הרפורמה שכחלון באמת צריך לקדם - בני שהינו - הבלוג של בני שהינו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרפורמה שכחלון באמת צריך לקדם

רק ברגע שתהיה לכלל הציבור בישראל - ולא רק לעשירים החיים פה - גישה פשוטה וזולה למערכת תכנון פיננסי המרכזת במקום אחד את כל המידע הפיננסי, נזכה לראות כאן שינוי

3תגובות
שר האוצר, משה כחלון בכנס בתל אביב, בחודש שעבר
אי־פי

אימוץ מסקנות הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, הידועה בשם ועדת שטרום, ובראשן ההחלטות על כך שישראכרט ולאומי קארד יופרדו מהבנקים ולתחום ייכנסו שחקנים חדשים בתנאים מקלים, היא עוד רפורמה פיננסית שלא רק שלא תועיל לציבור – היא עלולה לפגוע בו ולהוביל את משקי הבית למצב שעלול להתברר כבכייה לדורות.

הגברת התחרותיות בשוק האשראי אולי תוביל להוזלה מסוימת של האשראי, כך שבמקום שהריבית על ההלוואות בכרטיסי אשראי תעמוד על כ-10% היא תרד לכיוון ה-8%, אבל זה לא ישנה שום דבר במצבו של הציבור מאחר שהצפי הוא שהיקפי ההלוואות רק ילכו ויתפחו. מה תעזור הנחה של אחוז או שניים אם הציבור נשאר קבור עמוק בעולם ההלוואות שפוגע בעתידו הפנסיוני ומוביל אותו לקריסה תחת הנטל בתזרים השוטף.

למעשה הגברת התחרות תעודד בעיקר את הקרב על כיסו של הצרכן. לא רחוק היום שכולנו ניחשף למסעות פרסום ושיווק אגרסיביים שיכללו שלל פיתויים לנטילת עוד הלוואה. מהיכרות קרובה עם הציבור בישראל ברור שהציבור יתפתה וייטול על עצמו עוד ועוד חובות לתיק האשראי הממונף כבר כיום של משקי הבית.

אין ספק ששר האוצר כחלון בטוח שבמסגרת הרפורמה הזו הוא יעזור למעמד הביניים, לשכבות החלשות ולעסקים הקטנים לשפר את מצבם, אבל הגדלת היצע האשראי במשק עלולה להתברר כעוד רפורמה פיננסית כושלת, שרק תוביל לפגיעה ולהגדלת רמת הסיכון שנוטל על עצמו הציבור. יש לומר לשר האוצר בפה מלא – זוהי דרך מסוכנת שמעוורת את עיני הציבור ותגרום לכולנו לצרוך יותר הלוואות שרק יעמיקו את הבורות הטובעניים והתובעניים של המינוס, שמהם קשה מאוד להיחלץ.

הרפורמה הפיננסית האמיתית ששר האוצר צריך לקדם היא רפורמה שאינה מטפלת בגופים או בכלים הפיננסיים השונים באופן נקודתי, אלא רפורמה שתטפל בציבור עצמו – רפורמת התכנון הפיננסי. רפורמה זו צריכה להיות מקיפה ועמוקה ועליה לכלול גם השכלה וחינוך פיננסי של הציבור, גם הנגשה של הטכנולוגיה וגם מערך ייעוץ ושירותים מקצועי, נרחב ונגיש. האוצר צריך לקדם את הקמתו של מערך התכנון הפיננסי באמצעות מתן הטבות ותמריצים לגופים כמו בתי ההשקעות וסוכני הביטוח שיעברו למתן שירותים של תכנון פיננסי. כל אלה ועוד צריכים לתת למשקי הבית בישראל מענה מלא על מצבם הפיננסי הנוכחי וכלים שיאפשרו את התכנון הפיננסי העתידי.

הקמת תשתית של גופים לתכנון פיננסי, כמו אלה שקיימים בבריטניה, בארה"ב, באוסטרליה ובקנדה - שבהן הציבור לא עושה כיום שום פעולה מבלי להתייעץ קודם לכן עם המתכנן הפיננסי - היא הדרך הנכונה לשינוי הדפוסים בהתנהלות הפיננסית הכוללת של הציבור. באמצעות תכנון פיננסי המגובה בכלים טכנולוגיים מתקדמים ואנשי מקצוע המומחים בתחום התכנון הפיננסי יכול הלקוח לדעת בצורה מדויקת את מצבו בכל המרחבים הפיננסים שבהם מתנהלים חייו, מרמת הנכסים ועד רמת ההתחייבויות, כולל כל המידע הקשור לפנסיה, לאשראי (כולל הלוואות ומשכנתאות), לביטוח, להשקעות וגם למיסוי.

רק ברגע שתהיה לכלל הציבור בישראל - ולא רק לעשירים החיים פה - גישה פשוטה וזולה למערכת תכנון פיננסי המרכזת במקום אחד את כל המידע הפיננסי מכל הגורמים שבהם מתנהלים נכסיו והתחייבויותיו (מערכת תכנון פיננסי מעודכנת אונליין ונגישה מכל מחשב או טלפון חכם, אשר מבוססת על כלים מקצועיים תומכי החלטה וכוללת נתונים השוואתיים  מעודכנים) נראה את הציבור מכלכל את צעדיו בתבונה הן ביחס למצבו הנוכחי והן ביחס למצבו העתידי.

רפורמת התכנון הפיננסי אינה עוד קלישאה מכובסת, אלא רפורמה גדולה וחשובה שמטרתה היא מעבר להעברת השליטה הפיננסית לידי הציבור: גם לאפשר לציבור לחסוך כסף רב, שכיום הוא משלם בעמלות גבוהות מדי, בריביות גבוהות מדי, בדמי ניהול מופרזים בקרנות הפנסיה, בביטוחים יקרים מדי שלעתים הם גם כפולים או מיותרים, וכל זאת תוך מעקב מדוקדק אחר התנאים והשינויים המתחוללים במצבת נכסיו והתחייבויותיו, כולל שינויים רגולטוריים, מיסויים או שינויים בשווקים הפיננסיים. זו הרפורמה ששר כמו כחלון היה צריך לקחת על עצמו במקום עוד רפורמה נקודתית שמנסה לתקן ומוצאת את עצמה מקלקלת.  

 

  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#