יעד האינפלציה מזיק לכלכלה - וצריך לרדת

על הבנק המרכזי לקבוע ריבית ניטרלית שאמורה לאפשר למשק סביבה נוחה לצמיחה והגברת תעסוקה

דוד מילגרום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אורן בן חקון

בעוד הציבור בישראל מבטא בקול ברור את סלידתו מרמת המחירים הגדלה והולכת בישראל, הממשלה קבעה עוד לפני 15 שנה לבנק המרכזי יעד אינפלציה של 1% עד 3% מדי שנה; יעד המבטא עלייה ביוקר המחיה בישראל בשיעור מצטבר על פני התקופה של 16% עד 55%.

איזו הצדקה יש ליעד עליית מחירים שנתית של עד 3% בשנה, כשהאינפלציה בשנים האחרונות נמוכה לאין ערוך כתוצאה מסיבות שונות, ביניהן עודפי כושר ייצור בארץ ובעולם, שינויים טכנולוגיים, מהפכת המידע, רכישות אונליין ועוד?

ניתן היה לצפות כי בנק ישראל ימליץ לממשלה לאחר 15 שנה כי לנוכח טעמי הציבור והעובדה כי אינפלציה אינה אלא מס רגרסיבי מזיק ורמתו הנמוכה – הגיעה העת להפחית את יעד האינפלציה בנקודת אחוז (0% עד 2%) ואולי אפילו בשתי נקודות אחוז (מינוס 1% עד 1%), אך בנק ישראל מחריש.

לא רק ההחרשה של בנק ישראל תמוהה. תמוהה עוד יותר פרשנותו של הבנק לחוק, שלפיה על הבנק להמשיך להנהיג ריבית אפסית כדי להגדיל עוד ועוד ביקושים שיובילו לכך שהאינפלציה תרים את ראשה ותואיל להיכנס ליעד שקבעה לו הממשלה.

ככלל, הבנק המרכזי אמור לקבוע ריבית ניטרלית שתאפשר למשק סביבה נוחה לצמיחה והגברת תעסוקה. יעד האינפלציה שקבעה הממשלה נועד להתיר לבנק ישראל סטייה מריבית ניטרלית ונורמטיבית לתקופה מוגבלת בעיקר בשני מצבים: האחד - כשהאינפלציה מרימה ראש מעבר לתחום היעד – אזי יש הצדקה להפעלה זמנית של מדיניות מוניטרית מרסנת שמתבטאת בשיעור ריבית גבוה מהריבית הניטרלית הנורמטיבית לטווח ארוך, וזאת עד לחזרת האינפלציה לתחום שהוגדר. השני – כשהפעילות הכלכלית ממותנת ומתבטאת בשיעור צמיחה נמוך ושיעור אבטלה גבוה, ובכפוף לכך שהאינפלציה נמצאת בתחום שהוגדר על ידי הממשלה, או אז מוצדקת מדיניות מוניטרית מרחיבה, המתבטאת בשיעור ריבית נמוך מהריבית הניטרלית נורמטיבית לטווח ארוך, וזאת עד שהמשק יתאושש.

אך בנק ישראל הנהיג בשנים האחרונות ריבית אפסית שסוטה מריבית ניטרלית ונורמטיבית, בשעה שהמשק נמצא בצמיחה סבירה ובשיעור אבטלה נמוך במיוחד. להצדקת הסטייה, הבנק המרכזי נאחז בפרשנות תמוהה כאילו האינפלציה נמוכה מהתחום שקבעה הממשלה ולכן עליו לפעול להעלאת האינפלציה. האם יש אבסורד גדול מכך?

בכך בנק ישראל מתעלם מנזקי הריבית האפסית שהנהיג לאורך שנים, וביניהם:

1. אינפלציה של נכסים פיננסיים שלא נמדדים במדד המחירים;

2. אינפלציה של מחירי נדל"ן שלא נמדדים במדד המחירים;

3. פגיעה ארוכת טווח בחוסכים לפנסיה ואחרים;

4. "הנשמה מלאכותית" של חברות שלא תשרודנה לאורך זמן בריבית נורמלית יותר בעתיד;

5. במשבר עתידי לא יהיה בידי בנק ישראל כלי חשוב של הורדת הריבית כדי לסייע לצמיחת הכלכלה.

ולכן, על הממשלה לשמוט את השטיח מתחת לרגלי המדיניות השגויה של בנק ישראל ולהוריד את יעד האינפלציה שהממשלה קובעת לו, בציפייה כי הדבר יחייב את הבנק המרכזי לקבוע בהדרגה ריבית ניטרלית כפי שנוהג הבנק המרכזי בארה"ב, וזאת בבחינת - "אם ההר לא בא אל מוחמד - מוחמד יבוא אל ההר".

דוד מילגרום מכהן כיו"ר חברת מידרוג מקבוצת מודי'ס העולמית, שמדרגת יותר מ-250 חברות בישראל, המושפעות בין השאר ממדיניות בנק ישראל.

דוד מילגרום

דוד מילגרום | בזוית מקורית

יושב ראש חברת הדירוג "מידרוג" מקבוצת מודי'ס העולמית. בעל תואר מוסמך במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מילגרום כיהן בעבר כממונה על התקציבים באוצר, מנכ"ל חברת ביטוח האשראי בססח, ויושב ראש חברת הביטוח "דיקלה".

כותב בתחומי מדיניות מקרו-כלכלית, רגולציה ושוק ההון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker