עם חזית של רכבת קלה, גנרטור ואח של בנט - כך מוציאים את המשאיות המזהמות מהעיר

מרבית יצרניות המשאיות האירופיות הגדולות כבר מציעות גרסה חשמלית למשאיות החלוקה העירוניות שלהן. חברות אחרות מתקינות סוללות והנעה חשמלית בשלדות של יצרניות המשאיות הוותיקות. בכל מקרה, התוצאות לא תמיד מרשימות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משאית של וולטהקרדיט: voltatrucks

בתחום המכוניות הפרטיות נראה לעתים שהמשחק נגמר והדרך לעתיד ברורה. מכוניות חשמליות אמנם תופסות, עדיין, נתח קטן מהמכירות, אך ברור שלשם תעשיית הרכב הולכת, לפחות בעתיד הנראה לעין, ורק אולי בעתיד הרחוק נעבור להנעה מבוססת מימן. 

בתחום המשאיות, לעומת זאת, התחושה דומה יותר למה שהורגש בתעשיית הרכב לפני כעשור - יצרניות המשאיות מנסות כיוונים שונים, ולא ברור מה תהיה הטכנולוגיה השלטת בעוד כמה שנים. בין היתר, מנסים שם תאי דלק מימניים ואפילו הזנה חשמלית עילית, כמו ברכבת. הסיבה לכך היא שסוללות כבדות, הנדרשות כדי לאחסן את האנרגיה להנעת המשאיות, יבואו על חשבון המשקל שהמשאית יכולה לשאת. גם זמני טעינה ארוכים הם בעיה בתחום שבו זמן שווה כסף, ומשאית מרוויחה רק כשהיא בתנועה. יצרניות ותיקות וחדשות (כמו הסטארט-אפ ניקולה, שלא ברור אם ישרוד) מנסות לפתור את העניין ולהציג את משאית העתיד, ולתמונה הצטרפה לאחרונה חברה חדשה עם קשר ישראלי מיוחד.

תחום המשאיות כולל עשרות סוגים המיועדים לשימושים שונים, ובטווח רחב של משקלים. מבין כל אלה, נדמה שדווקא משאיות החלוקה העירוניות הן הראשונות שכדאי להעביר להנעה נקייה. משאיות אלה גומעות מרחקים ארוכים דווקא בתנועה אטית ומכניסות זיהום כבד של מנועי דיזל לתוך הערים הצפופות. הביקוש למשאיות כאלה גבר, עם המעבר לרכישה של מוצרים ברשת והדרישה למשלוחים עד לבית, או לנקודה קרוב אליו. המעבר שלהן להנעה נקייה אינו רק צורך סביבתי, אלא גם דרישה רגולטורית - במרכזי ערים רבות באירופה תיאסר כניסה של כלי רכב מזהמים, מכל סוג, וחברות אספקה יזדקקו למשאיות חדשות ונטולות פליטות כדי להוביל סחורה.

מרבית ההיצע בתחום הוא של משאיות מונעות בחשמל. מרבית יצרניות המשאיות האירופיות הגדולות כבר מציעות גרסה חשמלית למשאיות החלוקה העירוניות שלהן - וולוו, מאן, מרצדס ודאף. בכל המקרים, מדובר בגרסה חדשה למשאית דיזל קיימת. חברות אחרות, כמו אלקטרה, מתקינות סוללות והנעה חשמלית בשלדות של יצרניות המשאיות הוותיקות. בכל מקרה, התוצאות לא תמיד מרשימות - המשאיות הקלות יחסית שבחבורה (במשקל כולל של 19-16 טון) מגיעות לטווח נסיעה סביר של כ-300 ק"מ, אך המשאיות הכבדות יותר (משקל כולל של 26 טון), הן בטווח נסיעה רשמי שלא עולה על 200 ק"מ, ובפועל - כנראה שהרבה פחות.

משאית חשמלית של דאף, הסבה של משאית קיימת דיזל

אבל יש שני סטארט-אפים מעניינים שמציעים גישה אחרת למשאיות החלוקה העירוניות. הראשונה היא וולטה, חברה שוודית-בריטית שמציעה משאית חלוקה אירודינמית ומיוחדת למראה. זו משאית חשמלית, כמובן, שאמורה גם להיות בטוחה מאוד בעיר. בווולטה תכננו את המשאית לשימוש באזורים שבהם היא תהיה כלי הרכב הממונע היחיד, ותיסע לצד הולכי רגל ואופניים במרכזי הערים הצפופים. לכן, יש לה תא נהג נמוך עם חלונות רחבים, המזכיר את חזיתו של קרון רכבת קלה, כך שהנהג לא יפספס אף הולך רגל. סוללה מכובדת של מצלמות ומערכות בטיחות צפויה לסייע לו בכך.

משאית של וולטה

הבעיה היחידה בדגם הראשון של החברה, זירו, הוא הטווח - 200 ק"מ בלבד.  וולטה תתחיל ניסויים בשנה הבאה וב-2023 היא מתכננת לייצר 5,000 מכוניות. מחצית מהן כבר מוזמנות, לפי וולטה. החברה גייסה עד כה 71 מיליון דולר, 44 מיליון מתוכם בסבב הגיוס האחרון בספטמבר.

למתחרה של וולטה, Tevva, יש משאית עם טווח של 500 ק"מ, אבל היא שונה מאוד מההצעה של וולטה. ראשית, זו משאית קטנה הרבה יותר, במשקל כולל של 7.5 טון, ושנית - היא לא לגמרי חשמלית. כן, יש לה מנוע חשמלי וסוללות, והיא יכולה להגיע לטווח מכובד של 250 ק"מ אחרי טעינה, אולם אחר כך ייכנס לפעולה מנוע מאריך טווח, מעין גנרטור, המתודלק בסולר או בנזין ומזהם את האוויר.

משאית של Tevva

בעתיד, כותבים ב-Tevva, גם תא דלק מימני יוכל להפוך להיות מאריך טווח. בינתיים, השילוב בין טווח מכובד בהנעה חשמלית, עם תוספת של מנוע בעירה פנימית כשצריך, יוכל להפוך את המשאית של Tevva לשימושית יותר בחיי היום יום. בתוך הערים יפעלו המשאיות עם מנוע חשמלית, בייחוד באזורים שבהם אסור להכניס כלי רכב מזהמים כלל, אך אם יידרש - אפשר יהיה לנסוע יותר מבלי להזדקק לטעינה ארוכה.

אגב, לא סתם אפשר לתרגם את Tevva ל"טבע" - המנכ"ל של הסטארט-אפ הבריטי הוא ישראלי, ולמעשה - אחיו הבכור של ראש הממשלה. אשר בנט עוסק כבר שנים בפיתוח הרעיונות של משאיות חשמליות, ולפני כשלוש שנים כתב עליו נפתלי בנט כי הוא גאה באחיו הבכור. "אשר הוא שהכניס אותי מלכתחילה לעולם ההיי-טק ולימד אותי הכל", כתב נפתלי, וחתם, כמובן, ב"בנט הוא אח".

מתחת לקבוצת המשקלים הכבדים, של המשאיות העירוניות, יש ניסיונות מעניינים להציג הנעה נקייה גם לוואנים ולמסחריות קלות עירוניות. גם שם, יצרניות ותיקות כמו סטלאנטיס (פיז'ו, סיטרואן ופיאט) מתמודדות מול סטארט-אפים כמו Arrival וריוויאן, אך לכך עוד נקדיש טור נפרד בקרוב.

דניאל שמיל | נשאר על הגלגל

כתב רכב ב-TheMarker. לפני חמש שנים עברתי לתחום החינוך (נושא לבלוג אחר), וכעת אני חוזר לאהבות ישנות - מכוניות וכתיבה.

האהבה למכוניות החלה אצלי מאז שאני זוכר את עצמי, אך עם השנים נהפך היחס אליהן לאמביוולנטי - אני עדיין מוקסם מחדשנות ומהתעוזה של חלק מהמכוניות, ונהנה לנהוג בהן, אך מודע היטב לנזק העצום שהן מסבות לחיים שלנו - בזיהום אוויר, בתאונות ובעיקר בצורך העצום בכבישים ובמקומות חניה שרומס את החיים בעיר ואת הטבע.

הבלוג יעסוק בסיפורים על העבר, העתיד ואולי גם ההווה של המכוניות.

גילוי נאות: זהו בלוג עיתונאי, ולא נועד לשרת שום גוף מסחרי, רגולטורי או פוליטי, אלא רק אתכם - הקוראים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker