נשיא ארה"ב נוטה להעביר מסרים שטחיים ותוקפניים, אך אין משמעות הדבר שהוא תמיד טועה ■ הניסוי האמריקאי הגדול - שבודק אם ארה"ב יכולה לשמור על הבכורה הטכנולוגית, גם בלי שהייצור יבוצע אצלה - עלול להתברר כמסוכן מאוד ■ השאלה האמיתית היא אם שווה לארה"ב לשלם את מחירי הגלובליזציה עבור מוצרים זולים יותר
ההכנסות של ענקית ציוד הספורט צמחו בכל שנה מאז 2004 - והמניה זינקה פי שישה ■ ואולם החברה נסחרת במכפיל הגבוה ביותר שלה אי פעם וממחישה כמה יקר השוק האמריקאי ■ מה יקרה אם משהו ישתבש?
ההנחה הנאיבית שלפיה בואינג לא התפשרה על בטיחות מטעמים מסחריים - עומדת למבחן רציני ■ גם מבחינה פיננסית, ביצוע של רכישות עצמיות במחיר מניה גבוה, תוך מתן בונוס למנהלים, חושף הנהלה צינית ונצלנית ■ קל למדוד את מחיר המניה, אך האם הוא אכן משקף יצירת ערך?
הצצה למאזן של בואינג מגלה שהחברה לא משאירה רזרבה של מזומנים למקרה של צרות: בשנים האחרונות היא מחלקת דיווידנדים ומבצעת רכישה עצמית של מניות בהיקפים הגדולים משמעותית מהרווחים שלה
ענקית המזון פירסמה מקבץ ידיעות שליליות — שהביאו לנפילה של כמעט 30% במניה ביום אחד ■ נבירה מעמיקה בדו"חות חושפת בעיות שלא ניכרות מהסתכלות שטחית על מכפילי הרווח והדיווידנד ■ האם באפט פיספס את התמונה המלאה?
מושל מדינת אילינוי בארה"ב הודיע על תוכנית תקציב שבמסגרתה תגייס המדינה חוב ותפקיד אותו בקרנות הפנסיה השונות ■ במדינה מעדיפים לדחות את הקץ ולא להפעיל תוכנית צנע — דבר שעשוי להוביל לתספורת שתפגע בגמלאים עוד יותר ■ בישראל זה לא היה קורה
למה בעצם בגזרת המניות כולם מוכנים להשתמש בתוצאות Non–GAAP של החברות, ולתמחר את מניותיהן על סמך רווחים שמוטים כלפי מעלה — בעוד בעולם המקרו הכלכלנים והעיתונאים מזדעקים כשנראה להם שנתוני הגירעון עברו טיפול קוסמטי
אין סיבה שגידול קנאביס יימלט מהגורל של גידול חקלאי רגיל: שנים טובות עם רווחים גבוהים מביאות להגדלה דרמטית של השטחים, לעודפים, לנפילה במחיר - ולמשבר ■ בנוסף, אין סיבה שמניות הקנאביס יימלטו ממלתעות המציאות של שוק ההון
תקן בינלאומי חדש שנכנס השנה לתוקף משנה את האופן שבו חברות ממלאות את דו"חות הרווח וההפסד שלהן - ובמקום לפשט אותם, הוא יוצר סיבוכים רבים יותר ■ בזק בחרה לאמץ אותו עוד ב–2018
משעשע לראות את טובי האסטרטגים של וול סטריט רצים על הקווים בניסיון להוריד - ובהמשך להעלות - את התחזית שלהם לסוף 2019, עם הירידות החדות שהתחלפו בעליות חדות ■ במקום להתעסק בניחושים ובפייק־רווחים, עדיף להסתכל על הנתונים הכלליים ■ אלה הסיבות שלדעתי יגרמו לנסיגה ברווחיות החברות ולצמיחה חלשה יותר מזו שחוזים האנליסטים
החידון השנתי של "איפה יהיה מדד המניות בסוף השנה?" הסתיים, וכמו בכל סוף שנה רוב המומחים צופים שמדד S&P 500 יעלה בכ–8% — בערך כמו שיעור העלייה השנתי ההיסטורי של המדד האמריקאי ■ אלא שהשווקים פשוט לא מתנהגים ככה
עד לא מזמן, ההשקעה באג"ח קונצרניות סיפקה כרית ביטחון קטנה מדי של הסיכונים בהשוואה להשקעה באג"ח ממשלתיות ■ ואולם לאחר הבהלה והנפילות, ההשקעה מציעה תמורה טובה בהרבה לסיכון מכפי שהיה בחודשים האחרונים
הנטייה לראות בישראל דוגמה לניהול כספים רע אינה נכונה לגבי החיסכון הפנסיוני ■ החוק בישראל מגן על הפנסיה ומתריע כשמעביד לא מעביר כספים לעובדים, ואילו בארה"ב היו מקרים שבהם חברות חילקו דיווידנדים - ובאותו זמן פגעו בכספי הפנסיה של עובדיהם
לפעמים העלאת המחירים עובדת, אבל אם מותחים את החבל יותר מדי - מגיע הקש ששובר את גב הגמל
חברות שנמצאות במשבר נוטות לקחת את הדו"חות שלהן ל"אמבטיה הגדולה", לנקות את ההפסדים ולצאת לדרך חדשה ■ מעקב אחר השוק האמריקאי מגלה כי תקופות של ירידות וחוסר יציבות, כפי שקורה כעת, נוטות לגרום לגל רחב היקף של היטהרות חשבונאית בשוק
משקיעים שאינם רודפים אחר תשואות קצרות טווח מחפשים מניות שנסחרות בזול ושהן בעלות כושר שרידות גבוה ■ פריפורט מקמורן, ממפיקות הנחושת הגדולות בעולם, נמצאת כיום בתמחור נוח, היא ערכה מקצה שיפורים, ולמי שמסוגל לעמוד בתנודתיות - מדובר בסיכוי גבוה מול הסיכון
קצב הצטרפות המנויים מסייע לנטפליקס להגדיל בהתמדה את ההכנסות והרווחים ■ אלא שחובותיה תפחו כבר ל-5.3 מיליארד דולר, היא מתכננת גיוס של 2 מיליארד דולר נוספים - והאג"ח שלה מדורגות ברמת זבל ■ השאלה היא כמה שנים יעברו עד שהמספרים יתאזנו, אם בכלל
כמו שיצרני הגפרורים לא אחראים לפריצת שריפות — המגזר הפיננסי לא אחראי למשבר של 2008 ■ שורשי המשבר עמוקים וקשורים לזה שיותר מדי אנשים בעולם נהנים מרמת החיים שהם לא יכולים להרשות לעצמם ■ כך הצרכנים חיים על חשבון המחר — תוך משכון עתידם ועתיד ילדיהם ■ הסוף ידוע מראש
עלות העבודה בסין זולה, ויצרן סיני יכול לייצר בכמויות גדולות הרבה יותר מאשר ספק מקומי - אך זהו אינו כל הסיפור ■ הסכמים ואמנות בין מדינות שחברות באיגוד הדואר העולמי, שלא עודכנו מאז שמאו שלט בסין ביד רמה, מסייעים למדינה לשמור על יתרון סחר בלתי־סביר
ללא פחות מ–44 מיליון אמריקאים יש חוב בגין לימודיהם, שמגיע ל–1.5 טריליון דולר — עלייה של 150% מאז 2008 ■ בעוד שיעורי החוב בפיגור נמצאים במגמת עלייה, השכר השעתי הממוצע הריאלי נותר במקום מאז שנות ה–70 ■ כשהעיוות הזה ייסגר — לשווקים יהיה כואב