למשוך את קרן ההשתלמות? השתגעתם?

ההצעה לאפשר מימוש קרנות השתלמות ללא מיסוי, ובכלל עצם השיח על משיכת קרן השתלמות, הוא דוגמה להתנהלות שגויה לחלוטין עם פוטנציאל נזק עצום ביחס לתועלת הצפויה מהמהלך

ברק גרשוני
קופת חיסכון
קופת חיסכוןצילום: Bloomberg

הפחד הוא האויב הגדול ביותר שלנו. נראה כי הפחד והפאניקה שהקורונה זורעת עולה עשרות מונים על נזקי המגפה עצמה. הקטסטרופה בהתהוות בשוק העבודה הישראלי, בשילוב חוסר הידיעה מה ילד יום, עלולים להוביל להתנהלות כלכלית הרסנית ולהחלטות השקעה שגויות שישפיעו על משקי הבית לשנים ארוכות. 

ההצעה לאפשר מימוש קרנות השתלמות ללא מיסוי, ובכלל עצם השיח על משיכת קרן השתלמות, הוא דוגמה להתנהלות שגויה לחלוטין עם פוטנציאל נזק עצום ביחס לתועלת הצפויה מהמהלך. מימוש קרן השתלמות בתקופה הזו היא החלטה שבהסתברות גבוהה תתברר כגרועה מאוד, ותדרדר את מצבו הכלכלי של משק בית שיבצע אותה. השיקול שעומד לנגד עיניהם של המציעים הוא שיקול ראוי - לאפשר לחוסכים נגישות לכסף למחיה על מנת לעבור את החודשים הקשים. הפתרון המוצע לקוי.

להתאים את הפתרון לבעיה

הבעיה כרגע היא הצורך בהשלמה חודשית לדמי החל"ת/אבטלה או תחליף לשכר. בהנחה שהמשק יחזור לפעילות בתוך חודשים בודדים, הרי מה שנדרש למרבית האזרחים הוא "הלוואת גישור" לתקופה קצרה יחסית עד שהשוק יתחיל להתאושש ולשוב למסלול של הבראה. בתקופה הזו נדרשת השלמת הכנסה חיצונית למשק הבית. 

במקום למשוך את קרן ההשתלמות, חייבים לאפשר נטילת הלוואה כנגד קרן ההשתלמות בתנאים גמישים ומקלים במיוחד. כך יימנעו הלקוחות ממשיכת כספם בהפסד מיידי ודאי של 30%-20% שנגרם לקרנות מתחילת השנה, ויתאפשר להם ליהנות מההתאוששות שתגיע, במוקדם או במאוחר, במרוצת הזמן. נטילת ההלוואה, מצד שני, תספק מענה מתאים לצורך לגישור תקופתי על המחסור במזומנים. 

הלוואות מקרן השתלמות נחשבות הלוואות זולות ואטרקטיביות במיוחד, שהריבית עליהן נעה סביב ריבית הפריים ולתקופה ארוכה שמגיעה עד 84 חודשים. בנקודת הזמן הזו נדרשת התערבות מסוימת של האוצר כך שיגמיש את תנאי נטילת ההלוואות והנגישות אליהן, באופן הבא:

פתיחת מסלול הלוואה של "קצבה חודשית" כנגד קרן ההשתלמות כעירבון - בדומה למנגנון משיכת הכסף כקצבה הקיים בקופות הגמל במקרים מסוימים, מוצע שתועבר הוראת שעה לשנה-שנתיים הקרובות, שבהן העמית יוכל לקחת הלוואה בסכום חודשי קבוע ומוגבל בשיעור מסוים, כדי לסייע לקיום צורכי המחיה החודשיים שלו בתקופה הקרובה. בהנחה הסבירה שבתוך חודשים ספורים יעבור זעם, ניתן יהיה להפסיק את הקצבה, להתחיל להשיב את ההלוואה וככל הנראה גם ליהנות מעליית הערך של קרן ההשתלמות, שסביר שאפילו תכסה את שווי ההלוואה. 

קו אשראי בערבות המדינה למנהלי הקופות לצורך מתן הלוואות – בשגרה, מנהלי קרן ההשתלמות רשאים לתת הלוואה לעמית מתוך נכסי הקופות שתחת ניהולן. מכוח התקנות וההגיון הבריא, קיימת מגבלה לשיעור ההלוואות שניתן לתת מסך נכסי הקופה. ברגע שיעודדו באופן אקטיבי את כלל העמיתים לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות, יצטמצמו מאוד הכספים הפנויים להשקעה של הקופה. זהו מצב לא רצוי, ולכן נדרש קו אשראי חיצוני בערבות המדינה, שיאפשר את מתן ההלוואה כנגד קרן ההשתלמות ולא רק מאמצעי הקופה. ניתן להגביל את סכום ההלוואה עד 200 אלף שקל לעמית, ולאפשר הלוואה עד 100% משווי נכסי הקרן לעמיתים ששווי הקרן שלהם נמוך מרף זה. 

חיוב מנהלי הקופות להציע הלוואה חלף משיכה - בימים כתיקונם נהוג לומר שאסור לדחוף הלוואות לעמיתים כדי לא לסכן אותם. איני מסכים עם האמירה, אך אני מבין את הטענות של מי שמציג אותה. בסיטואציה המיוחדת הזו, החיוב להציע הלוואה בתנאים אטרקטיביים עשויה להיות פתרון פיננסי שיאפשר לעמית להימנע משגיאה פיננסית שמבוצעת תחת לחץ.

גם האזרח הקטן ירוויח

משיכת הכספים החוצה משוק ההון דווקא בעתות משבר היא דפוס ההתנהגות של האזרח הפשוט, הנלחץ מההפסדים ומנסה לשמור על יתרת הכסף שנותרה בידו, כשפעם אחר פעם ההיסטוריה מוכיחה שהשוק מתגבר תוך כמה חודשים או שנים, ו"האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול".

פתיחת האפשרות לנטילת הלוואה לכל מחזיקי קרנות ההשתלמות חלף משיכת הכספים בתנאים גמישים, נוחים ומותאמים, תאפשר לאזרח הפשוט להנות סוף סוף מהגאות שתגיע אחרי השפל. 

נקודה למחשבה ללקוחות מתוחכמים 

מזה שנים אני טוען שראוי ורצוי לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות, לטובת השקעת כספי ההלוואה בשוק ההון בחיסכון פנסיוני. המינוף זול ובמרוצת השנים השוק עולה בממוצע הרבה יותר משיעור ריבית הפריים. 

בנקודת הזמן הזו, כשהשווקים במשבר, עשרות אחוזים מתחת לשיא שלהם, יש ללקוחות נועזים ומתוחכמים את האפשרות לנסות ולשפר את מצב החיסכון ארוך הטווח שלהם - להשקיע דווקא כשהשוק בירידות משמעותיות, מתוך הבנה ארוכת טווח שזו נקודת כניסה טובה הרבה יותר מזו שהיתה אך לפני חודשיים. 

אף פעם לא ניתן להשקיע "בנקודת השפל" ואין טעם לחפש את הנקודה הזו. היא תתגלה רק בדיעבד. משקיע לטווח ארוך מחפש סביבה נוחה יותר להשקעה ומבצע את השקעותיו. בהסתכלות של עשור, התקופה הזו נראית בהחלט כנקודה כזו.

ברק גרשוני | ברק גרשוני

מנכ"ל ובעלים של גביש פיננסים, יועץ חיצוני לקרנות "הראל גביש" ומנהל פעילות השקעות אלטרנטיביות. היה מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות בין השנים 2018-2010, חברת קרנות נאמנות קטנה ששווי נכסיה המנוהלים צמח במהלך תקופת כהונתו יותר מפי 25.

בעל תואר שני בכלכלה מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה, מתמחה בניתוח תהליכים מקרו כלכליים, חיזוי התנהגות עקומי תשואה והקצאת השקעות בהתאם לתהליכים אלו.

חובב ספורט וטיולים, מטייל על שביל ישראל ואבא גאה לשתי בנות מקסימות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום