האנרגיה של השכן ירוקה יותר? על צומת ההשקעה בתעשיית הקלין-טק

על אף המדיניות הנצית של הנשיא האמריקאי בכל הקשור לאנרגיה מתחדשת ולאיכות הסביבה, ההשקעות בתחום עלו בתקופת כהונתו והגיעו לשיא של 59 מיליארד דולר ב-2019

דור דבירי
דור דבירי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרוייקט טורבינות רוח של אנלייט
פרוייקט טורבינות רוח של אנלייטצילום: אנלייט

ב-2009 חתם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, על חוק שכונה בתרגום חופשי "החוק להתאוששות והשקעה מחדש של אמריקה". מדובר היה בחבילת התמיכה במשק האמריקאי המוכה בעיצומו של משבר הסאב-פריים, ועלותה הגיעה לכ-800 מיליארד דולר על פני כ-10 שנים. 

תוכנית ההתאוששות של אובמה כללה השקעה ותמיכה בסקטור האנרגיה המתחדשת והיעילה בסך של כ-27 מיליארד דולר. הסכום האדיר הושקע במימון מחקרי, רכש והטמעה של טכנולוגיות ירוקות בכלל המגזרים. כפי שאראה להלן, התוכנית עוררה את השוק, וחברות ציבוריות המזוהות עם תחום האנרגיה הציגו עלייה משמעותית, אולם רק כמה שנים לאחר השקת התוכנית.

כעת, לקראת בחירות בארה"ב בנובמבר, גו' ביידן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות (שהיה סגנו של אובמה) מכריז על התוכנית השאפתנית – "גרין ניו-דיל" – אם ייבחר. על כן, מעניין לבחון את מצב התעשייה הירוקה כיום, ולבדוק האם השקת תוכנית נוספת עשויה לדחוף את מחירי החברות בתחום לגבהים חדשים.

אנרגיה מתחדשת – תמונת מצב

בשנים האחרונות עולה קרנה של האנרגיה המתחדשת כתוצאה מעלייה במודעות הציבור לאיכות הסביבה והשלכותיה. הגורמים לעלייה במודעות הם מגוונים: שנים של פעילות סביבתית של בעלי אינטרס, תוכניות ממשלתיות התומכות בטכנולוגיות ירוקות ויישומן, וכן גם הקורונה. בימי הסגר העולמי התוודענו לשינוי המהותי לטובה באיכות האוויר ובמדדי זיהום האוויר במקומות שונים בעולם.

בשוק ההון האמריקאי תחום האנרגיה המתחדשת, שנקרא גם קלין-טק, צמח משמעותית בשנים האחרונות. מ-2015 עלתה תעודת הסל PZD, המתמקדת בתעשיית הקלין-טק בפיזור גיאוגרפי וענפי רחב יחסית, בכ-97%, ביחס לכ-63% של מדד S&P500, או כ-130% של מדד נאסד"ק. בדומה לכך כך גם ביצועיה של תעודת הסל ICLN שעלתה בחמש השנים האחרונות בכ-71%. מעל שתי התעודות הפופולריות זוהרת בביצועיה התעודה QCLN, שהציגה תשואה של כ-138% באותה תקופה. ההבדל המשמעותי בביצועיה נובע בהיותה מוטת טכנולוגיה הקשורה בתעשיית הקלין-טק. באותה נשימה כדאי לציין גם את התעודה ACES, המציגה בשנתיים האחרונות ביצועים דומים. 

מדוע מציג תחום האנרגיה המתחדשת ביצועים טובים ביחס למדדים המרכזיים בשנים האחרונות? הסיבות לכך מגוונות. התפתחויות טכנולוגית שונות וייעול שיטות הייצור הביאו לירידה חדה בעלויות הפקת האנרגיה באמצעים סולריים וטורבינות רוח, ביחס להפקה שמקורה בגז או פחם. בנוסף, פיתוחים טכנולוגיים בייצור סוללות הביאו להגדלת טווח הנסיעה של מכוניות חשמליות. וכמובן, ממשלות רבות בעולם משיקות תוכניות שונות לתמיכה בשוק האנרגיה המתחדשת, החל בהשקעות ומחקר וכלה בחקיקה הקשורה באיכות הסביבה. אין ספק כי המודעות לנזקי התיעוש והאנרגיה המזהמת התעצמה בשנים האחרונות ואיננה נחלתה של גופים סביבתיים בלבד. 

טראמפ והכחשת אפקט החממה

כבר במסגרת הקמפיין לנשיאות ארה"ב ב-2016 הצהיר טראמפ כי אפקט החממה הוא בגדר קונספירציה והמצאה של אנשי מדע וכי אין לו תוקף ממשי. ב-2019 הכריז טראמפ כי ארה"ב תפרוש מהסכמי פריז שנחתמו ב-2015, ומטרתם להפחית את פליטת גזי החממה וגיבוש יעדים להתמודדות עם שינויי האקלים.

על אף המדיניות הנצית של הנשיא האמריקאי בכל הקשור לאנרגיה מתחדשת ולאיכות הסביבה, ההשקעות בתחום עלו בתקופת כהונתו והגיעו לשיא של 59 מיליארד דולר ב-2019. זאת בניגוד למגמה שמוביל הנשיא, של צמצום ההשקעות הממשלתיות בתחום וקיצוץ בסובסידיות ובזיכויי מס בתחום האנרגיה המתחדשת. לאחרונה צצו דיווחים כי הממשל האמריקני מעכב הלוואות בריבית נמוכה לתעשיית האנרגיה המתחדשת במסגרת מאמצי יצירת משרות בשוק העבודה.

ג'ו ביידן
ג'ו ביידןצילום: Patrick Semansky/אי־פי

תנועת המספריים המאפיינת את התחום בארה"ב - צמצום השקעות ותמיכה ממשלתית מצד אחד ונתח גדל של השקעות בינלאומיות ציבוריות ופרטיות מצד שני, משקפת היטב את הפוטנציאל הגלום באנרגיה הירוקה והמתחדשת. לא מפתיע, אם כך, לצפות בביצועים המרשימים של תעודות הסל השונות המתמקדות בתחום.

ביידן והגרין ניו-דיל

בתקופה של הכחשה נשיאותית של אפקט החממה וצמצום התמיכה הממשלתית בקלין-טק, מציב המועמד הדמוקרטי, ביידן, תוכנית שאפתנית לעידוד ההשקעה באנרגיה ירוקה. ההשוואה לחוק המדובר של אובמה מ-2009 מתבקשת, שכן היתה זו שנת פוסט משבר הסאב-פריים. 2020 מסתמנת גם היא כשנת משבר בכלכלה הריאלית בעקבות התפרצות והתפשטות וירוס קורונה.

ביידן הצהיר באחרונה על הגרין ניו-דיל, ויצא כצפוי נגד המדיניות האנטי-סביבתית של טראמפ. לדידו, הכלכלה והסביבה קשורות זו בזו, ולארה"ב יש אחריות בהתמודדות עם משבר האקלים המתהווה. ביידן הצהיר כי תחת כהונתו, אם ייבחר, תחזור ארה"ב לחברות תחת הסכמי פריז, תגדיר יעד מימוש של 100% אנרגיה ירוקה במדינה עד 2050, ותשקיע 2 טריליון דולר (!) בהשקעה ממשלתית בתחום בתוך ארבע שנים בלבד.

עכשיו דמיינו נשיא שמגייס את המשאבים של הממשל האמריקני לעידוד השקעות ומחקר בתחום האנרגיה המתחדשת, בדומה לתקופת אובמה, אך עשרות מונים יותר. אם בעידן טראמפ אנרגיה מתחדשת הגיעה לשיאים חדשים ולהתפתחויות טכנולוגיות משמעותית בארה"ב, מה יקרה אם ביידן ייבחר?

האם ישנו קשר בין סך ההשקעות לבין התשואה בשווקים?

בשנים 2009-2004 תחום האנרגיה מתחדשת זכה להשקעות (לא רק ממשלתיות) של כ-20 מיליארד דולר בממוצע בשנה. מ-2010, לאחר השקת הגרין-דיל של אובמה, ההשקעה הממוצעת בתחום בשנים 2016-2010 עמדה על כ-41 מיליארד דולר. בסיכום 2019, סך ההשקעות בשוק האמריקאי בתחום הקלין-טק היוו כ-20% מכלל ההשקעות בשוק העולמי. כפי שניתן לראות, קשה להצביע על מתאם בין הגידול בהשקעות בתחום לבין עליית התשואה של החברות בתחום:

סך ההשקעות בקלין-טק

יתרה מכך, גם בשנים שלאחר השקת תוכנית התמיכה של אובמה, בתעשיית הקלין-טק לא נרשמו עליות משמעותיות ב-2012-2010. ולעומת התשואה השנתית הממוצעת של S&P500 ונאסד"ק בעשור החולף (11.8% ו-15.5% בהתאמה), תחום הקלין-טק השיא תשואות חסר בשתי תעודות הסל האמורות.

עם זאת, ניתוח נתוני התשואות בחתך חמש-שנתי ושלוש-שנתי מגלה את התמונה הבאה:

נתוני תשואות

כפי שניתן לראות, בין שתי תקופות המדידה, המדדים המרכזיים ביטאו ירידה בתשואה הממוצעת השנתית לעומת שתי התעודות הממוקדות בתחום האנרגיה המתחדשת והנקייה. PZD הציגה עלייה משמעותית בתשואות, ואילו QCLN שמרה על התשואה השנתית הממוצעת.

בנוסף, מתחילת 2020 ועד היום, שתי התעודות מציגות תשואת יתר משמעותית ביחס למדדי הייחוס המרכזיים:

2020

בהתאם לכל אלה, ניתן להצביע בזהירות על מגמה בתחומים האמורים. בתחום האנרגיה המתחדשת הרחב, שאותו מייצגת PZD, ישנה עלייה משמעותית בתשואה הממוצעת בחמש השנים האחרונות ובשלוש השנים האחרונות בפרט. בתחום הקלין-טק מוטה הטכנולוגיה, שאותו מייצגת התעודה QCLN, התשואה השנתית הממוצעת מציגה עלייה משמעותית בשלוש השנים האחרונות (25%) גם ביחס לנאסד"ק (20%).

את עיקר שיעור השינוי החיובי ניתן לראות בפיזור הרחב של PZD ולאו דווקא בתעשייה מוטת הטכנולוגיה, ששמרה על תשואות גבוהות לאורך העשור החולף. בכל אופן, מתחילת 2020 הפער רק מתרחב  והולך לטובת המיקוד בתעשיית האנרגיה הנקייה, הן המסורתית והן מוטת הטכנולוגיה. 

כיצד ניתן להסביר מגמה זו? ייתכן כי אלו הפירות של ההשקעות הגדולות בתחום, הממשלתיות והלא ממשלתיות, שגדלו משמעותית בעידן אובמה ואף לא פחתו בעידן טראמפ, בשילוב המודעות הגוברת והמאמצים הבין-מדינתיים בהתמודדות עם שינויי האקלים. כלומר, לא מדובר במתאם, כי אם בקשר סיבתי הבא לידי ביטוי באופן מאוחר ולאחר כמה שנים מתחילת המגמה של עלייה בהשקעות בתחום.

סיכום – לאן?

תחום האנרגיה המתחדשת מציג עלייה בתשואות השנתיות הממוצעות בחמש השנים האחרונות, ובפרט בשלוש השנים האחרונות גם ביחס למדדים המרכזיים. על אף המדיניות האנטי-סביבתית המוצהרת של טראמפ, נראה כי השקעות בתחום ימשיכו לצמוח במישור הבינלאומי, והלכה למעשה בשנים האחרונות ישנה מגמה חיובית חזקה בתחום. אם ביידן ייבחר, ותוכנית גרין ניו-דיל תיושם, תחום האנרגיה המתחדשת צפוי לזכות לתמיכה משמעותית נוספת, העשויה לשרטט אופק בהיר וחיובי עבור תעשיית הקלין-טק העולמית בכלל והאמריקאית בפרט בעשור הקרוב.

אמנם לא ניתן להצביע על מתאם בין העלייה בסך השקעות לבין העלייה בתשואות בתחום, אולם ייתכן שקיים קשר סיבתי מאוחר הבא לידי ביטוי כמה שנים אחרי ההשקעה, כיאה לתחומים הכוללים תכולות מו"פ ושיפורים טכנולוגיים. בהתאם לכך, ניתן להגיד בזהירות שהסיכויים גוברים על הסיכונים, גם במידה וטראמפ יבחר לקדנציה נוספת, קל וחומר אם לא, הגאות בתחום עשויה להימשך, כפי שמסמנת לנו 2020 עד כה.

דור דבירי

דור דבירי | דור דבירי

משקיע עצמאי בשוקי ההון מ-2008 ומנהל חסכונות ב-IRA. בעל תואר ראשון כללי מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת ת"א. אוהב לקרוא, להרהר ולכתוב, מנסה להאט ומפעיל את הבלוג הכלכלי בַּזֶּרֶם.

גילוי נאות: הכתוב בבלוג זה מבוסס על חוויות אישיות בלבד של הכותב ואין בו כדי להוות המלצה או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום