"שירותיכם נחוצים לנו ביותר", אומר לנו העולם, והשקל ממשיך לזנק

עצירת התחזקות השקל על ידי בנק ישראל היא טקטית בלבד. הכוחות הריאליים מושכים את השקל להמשך התחזקות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פארק היי-טק ברעננה
פארק היי-טק ברעננהצילום: תומר אפלבאום

יחסי הכוחות בין השקל לדולר נעים בין שני מישורים המתנהלים במקביל - הטקטי והאסטרטגי. בנק ישראל מבצע באחרונה פעילות טקטית מתוך כוונה מוצהרת למנוע צניחות מהירות בשער הדולר, כדי שליצואני הסחורות והשירותים יהיה מספיק זמן לבצע את ההתאמות הנדרשות להתחזקות השקל. הבנק לא אמור ולא יכול להאבק במגמה האסטרטגית ארוכת הטווח של התחזקות השקל, שנקבעת בחלקה על ידי הביקוש המתמיד והגובר לשירותים ולהשקעות בישראל. 

מאזן התשלומים של ישראל מול העולם (ראו גרף) הוא תמונת ראי המשקפת את הביקושים הריאליים לשקל - כמו השקעה של זרים בחברות בישראל, בבניינים, צריכת שירותים מסוגים שונים ומהצד השני - את הביקוש של ישראלים לסחורה במטבע זר. מהגרף עולה שהעולם אומר לנו בפשטות - "שירותיכם נחוצים לנו ביותר".

סעיף מאזן השירותים (הקו הירוק) שחלק הארי ממנו הוא מגזר ההייטק, הוא הקטר שמושך את פעילות היצוא ובהתאם את הביקוש לשקל, שרק גובר והולך. נתוני הרבעון השלישי של 2020 הפתיעו עם ביקוש גבוה מהרגיל. ניכר כי השקעות זרים ברכישת פעילות היי-טק ישראלית היו גבוהות מאוד חרף ימי הקורונה - עדות לכך ששירותי ההיי-טק הישראליים מבוקשים ביותר. גם פתיחת המשק ליצוא למדינות המפרץ ולמדינות נוספות בעקבות הסכמי השלום עוד יועילו מאוד לפעילות היצוא הישראלי.

מהצד השני, חלה ירידה מסוימת ביבוא לארץ, לרבות צמצום יציאות מהארץ ורכישות של ישראלים בחו"ל, והביקוש לדולרים ירד. שני הכוחות - ביקוש גבוה לשירותים מישראל (היי-טק) וצמצום ההוצאות שלנו בדולרים -  פועלים באותו כיוון של התחזקות השקל והיחלשות הדולר.

דובאי שבאיחוד האמירויות, בנובמבר צילום: AHMED JADALLAH/רויטרס

מצד אחד, ביטוי לחוסן. מצד שני, אסון לתעשיות מסורתיות 

מטבע חזק הוא סימן חיובי לחוסנה של הכלכלה, ואל לנו בישראל להלין על המצב הזה. העודף במאזן התשלומים הוא עקבי יותר מעשור ונע סביב 3% תוצר. כיום הוא עומד על 4.8% תוצר, עובדה שמצדיקה התחזקות של השקל, אך בוודאי לא בקצב המהיר שחווינו בתחילת השנה. 

שקל חזק הוא גם אסון לתעשיות רבות שמאבדות את כושר התחרות שלהן ופשוט נמוגות. כלכלנים יאמרו שזהו חלק מהעניין, ובהיעדר יתרון יחסי, עדיף שהתעשיות הללו יחלפו מן העולם ועובדיהן יעברו להתמחות בתחום אחר. זה אולי נכון על הנייר, אבל כשפוגשים מציאות קשה של אבטלה ואובדן מקומות תעסוקה, צריך לנסות להחליק את התהליך הזה כמה שניתן, מהצד הממשלתי-פיסקלי ומהצד המוניטרי.

וכאן נכנס לתמונה בנק ישראל, המנהל מלחמה טקטית בקצב התחזקות השקל, כדי למנוע מצב שבו השקל מתחזק מהר מדי ויוצר שוק שלילי לשוק הייצור, ההיי-טק והשירותים המקומי. בנק ישראל קונה מרווח זמן לחברות לבצע התאמות והתייעלות בניסיון למתן תהליך שבו המשק נהפך לקורבן להצלחתו שלו.  

פרופ' אמיר ירוןצילום: דוברות בנק ישראל

זה לא אנחנו, זה הם

אך עם כל הכבוד לביקוש לשקל, הסיפור המשמעותי הוא החלשות הדולר. מעבר לים מדפיסים דולרים. הקפיצה במאזן הפד מאז התפרצות הקורונה הציפה את השווקים בדולרים. התנועה האדירה הזו של צמיחה בכמות הכסף (דולרים) קיבלה ביטוי בהיחלשות הדולר ביחס למטבעות חזקים יחסית בעולם. 

שירותי ההיי-טק הם הקטר המוביל של היצוא בישראל. היינו מצפים שהביקוש להיי-טק ירד במידה מסוימת על רקע התחזקות משמעותית של השקל, הרי לא ייתכן שחברת טכנולוגיה זרה תישאר אדישה לקפיצה של 10% בעלויות מישראל רק בגלל התחזקות המטבע. ובכן , כרגע הלוגיקה הזו לא פועלת, כנראה בזכות הרווחיות הגבוהה שמציגות ענקיות הטכנולוגיה השנה.

כשקצב צמיחת ההכנסות עולה על קצב צמיחת העלויות - הכל טוב. אבל חברות הטכנולוגיה הגדולות רחוקות מלהיות מלכ"ר. ביום שרמת הרווחיות תרד מעט, הן יפנו את הזרקור ביתר שאת אל עבר צמצום ההוצאות, ובחינת היקף הפעילות בישראל בהחלט תעלה על השולחן.

שער הדולר

אם כן, להתערבות אגרסיבית של בנק ישראל יש השפעה קצרת טווח שעוזרת להאט את קצב ההתחזקות של השקל ומסייעת ליצואנים להיערך ולהתמודד עם מגמת ההתחזקות הטבעית (כרגע) של השקל.

הנטייה לצרוך פחות ופחות ממוצר (שקל) שנהיה יותר יקר היא הגורם המרסן שצפוי להיות בקרוב על התחזקות השקל. ככל שהתחזקות השקל תהיה יותר דרמטית ומהירה, כך תהליך צמצום הביקוש לשירותים הנקובים בשקל יגבר וההתחזקות של השקל תרוסן. 

הדפסת דולריםצילום: Gary Cameron/רויטרס

רגולציה על מניות הטכנולוגיה 

זהו תור הזהב של מניות הטכנולוגיה, ולצד זה גוברים הקולות הקוראים להטלת רגולציה על ענקיות הטכנולוגיה ואפילו פירוקן לחלקים. תהליכים כאלה, שיאיימו לחתוך את הרווחיות האדירה שלהן, צפוים להוביל להכבדת היד בנושא מבנה ההוצאות שלהן. כשהתהליך הזה יתרחש אנו עלולים לחוות את תמונת הראי של המצב הנוכחי - כמו שכרגע שופכים כסף על השקעות בישראל ולא רגישים במיוחד לעלייה בעלויות, נראה כיצד זרם הדולרים יפחת.

סיום תוכנית ההקלה האמריקאית אולי נראה רחוק, אבל שוקי ההון מונעים מציפיות, וברגע שהשוק רק יתחיל לחשוד שמסתמן סיום לתוכנית ההקלות הפיסקלית ולהקלה המסיבית של הפד - התגובה עלולה להיות חריפה, הן בתשואות האג"ח הארוך והן בדולר שצפוי להתחזק מול כל המטבעות בעולם במהירות. תרחיש זה אירע בעבר הלא רחוק, במאי 2013, וזכה לכינוי Taper Tantrum. הבנק המרכזי האמריקאי מודע לחששות הללו, ויעשה הכל למתן אותן, אבל שוק ההון תמיד מוכיח מחדש שהוא מכור לתזזית.

בשורה התחתונה, בטווח הנראה לעין, הכוחות הריאליים בישראל, בשילוב הדפסות דולרים בארה"ב, מניעים את השקל לעבר התחזקות. 

ברק גרשוני | ברק גרשוני

מנכ"ל ובעלים של גביש פיננסים, יועץ חיצוני לקרנות "הראל גביש" ומנהל פעילות השקעות אלטרנטיביות. היה מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות בין השנים 2018-2010, חברת קרנות נאמנות קטנה ששווי נכסיה המנוהלים צמח במהלך תקופת כהונתו יותר מפי 25.

בעל תואר שני בכלכלה מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה, מתמחה בניתוח תהליכים מקרו כלכליים, חיזוי התנהגות עקומי תשואה והקצאת השקעות בהתאם לתהליכים אלו.

חובב ספורט וטיולים, מטייל על שביל ישראל ואבא גאה לשתי בנות מקסימות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker