9 תובנות לשנה החדשה לצרכנות פיננסית נבונה - בני שהינו - הבלוג של בני שהינו - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

9 תובנות לשנה החדשה לצרכנות פיננסית נבונה

6תגובות

תקופת החגים בישראל היא תקופה שמעבר לחגיגיות שבה, חשוב לערוך בה גם חשבון נפש נוקב על התנהלותנו הפיננסית וגם להביט קדימה לעבר השנה החדשה ,תוך הסקת מסקנות וגיבוש תובנות שישליכו על התנהגותנו בעתיד.

כאשר אנו מדברים על צרכנות פיננסית נראה כי הישראלים צריכים בשנה הבאה עלינו לטובה לנסות ולשנות לא מעט. הנה 9 תובנות על הטעויות שעשינו או המחדלים שלא הקפדנו לקחת עליהם את האחריות בשנה שחלפה, וכדאי לנו מאוד לשפר בשנה הקרובה.

  1. השכלה פיננסית – כולנו מדברים על כסף והוא מהווה מקור משמעותי לדאגות שלנו כאנשים בוגרים בעולם הפיננסי הכאוטי שמקיף אותנו. אולם במציאות מעטים מדי הישראלים שלוקחים אחריות אמיתית על ההשכלה הפיננסית שלהם. השאלה הקלאסית הנוגעת להשכלה פיננסית, שכמעט תמיד הישראלים נופלים בה, היא מה ההבדל בין ריבית נומינלית לריבית ריאלית, אבל לא צריך ללכת למילים מסובכות מדי - די עם נסתכל על ההר הענק של הפיקדונות השקלים והקרנות הכספיות בישראל, כדי להבין שהציבור הרחב עדיין מתעלם מכך שאנו נמצאים בעולם של ריבית אפסית, ושחסכונותיו באפיקים אלה לא רק שלא מסוגלים כיום לייצר תשואה, אלא הם שוחקים את שווים של חסכונותיו. על מנת לצאת ממעגל הבורות האוצר, הבנקים ובתי ההשקעות נותנים כיום כלים שניתנים ליישום פשוט באמצעות האינטרנט, לצורך בחינת המצב הפיננסי והחלופות העדיפות על פני אפיקי ההשקעה הישנים שכרגע אינם באמת רלוונטיים – הגיע הזמן שהציבור גם ישתמש בהם.

  2. השכלה פיננסית של ילדינו – במערכת החינוך הישראלית כמעט שאין כיום מערך לימודי או התייחסות רצינית לנושא ההשכלה הפיננסית. במרבית בתי הספר בישראל אין שיעורים, אין בגרויות, אין פרויקטים ואין העשרה בנושאים כלכליים, פיננסיים או צרכניים. פשוט אין. התוצאה היא בורות איומה של אנשים צעירים שיוצאים לחיים הבוגרים בלי כל הכנה מוקדמת וכלים להתמודדות עם העולם – וכשזה מגיע אל תתפלאו שהם עושים טעויות של טירונים. גרוע מכך, החינוך היחיד שאנחנו "מעניקים" לילדי דור ה"מגיע לי" הוא חינוך לצריכה מוגזמת וממותגת המושפעת מפרסומות אגרסיביות המופנות ישירות לבטן הרכה של הצעירים שגם לא לומדים חשיבה ביקורתית מהי. הגיע הזמן שמשרד החינוך יבצע רפורמה בתכנים הלימודיים וישלב בהן גם לימודי כלכלה והתנהלות פיננסית נבונה, על מנת שהצעירים של היום יוכלו להיות צרכנים פיננסיים נבונים יותר בעתיד.

  3. הכנה לפרישה – השנה נתקלנו בכותרות רבות שמתייחסות לבעיית הפנסיה של תושבי ישראל. מילים רבות נשפכו על דמי הניהול הגבוהים מדי ששוחקים את הפנסיות שלנו, על הגירעון האקטוארי הענק של המוסד לביטוח לאומי שלא ייקח עוד הרבה זמן עד שלא יוכל להבטיח את הביטחון הפנסיוני של תושבי המדינה על רקע העלייה בתוחלת החיים וגם קראנו את דוח לוקר שלראשונה העביר ביקורת נוקבת על סוגיית הפנסיות התקציביות שיושבות כמו אבן ריחיים על תקציב מערכת הביטחון. להכיר בכך שיש בעיה בתחום הפנסיוני בישראל אולי יתווה את הדרך לתחילתו של פתרון מערכתי. אך עד שזה יקרה, על כל אחד ואחת מאיתנו לקחת את האחריות, להכיר ולהבין את המצב בתיק הפנסיה שלו ולעשות בו סדר מבעוד מועד, כך שלא נופתע יתר על המידה בבוא היום. אז במקום לזרוק את הדוח השנתי של קרן הפנסיה לערימת התיוקים בלי לפתוח אותו – הגיע הזמן לקחת את החומרים ליועץ פנסיוני מורשה ולעשות שיעורי בית.

  4. צורכים יותר ממה שמכניסים – אחת התובנות החשובות שהצרכן הפיננסי הישראלי הנבון חייב לקבל על עצמו השנה, היא ביקורת שוטפת על ההכנסות אל מול ההוצאות. בישראל יותר מבכל מקום אחר בעולם אנו מרשים לעצמנו התנהגות פיננסית מסוכנת – לחיות על המינוס. השנה נוכחנו לדעת שיוקר המחייה בישראל הוא מהגבוהים בעולם - הדירות שלנו יקרות יותר, האוכל שלנו יקר יותר, המלונות שלנו יקרים יותר והמכוניות שלנו יקרות יותר. לעומת זאת, המשכורות שלנו תקועות כבר שנים ארוכות. התוצאה היא שרוב העם קופץ מעל הפופיק ומרשה לעצמו לצרוך מעבר ליכולתו. מצב זה לא יכול להמשיך לאורך זמן בלי תוצאות הרסניות. לאחר 7 שנות גאות כלכלית, נראה כי השנה חשוב ביותר לשים את היד על הדופק ולשים את הרגל על הברקס. לא חייבים כל הזמן רק לפנק לפנק ולפנק – אפשר גם לחיות יותר בצניעות.

  5. צריכת אשראי לא מבוקרת – סעיף זה מתקשר ישירות לסעיף הקודם, אך יש חשיבות לשים דגש נוסף על ההתנהגות הצרכנית הקלוקלת של הישראלים ביחס לשימוש באשראי, שתפסה מימדים כמעט מפלצתיים בשנה האחרונה, כך על פי דוחות הבנקים ונתוני בנק ישראל שמעידים על שימוש שיא של הישראלים בכרטיסי האשראי ובהלוואות מסוגים שונים ומשונים למימון כל גחמה. ראוי שכולנו ניקח השנה אחריות ונראה כיצד אנחנו פועלים להקטין את החובות שצברנו בשנים האחרונות.

  6. הריצה לדירה – שנת תשע"ה הייתה שנת שיא מטורפת בשוק הדיור בישראל. הישראלים רצו כמו עדר (בעיקר במחצית השנייה של השנה) לאתרי הבניה ולאתרי הנדל"ן באינטרנט ורכשו דירות מכל הבא ליד, תוך נטילת משכנתאות ענקיות שמינפו את חובותיהם של משקי הבית בישראל באופן שעוד לא ראינו כמותו. עכשיו צריך יהיה גם לשלם על ההתחייבויות הנ"ל – וזה לא קל. שנת תשע"ו צריכה להיות שנה בה כדאי שניקח כולנו נשימה עמוקה ונראה איך אנחנו יכולים לעמוד בהתחייבויות.

  7. מיחזור משכנתא - בהמשך לסעיף הקודם, אחת התובנות החשובות יותר שכדאי לנוטלי המשכנתאות לפעול לפיהן בתנאי השוק הקיימים היא לבחון את כדאיות מיחזור המשכנתא. מי שרכש דירה לפני מספר שנים, כאשר הריבית על המשכנתאות הייתה גבוהה יותר, ועדיין לא מיחזר את המשכנתא, כדאי מאוד שימהר לעשות זאת ויקבע את ההחזרים החודשיים שלו בריבית נמוכה יותר לפני שיהיה מאוחר. שימו לב שהסימנים לעליית הריבית כבר מתקיימים בפועל בשוק המשכנתאות בחודשים האחרונים.

  8. העמלות בבנק – עשרות סוגים של עמלות שונות ומשונות נגבות מאיתנו בבנקים. מעמלת השורה המרגיזה ועד עמלות על מסחר בניירות ערך או על המרות והעברות שונות. הישראלי שרגיל להתמקח ברחוב כמעט על כל דבר, נוטה לשכוח שגם עם הבנקים מותר ואפילו כדאי להתמקח. רובנו, אם אנחנו בכלל פותחים את הדואר הזה מהבנק, רואים את סיכום העמלות הרבעוני ומקבלים את החיובים בו כגזירה משמיים – ולא כך הדבר. צרכנות פיננסית נבונה משמעותה גם מעורבות אקטיבית ושוטפת בפעילות הפיננסית על כל היבטיה – גם מול הבנקים, איתם מומלץ ואף משתלם ביותר להתמקח ולחסוך עמלות מוגזמות ומיותרות.

  9. מימוש תיק ההשקעות ברגע של פאניקה – אחת הטעויות הנפוצות של משקיעים בעולם כולו היא פידיונות של תיקי ההשקעות ברגעים של פאניקה בשווקים. בשנה החולפת ראינו מספר רגעים כאלה, כשנרשמו נפילות בשוקי המניות וגם בשוקי האג"ח. משקיעים נבונים צריכים אמנם לדעת להגיב בצורה מושכלת לאירועים בשווקים, אולם עליהם להגדיר לעצמם מראש, עוד לפני כניסתם להשקעה, מה הם הרווחים שהם חושבים שניתןלהשיג על ההשקעה וגם איפה עוצרים את ההפסד במקרה של כישלון ההשקעה. בכל מקרה, התגובה לא צריכה להיות היסטרית, אלא פעולה מושכלת ומתוכננת מראש. ההיסטוריה מלמדת שתגובות היסטריות מובילות לרוב להפסדים גדולים יותר. למשקיע שלא זקוק לכספי השקעותיו באופן מידי – מומלץ לרוב להגיב באיפוק, גם כשהשווקים סוערים.

אוליבייה פיטוסי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גידול קנאביס רפואי ישראל

ההזדמנות האדירה למשק הישראלי בתעשיית הקנאביס

"מה שאמריקה צריכה עכשיו זה משקה" - כך אמר הנשיא רוזוולט כשביטל ב-1933 את החוק לאיסור מכירת אלכוהול בארה"ב, אחרי שהאיסור הוביל לזינוק בשתייה ולשגשוג הפשע המאורגן ■ כיום, כלכלות זריזות עם יד על הדופק הרגולטורי יכולות להפיק תועלת רבה ממגמת הביקוש העולה לקנאביס ומוצריו

בנין בנק ישראל

מי יחליף את פלוג? תלוי איזו מדינה אנחנו רוצים להיות

בדמוקרטיות המערביות שאנחנו שואפים להידמות להן נשמרת בקפדנות ההפרדה בין החלק הפיסקאלי, שעליו מופקד משרד האוצר, לבין החלק המוניטרי, שעליו מופקד הבנק המרכזי ■ חשוב שהדיון בזהות המחליף או המחליפה של פלוג יישאר ענייני - ולא יהפוך לוויכוח אישי ולמאבק כוחות

כתבות שאולי פיספסתם