המרכיב הזול ביותר בסל המזון: שומן - בני שהינו - הבלוג של בני שהינו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המרכיב הזול ביותר בסל המזון: שומן

כמי שמלווה את תהליכי התכנון הפיננסי של משקי הבית בישראל, אני רואה מדי יום כיצד הפכנו לחברה הסובלת מלקות חמורה בסדרי העדיפויות - אובססיית הצריכה, ולא רק של מזון, צריכה להשתנות. תרבות השפע הורגת אותנו

12תגובות
שמן במחבת

"אתם יכולים לתאר לעצמכם ארוחה בלי סלט ישראלי?" כך שאל הנשיא לשעבר, שמעון פרס ז"ל, בסרטון האחרון בכיכובו, בו גם המליץ לכולנו "לקנות מוצרים ישראלים, מוצרים כחול לבן". לכאורה מדובר בשאלה רטורית פשוטה שהתשובה עליה היא "כן", מאחר שסלט ישראלי הוא מאכל שקל להכינו תוך דקות ספורות מעגבנייה, מלפפון ובצל חתוכים דק ומתובלים בלימון, שמן זית, מלח ופלפל. ואכן, סלט ישראלי הוא חלק מהארוחות בבתים ישראלים רבים, אבל לא מספיק. מסתבר שלמרות שפע האפשרויות – העובדות מראות כי התזונה בישראל כיום נשענת ברובה על מרכיבי מזון לא בריאים. הצרכן הישראלי לא מייחס לפרמטר זה חשיבות מספקת וזה כבר מדאיג – אמנם פרס שדאג לבני עמנו כבר פחות דואג עכשיו, אבל לנו יש סיבות טובות לדאגה.  

על פי דו"ח חדש (ספטמבר 2016) של ארגון הבריאות העולמי (WHO) יותר מחצי מיליון ילדים בישראל סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, מה שמציב את ילדי ישראל במקום הראשון בדירוג ההשמנה באירופה. 12.6% מהילדים בארץ סובלים מהשמנת יתר, ואם לא די בכך - ילדי ישראל ניצבים במקום שני באירופה ושלישי בדירוג העולמי הכולל (במדד הכולל גם ילדים עם עודף משקל ועל סף השמנה).  

הסבר לנתונים הקשים ניתן למצוא בדו"ח מחקר של מרכז טאוב שפורסם בתחילת אוקטובר, לפיו 60% מהישראלים אוכלים לא בריא. על פי המחקר, הבעיה ניכרת בעיקר במשפחות גדולות שסל הקניות שלהן אינו כולל מספיק מוצרי מזון בריאים, בעיקר בשל עלותם הגבוהה ביחס להכנסות המשפחה. החוקרים מציינים כי העלות החודשית של סל מזון בריא עומדת על כ-844 שקלים למבוגר ועל כ-737 שקלים לילד. לכן, במקרה של משק בית בחמישון התחתון, שהכנסתו היא 3,807 שקלים נטו בחודש, עלות הסל המומלץ היא 3,295 שקלים. כלומר - אם בית שכזה יצרוך מזון בריא - רוב ההכנסה החודשית תופנה למזון, זאת בהתעלם מכך שלמשפחה הוצאות רבות אחרות. רוצים לנחש מהו המרכיב הזול ביותר בסל המזון – נכון, שומן, שעלותו היא כ-4% בלבד מעלות הסל (כשאחריו פירות, ירקות וחלבון חלבי עם 11% לכל אחד), לכן אף אחד לא צריך להתפלא שהילדים פה שמנים מדי.

בשנים האחרונות אמנם גדלה בעולם כולו וגם בישראל המודעות לאכילת מזון בריא, ועל פניו ניתן היה לחשוב שבמדינה ים תיכונית כמו ישראל, תבחר מרבית האוכלוסייה בדיאטה הים תיכונית, מרובת הירקות והפירות הטריים. אולם זה לא באמת מה שקורה לרוב המשפחות - מבט חטוף לעגלות הקניות בסופר מרקט הענק שבפאתי העיר מגלה שהישראלים בוחרים למלא אותן גם בהרבה מזון מעובד, ארוז, מתוק או מלוח מדי, שמן ומלא קלוריות ריקות. פשוט כי זה טעים, זול, קל להכנה ונוח לאחסון. ועם ההשלכות – נתמודד אחר כך. אז אין אחר כך – ההשלכות כבר כאן.

כדאי שנבין כמה שיותר מהר - תרבות השפע הורגת אותנו. לצריכה המוגזמת של מזונות שאינם בריאים לנו ישנן השלכות לא רק על מידת המכנסיים והאסתטיקה, אלא בעיקר על הבריאות. שר הבריאות ליצמן לא סתם יצא במלחמה חזיתית נגד יצרניות המזון הלא בריא – הוא (כלומר המדינה - שזה כולנו) הרי זה שמשלם את עלות הנזקים הבריאותיים שנובעים מהתזונה הלקויה – ואלו עולים הון תועפות, מעבר לכך שהם מסבים לחולים ולבני משפחותיהם סבל גדול. עם זאת, הגיע הזמן שלא רק משרד הבריאות יירתם למאבק ושהמדינה תאפשר גם לאוכלוסיות החלשות להרשות לעצמן תזונה שאינה מורכבת אך ורק ממזון מעובד, מפאת עלותו. את המחיר, כאמור, נשלם בדרך אחרת.

במחקר של מרכז טאוב ניתן למצוא התייחסות לחשיבות החזרה אל התזונה הבריאה בארבעה ממדים: הממד הבריאותי – תזונה נכונה תמנע מחלות. הממד הסביבתי – תזונה שמבוססת בעיקר על מרכיבים מהצומח תפגע פחות בסביבה ובבעלי חיים. הממד החברתי-תרבותי – דיאטה ים-תיכונית מקדמת אכילה חברתית ומשפחתית ומזון ביתי. הממד הכלכלי – מזון גולמי מן הצומח בדרך כלל זול יותר ממזון מעובד מן החי. את ההמלצות האלה כדאי לכולנו לאמץ ולשנות את אורח החיים הבעייתי שסיגלנו לעצמנו ועתה כבר הפך לאיום ממשי. בשביל התחלה, כדאי שנאמץ את המלצתו של פרס ונחזור לקצוץ באופן יומיומי סלט ישראלי, במקום לחמם עוד מלאווח.

כמי שמלווה את תהליכי התכנון הפיננסי של משקי הבית בישראל, אני רואה מדי יום כיצד הפכנו לחברה הסובלת מלקות חמורה בסדרי העדיפויות - אובססיית הצריכה, ולא רק של מזון, צריכה להשתנות. תרבות השפע הובילה לכך שסדרי העדיפויות של הישראלים השתנו בשנים האחרונות באופן קיצוני, קיצוני מדי. כזה שהוביל את משקי הבית להעמיס על עצמם חובות שלא ברור איך ישלמו עליהם ולהעמיס את עגלותיהם במזונות שלא בריאים להם, כשהעלות של החלטות אלו עולה לנו בבריאות - מחיר יקר יותר לכל הדעות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#