דרוש שיבוש: שוק המכוניות יד שנייה מחכה למהפכת שקיפות. האם זאפ תהיה הסנונית הראשונה?

קבוצת זאפ צפויה להיכנס בקרוב לתחום המכוניות המשומשות ולהתחרות בעיקר בלוח יד2. היוזמה הזו מצטרפת לשורה של יוזמות חדשות שמנסות לצמצם את האי-ודאות שברכישת מכונית משומשת. זו הזדמנות טובה לסקור את פערי הידע המרכזיים ואת הרעיונות שיכולים לצמצם אותם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מכונית חיפושית
חיפושיתצילום: Michael Probst / AP

דקלה (שם בדוי) מרוצה מהמכונית המשומשת שרכשה, אחרי שכיתתה רגליה במגרשים רבים וראתה עשרות מכוניות. אבל המסקנה שלה מהתהליך פחות חיובית. "בפעם הבאה אקנה מכונית חדשה", הוא אומרת. "קניית מכונית משומשות היא סיוט". ואמנם לוי יצחק מקפיד לכתוב במחירון שלו ש"נהג שמח פעמיים, פעם כאשר הוא קונה מכונית ופעם כאשר הוא מוכר", אבל אולי נכון יותר לומר שנהג מבואס פעמיים.

הבעיה הגדולה בשוק המשומשות קלה לאיתור, אבל מסובכת לפתרון - פערי מידע. הרוכש יודע מעט מדי על המכונית שהוא מעוניין לרכוש. לרבים יש גם אינטרס שהרוכש ידע פחות, ובראשם כל מי שעוסק במכירת משומשות. חברות הליסינג מוכרות מכוניות משומשות שעבדו קשה ונסעו בממוצע פי שניים ממכונית בבעלות פרטית, אך רוכשים רבים מעדיפים לרכוש מחברת גדולה ומוכרת, שנותנת גם אחריות קצרה על המכונית שהיא מוכרת, במקום להקדיש זמן רב לחיפוש מכונית במצב טוב מבעלות פרטית.

קבוצת זאפ צפויה להיכנס בקרוב לתחום המכוניות המשומשות ולהתחרות בעיקר בלוח יד2. הפנייה שלהם לשוק החדש, שאותה מוביל רמי חזן שניהל בעבר את חטיבות סיאט ופולקסווגן ביבואנית צ'מפיון מוטורס, יכולה להכניס עניין לשוק, והיא מצטרפת לשורה של יוזמות חדשות מצד שחקנים מסחריים ומצד משרד התחבורה, בניסיון לצמצם את האי-ודאות שברכישת מכונית משומשת. זו הזדמנות טובה לסקור את פערי הידע המרכזיים, ואת הרעיונות שיכולים לצמצם אותם.

מכירת מכוניות מחברות ליסינגצילום: עופר וקנין

המחירון: כמה מכונית אמורה לעלות?

המחירון הוא נקודת המוצא במיקוח על המחיר של מכונית משומשת, וממנו נגזרות הפחתות בשל מצב המכונית והבעלויות הקודמות עליה. אבל על בכלל מבוסס המחירון?

למרות תחרות ארוכת שנים מצד יד2, המחירון הוותיק של לוי יצחק הוא עדיין המדד העיקרי למחירי מכוניות. במחירון מספרים כי הם מתבססים על נתונים של מגרשי מכירה ועל שיחות טלפון לרוכשים, אך ברור כי לעתים המחירים שם הם השערה בלבד. כך למשל, במקרה של דגמים שכמעט לא החליפו ידיים, כמו מכוניות חשמליות שטרם הגיעו לשוק. 

באחרונה, משרד התחבורה מממש המלצה ישנה, עוד מימי ועדת זליכה לפני כעשור, ומנסה להקים מחירון ממשלתי למכוניות משומשות. הנתונים שבו מבוססים על דיווחים של מוכרים וקונים, שאינם חובה. לא ברור כמה נתונים נאספו ומתי המחירון יפורסם, אך הדרישה לדיווחים על עסקות של עשרות אלפי שקלים אינה טריוויאלית. בכל מקרה, כל עוד חברות הביטוח מתבססות על מחירון לוי יצחק, גם המוכרים והקונים ייצמדו אליו, כי זהו המחירון המשפיע יותר.

טויוטה קורולהצילום: טויוטה

ההיצע: להשוות בין מכוניות דומות

לכאורה, זו הבעיה הקטנה ביותר. קל למצוא כל מכונית שמוצעת למכירה בלוחות המקוונים, ובעיקר בזה של יד2. אבל השונות האדירה של הדגמים, השנתונים ומצב המכונית לא מאפשרים להשוות בקלות בין מכוניות דומות. זו אולי ההזדמנות של זאפ, שיכול להיות לא רק לוח אלא מנוע להשוואת מחירים בין מכוניות מדגם ובמצב דומה. אם המחירון הוא הרף העליון של מחיר עסקה, השוואת מחירים יכולה להציג מחירים קרובים יותר למציאות ולתת כוח רב יותר ללקוחות במיקוח.

אתר בשם קארוויז מנסה להקל על החיפוש ולהציע מכוניות לפי תקציב, בממשק פשוט יותר משל אתרים ותיקים. האתר נרכש בידי חברת מימון ישיר, שמשתמשת בו כדי להציע מימון על המכוניות שהוא מציג.

מצב המכונית: מה באמת עברה המכונית שאתם קונים?

זה לא עוד פער מידע, אלא חור שחור. אי אפשר באמת לברר מה ההיסטוריה של המכונית שאתם מבקשים לרכוש. מכוני בדיקה בוחנים את מצב המכונית כיום, אבל לא יכולים לדעת בודאות מה קרה בעבר. אפשר גם לבקש מבעל הרכב להציג דו"ח המתעד את תביעת הביטוח של המכונית בעשור האחרון, אבל חברות ליסינג וההשכרה מבטחות את המכונית אחרת, ואין להן דו"חות כאלה.   גם תיעוד טיפולים ותחזוקה אינו טריוויאלי.

גם את כשל השוק הזה משרד התחבורה מנסה לפתור, באמצעות מידע ממשלתי מסודר על כל מכונית, בדומה לשירות Carfax בארה"ב. מאגר כזה יאגד נתונים ממשרד התחבורה (כמו הבעלויות על המכונית והנסועה שעברה), מחברות הביטוח ואף ממוסכים פרטיים. עם זאת, הפיילוט דורש שיתוף פעולה של משרדי התחבורה והאוצר, ויישום מלא דורש כבר שינוי חקיקה ראשית. היוזמה מבורכת, אך עוד חזון למועד. הרבה בעלי אינטרס ינסו לטרפד או לעקר מאגר שכזה.

הונדה טייפ ארצילום: אייל טואג

אמינות המכונית: מי לא רואה מוסך?

הכשל האחרון נוגע גם למכוניות חדשות. אי אפשר לדעת האם המכונית שאתם רוכשים אמינה או דווקא נוטה לבקר במוסך. בהיעדר מידע מסודר, האמינות החזויה מתבססת על מוניטין, שאינו בהכרח מוצדק. מקובל לחשוב שמכוניות יפניות אמינות יחסית, ומכוניות אירופיות - פחות. התדמית הזו מגולמת בירידות הערך - מותג שנתפש כאמין הוא גם כזה שמאבד ערך לאט יותר. עם זאת, אמינות המכוניות השתפרה עם השנים, ולעתים מכוניות אירופיות אפילו אמינות יותר מיפניות. בארה"ב ובאירופה יש סקרי אמינות של גורמים שונים, כמו חברת JD Powers, ואפשר רק לקוות שהכפפה הזו תורם גם בישראל.

בעתיד, עם המעבר למכוניות חשמליות, רבות מהתקלות המכוניות בגיר ובמנוע ייעלמו (למכונית חשמלית אין גיר והמנוע שלה פשוט ואמין הרבה יותר ממנוע בעירה פנימית), והנתון החשוב ביותר על מכונית יהיה מצב הסוללה שלה.

לשנות את כללי המשחק

לוח הרכב החדש של זאפ לא מתיימר וכנראה שגם לא יפתור את כל הבעיות האלה. עם זאת, מעניין יהיה לראות מה החידושים שזאפ תביא לשוק. אם השוואת מחירים של מכוניות משומשות שונות יהיה אחד מחידושים אלה, הרי שסקירת ההיצע של מכוניות תהיה טובה יותר. במצב הנוכחי, כל סדק במצב הקיים יכול להחיש את השינוי ולסגור את פערי המידע.

תחת הצל של מעורבות ממשלתית ובתוך כשל מתמשך, שוק היד שנייה כמה לחדשנות משבשת, כזו שמשנה את כללי המשחק ומגדירה מחדש את יחסי הכוחות. כפי שגט (טקסי) שינתה את שוק המוניות לפני כעשור.

דניאל שמיל

דניאל שמיל | נשאר על הגלגל

כתב רכב ותחבורה ב-TheMarker לשעבר ועיתונאי בכלי תקשורת שונים. לפני חמש שנים עברתי לתחום החינוך (נושא לבלוג אחר), וכעת אני חוזר לאהבות ישנות - מכוניות וכתיבה.

האהבה למכוניות החלה אצלי מאז שאני זוכר את עצמי, אך עם השנים נהפך היחס אליהן לאמביוולנטי - אני עדיין מוקסם מחדשנות ומהתעוזה של חלק מהמכוניות, ונהנה לנהוג בהן, אך מודע היטב לנזק העצום שהן מסבות לחיים שלנו - בזיהום אוויר, בתאונות ובעיקר בצורך העצום בכבישים ובמקומות חניה שרומס את החיים בעיר ואת הטבע.

הבלוג יעסוק בסיפורים על העבר, העתיד ואולי גם ההווה של המכוניות.

גילוי נאות: זהו בלוג עיתונאי, ולא נועד לשרת שום גוף מסחרי, רגולטורי או פוליטי, אלא רק אתכם - הקוראים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker