אלברט איינשטיין צדק, או: כך אנחנו מפספסים ניהול שמשפר תוצאות פיננסיות

אם לא נשנה כיוון, כולנו נמשיך להיזכר במשפט של אלברט איינשטיין: "אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה"

דריה הניג שקד
דריה הניג שקד
אלברט איינשטיין
אלברט איינשטייןצילום: ASSOCIATED PRESS

התעשייה האווירית פירסמה קול קורא לאיתור מנהל/ת חדשים. תנאי הסף הן ניסיון ניהולי של מעל 1,300 עובדים בתעשייה ביטחונית או אווירית - וניהול הון של 1.5 מיליארד שקל לפחות. גם הניסיון של תתי אלופים נחשב למתאים. השאלה היא האם יש מספיק נשים שעומדות בקריטריונים אלה?

עדי טטרקו, יזמת ומנכ"לית ישראלית, הקימה חברה מאפס ללא ניסיון קודם. האוז היא חברה בינלאומית בשווי שמוערך במעל 4 מיליארד דולר. היא מעסיקה 1,800 עובדים ברחבי העולם. אגב היא היזמת והמנכ"לית המצליחה ביותר בעולם החדשנות.

יכולת לחשוב מחוץ לקופסה

יש שיאמרו, ואולי בצדק, שהתעשייה האווירית היא ארגון מיוחד ושונה ממיזם טכנולוגי - ושניסיון במערכות הצבאיות הוא קריטי. בהקשר הזה יש שתי גישות שיכולות לתת מענה לסוגיה ולפתוח את הדלת בפני מועמדים נוספים. גישה אחת היא לשנות את הדרישות כך שיתאימו לניסיון רלוונטי מגוון יותר, בין אם לאפשר לאלופות משנה (יש כ-20 אלופות משנה בצה"ל) לגשת למכרז או למנהלות ארגונים משיקים בתעשייה. הגישה השנייה תגיד שניסיון בתחומים אחרים דווקא יכול להביא רוחות של שינוי ויצירתיות לענף מאוד סטגנטי.

מיכל מאירי, שניהלה את משרד הפרסום גיתם ואת אגף השיווק בתנובה, החלה ב-2014 לנהל את קבוצת הנדל"ן המובילה אלדר ללא ניסיון קודם בתחום. מאירי ציינה שהיא רואה בכך יתרון - שבא לידי ביטוי בכך שהיא הביאה רעיונות מחוץ לקופסה. דוגמה נוספת היא אילון מאסק, שהקים ב-2002 חברת יצור בתחום החלל כשניסיונו היה במיזמים של תוכנה והעברות כספים בלבד. לאחר מכן הצטרף לטסלה ונהפך למנכ"ל שלה.

אילון מאסק
אילון מאסקצילום: John Raoux/אי־פי

ללא יכולת לפתוח חשבון בנק

לפני כשנה פירסמה המדינה מכרז שמטרתו לעודד השקעה של ישראלים בטכנולוגיה ישראלית. עד 150 מיליון שקל הושקעו בקרן הון סיכון שזכתה במכרז ומנוהלת על ידי בנק השקעות פרטי. הקריטריונים למינוי חברי ועדת ההשקעות בקרן היו ניסיון בהשקעות בחברות הזנק. הקריטריון הגיוני, אבל הוסיפו לו מסמר קטן – לפחות 10 שנים של ניהול השקעותיהם של אנשים אחרים בתחום.

מספר הנשים בישראל שיש להן ניסיון כזה הוא מזערי. לצורך הרקע ההיסטורי, עד 1974 אישה בארה"ב לא יכולה היתה לפתוח חשבון בנק ללא חתימה של גבר - אפילו אם זה בנה בן ה-17. לכן להגיע למצב שבו נשים מצליחות בגיוס הון להקמת קרן או מגויסות לקרן קיימת למרות ההטיות בשוק לוקח זמן - ולשם כך נדרש חינוך ולחץ ציבורי.

זוהי רק דוגמה אחת להליך מינוי לוועדה שהקריטריונים בו מובילים להדרת 50% מהאוכלוסייה. אם היה מישהו שיגיד כי "חשיבות הנוכחות של כלל האוכלוסייה עולה על חשיבות הניסיון הניהולי המסוים", אם היינו עוצרים וחושבים מה באמת נחוץ לביצוע התפקיד או איזה תכונות יאפשרו לבצע אותו באופן המיטבי, ניתן היה לאתר אישה שמתאימה אליו, בין אם היא אשת פיננסיים, פרופסורית לכלכלה, מנכ"לית בנק או מנכ"לית משרד האוצר. כשבוחרים בדרך הקלה ומחפשים מישהו בעל ניסיון ספציפי, יש פחות נשים שמועמדות לתפקיד ותוצאות פחות טובות.

מכתבים על חשיבות של ייצוג נשי יכולים לצאת ממשרד היועץ המשפטי לממשלה חדשות לבקרים ולהגיע לידיהם של שרי הממשלה ומנכ"לי המשרדים. אבל אם לא נפנים את ההזדמנות המפוספסת כספינו ימשיכו לזרום בצורה לא יעילה, אנחנו נמשיך לפספס ניהול שכבר הוכח כמשפר תוצאות פיננסיות וחברתיות - וכולנו נפסיד.

שר בממשלה אמר לי לפני כחודשיים: "לא ייתכן שהנושא המגדרי יהיה ראשון בחשיבותו בשאלת מינויים". לצערי או שיהפכו את הנושא הזה לראשון בחשיבותו, או שכולנו נמשיך להיזכר במשפט האלמותי של אלברט איינשטיין: "אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה".

דריה הניג שקד

דריה הניג שקד | פנומנליות

דריה הניג שקד היא מייסדת WeAct Ventures, משקיעת הון סיכון, לוחמת לשוויון, צדק חברתי ונוכחות נשית במוקדי השפעה. מייסדת קהילת WEACT לקידום יזמות בעולם החדשנות. בעלת רקע במגזר הציבורי ובשוק הפרטי, קצינה, עורכת דין, יזמת חברתית ואמא ל-3.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker