עם פרצוף שעבר פוטושופ וסיוע לנהגים לא מרוכזים - למי מתאימה הגרסה החשמלית של יונדאי קונה?

מאחר למסיבה או מסמר הערב? יונדאי מוסיפה להיצע של הקונה גרסה חשמלית אחרי כמעט ארבע שנים בשוק. מה הוא מציע ולמי הוא מתאים? ■ מבחן דרכים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יונדאי קונה

הסיפור של יונדאי קונה בישראל נראה כמו תמצית השינויים הטכנולוגיים בתחום בשנים האחרונות. רכב הפנאי הקטן הגיע לישראל ב-2018 עם מנוע טורבו חזק, אך בזבזני. שנתיים אחר כך הצטרפה להיצע גרסה היברידית חסכונית וכעת, כשהקונה כבר חוגגת ארבע שנים, מגיעה לישראל גרסה חשמלית טהורה.

אבל על אף שהגיע מאוחר למסיבה, יונדאי קונה EV יכול להפוך למסמר הערב. בקטגוריה שבה הוא מתחרה, של רכבי פנאי קטנים וחשמליים עם טווח קצר, יחסית, של כ-300 ק"מ בין טעינות, הוא המתמודד היחיד שמגיע מיצרן רכב ותיק יותר בישראל, ולמעשה - מזה הנמכר ביותר. מתחריו מגיעים ממותגים סיניים. יונדאי קונה הוא גם היקר בקבוצה זו, עם תג מחיר של 143 אלף שקל.

כשהקונה הוצג, יונדאי התאמצה להקנות למראה שלו הופעה קרבית וקשוחה. הכנפיים, העוטפות את הגלגלים, היו גדולות ועשויות פלסטיק כהה, ובחזית היו שפע כונסי אוויר. אבל מה שהתאים לגרסת טורבו לא מתאים לחשמלית, ולכן יונדאי ריככה את המראה הנוקשה. הגריל וכונסי האוויר הוחלפו ביריעת פח ופלסטיק, כך שהפנסים לידם מקנים למכונית מראה כעוס משהו. הכנפיים הבולטות קיבלו את צבע המכונית. השילוב בין עיצוב הצד האגרסיבי והפנים החלקות מזכיר מעט טיפול רשלני בפוטושופ, כמו זה שעוברת כרזה של מתמודד לכנסת, למשל. ועם זאת, העיצוב של הקונה מעניין, ואפילו נאה.

בתוך המכונית, לעומת זאת, נראה כאילו המכונית לא עודכנה זמן רב. הנהג מוקף במשטחי פלסטיק קשיחים ולא נעימים למגע, שהדבר הכי טוב שאפשר לומר עליהם זה שהם אולי ישרדו זמן רב. לוח המחוונים עמוס מתגים ונראה דומה למה שיונדאי הציעה לקהל לפני עשור ויותר. גם מרווח הפנים סביר, ולא יותר. הקונה תתאים למשפחה קטנה, אך זהו ג'יפון ולא תחליף למשפחתית של ממש.

יונדאי קונהצילום: תומר פדר

טוב לגלות שמפרט הבטיחות עשיר, וכולל בלימה אוטונומית, זיהוי מכוניות בשטח המת בצדי הרכב, שמירה של המכונית במרכז הנתיב וגם מערכות שיעזרו לנהגי הפקקים הלא מרוכזים - כשהמכונית העומדת לפניך ברמזור מתחילה לנוע, הקונה יתריע על כך, והנהג מקבל גם ציון לעירנות שלו, והמלצות לעצירה להתרעננות, אם צריך.

הביצועים של הקונה טובים, אך לא יוצאי דופן בהשוואה לחשמליות אחרות. התאוצה מהירה ומיידית, ובמצב ספורט אפשר לצאת מהמקום בחריקת צמיגים.

בדומה למרבית החשמליות, לקונה שני מצבי ניהוג - Eco, שגורם לתגובת הדוושה להיות נרפית ולמכונית ליהפך לחסכונית יותר; ו-Normal, מצב נוח יותר לנהיגה יומיומית וגם ספורט. אפשר גם לבחור מתי תהיה מידת הבלימה הרגנרטיבית, כלומר, כמה מהר המכונית תאבד מהירות (ותטעין את הסוללות) כאשר תעזבו את הדוושה. במצב הגבוה ביותר, אפשר לנהוג במכונית תוך שימוש בדוושה אחת, מבלי לגעת בבלם כלל. נוחות הנסיעה טובה, יחסית, המשקל הרב של המכונית מורגש והקונה נוטה להטלטל על פגמים קטנים במהירות נמוכה. 

על הנייר, יש לקונה טווח נסיעה של 305 ק"מ, וגם אם נניח שבפועל הטווח קצר בשליש, זה אמור להספיק לנסיעות פרבריות עם טעינה בבית או בעבודה. אבל לא צריך להניח - יונדאי מומחית במכוניות חשמליות חסכוניות באנרגיה, וגם במקרה הזה, עם צריכת חשמל של 13 קוט"ש ל-100 ק"מ, ייתכן שהיא תתקרב לנתון המוצהר. אם תצטרכו טעינה מהירה, תגלו שאי אפשר לטעון את הקונה בהספק גדול גדול מ-100 קילוואט (לפי נתוני היבואן, נתוני היצרן הם נמוכים יותר), וזה צפוי להיות חיסרון כשיתרבו כאן עמדות טעינה בהספקים גדולים בהרבה, של 250 ואף 300 קילוואט.

בשורה התחתונה: יונדאי קונה EV מציע חבילה מאוזנת, שתתאים ללקוחות רבים של המכונית החשמלית. היא לא מרשימה ומקורית כמו החשמלית היקרה יותר של יונדאי, איוניק 5, ולא כמו טסלה, אך היא יכולה להתאים למי שמחפש חשמלית ראשונה ממותג מוכר ובמחיר לא מאוד יקר (אם כי, הקונה אינו הדגם הזול בקבוצה). הרכב הזכיר לי קמפיין ישן לטלפונים סלולריים, שלפיו יש בדגם מסוים "יותר ממה שאתם צריכים". הקונה EV יענה על רוב הצרכים שלכם, גם אם הוא לא המכונית החשמלית שאתם רוצים.

יונדאי קונהצילום: דניאל שמיל

מפרט קצר

מנוע: חשמלי, 136 כ"ס

מומנט: 40.2 קג"מ

מהירות מרבית: 155 קמ"ש

תאוצה מאפס למאה קמ"ש: 9.9 שניות

גודל הסוללה: 39.2 קוט"ש

טווח נסיעה מוצהר: 305 ק"מ

צריכת חשמל: במבחן 13 קילוואט ל-100 ק"מ

מחיר: 143 אלף שקל

דניאל שמיל

דניאל שמיל | נשאר על הגלגל

כתב רכב ב-TheMarker. לפני חמש שנים עברתי לתחום החינוך (נושא לבלוג אחר), וכעת אני חוזר לאהבות ישנות - מכוניות וכתיבה.

האהבה למכוניות החלה אצלי מאז שאני זוכר את עצמי, אך עם השנים נהפך היחס אליהן לאמביוולנטי - אני עדיין מוקסם מחדשנות ומהתעוזה של חלק מהמכוניות, ונהנה לנהוג בהן, אך מודע היטב לנזק העצום שהן מסבות לחיים שלנו - בזיהום אוויר, בתאונות ובעיקר בצורך העצום בכבישים ובמקומות חניה שרומס את החיים בעיר ואת הטבע.

הבלוג יעסוק בסיפורים על העבר, העתיד ואולי גם ההווה של המכוניות.

גילוי נאות: זהו בלוג עיתונאי, ולא נועד לשרת שום גוף מסחרי, רגולטורי או פוליטי, אלא רק אתכם - הקוראים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker