הקשר בין וול-סטריט לכלכלה הריאלית מתנתק - איך זה משפיע על המשקיעים?

ישנו ניתוק ניכר בין שוק ההון לבין הכלכלה הריאלית. הראשון מטפס ומוחק את משבר הקורונה ואילו השנייה מצביעה על מיתון שיימשך כמה חודשים לכל הפחות. האם שוק ההון איבד את הקשר למציאות הכלכלית? קפיצה למחוזות הפילוסופיה עשויה להצביע על שינוי פרדיגמה בשוק ההון האמריקאי

דור דבירי
דור דבירי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הבורסה בניו יורק
הבורסה בניו יורקצילום: Lucas Jackson/רויטרס

פרוץ הקורונה הביא לירידות מהירות של כ-30% במדדים המובילים בוול-סטריט וסימן את המשבר הכלכלי. נכון להיום, כחודשיים לאחר התפשטו הקורונה בעולם המערבי, המדדים חזרו לרמתם טרם התפרצות הנגיף, והסקטור הטכנולוגי סימן גבהים חדשים והגיע לשיאים חדשים.

מנגד, האבטלה גואה ומספר המובטלים בארה"ב חצה את ה-20 מיליון. הדוח"ות של הרבעון הראשון הציגו ברובם תוצאות נמוכות מהצפי, והחברות הנמיכו תחזיות לרבעונים הבאים. הבנקים המרכזיים משדרים לחץ, רמות החוב הלאומי מרקיעות שחקים והצמיחה הכלכלית שלילית עם אופק שלילי עד אפסי.

אז מה בעצם קורה כאן? ניכר כי ישנו ניתוק בין שוק ההון לבין הכלכלה הריאלית. הראשון מטפס ומוחק את משבר הקורונה ואילו השנייה מצביעה על מיתון שיימשך כמה חודשים לכל הפחות. האם שוק ההון איבד את הקשר למציאות הכלכלית? קפיצה למחוזות הפילוסופיה עשויה להצביע על שינוי פרדיגמה שמתרחש והולך בשוק ההון האמריקאי ולהסביר את הניתוק המתרחש.

אמת קורספונדנטית ואמת קוהרנטית

הפילוסופיה היא תחום דעת במדעי הרוח העוסק בבירור של מהויות. שאלת ה'למה' היא המאפיינת את החקירה הפילוסופית, והיא שונה משאלת ה'איך' המאפיינת את מדעי הטבע. בהתאם לכך, מטרתה של הפילוסופיה היא לברר מדוע תופעה מתרחשת ולא כיצד היא מתרחשת.

האמת היא סוגיה בפני עצמה בחקירה הפילוסופית והיא עומדת בבסיסה של ההתפלספות. המחשבה הפילוסופית מבחינה בין שני סוגים עיקריים של אמת, קורספונדנטית וקוהרנטית, המאפיינות את תחומי הידע השונים ואת המערכות השונות המבטאות ומיישמות אותן. האמת המשפטית, למשל, שונה מהותית מהאמת הפיזיקלית.

אמת קורספונדנטית היא אמת לפי תורת ההתאמה של האמת הגורסת כי אמת היא אמת כאשר היא תואמת את המציאות האובייקטיבית. במלים אחרות, אמת תיחשב ככזו כשניתן לזהות התאמה בין טענה מסוימת לבין המציאות הנמדדת באופן מוחשי. אמת כזו היא נחלתו של המחקר המדעי האמפירי.

לדוגמה, כוח הכבידה הוא אמיתי, שכן הוא מתאים לתופעות המתרחשות ביקום שבו גופים נמשכים זה לזה. יתרה מכך, כבר במאה ה-17 ניסח ניוטון את כוח הכבידה בהתאם לתצפיות שערך במערכת השמש. ההתאמה היא הקריטריון המוביל בחקר האמת קורספונדנטית, אך זו גם נקודת החולשה שלה. כשנדרשת התאמה, אזי האמת מועדת ליחסיות. כוח הכבידה של ניוטון, לדוגמה, תוקן בתחילת המאה ה-20 על ידי אלברט איינשטיין במסגרת ניסוח תורת היחסות הכללית.

אמת קוהרנטית היא אמת לפי תורת העקביות, הגורסת כי האמת נגזרת מתוך מערכת של כללים וחוקים בצורה מאורגנת ומסודרת, המעניקה לה תוקף מוחלט. בניגוד לאמת הקורספונדנטית, האמת הקוהרנטית איננה חורגת מהמערכת שבו היא מתקיימת. לדוגמה, '1+1=2', הוא ביטוי של אמת המתקיים רק במערכת אריתמטית, ואיננו רלוונטי או בעל ביטוי בעולם הממשי.

המתמטיקה נחשבת למדע טהור שבו האמת היא קוהרנטית. חשבו למשל מה המשמעות של מספר, והאם הוא קיים בעולם. הגיאומטריה היא גם כן קוהרנטית במובן שבו הצורות הן מושלמות ואינן קיימות בטבע כפי שהן קיימות בספרי התרגול של תלמידי חטיבות הביניים. עם זאת, דוגמה ממשית לאמת קוהרנטית עשויה להימצא במערכת המשפט. שם ניתנים פסקי הדין בהתאם למערכת החוקים והכללים המשפטיים ונתונים לפרוצדורה המשפטית הנוקשה. לא פלא שהאמת המשפטית איננה משקפת בהכרח את מה שאירע במציאות (הרשעות שווא, למשל).

השוק צופה את פני העתיד?

נהוג לומר כי שוק ההון צופה פני עתיד. כלומר, התמחור בשוק ההון מבטא תחזית לגבי העתיד. אם מדובר במניה של חברה מסוימת אזי התחזית היא לגבי הפעילות העסקית שלה, ואם במדדי השוק עסקינן, אזי התחזית מבטאת את ההערכה לגבי העתיד של הכלכלה כולה.

אדם עם מסכה מחוץ לוול סטריט
וול סטריטצילום: Lucas Jackson/רויטרס

השוק האמריקאי מבטא במובן מסוים את המציאות הכלכלית. אם חברה מסוימת מפרסמת דו"ח כספי שעולה על ציפיות האנליסטים, אזי מחירה מנייתה יעלה ברוב המקרים. כמו כן, נתונים מעודדים משוק התעסוקה, או נתוני מאקרו חזקים בנוגע לפעילות העסקית, ישלחו גם את המדדים לעליית מחירים. מנגד, נתונים שליליים יביאו לירידות.

במלים אחרות, האמת של שוק ההון היא אמת הנובעת מההתאמה למציאות. האמת הקורספונדנטית משפיעה על ההיצע והביקוש בשוק בהתאם למתרחש בכלכלה הריאלית והשוק מגיב בהתאם. האמנם כך? מאז משבר הקורונה, מתפרסמים שלל נתונים שליליים כמעט בכל גזרה: הנמכות תחזית רווחים של רוב החברות, אבטלה בשיא היסטורי, רמות חוב שתופחות והולכות, צמיחה ריאלית שלילית ועוד. 

ואולם, המדדים המרכזיים בוול-סטריט השלימו בימים האחרונים מהלך עליות משמעותי וחזרו לרמות המחירים טרם התפרצות הקורונה בארה"ב. במקרים מסוימים הם אף נגעו בגבהים חדשים היסטוריים. האם הבורסה צופה פני עתיד? נראה שהעתיד אפור אם לא שחור, ואנו נמצאים בפתחו של מיתון משמעותי, כך שמסתמן חוסר התאמה משמעותי בין וול-סטריט לבין המציאות הכלכלית.

השקעות בשוק קוהרנטי

אז למה וול-סטריט ממשיכה לשבור שיאים כשהכלכלה הריאלית מדממת? כי ממערכת התופשת את האמת כקורספונדנטית מתרחש מעבר לתפישה של אמת קוהרנטית. ליתר דיוק, המערכת עצמה נהפכת לקוהרנטית, כך שכל עוד מתקיימים תנאים מסוימים אזי המחירים עולים, ללא קשר למציאות האובייקטיבית. 

שוק ההון, כבכל שוק, מושפע מרמת הביקוש. ניכר כי כל עוד מתקיימים שני הקריטריונים, הביקוש גובר על ההיצע, מה שמבטיח את המשך העליות בוול-סטריט. התנאים הללו מהווים את המצע לעקביות (קוהרנטיות) גם אם הוא חורג מן המציאות הכלכלית.

התנאי הראשון הוא כסף זול. כל עוד קיימת בסביבת ריבית נמוכה המאפשרת מימון ומינוף בריביות נמוכה, אזי הכסף זורם לשוקי ההון ומייצר ביקושים קשיחים. בתוך כך עשויה להיווצר תופעת עדר, שבה עליות המחיר עצמן מייצרות ביקושים וסוחפות משקיעים שלא רוצים להישאר מחוץ לעגלה.

התנאי השני הוא היעדר אלטרנטיבות השקעה. ההשקעה בשוקי ההון זורחת על פני כמעט כל אפיק השקעה אחר בשני היבטים. ראשית, הריבית הנמוכה מייתרת את אפיקי ההשקעה המסורתיים, כגון פיקדונות וחסכונות בבנקים. שנית, הקידמה הטכנולוגית מאפשרת נגישות גבוהה של מידע ויכולת ביצוע פעולות מכל מקום ובכל זמן, וממקמת את ההשקעה בשוקי ההון כנגישה וזמינה במיוחד.

אין ספק כי סביבת הריבית הנמוכה ארוכת השנים שינתה במובן מסוים את כללי המשחק המסורתיים, וניתן לראות זאת ברמות השיא שבהן שוקי ההון נמצאים, כמו גם ברמות החוב. ריבית נמוכה מאפשרת כסף זול ומצמצמת את אלטרנטיבות ההשקעה. תקופת הקורונה רק מעצימה את התנאים האמורים. ההשקעות של הבנקים המרכזיים בעולם בכלכלות, ממענקים לאזרחים דרך מימון לחברות וכלה בהזרמת ביקושים למוצרים פיננסיים בשוקי ההון, דוחפים את וול-סטריט ושווקים נוספים לעליות היסטוריות ובניתוק מהמציאות הכלכלית הנוכחית והנראית לעין.

סיכום

הניתוק המסתמן בין שוקי ההון בכלל ו-וול-סטריט בפרט למצבה של הכלכלה הריאלית, מעלה שאלות בדבר משמעות התמחור בשוקי ההון. שינוי כזה עשוי להצביע על מעבר ממערכת המתנהגת על-פי תורת ההתאמה של האמת (קורספונדנטיות) להתנהגות על פי תורת העקביות של האמת (קוהרנטיות).

מה יש לעשות עם זה כמשקיעים? חשוב להבין את כללי המערכת הקוהרנטית, שכן עמידה בכללי המערכת בהכרח תוביל לאמת הקוהרנטית. כסף זול והיעדר אלטרנטיבות השקעה עשויים להיות תנאים המייצרים ביקוש קשיח, שבתורו גורם לעליות מחירים, ללא קשר למצבה של הכלכלה.

דור דבירי

דור דבירי | דור דבירי

משקיע עצמאי בשוקי ההון מ-2008 ומנהל חסכונות ב-IRA. בעל תואר ראשון כללי מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת ת"א. אוהב לקרוא, להרהר ולכתוב, מנסה להאט ומפעיל את הבלוג הכלכלי בַּזֶּרֶם.

גילוי נאות: הכתוב בבלוג זה מבוסס על חוויות אישיות בלבד של הכותב ואין בו כדי להוות המלצה או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום