משבר? בין בועת הדוט.קום לקורונה אין הרבה משותף

כולם מאיימים מפני משבר קרב - אבל אף אחד לא מפסיק לקנות, ובשנה האחרונה נרשם שיא בעשור האחרון של הנפקות ראשוניות

דור דבירי
דור דבירי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בניין נאסד"ק בניו יורק
בניין נאסד"ק בניו יורקצילום: AFP
דור דבירי
דור דבירי

בשבועות האחרונים אנו עדים ליותר ויותר קולות המזהירים מפני המשבר. איזה משבר? שאלה טובה. זה התחיל בקורונה בתום הרבעון הראשון של השנה, והמשיך בדיון אודות הניתוק בין שוק ההון לבין הכלכלה הריאלית לאור העליות בשווקים. מתחילת השנה עומדת התשואה של S&P500 על כ-15% ושל נאסד"ק על כ-42%. וכעת, נסוב הדיון אודות התנפחות המחירים בסקטור הטכנולוגיה. 

טבעי אם כך שעם תשואות כאלה, בייחוד כנגד שיעור אבטלה גבוה ורמת חוב תופחת ברוב הכלכלות, נביאי הזעם מתעוררים ומזהירים מפני התמוטטות. ההשוואה המתבקשת ביותר היא למשבר הדוט.קום שפרץ במארס 2000. האם אנחנו לקראת התפוצצות של בועה טכנולוגית בפעם השנייה? 

כשהטכנולוגיה פוגשת את הקורונה

המשבר הנוכחי הוא תולדה ישירה של הקורונה. כלכלות מפותחות מורידות הילוך, הביקוש לסחורות קטן והאבטלה עולה. הסגרים הבאים והולכים מקשים על ההתאוששות המהירה שלה ציפו בתחילת המשבר, והממשלות מפעילות סוגי מדיניות שונים שרובם מתאפיינים בהגדלת החוב הלאומי על מנת לספק תמיכה בכלכלה המקומית ובאזרחים.

מעל רוב הסקטורים בולט הסקטור הטכנולוגי, שמפגין חסינות לנגיף. תעשייה זו מאופיינת בהסתגלות לשינויים וביצירת פתרונות טכנולוגיים לבעיות שעד כה המענה שניתן להם איננו טכנולוגי. יתרה מכך, המעבר החד לעבודה מהבית, שהיה שכיח במידת מה בתעשיית ההיי-טק, הורגש פחות בתעשייה זו, שלרוב מבוססת על עבודה מרחוק בהיקף כזה או אחר. אם לסכם במובן הרומנטי, כאשר המסדים המסורתיים רועדים, אלו הטכנולוגיים זוכים לעדנה, שכן הם מסמלים את השינוי והחידוש מן הקיים.

סוחרת בוול סטריטצילום: Colin Ziemer/אי־פי

משבר 2000 – שידור חוזר?

העליות המשמעותיות בסקטור הטכנולוגי מזמנות את שאלת הדמיון למשבר הדוט.קום. קולות רבים עולים וטוענים כי מכפילי הרווח גבוהים ואינם משקפים את מצבן של החברות. בנוסף, בשנה הנוכחית נרשם שיא בעשור האחרון של הנפקות ראשוניות. אלה מסמלות את הכסף הקל והזמין הזורם בעיקר אל הסקטור הטכנולוגי בבורסות ומחוצה להן.

בעת שיאה של בועת הדוט.קום עמד מדד נאסד"ק על 5,132 נקודות. בין הסיבות המרכזיות להתפוצצות הבועה ניתן לציין את הערכות השווי המנותקות מהמציאות של חברות ההיי-טק באותה תקופה, לצד שינוי הפרדיגמה שהביא האינטרנט, שיצר ביקוש חזק לכל הסקטור הטכנולוגי. האנליסטים המליצו, המשקיעים השקיעו והמחירים התנפחו עד לקריסתה של הבועה, שבאה בעקבות גל פשיטות רגל של חברות טכנולוגיה שנהנו מהגאות אך היו חסרות מוצר אמיתי או בשלות עסקית. שנתיים לאחר מכן, בספטמבר 2002, השלים נאסד"ק ירידה קיצונית ל-1,139 נקודות. עם זאת, מבט בנתונים שאפיינו את בועת הדוט.קום עשוי דווקא להצביע כי 2020 שונה משנת 2000. 

ראשית, התשואות של המדדים המרכזיים בכלל ושל נאסד"ק בפרט, בשנת המשבר ובשנים שקדמו לו, נמוכות משמעותית מאלו של בועת הדוט.קום. שנית, מספר החברות שהונפקו בבורסה בארה"ב בסוף שנות התשעים גם הוא גבוה ממספר הנפקות של חברות בשנתיים האחרונות. בשנים 2000-1999 הונפקו 892 (!) חברות בבורסה בארה"ב, לעומת כ-700 הנפקות בשנים 2020-2019. ושלישית, מכפיל הרווח הממוצע של נאסד"ק נכון לסוף דצמבר השנה עומד על 21.85, לעומת מכפיל רווח של 189.7 (!) ערב התפוצצות הבועה במארס 2000.

נראה כי התמחור הנוכחי הגבוה ביחס לממוצע ההיסטורי, והניגוד הבולט בין התאוששות ה-V של שוקי ההון לעומת התאוששות ה-L של הכלכלה הריאלית בשנת הקורונה, עלולים להטעות ולהצביע על הדמיון לבועת הדוט.קום. אולם ביחס למשבר 2000 ומאפייניו, נראה כי 2020 עדיין רחוקה מממדי בועת הדוט.קום.

זו הריבית, טמבל

בכל זאת, נשאלת השאלה מתי יעצרו העליות בשווקים. על הנייר, ניתן היה לצפות כי משבר הקורונה יהווה מעצור לגאות בשווקים שנמשכת בשנים האחרונות (להוציא את 2018). בפועל, 2020 מסתמנת כאחת השנים הטובות (והתנודתיות) למשקיעים. 

אחד המאפיינים הייחודים של השנים האחרונות הוא הריבית הנמוכה לצד הצעדים והמדיניות הכלכלית המרחיבה של הבנקים המרכזיים בכלכלות המפותחות. להבדיל משנת 2000, אז עמדה ריבית הבנק הפדרלי בארה"ב על 6.5%, כיום הריבית היא 0.25%. סביבת הריביות הנמוכות אפיינה את הכלכלות המפותחות מאז משבר הסאב-פריים, ובשנתיים האחרונות החלה מגמה של העלאת הריבית בחזרה לערכים שהורגלנו אליהם קודם לכן. אך אם היה חשש כלשהו שהריבית הנמוכה תעזוב אותנו, אזי הקורונה דואגת לכך שהיא תישאר נמוכה וככל הנראה לעוד זמן רב.

איך זה קשור לעליות בשווקים? ריבית נמוכה משמעותה כסף "זול" והיעדר אלטרנטיבות השקעה למשקיעים. השילוב של השניים מייצר ביקוש בשוקי ההון שבתורו משיא תשואות בהתאם. עם פרוץ משבר הדוט.קום בשנת 2000, ריבית הפריים בארה"ב היוותה אלטרנטיבת השקעה ובמובן מסוים תרמה או זירזה לכל הפחות את פיצוץ הבועה. במלים אחרות, כשהריבית גבוהה יש לאן לברוח עם הכסף, וכשהיא נמוכה אין מוטיבציה לשינוי בתיק ההשקעות אצל המשקיעים. 

סוחר מחוץ לבורסה בניו יורקצילום: Yuki Iwamura/אי־פי

סיכום

האם אנו נמצאים פסע מהתרסקות של השווקים בדומה לערב משבר הדוט.קום? ניתוח של מכפילי הרווח והתשואות אז והיום מצביע שרב השונה על הדומה במקרה דנן. הריבית הנמוכה והנגישות הטכנולוגית הגבוהה להשקעה תומכים בהמשך המגמה החיובית, בדומה לעשור האחרון בשווקים. יתרה מכך, הקורונה אמנם פוגעת בסקטורים מסוימים, אך מהצד השני היא מקדמת ומרוממת ככלל את הסקטור הטכנולוגי, הקורא תיגר על השיטות המסורתיות. 

משבר הקורונה, לעניות דעתי, מהווה רוח גבית לביקוש להשקעה בשוקי ההון מצד המשקיעים ובפרט בסקטור הטכנולוגי. 2020 מסתמנת כאחת התנודתיות בהיסטוריה, אך דווקא הנגיעה בשיאים חדשים בשנת משבר תומכת את המשך המגמה בהיעדר שינויים בריבית ובמדיניות הבנקים המרכזיים.

דור דבירי

דור דבירי | דור דבירי

משקיע עצמאי בשוקי ההון מ-2008 ומנהל חסכונות ב-IRA. בעל תואר ראשון כללי מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת ת"א. אוהב לקרוא, להרהר ולכתוב, מנסה להאט ומפעיל את הבלוג הכלכלי בַּזֶּרֶם.

גילוי נאות: הכתוב בבלוג זה מבוסס על חוויות אישיות בלבד של הכותב ואין בו כדי להוות המלצה או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker