בעד ונגד המוצר הפיננסי שהפך ללהיט - בני שהינו - הבלוג של בני שהינו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעד ונגד המוצר הפיננסי שהפך ללהיט

7תגובות

אם דיברתם לאחרונה עם סוכן הביטוח שלכם, יש סיכוי גדול מאוד שהוא הציע לכם לפתוח פוליסת חיסכון. מדובר במוצר פיננסי ותיק שהתעורר לחיים בשנים האחרונות והפך ללהיט של ממש בשנה האחרונה, בעיקר על רקע סביבת הריבית האפסית שמאלצת את החוסכים לחפש בנרות אלטרנטיבות לפיקדונות הבנקאיים, שהפסיקו לייצר תשואות מעניינות.

על פי הערכות היקף הכספים המנוהלים באפיק החיסכון המנוהל הזה כבר חצה את רף 12 מיליארד השקלים. אמנם מדובר עדיין בסכום צנוע יחסית שמהווה רק כ-5% מהיקפי הכספים שמתנהלים בקרנות הנאמנות, אולם זהו בהחלט מכשיר שנתפס כאלטרנטיבה מעניינת להשקעה מנוהלת של סכומים קטנים.

פוליסות החיסכון שמושכות תשומת לב הולכת וגוברת וזוכות לשיווק אגרסיבי, מחייבות את הצרכן הפיננסי הנבון להבין את ההבדלים ואת היתרונות והחסרונות, שיאפשרו לו לבחון ולבחור בין המכשירים הפיננסים השונים בהתאם לצרכיו. בואו נתחיל בדומה - בעצם גם פוליסות החיסכון וגם קרנות הנאמנות מציעות לציבור את האפשרות ליהנות מחיסכון/ השקעה אשר מנוהל על ידי אנשי מקצוע גם בסכומים קטנים מאוד, להבדיל מהשקעות המנוהלות על ידי מנהלי תיקים, שבהן נדרש סכום מינימלי גבוה יחסית, אולם למעשה מדובר בשני מוצרים פיננסים שונים מאוד שלכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות.

פוליסת חיסכון היא מוצר פנסיוני, שמהווה בפועל תיק השקעות לכל דבר. בישראל יש כיום מספר מצומצם של פוליסות חיסכון שמציעות לציבור מספר מסלולי חיסכון, שהתמהילים בהן בין אג"ח למניות משתנים בהתאם לרמת הסיכון אותה מוכן ליטול החוסך על עצמו בתמורה לסיכוי לתשואה גבוהה יותר. לעומת זאת, מעל לאלף קרנות הנאמנות מנהלות כיום מעל ל-200 מיליארד שקל והן מציעות מגוון רחב מאוד של תמהילי השקעה - מקרנות כספיות ואג"חיות ועד קרנות מנייתיות וממונפות המשקיעות בנכסים פיננסיים בארץ ובחו"ל.

אחד ההבדלים המהותיים בין שני המוצרים הפיננסיים הוא שפוליסות החיסכון נמכרות על ידי חברות הביטוח (למרות שכבר יש גם בתי ההשקעות שנכנסו לתחום), הן מופצות לציבור על ידי סוכני הביטוח והרגולטור הממונה עליהן הוא המפקח(ת) על שוק ההון הביטוח והחיסכון באוצר. לעומת זאת, קרנות הנאמנות מנוהלות על ידי בתי ההשקעות, מופצות לציבור הרחב על ידי מערך יועצי ההשקעות המורשים של הבנקים והן נמצאות תחת הפיקוח הרגולטורי הנוקשה של הרשות לניירות ערך.

כפועל יוצא מכך נוצר שוני גדול בין שני המוצרים - את הקרנות ניתן לקנות ולמכור דרך חשבון הבנק של הלקוח בכל רגע באמצעות מערכות המסחר הממוחשבות של הבנקים, שם גם ניתן לראות באופן שוטף את התשואות של הקרן, העמלות, ההיקף הכספי של הקרן ואת תמהיל ההשקעות שלה המעוגן בתשקיף. לעומת זאת, בפוליסות החיסכון, לאחר שהחוסך החליט שהוא רוצה לרכוש את פוליסת החיסכון, החליט באיזה מסלול ברצונו לחסוך, התמקח על גובה העמלה וחתם על הטפסים אצל סוכן הביטוח - השליטה שלו על ניהול כספי החיסכון שלו הופכת לאמורפית יחסית כשהיא מנוהלת  בחשבון של חברת הביטוח. הרגולציה בשוק הביטוח לא מחייבת את אותה מידה של שקיפות הנדרשת מהקרנות על ידי רשות ני"ע, וכך לא פשוט לך כחוסך לדעת מה התשואות שהכסף שלו באמת עשה, במה הוא מושקע ומה סך היקף הכספים המנוהלים בפוליסה.  

אלמנט מהותי נוסף שמבדיל בין שני המוצרים הוא אלמנט המס - כאן טמון אולי היתרון המשמעותי ביותר של פוליסות החיסכון על פני קרנות נאמנות. חוסך המחזיק בפוליסת חיסכון יכול לעבור בין מסלולי ההשקעה השונים מבלי שהמעבר יגרור אחריו תשלום של מס על רווחי הון. בזמן שמשקיע בקרן נאמנות שרוצה להעביר את כספו מקרן לקרן, חייב קודם כל לפדות את הקרן הראשונה ולשלם על כך מס רווחי הון. בפועל זה יתרון מאחר ומדובר על דחיית אירוע המס למועד מימוש הכסף מהפוליסה.

עוד נקודה שקשורה לתחום המיסוי היא היכולת לקזז רווחי/ הפסדי הון. פה דווקא יש יתרון לקרנות. בעוד שקרנות המוגדרות כפטורות (רוב הקרנות) מאפשרות למשקיע לבצע קיזוז של הפסדים ברווחים וכך למזער את חבות המס על רווחי ההון שלו, בפוליסות החיסכון אין אפשרות לבצע קיזוז שכזה.

הבדל חשוב נוסף בין שני המוצרים הם דמי הניהול השנתיים. בפוליסות החיסכון דמי הניהול הם מרכיב שניתן להתמקח עליו ושיעורם המקסימלי לא יכול לעלות על 2%, לעומת זאת דמי הניהול בקרנות הנאמנות הם מרכיב שנקבע מראש בתשקיף הקרן, ואחיד ושווה לכל החוסכים. על פניו נראה כי היתרון בסעיף זה הוא אצל פוליסות הביטוח, אולם מאחר ומרבית החוסכים, באופן טבעי, בוחרים לחסוך באמצעות פוליסת החיסכון במסלולים הסולידיים יותר, הרי שהשוואה של דמי הניהול הנגבים בקרנות הסולידיות (בעיקר באג"ח מדינה) לבין אלו שנגבים בפוליסת החיסכון מעידים פעמים רבות כי הקרנות גובות דמי ניהול נמוכים יותר. בפועל ענף קרנות הנאמנות תחרותי ושקוף יותר שנדרש לפרסום שערים יומי ולכן גם דמי הניהול בו נמוכים יותר בדרך כלל. בקרנות אין צורך למיקוח של הלקוח מול הסוכן - הכלל שווה לכולם. זו בעצם רכישה קבוצתית של שירותי ניהול. נציין עוד כי בפוליסות החיסכון סוכן הביטוח שמפיץ אותן מקבל כ 50% מדמי הניהול, בעוד שבקרנות הנאמנות הבנק מקבל 0.35% לשנה כדמי הפצה, ללא קשר לדמי הניהול.

ואחרונות חביבות הן העמלות – בעוד שבפוליסות החיסכון לא נגבות מהחוסך עמלות נוספות ע"י  הבנק בו מתנהל חשבון הלקוח מעבר לדמי הניהול השנתיים, הרי שבקרנות הנאמנות תשלמו לעיתים גם עמלת שמירת ני"ע, מה שעלול לייקר במקצת את העלות הסופית של הקרן.

לסיכום נאמר כי פוליסות הביטוח הן מכשיר פיננסי מעניין, לגיטימי, ראוי ובמקרים מסוימים גם עדיף, אולם זהו מכשיר שטומן בחובו לא מעט חסרונות ובראשן בעיית שקיפות המידע, השליטה של החוסך בכספו והרגולציה המוגבלת. חוסך שמעוניין לבחון באופן מקצועי את האפשרויות השונות בהתאם לצרכיו – כדאי מאוד שייעזר ביועץ פיננסי חיצוני שיעזור לו לשקלל את כל הפרמטרים על מנת להגיע להחלטת השקעה שתניב את התוצאה הטובה והמתאימה לו ביותר.

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#