בושם בריח דלק: נהגי מכוניות חשמליות מחפשים תחליף לחוויית הנהיגה

רעש של תזמורת סימפונית ותיבת הילוכים ידנית - אלה הניסיונות של יצרניות הרכב להחזיר לנהגים קצת מהניחוחות שהיו לפני עידן הרכבים החשמליים

דניאל שמיל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בושם הבנזין של פורדקרדיט: פורד
דניאל שמיל

אם מכונית היא כלי שימושי עבורכם, קופסה ממוזגת שמעבירה אתכם מנקודה לנקודה, המעבר להנעה חשמלית יעשה לכם רק טוב - המכונית תהיה שקטה יותר והנהיגה חלקה יותר.

אבל, אם אתם חובבי מכוניות, אולי תתגעגעו לכמה מהתכונות של מכוניות הבנזין. לא לזיהום, כמובן, אבל לרעש המנוע, לרטט של המכונית ולהחלפת ההילוכים.  ממכונית חשמלית אפשר ליהנות בדרכים אחרות, ויש מכוניות ספורט עם סוללה שממש כיף לנהוג בהן.

אך יש כמה ניסיונות, מגושמים יותר ופחות, להחזיר לנהגים משהו מחוויית הנהיגה במכונית בנזין. הנה כמה מהם.

רעש המנוע - כינורות במקום בוכנות

בחלק ממכוניות הבנזין, רעש המנוע הוא פשוט רעש, שאון לא נעים שיצרני הרכב עושים רבות כדי לבודד אותו. אבל במכוניות ספורטיביות מדובר במשהו אחר, רעש המנוע הוא משהו שהנהגים רוצים לשמוע (ולהשמיע) ובמכוניות על של ממש, כמו דגמי פרארי או למבורגיני, אפשר אף לומר שמדובר במנגינה. רעש המנוע הוא גם פידבק חשוב למאמץ בו הוא שרוי, או לצורך להחליף הילוך. יש לו גם חשיבות בנסיעה בעיר, כדי להזהיר הולכי רגל.

כדי לשפר את הבטיחות, תקינה באירופה ובארה"ב מחייבת את יצרניות המכונית להשמיע רעש במהירויות נמוכות. יישום התקינה אמנם נדחה בארה"ב, אך יצרניות רכב רבות משלבות רעש מלאכותי כזה בדגמים שלהן.

עמדת הטענה של טסלה למכונית חשמליתצילום: Chuck Burton/אי־פי

ומה באשר לנהגים? כמה יצרנים החלו להשמיע לנהג רעש דרך הרמקולים שבמכונית, המסונכרן עם דוושת התאוצה ("גז").  ההמצאה הזו לא קשורה רק למכוניות חשמליות, יצרנים שונים מוסיפים רעש מלאכותי גם במכוניות בנזין כי המנוע מבודד כל כך, עד שקולו האמיתי כמעט ולא חודר לתא הנוסעים.

במכוניות חשמליות, הרעש המלאכותי אינו  חיקוי של רעש מנוע הבנזין, אלא צליל המזכיר חללית בסרט מדע בידיוני. בפורשה טייקן החשמלית אפשר לקנות מערכת כזו, בתוספת 6,000 שקל. לפיאט 500e יש רעש אחר, המבוסס על צלילים של תזמורת סימפונית, מעין פסקול שמהנדסי המכונית חיברו עבורה.

וכמובן, שאפשר לעשות את זה באמת מגוחך. חברה בריטית בשם מילטק מציעה למכירה אגזוז מלאכותי, עם מערכת קול שנשלטת בידי אפליקציה ומאפשרת לבחור בין צליל של מנוע עם שמונה, עשרה או שניים עשר צילינדרים.

תיבת הילוכים ידנית - גם למכונית חשמלית

בישראל, בארה"ב ואפילו באירופה התיבה הידנית נעלמת והולכת. בכל זאת, בפקקים המתרבים, זחילה עם רגל על הקלאץ' אינה מהנה במיוחד. אם במכוניות בנזין הוחלפה התיבה הידנית באוטומטית, במכונית חשמלית אפשר לוותר עליה לגמרי. אין צורך להתאים את מהירות המנוע למהירות הסיבוב הגלגלים, והמנוע יכול להסתובב בדיוק במהירות הנדרשת. יש אמנם מכוניות חשמליות עם תיבת הילוכים, כמו פורשה טייקן, אך גם לה יש שני הילוכים בלבד. 

אבל, כמה מכוניות חשמליות זכו לתיבת הילוכים ידנית, כגימיק ואולי גם כרמז לעתיד. פורד עשתה זאת בפורד מוסטנג שהוסבה לחשמל, וזכתה למנוע עם 900 כ"ס ולתיבת הילוכים עם שישה יחסי העברה. החברה הסינית BYD הציגה מכונית חשמלית עם תיבה ידנית מסיבה אחרת לגמרי. בסין, מרבית תלמידי הנהיגה מבקשים להוציא רישיון שמתאים למכונית ידנית, ו-BYD החליטה ליצור גרסה מיוחדת ללימודי נהיגה.

ועכשיו לחלק המטופש - בושם בריח דלק

פורד הציגה השבוע את האחד המוצרים המוזרים הנושאים את שמה - בושם בניחוח דלק. הבושם משלב גם "תווים של עשן, ריחות גומי ואלמנטיים 'חייתים'". כך לפי הודעת החברה. פורד ערכה סקר בארה"ב ולפיו 70% מהנשאלים אמרו שיתגעגעו לריחות הדלק. עוד נכתב בהודעת החברה כי "הבושם הוא חלק ממשימתה המתמשכת של פורד לנפץ את המיתוסים הקיימים באשר למכוניות החשמליות ולשכנע את אוהבי המכוניות המסורתיות לגבי הפוטנציאל של המכוניות המסורתיות". הבושם הופץ בסדרה מוגבלת בפסטיבל המהירות של גודווד (עליו נכתב כאן בשבוע שעבר), ולא ניתן לרכוש אותו כרגע. במילים אחרות, מדובר בגימיק.

ב-1899 הוצגה מכונית בחזיתה ראש מפוסל של סוס, כדי להרגיע את הולכי הרגל ואולי  גם להרגיל את בעלי המכונית לשינוי. נראה שלאגזוזים המזויפים, תיבות ההילוכים המיותרות ולבושם הגימיקי יש תפקיד דומה - להחליק את המעבר לעידן אחר.

דניאל שמיל | נשאר על הגלגל

כתב רכב ב-TheMarker. לפני חמש שנים עברתי לתחום החינוך (נושא לבלוג אחר), וכעת אני חוזר לאהבות ישנות - מכוניות וכתיבה.

האהבה למכוניות החלה אצלי מאז שאני זוכר את עצמי, אך עם השנים נהפך היחס אליהן לאמביוולנטי - אני עדיין מוקסם מחדשנות ומהתעוזה של חלק מהמכוניות, ונהנה לנהוג בהן, אך מודע היטב לנזק העצום שהן מסבות לחיים שלנו - בזיהום אוויר, בתאונות ובעיקר בצורך העצום בכבישים ובמקומות חניה שרומס את החיים בעיר ואת הטבע.

הבלוג יעסוק בסיפורים על העבר, העתיד ואולי גם ההווה של המכוניות.

גילוי נאות: זהו בלוג עיתונאי, ולא נועד לשרת שום גוף מסחרי, רגולטורי או פוליטי, אלא רק אתכם - הקוראים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker