נשיא חדש, בעיות ישנות: האם ביידן יצליח להחזיר למעמד הביניים את גדולתו?

משרד התקציבים של הקונגרס פירסם באוקטובר דו"ח סיכום להכנסות משקי הבית בארה"ב ב-2017. הדו"ח מציג תמונה של ניתוק גובר והולך בין שכבות האוכלוסייה השונות, שעשוי להביא את ארה"ב לכדי פיצוץ

ברק גרשוני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ו ביידן בפיניקס, אריזונה, בחודש שעבר
ג'ו ביידן בפיניקס, אריזונה, בחודש שעברצילום: BRENDAN SMIALOWSKI - AFP

לנשיא הנבחר ג'ו ביידן לא צפויים להיות 100 ימי חסד; אפילו לא שבועות ספורים. הוא ייכנס לתפקיד במהלך ינואר, בחורף, עם מגפה, גירעון תקציבי וחוב ממשלתי שוברי שיאים; ובזמן שהזרמות הכסף של הפד שוברות שיאים ו-וול סטריט שוברת שיאים. שיאים של ניתוק, אם תרצו. לנשיא החדש יש הרבה בעיות ישנות לטפל בהן - החוב, אי השוויון החברתי ועוד רבות אחרות. את הטור הזה והבאים אחריו אקדיש לסוגיות הכלכליות המהותיות שעמן יתמודד הנשיא. 

קבלו את ג'ו 

המגפה מספקת רקע לשינויים דרמטיים, ספק אם היה בכוחו של הנשיא הנבחר לחולל בכל מצב אחר. ביידן, מנוסה ולא שאיפות לקדנציה נוספת וללא מחויבות לאף אחד, עשוי להיות בדיוק האיש שיסיט את הכלכלה למקום יותר חיובי ולהתאוששות יותר שוויונית. שינויים מרחיקי לכת דורשים אומץ, משמעת ורוח גבית מהציבור - והמגפה בהחלט סידרה תנאי רקע טובים על מנת לבצע מהלכים משמעותיים לשיפור המצב. 

התפלגות ההכנסות בארה"ב

משרד התקציבים של הקונגרס פירסם באוקטובר 2020 דו"ח סיכום להכנסות משקי הבית בארה"ב ב-2017. הדו"ח מציג תמונה של ניתוק גובר והולך בין מעמד הביניים לבין האוכלוסייה המכונה "1%" - המאיון העליון. פערי ההכנסה בין המאיון העליון לשאר הציבור עצומים, וכיום מאחורינו 3 שנים ומגפה, שהעניקה זריקת סטרואידים לניתוק הכלכלי.

בעוד עשרות מיליוני אמריקאים ומליוני עסקים נתמכים על ידי הממשל כדי לשמור על הראש מעל המים, הרי שחברי ה-1% חיים בחגיגה של הזדמנויות כלכליות שרק גדלות והולכות. מדדי אי השוויון מתחשבים בתמיכות  חיצוניות, ולכן יכול להיות שנראה בדיעבד שאי השוויון ירד דווקא בתקופה זו, אך במונחי יכולת ליצור כסף והזדמנויות לעתיד אני חושש שהתהום רק העמיקה ומעמד הביניים נקרע אי שם באמצע.

איפה הכסף

הדו"ח מציג גם אבחנה לגבי הפער בין האלפיון העליון לבין שאר אוכלוסיית המאיון העליון. בני האלפיון העליון - 11 אלף משקי בית - מכניסים מדי שנה בממוצע 48 מיליון דולר. וזו רק ההכנסה באותה שנה, מדובר באנשים ששווים מיליארדים, ואלו רק ההכנסות המדווחות שלהם.

אנקדוטות נוספות שכדאי לשים לב אליהן:

1. סך ההכנסות של האלפיון העליון עולה על סך כלל ההכנסות שייצר החמישון התחתון - כ-25 מיליון משפחות.

2. העשירון העליון, ללא המאיון העליון, הכניס בממוצע כ-453 אלף דולר, שמהווים רבע מההכנסה הממוצעת במאיון העליון.

3. החמישון התחתון - 25 מיליון המשפחות העניות ביותר - הכניסו בממוצע בשנה 21,300 דולר, קצת פחות מ-2,000 דולר בחודש.

4. מעמד הביניים הגבוה, המאכלס את החמישון השני, הכניס בממוצע פחות מ-90 אלף דולר בשנה.

צמיחה בהכנסות ? לעשירים בלבד 

גם בקצב הצמיחה בהכנסות נרשמים פערים גדלים והולכים - אלו הנתונים של החמישון העליון בלבד. מאז 1980, הכנסותיו של האלפיון העליון גדלו ב-515% (כ-4.9% בשנה). בזמן הזה, הכנסותיו של המאיון העליון גדלו ב-335% (כ-3.9% בשנה). שאר משקי הבית בחמישון העליון גדלו ב-80% (כ-1.6% בשנה).

התמונה ברורה - כוח ייצור הכסף מתרכז אצל פחות ופחות אנשים. גם חברי המאיון העליון, ה-1%, אינם מדגדגים את כושר ייצור ההכנסה של האלפיון העליון. זהו סוג של משוב חיובי - ככל שכושר ייצור הכסף של האלפיון עולה, כך המשאבים שהוא יקצה לטובת קניית השפעה, השתלטות על מתחרים ועשיית לובי כדי להשפיע על הממשל לא להפריע לו לייצר עוד ועוד כסף גוברת. הכסף משמש להבטחת המשך ייצור הכסף. 

לא צריכים לעבוד

להלן פילוח מקורות ההכנסה של משקי הבית:

לא כולם צריכים לעבוד

שימו לב שהכנסה מעבודה היא חלק נכבד מהרכב ההכנסות של כלל משקי הבית, למעט האלפיון העליון. במאיון העליון נמצאים כנראה שכירים ועצמאים עשירים ומוצלחים, אך מוצלחים ככל שיהיו, הם לא מתקרבים ליכולות ייצור הכסף של האלפיון, של בעלי ההון הנסמכים בעיקר על הכנסות מההון שעובד עבורם. 

לריכוז העושר הזה יש השלכות מרחיקות לכת על מדיניות כלכלית, בעיקר על האופן שבו צריך להטיל מיסוי, שהרי מיסוי על הכנסה נראה פחות אפקטיבי בעליל, לא רק ככלי בצמצום פערים אלא ביצירת הכנסות משמעותיות לממשל, וזאת מבלי לומר מלה על הפערים החברתיים שייווצרו ככל שהניתוק בין בעלי ההון לשאר האזרחים יעמיק. 

ואז הגיעה המגפה

לתגובה הכלכלית של ארה"ב למגפה היו שני צדדים. הראשון, סיוע חסר תקדים לאזרחים ולעסקים קטנים באופן ישיר - מעין הנשמה מלאכותית חיונית שנמשכת ונמשכת. השני הוא סיוע פיסקלי ומוניטרי, גם הוא חסר תקדים, לתאגידים הגדולים ולחברות הגדולות, והפיכת הכסף ל"מצרך", משהו שניגשים למדף ואוספים אותו, עבור כל מי שקרוב מספיק לצלחת (האלפיון העליון) וכל מי שמנהל מספיק כסף (האלפיון העליון) וכל מי שיכול ללוות בענק מהבנקים (רמז? שוב האלפיון העליון).

וכך, בעוד לפחות 90% מאוכלוסיית ארה"ב צריכה לעבוד קשה מאוד להשיג כסף ולהילחם על חייה, הכסף נהפך למוצר סחיר עבור מתי מעט, שנגיש וניתן להשגה בכל כמות שהיא, אם יש לכם את הקשרים הנכונים או שאתם יכולים לייצר מראית עין של "גדול מכדי ליפול", או שאתם פשוט מעולים בלהעביר מצגות ולהסביר מדוע הרעיון שלכם הוא חד הקרן הבא של העולם.

עמדת "היבדק־וסע" במיאמי, אתמול
עמדת "היבדק־וסע" במיאמיצילום: AFP

התאוששות בצורת K 

מטבע הדברים המגפה פגעה כלכלית במי שפגיע יותר ותלוי במשכורת השבועית למחייתו. מדובר במעמד הביניים, בשכבות החלשות ובכל מי שאינו עובד בעבודה חיונית או במשרה ממשלתית מובטחת. התגובה הכלכלית למגפה מעלה חשש שתהליך הניתוק בין שכבות האוכלוסייה רק יחמיר, ובעתיד נראה התאוששות מסוג K, קרי חלק צומח ונהנה מסיום המגפה - בעיקר המאיון העליון - וחלקים גדולים אחרים מהאוכלוסייה פשוט יצנחו ממעמד הביניים אל עברי פי פחת. 

ההזדמנות שבמגפה 

אירוע של פעם ב-100 שנה חייב לשמש מנוף לשינויים מרחיקי לכת. האזרחים, בעיקר בני דור ה-Y ודור ה-Z, מוצאים עצמם אבודים, לא קשורים להון ואפילו לא רואים אופק ורוד בעולם התעסוקה. התהליכים האטיים של השנים האחרונות, שהרגישו עבור חלקים ניכרים באוכלוסייה כ"התבשלות אטית בתוך סיר" עלולים לעבור במהירות קיצונית למצב רתיחה, ובנקודה זו תהליכים משתנים מהר, לעתים מקצה אחד לאחר.

זו ההזדמנות של הנשיא הנבחר לבצע שינויים שיאזנו את חלוקת ההון וההכנסות, ובמקום להוביל את המצב לפיצוץ, להוריד את הטמפרטורה אגב שינויים מרחיקי לכת. על הפרק - המונופולים של ענף הטכנולוגיה, תעשיית הפארמה והרפואה בארה"ב, הקצאת המשאבים לביטחון ועוד. 

להפוך את מעמד ביניים ל-Great Again  

השאיפה המרכזית של הממשל החדש צריכה להיות חתירה מהירה לחיזוק מעמד הביניים, לא באמצעות קצבאות בסגנון "לחם להמונים" אלא על ידי הקניית מיומנויות ופתיחת אפשרויות לצמיחה, ליזמות והרחבת שוויון ההזדמנויות. תהליכים אלו הם ארוכי טווח, והם כרוכים במלחמות רבות וסיזיפיות - נגד ההגמוניה שבנה לעצמו האלפיון בארבעים השנים האחרונות ובעד החזרת הכוח למוביליות חברתית על בסיס כישורים ומאמץ. 

כדי לעשות זאת דרוש אירוע קיצוני (שהגיע בצורת מגפה) ונשיא חף ממחויבויות, המסוגל לרתום את כל הצדדים הרלוונטיים למשימה מבלי לחולל משבר וכאוס. נקווה שבדיוק הגיע אחד כזה.

ברק גרשוני | ברק גרשוני

מנכ"ל ובעלים של גביש פיננסים, יועץ חיצוני לקרנות "הראל גביש" ומנהל פעילות השקעות אלטרנטיביות. היה מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות בין השנים 2018-2010, חברת קרנות נאמנות קטנה ששווי נכסיה המנוהלים צמח במהלך תקופת כהונתו יותר מפי 25.

בעל תואר שני בכלכלה מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה, מתמחה בניתוח תהליכים מקרו כלכליים, חיזוי התנהגות עקומי תשואה והקצאת השקעות בהתאם לתהליכים אלו.

חובב ספורט וטיולים, מטייל על שביל ישראל ואבא גאה לשתי בנות מקסימות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום