האיש עם מגע הזהב: על הפרסום הלא סמוי של הסוכן הסמוי המפורסם ביותר

כשיצרני הרכב הבינו שהופעה בסרט של בונד מסייעת לתדמית ולמכירות, המכוניות כבר לא שירתו את עלילת הסרט אלא להפך - הסרט נהפך לפרסומת למכוניות, ויש כמה דוגמאות מטופשות במיוחד לעניין

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שון קונרי לצד אסטון מרטין DB5 קרדיט: אסטון מרטין

הצעצוע הנמכר ביותר ב-1964 היה דגם של מכונית, אסטון מרטין DB4, שעליה הותקנו מקלעים, טילים ואפילו כיסא מפלט. זו היתה המכונית שהשתתפה בסרט גולדפינדר מסדרת ג'יימס בונד, שהפכה את אסטון מרטין למכונית שילדים רבים חולמים עליה. 

לכן, מדהים לגלות שאסטון מרטין לא התלהבה, בתחילה, לאפשר למפיקי הסרט להשתמש במכונית הספורט החדשה שלה, DB5. אחרי שהסכימה, נהפכה החברה הבריטית למותג המזוהה ביותר עם בונד, והפוך - אי אפשר לנהוג באסטון מרטין מבלי להיות משווה לסוכן החשאי.

אסטון מרטין בסרטי בונד

מכוניות היו תמיד חלק מרכזי בסרטי בונד. בנוסף לדגמים שונים של אסטון מרטין היתה גם תקופה שבה ב.מ.וו נתנה חסות לסרטים, וכיכבה בסצינה מצוינת שבה ה-750iL ננהגת בעזרת שלט רחוק מהמושב האחורי. בסרט מוקדם יותר, "המרגלת שאהבה אותי", נהפכה מכונית הספורט לוטוס אספרי לצוללת. יש עוד כמה מרדפים מצוינים וגאדג'טים מיוחדים שזכורים מהסרטים, ומזכירים לנו שבונד הוא בעצם סוג של סרט לילדים, גרסה מחויטת ואלגנטית של גיבור על. כמו גיבורי העל, גם בבונד יש סתירה בין הזהות החשאית (כביכול) להתנהגות המוחצנת, וכמוהם הוא מגשים חלומות של ילדים על מכוניות ספורט חמושות. "נערות בונד" הן כבר הגשמת חלום של נערים, וההתייחסות אליהן היא תמצית השוביניזם, אך על כך כבר כתב אורון שמיר טוב ממני.

לוטוס אספרי הופכת לצוללת, מתוך "המרגלת שאהבה אותי" (1977)

בחזרה למכוניות, אם כן, שהופעתן נהפכה עם הזמן לקידום מכירות בוטה. בסרט החדש (והמצוין, בעיניי), No Time to Die, מופיעים לא פחות מארבעה דגמים של אסטון מרטין. רק לאחד מהם, אותה DB5 מגולדפינגר, יש תפקיד של ממש בעלילה. דגם עכשווי יותר, DBS סופרלצ'גרה, זוכה ליותר זמן מסך בטריילר מאשר בסרט, ודגם נוסף, מכונית העל ולהאלה, פשוט נמצאת מאחורי דמותו של Q באחת הסצנות בסרט. כאשר נוכחו יצרני הרכב שהופעה בסרט של בונד מסייעת לתדמית ולמכירות, המכוניות כבר לא שירתו את עלילת הסרט אלא להפך - הסרט נהפך לפרסומת למכוניות. יש כמה דוגמאות מטופשות במיוחד לעניין. 

סצינת המרדף ב"גולדפינגר" (1964)

כך למשל, ב-1999, במ.וו רצתה לשלב את מכונית הספורט, Z8, בסרט החדש "העולם אינו מספיק", אלא שהמכונית טרם הוצגה ולא היתה מוכנה בזמן לצילומים. לכן, לקחו שם שברולט קורבט, הרכיבו מעל השלדה גוף פלסטיק של ה-Z8 - וזו המכונית שנראית בסרט. זמן המסך שלה אינו רב - בונד נוסע בה, בגג פתוח, בין קידוחי גז ונפט כשהוא אפוף אבק, ובסצנת האקשן שלה היא מספיקה לראות טיל אחד לפני שהיא נחתכת לחצי. לא נורא, העיקר שפירס ברוסנן הצטלם ליד המכונית באירועי קידום המכירות לסרט.

בסרט הבא בסדרה, "למות ביום אחר", הגיחוך מעלה הילוך עם אסטון מרטין וונקיש שנהפכה ל-Vanish (נעלמת), עם מנגנון שהפך את המכונית לשקופה. בסרט אפשר למצוא מרדפים על הקרח ושלל סצנות דביליות אחרות, שכנראה נתנו השראה למפיקי "מהיר ועצבני".

המכונית הנעלמת ב"למות ביום אחר" (2002)

בתקופת דניאל קרייג, העניינים הפכו לריאליסטיים יותר והמרדפים לטובים יותר, אך כמה שטויות נותרו, כמו מרדף של מכוניות ספורט נמוכות על מדרגות בסרט הקודם בסדרה "ספקטר". 

אבל, עצם זה שאני וכתבי רכב נוספים מקדישים טורים וכתבות למכוניות של בונד מדי כמה שנים זה העניין האמיתי בסדרת הסרטים שהפכה את הפרסום הסמוי לאמנות, לנושא שיחה. כשם שבונד הוא ההפך מסוכן חשאי, כך הפרסום בסרטים שלו נהפך לעניין בפני עצמו. לא מדובר רק במכוניות אלא גם בשעונים, תכשיטים, אלכוהול וטלפונים סלולריים. לאביזרים של בונד הוקדש אפילו סרט תיעודי, יחצ"ני כמובן.

נהיגה בכמה מהמכוניות המוכרות של בונד

דמיינו לרגע שאתם רואים קדימון לתוכנית ריאליטי-בישול, כזו עם המילה 'שף' בשם שלה. הקריין מכריז כי היום יתמודדו המשתתפים במשימת הפסטה הגדולה. האם באמת יעניין אתכם לדעת מי יצרן הפסטה שבמוצריו ישתמשו? אפשר להניח שלא, אם כי אין ספק שאתם הולכים לראות פרסום סמוי. ההצלחה של סדרת בונד היא להפוך את הפרסום הסמוי, או ליתר דיוק, Product Placement, לנושא בפני עצמו. וכנראה שאין דבר כזה פרסום שלילי: לנד-רובר, שהמכוניות שלה משמשות בסרט חבורה של מתנקשים שרודפים, בין היתר, אחרי ילדה קטנה, הוציאה מהדורה מיוחדת לדיפדנדר בהשראת הסרט (תוכלו להקרין את הכיתוב 007 על המדרכה, אם תרצו) והיבואנית הישראלית שלה ערכה הקרנה מיוחדת ללקוחות וקישטה את המכוניות באולם התצוגה שלה בשמו של הסרט החדש.

בסרטים האחרונים של בונד אין מכוניות חשמליות וגם לא היברידיות (למעט יגואר אחת, C-X75, מכונית תצוגה שמעולם לא יוצרה). המכוניות שמאפיינות את הגיבור הן דווקא מכוניות קלאסיות ופשוטות, המסמלות את הדמות שמעדיפה כוח בוטה ואלימות על פני תחכום וטכנולוגיה. מעניין אם זה ישתנה בסרטים הבאים בסדרה.

דניאל שמיל | נשאר על הגלגל

כתב רכב ב-TheMarker. לפני חמש שנים עברתי לתחום החינוך (נושא לבלוג אחר), וכעת אני חוזר לאהבות ישנות - מכוניות וכתיבה.

האהבה למכוניות החלה אצלי מאז שאני זוכר את עצמי, אך עם השנים נהפך היחס אליהן לאמביוולנטי - אני עדיין מוקסם מחדשנות ומהתעוזה של חלק מהמכוניות, ונהנה לנהוג בהן, אך מודע היטב לנזק העצום שהן מסבות לחיים שלנו - בזיהום אוויר, בתאונות ובעיקר בצורך העצום בכבישים ובמקומות חניה שרומס את החיים בעיר ואת הטבע.

הבלוג יעסוק בסיפורים על העבר, העתיד ואולי גם ההווה של המכוניות.

גילוי נאות: זהו בלוג עיתונאי, ולא נועד לשרת שום גוף מסחרי, רגולטורי או פוליטי, אלא רק אתכם - הקוראים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker