסחרי או קו מוצרים. הנכסים הללו שהחברה צוברת, גם אם אינם משתקפים במאזן, אמורים להיות מתורגמים בעתיד לרווחים לבעלי המניות. בדרך המסורתית, הרווחים האלה יבואו מהפעילות העסקית. בדרך הפחות מסורתית, ממכירה לצד שלישי — מה שמכונה אקזיט.

בעלי המניות ונאמנים מהציבור ספקו הפסדים רבים - מניית אברקרומבי אנד פיץ'
להמשך הפוסט

הכסף הזול דוחף את החברות בוול סטריט להרפתקאות מסוכנות

הרעב האדיר כיום לתשואות גורם למשקיעים באג"ח להסתפק בריביות שלא תמיד משקפות את הסיכון מנהלי החברות, שנדרשים להציג ביצועים, לא מתגברים על הפיתוי ומגייסים כסף זול - הרבה מעבר למה שהם זקוקים לו

19תגובות

"אז למה מכרת לי?" הוא אחד המשפטים הקלאסיים שזכורים ממערכוני "ארץ נהדרת", הוא הטרוניה שמפנה שימי, שטס יחד עם חבריו, פילוס ודקלה, לדייל שמכר לו סיגריות במטוס, אבל נחרד לראות שהוא בוחר לעשן אותן דווקא במהלך הטיסה. הסצינה המשעשעת הקדימה בזמנה את "טיסת השוקולד" המפורסמת.

במערכון זה אולי מצחיק, אבל יש אמת שמסתתרת מאחוריו. אם אתה יודע שאני כלקוח לא מסוגל להיות אחראי, איני שולט בעצמי כשאני ניצב מול פיתוי, וזקוק לסיפוק מיידי, אז למה אתה מוכר לי מוצר שעלול להיות מזיק, או שהשימוש בו מסוכן? אתה הרי המבוגר האחראי בסיטואציה הזו. אתה צריך לצפות לתוצאה של מעשיך. אלא מה: אתה כחברת תעופה וכדייל שמייצג אותה, רוצים להרוויח עוד כמה גרושים ממכירת סיגריות במטוס. אז אל תתפלאו שזו התוצאה. הרי אתה יודע שאני טיפוס שלא שולט בעצמו וחסר מעצורים. "אז למה מכרת לי?" בקיצור – אתה אשם!

וולסטריט
בלומברג
להמשך הפוסט

הנפילה של טבע: צבירת חוב ניכרת מול תזרים לא ודאי - מתכון לאסון

אסטרטגיית הרכישות של ענקית הגנריקה נועדה למנוע, כמעט בכוח, ירידה ברווחיות ביום שאחרי הקופקסון - תרופת המקור המצליחה היחידה שלה ■ מניית העם כבר התרסקה, עכשיו המשקיעים צריכים לחשוב מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה

33תגובות

שיחת העיר בימים האחרונים היא כמובן מניית טבע. ההרעה המשמעותית בתוצאות החברה, והתרסקות המניה. אי־אפשר להתחמק מזה.

במדור זה נמתחה בעבר, יותר מפעם אחת, ביקורת על טבע — בשני מסלולים. הראשון, והמהותי יותר, כוון לאסטרטגיית הרכישות שלה, ולכך שהחברה מנסה, כמעט בכוח, להימנע מירידה ברווחיות ביום שאחרי הקופקסון, אבל זורקת בדרך את כל הרווחים מתרופת המקור המצליחה על ניסיונות עקרים.

מפעל טבע בירושלים
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

בשוקי האג"ח והמניות בארה"ב אין בועה, המחירים פשוט נורא גבוהים

בועה לא נגזרת רק ממחירי הנכסים, אלא כרוכה בטירוף מערכות ואובדן שפיות זמני של המונים, שרואים במצב קיצוני נורמה חדשה ■ החדשות הטובות הן שבשוקי ההון אין בועה, החדשות הרעות הן שמחירי המניות גבוהים מדי ביחס לביצועי החברות, ונפילה - אפילו של 30% בטווח הקרוב - בהחלט אפשרית

21תגובות

היו ימים שבהם כל התבטאות של אלן גרינספן, יו"ר הבנק הפדרלי של ארה"ב בין 1987 ל–2006, היתה מרעידה את השווקים. בימים אלה, שנים אחרי שהוא כבר לא מוביל את הפד, גרינספן עדיין מתבטא מדי פעם בעניינים כלכליים - בחופשיות ובכנות שלא הרשה לעצמו בתקופה שבה כונה "המאסטרו". שלא במפתיע, כיום הגיגיו אינם מחוללים דרמות בשווקים. זה דרכו של עולם, וכך חולפת תהילת עולם.

דברים ברורים וחדים, שנאמרים על ידי יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, זוכים לתגובה מינורית בשווקים, אם בכלל. לעומת זאת, דברים סתומים, הנאמרים בניסוח פתלתל שבלתי־אפשרי להבין ממנו משהו, כפי שגרינספן נהג להתבטא בימי כהונתו, זכו לתגובה משמעותית.

טראמפ
Pablo Martinez Monsivais/אי־�
להמשך הפוסט

זו מפלצת? חללית? לא, זו מניית נטפליקס שהתנתקה מהמציאות

נטפליקס מציגה עלייה ברווחים מדי שנה, אך אין לכך משמעות רבה ■ לחברה יש הוצאות תופחות והולכות על הפקות מקור שהיא מסווגת כנכס השקעה — ולא כהוצאה שוטפת ■ מספיק רק שינוי קטן בחישוב הפחת על ההשקעה כדי לכווץ את רווחיה פלאים

18תגובות

אחד הסימנים של שוק שנמצא ברמת עליצות גבוהה, יש היאמרו אופוריה, הוא המעבר מדיון מבוסס עובדות ומספרים לדיון מבוסס סופרלטיבים מילוליים. פתאום לא מתייחסים לנתונים היבשים — רק לסיפורים שעוטפים אותם, לכאורה.

כשגם אנליסטים, האמורים לייצג בימי שגרה את צדו העובדתי והרציונלי של השוק, נסחפים במלכודת הזאת, ומבססים את המלצותיהם על שפה שמתאימה יותר לחוג לספרות מאשר לחוג לכלכלה ומימון, זה סימן לכך שרמת העליצות כנראה גבוהה במיוחד, דבר שצריך להדליק נורות אדומות.

SPACEX שיגור חללית
רויטרס
להמשך הפוסט

מיקרוסופט נסחרת במכפיל רווח 30, והתוצאות שלה רחוקות מלהצדיק זאת

אחרי שמקלפים ממנה את כל השכבות - היעדר הצמיחה, המעבר לפעילות ענן עם שולי רווח נמוכים יותר, הרכישה הכושלת של נוקיה שסייעה להקטין את המס, וההשפעה של רכישת המניות העצמית שממומנת בחוב - נראה שמיקרוסופט נסחרת במחיר מנופח למדי

16תגובות

אחת הרעות החולות של שוק המניות האמריקאי היא התמקדות בתוצאות בטווח קצר, של רבעון זה או אחר. לא פעם נדמה שוול סטריט, משקיעי המניות והמדיה הפיננסית מתייחסים להשקעה במניות כאל הימור קצר טווח: החברה "תכה את הציפיות" — המניה תעלה; "תפספס את הציפיות" — המניה תרד.

אין בזה כל היגיון השקעתי, וזה מכניס נופך של הימורים לכל עניין ההשקעה במניות. במקום לשאול אם חברה מסוימת מצליחה עסקית לאורך זמן, ואם במחיר המניה הנוכחי היא מהווה השקעה טובה, כל הדיון הציבורי מקבל זווית ראייה אחרת, ספקולטיבית מאוד מצד אחד ושטחית מאוד מצד אחר.

מיקרוסופט
Elaine Thompson/אי־פי
להמשך הפוסט

פחד עמוק? הכירו את ההימור החדש של וורן באפט

כולם ממהרים להכריז על חיסול הקניונים לטובת המסחר ברשת, ואמון המשקיעים בחברות נדל"ן מסחרי יורד בהתאם ■ אך עם תפוסה של כמעט 100%, תיק נכסים איכותי ומפוזר והון עצמי גבוה קשה להתווכח

32תגובות

פחד עמוק. אין דרך אחרת לתאר את מה שעובר על המשקיעים בכל הנוגע למגזר הקמעונות בארה"ב. בחודשים האחרונים, מניותיהן של כל החברות העוסקות במסחר קמעונאי מסורתי, כמו גם של חברות בתחומים משיקים, נחבטות ויורדות בשיעורים ניכרים.

התחושה הרווחת היא שלמסחר המסורתי, המבוסס על נוכחות נדל"נית גדולה במרכזי מסחר וקניות, אין עתיד, ושעתיד המסחר הוא ברשת. כתבות המבשרות על מותם הקרוב של קניונים ממלאות את התקשורת, ומגוללות את סיפוריהן של מאות חנויות ענק שנסגרות. אותן כתבות מלוות בתמונות הממחישות כיצד אותם היכלים קמעוניים נהפכים לבנייני רפאים, ומוסיפות ממד ויזואלי חזק, שמעצים את תחושת החידלון.

קניון בארה״ב
בלומברג
להמשך הפוסט

מה מלמדת רכישת הול פודס על החורים במודל העסקי של אמזון

מרעיפי השבחים על אמזון בעקבות עסקת הול פודס התעלמו מהעובדה שהיא נזקקת לממן אותה בחוב גדול או הנפקת מניות, ומהניסיון הכושל שהיה לה עד כה בשיווק מזון באינטרנט

20תגובות

בשבוע שעבר נשאלתי על ידי חבר: "נו? אתה עדיין חושב שאמזון נמצאת בסכנה של כניסה לסטלינגראד? נראה לך שחברה שמבצעת מהלך התקפי כמו קניית הול פודס חוששת בכלל ממצב כזה?".

השאלה נשאלה כמובן באווירה מחויכת, אבל עם עקיצה בצדה, שכן הוא התייחס לטור שכתבתי כאן באחרונה, ובו ציינתי שאמזון עלולה למצוא את עצמה בקרוב נתונה בקרבות עקובים מדם מבית לבית (פיננסי כמובן, לשמחתנו. סטלינגראד היא הרי רק מטאפורה).

סניף של וול מארט בארה"ב
בלומברג
להמשך הפוסט

"הכי גדול, הכי מהיר, הכי יפה": הרעלת האשראי - והסכנה הגדולה

הפחתת הריבית בעולם לרמות אפסיות למשך זמן כה ארוך מאפשרת לאנשים לצבור חובות ולהגדיל צריכה שוטפת - אך ככל שהחובות תופחים, קשה יותר להחזיר אותם ■ נגידי הבנקים בעולם מודעים לבעיה - אבל מתקשים להחזיר את הגלגל לאחור

194תגובות

גם אני רוצה לחטוף, לאכול,לטרוף, לזלול, להקיא את הכל...

גם אני רוצה לשלוף מהשרוול, לצחוק בביטול ולהגיד בזלזול:

מסיבת סטודנטים. סך הלוואות הסטודנטים בארה"ב גדל פי 3 בעשור
Getty Images/iStockphoto
להמשך הפוסט

אמזון, וול מארט ומיקרוסופט - מי תנצח במערכה?

הצמיחה המהירה שמגלה אמזון בקמעונות ברשת ובשירותי מחשוב ענן נתקלת ברבעונים האחרונים בתחרות עיקשת מצד שתי יריבות ענק ותיקות ועתירות משאבים, מזומנים ושטחי מכירה ■ בסביבה עסקית כזאת, התמחור האסטרונומי של אמזון מתחיל להיות בעייתי

19תגובות

בין אסטרטגיה עסקית ואסטרטגיה צבאית יש לעתים קווי דמיון. ניתן לשמוע לא פעם בעולם העסקים ביטויים שנדמה שנלקחו מהעולם הצבאי: מתקפה שיווקית, כיבוש נתחי שוק או הגנה עליהם — כולם משלבים מלים שנלקחו מהז'רגון הצבאי.

אחד השיעורים הראשונים שלומדים בקורס קצינים הוא עקרונות המלחמה. עשרה עקרונות יסוד לניהול של מערכה צבאית. לא תמיד ניתן ליישם את כולם בו זמנית, והם מתנגשים זה בזה.

הצבא הסובייטי בקרב סטלינגרד. ניצחון מוקדם במערכה לא מבטיח ניצחון במלחמה
RIA Novosti / AFP
להמשך הפוסט

השקר "המוסכם" שתומך במחירי המניות

הפרמטר הפיננסי EBITDA משמש משקיעים ואנליסטים בעולם ככלי לתמחור השקעות כבר 20 שנה ■ הבעיה היא שמדובר בפרמטר מטעה, שגורם לתזרים המזומן של חברה להיראות גבוה מכפי שהוא באמת ■ אז למה משתמשים בו כל כך הרבה?

9תגובות

אמירה "יש שלושה סוגים של שקרים — שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה", מיוחסת בדרך כלל למארק טוויין, אם כי ייתכן שגם ייחוס זה הוא שקר בעצמו. הוא אמנם השתמש בביטוי הזה, אך ייחס אותו לבנג'מין ד'יזראלי, שכיהן כראש ממשלת בריטניה במאה ה–19, וגם זה לא בטוח נכון.

אני מציע להוסיף סוג נוסף של שקר — רביעי במספר — לרשימה השנונה. השקר הזה הוא השקר המוסכם. אותו שקר שאנחנו יודעים שהוא תעתוע, אבל פשוט נוח לנו, מטעמים שונים ומשונים, להעמיד פנים שהוא אמת.

צ'ארלי מאנגר (מימין) ווורן באפט
בלומברג
להמשך הפוסט

למה החלטתי להמר נגד אילון מאסק ומה הקשר לתיאוריית הברבור השחור

המניה של יצרנית הרכב החשמלי ממשיכה לעלות בזכות החלום שמפמפם המנכ"ל והיזם המוחצן שלה - אילון מאסק ■ מכיוון שאני נמנה עם מחנה הלא מאמינים, החלטתי להמר נגדה בסכום קטן ■ אם זה יצליח - הרווח יהיה גדול מאוד

43תגובות

כוכבו של נאסים טאלב, מחבר הספר הברבור השחור, דרך אחרי משבר 2008. תאוריות ההשקעה שלו והבנתו בהסתברות הסטטיסטית של אירועים קיצוניים, תפסו מקום נכבד בסדר היום של המדיה הפיננסית. הביטוי שאותו טבע לתיאור אירוע קיצוני — ברבור שחור — נישא כיום על כל לשון.

מאז עבר זמן רב, ואחרי אותה תקופה קיצונית הגיעו לא מעט שנים של גאות פיננסית ותחושה שהכל בא על מקומו בשלום. כשמחברים את תחושת המשקיעים שהכל נרגע עם שערי ריבית שמתאימים לימי משבר, ניתן להבין איך הגיעו מחירי המניות לאן שהגיעו.

אילון מאסק מציג את מכונית טסלה מודל X ב–20
בלומברג
להמשך הפוסט

כיצד מצליחות חברות היי-טק ישראליות "להחריש" את שכר מנהליהן מאוזני המשקיעים

מנכ"ל נייס קיבל ב–2016 שכר בעלות של 21 מיליון שקל ונהפך ל"שיאן השכר הישראלי". על פי דו"ח הרווח המתואם (Non GAAP) שעורכת נייס לצד הדוח הרשמי, כשני שלישים מהשכר שניתנו לו באופציות, אינם הוצאה אמיתית ■ זוהי רק דוגמה אחת לדרך שבה רווחי GAAP־Non של חברות דואליות הופכים לגבוהים בהרבה מהרווח הרשמי, מבלי שהמשקיעים, התקשורת ורשות ני"ע יתריעו על כך

59תגובות

פרסום שכר של בכירים תופס תמיד כותרות גדולות, וברור למה. זה מושך את הקוראים, ומעורר לא פעם רגשות עזים של כעס, מרמור או קנאה מצדם. בקיצור — אייטם מעניין ומרבה רייטינג. בשבוע שעבר פורסמו נתונים בדבר עלות שכרו של מנכ"ל נייס, ברק עילם, וכיצד הוא התברג, אם נשתמש בביטוי החביב על התקשורת, לצמרת מקבלי השכר.

אקדים ואומר כי אין לי שום קשר למנכ"ל נייס, לא לחיוב ולא לשלילה. אני לא מכיר אותו אישית, ואין לי דבר וחצי דבר נגדו או נגד שכרו. גם העיסוק בגובה שכרו אינו נושא הטור הזה. העיסוק בשכר בכירים כל כך אינטנסיבי, שאין לי מה להוסיף עליו. העובדה שבחרתי במקרה של נייס נובעת רק מכך שהיו על החברה פרסומים בשבועות האחרונים, והיא מהווה דוגמה לתופעה גרועה, ולצערי נפוצה מאוד, של בלבול משקיעים שאינם בקיאים די הצורך בהבנת הדקויות של ניתוח תוצאות כספיות של חברות.

ברק עילם
CRC Media
להמשך הפוסט

נתוני העבר בארה"ב מאותתים: מחירי המניות גבוהים מדי

היחס בין שווי שוק המניות בארה"ב לתמ"ג האמריקאי מספק אינדיקציה לא רעה לרמת התמחור בשוק ■ הסיבה לכך היא שרווחי החברות תלויים בגידול בתוצר ולא יכולים להתנתק ממנו לאורך זמן ■ על פי הנתונים הנוכחיים, היחס הזה מתקרב לרמות ששררו בימי הבועה של 2000-1999, תקופה שבה מי שהשקיע במניות קיבל בשנים שלאחר מכן תשואות נמוכות

11תגובות

בין אם אתה אנליסט פונדמנטלי, המנתח חברות ובוחן את נתוניהן הכספיים, ובין אם אתה מנתח טכני היושב מול הגרפים — נדרשת כמות גדולה של ענווה, שכן בשני המקרים יש לפרשן או למנתח אחריות לא קטנה.

לאנליסט המנתח את המניה יש את היומרה לחזות כיצד עסקיה יתפתחו, כיצד אלה ישפיעו על רווחיה, ואיזה מחיר ראוי לתת לה בעקבות התחזית הזאת. למנתח הטכני יש את היומרה להעריך מהו יחס המשקיעים כלפיה על פי התנהגות המניה בעבר, וכיצד היחס הזה יבוא לידי ביטוי במחיר המניה בעתיד.

חנות בגדים בפיטסבורג, פנסילבניה. כדי שרווחי החברות יצמחו
— גם כוח הקנייה של העובדים צריך לגדול
Gene J. Puskar /אי־פי
להמשך הפוסט