נהגתי בטסלה: האם היא עדיין מיוחדת?

פונקציית ה-Full Self Drive עדיין דורשת שיפור, לסוללה קשה להתמודד עם כבישים מפותלים, ולמכונית עדיין חסרים כמה כפתורים. למרות זאת, יש לטסלה יתרונות משלה, וחוויית הנהיגה בה מסבירה מדוע היא נהפכה לפופולרית מאוד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טסלה 3 בזמן נסיעת המבחן. מכונית מהירה מאוד
דניאל שמיל
דניאל שמיל

מנהל שיווק של אחד מיבואני הרכב שיתף אותי באחרונה, חצי משועשע, בתסכול שלו מכתבי הרכב. "בכל השקה צריך להעלות את הרף, שום דבר כבר לא מרגש אתכם". במידה רבה הוא צודק, אבל צריך להביא בחשבון דבר נוסף. היצע הדגמים של כל יצרן גדל והלך, והרבה מותגים חדשים מגיעים לישראל. הבעיה היא לפעמים לא בהשקה, אלא במוצר עצמו. מכונית מהפכנית באמת יכולה לעניין גם ללא רעש וצלצולים, אבל חלק מהדגמים שמגיעים לישראל לא מחדשים הרבה.

בטסלה פעלו בניגוד למוסכמות של שיווק רכב - בלי יחסי ציבור, בלי הודעות לעיתונות ובלי השקות מפוצצות. האתר של החברה נפתח להזמנות מישראל בוקר אחד בפברואר, המכוניות הגיעו, וזהו. הייחוד של המכוניות, יחד עם המחיר הנמוך יחסית, הפכו את טסלה לתופעה שהיא כיום.

האמת, הסתדרתי מצוין בלי מסיבות עיתונאים ובלי טלפונים מאנשי יחסי ציבור. רק דבר אחד היה חסר לי: נסיעת מבחן. כבר נהגתי בכמה מכוניות של טסלה, אבל כולן היו שייכות לבעלים פרטיים, ולכן לא קיימתי עד כה נסיעת מבחן ממושכת ורצינית. כעת, יותר מחצי שנה אחרי תחילת השיווק, סוף-סוף זה קורה. טסלה ישראל נתנה לי את המפתחות (כלומר, את הכרטיס המגנטי) למודל 3, ויצאתי איתה למסע לדרום.

היה זה מפגש מעמיק יותר עם מכונית שאני מכיר ואוהב. קצת כמו הרגע שאחרי החתונה ב"חתונה ממבט ראשון". ההתרגשות מתפוגגת מעט, ויש הזדמנות להיכרות רצינית מעט יותר. הגרסה שקיבלתי היא הבכירה בהיצע, "פרפורמנס". יש לה שני מנועים חשמליים שמפיקים 490 כוח סוס ומומנט עצום של 67.3 קג"מ. אלה נתונים דומים למה שמציעה אסטון מרטין DB11, מכונית שעולה 1.7 מיליון שקל. מול סכום זה, 272 אלף השקלים שאותם תידרשו להעביר לטסלה אינם נראים כמו סכום גבוה במיוחד.

לא מפתיע שמדובר במכונית מהירה מאוד, וכל תאוצת ביניים קטנה יכולה להדביק את הנהג למושבו, אבל זאת לא מכונית ספורט קשוחה. בהתנהלות יומיומית היא ממש נעימה לנהיגה, ואת התאוצות החדות קל למתן, בלחיצה עדינה יותר על דוושת המצערת (גז). בנהיגה שגרתית זאת מכונית נוחה, שמתמודדת לא רע עם מרבית שיבושי הכביש השונים ורק הצמיגים נמוכי החתך, העוטפים חישוקים עצומים (20 אינץ'), מביאים לכמה טלטלות במפגש עם אבנים קטנות.

נקפוץ רגע לאחד הדברים שרוב המכוניות לא מתוכננות להציע, אך מכונית ספורטיבית חייבת להימדד לפיו - הנאה בכביש מפותל. לקחתי את ה"פרפורמנס" לכמה כבישים כאלה, והיא נסעה במהירות בפיתולים בקלות. אחיזת הכביש שלה יוצאת דופן, השלדה מאוזנת, והיציאה מהפנייה נעשית במהירות מסחררת. גם הבלמים מעולים, והם נעזרים במערכת הרגנרטיבית (טעינה בהאטה). זה מוביל לכך שהמכונית מתחילה לאבד מהירות עם הורדת הרגל מהמצערת. 

מה שהיה חסר לי הוא תחושה מההגה. טסלה מאיצה בעליות ומתמודדת עם פניות חדות באפס מאמץ, וזה מרשים ומיוחד, אבל גם שונה מאוד ממכוניות ספורטיביות עם מנוע בנזין. לעתים, רעש המנוע וגרגור המפלטים חסרים בנהיגה ספורטיבית. בעוד המנועים והשלדה לא התאמצו גם בכביש מפותלים, הסוללה נהנתה פחות מהחוויה, והתרוקנה בקצב מהיר. עצרתי לטעינה מהירה ב-Supercharger של טסלה במצפה רמון. בתוך פחות מחצי שעה נטענו סוללות המכונית. לא ניתן להתעלם מהסמליות שבמיקום עמדת הטעינה - באתר ששימש פעם להחלפת סוללות של בטר פלייס. המחשה מעניינת לרעיון שהצליח, מול זה שהקדים את זמנו.

ממשק נוח - אבל לא מושלם

בעצירה היה לי זמן להעמיק יותר במסך המגע הגדול באמצע הדשבורד. יש נהגים שלא אוהבים אותו, אך לי הוא לא מפריע להתרכז בנהיגה ולא הרגשתי בחסרונו של לוח מחוונים מקובל, מאחורי ההגה. הממשק של טסלה נוח, אבל לא מושלם. מדי פעם, המכונית מקפיצה לרגע הודעות שאין שום אפשרות לקרוא במהלך נהיגה.

בכל זאת היה נחמד אם היו מוסיפים לטסלה כמה כפתורים. למשל, לכוונון מהיר של מיזוג האוויר. כנראה אפשר להתרגל לזה, אבל צריך לומר: טסלה היא לא המכונית המתאימה עבור מאותגרי טכנולוגיה. הממשק שלה שונה לגמרי מזה של כל מכונית אחרת, לטוב ולרע. איכות החומרים במכונית מצוינת, ואין בעיות עם מושבי הנוסעים. במקביל, אפשר למצוא מרווחים גדולים בין חלקי המתכת והגומי, שלא הונחו היטב. אלה תופעות שלא תיתקלו בהן במכוניות של יצרנים ותיקים יותר.

אחרי הנהיגה לדרום, בדרך חזרה, ניסיתי את פונקציית ה-Full Self Drive, בקרת שיוט משודרגת שעל הנייר מאפשרת לנהוג מבלי לגעת בדוושות או לסובב את ההגה (חשוב לשים עליו יד, אחרת המערכת תפסיק לפעול). אחרי דיווחים וסרטונים מארה"ב של מכוניות שנוהגות מאות ק"מ ללא מעורבות נהג, ציפיתי לחוויה דומה, אך דומה כי המערכת רחוקה מבשלות. היא ביקשה ממני ליטול בחזרה את הפיקוד פעמים רבות (וללא התראה), לא שמרה את המכונית במרכז הנתיב ולעתים בלמה ברגע האחרון לפני מכונית שנכנסה לפתע לנתיב לפני. המערכת נראה תשודרג ותשופר בהמשך, אך כרגע היא בוסרית למדי, ולא שווה את תוספת התשלום שטסלה גובה עבורה.

ב"חתונה ממבט ראשון" כמעט כל הזוגות נפרדים אחרי התוכנית, אבל עבורי המפגש המחודש עם טסלה מודל 3 היה מצוין, וענה על כל הציפיות. זאת מכונית שונה, ולא נטולת חסרונות (וזה עוד לפני שדיברנו על השירות של טסלה, שחייב להשתפר), אך מרשימה, מיוחדת ומצוינת. במפגש הראשון שלי עם טסלה היא היתה אחת היחידות על הכביש וזכתה להמון תשומת לב, שאלות וצילומים. כיום, טסלה היא מראה כמעט שגרתי על הכביש, ואחרי נהיגה בה קל להבין למה.

דניאל שמיל

דניאל שמיל | נשאר על הגלגל

כתב רכב ב-TheMarker. לפני חמש שנים עברתי לתחום החינוך (נושא לבלוג אחר), וכעת אני חוזר לאהבות ישנות - מכוניות וכתיבה.

האהבה למכוניות החלה אצלי מאז שאני זוכר את עצמי, אך עם השנים נהפך היחס אליהן לאמביוולנטי - אני עדיין מוקסם מחדשנות ומהתעוזה של חלק מהמכוניות, ונהנה לנהוג בהן, אך מודע היטב לנזק העצום שהן מסבות לחיים שלנו - בזיהום אוויר, בתאונות ובעיקר בצורך העצום בכבישים ובמקומות חניה שרומס את החיים בעיר ואת הטבע.

הבלוג יעסוק בסיפורים על העבר, העתיד ואולי גם ההווה של המכוניות.

גילוי נאות: זהו בלוג עיתונאי, ולא נועד לשרת שום גוף מסחרי, רגולטורי או פוליטי, אלא רק אתכם - הקוראים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker