אג"ח קורונה: הפתרון התקציבי שישמור על הכלכלה

בימים כתיקונם יש חשיבות עצומה להתנהלות אחראית ונבונה ועל שמירה על יעדי יציבות, יעדי גירעון ועוד. אך כשמדובר במגפה בסדרי גודל עולמיים של פעם במאה שנה - הצעד האחראי הוא להתעלם מענייני היומיום ולדאוג לקיום של המערכת

ברק גרשוני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הבורסה בתל אביב
הבורסה בתל אביבצילום: אייל טואג

ההודעה של מינהל המכס והמע"מ על דחיית גביית המע"מ ב-10 ימים בלבד, ממחישה עד כמה תלושים גופי ממשל מסוימים מהמציאות המידרדרת סביבנו. אם במשרד הבריאות הגיעו מהר מאוד למסקנה שאנו נמצאים על סף תהום ויש לנקוט באמצעים קיצוניים, הרי שהודעת המע"מ מראה שמישהו כאן לא תופש את גודל השעה.

אני מתאר לעצמי שהמחשבה שמנחה את המדיניות היא "אנחנו צריכים לדאוג לקופת המדינה. מי יממן את כל ההוצאות האלו?", והתשובה הזו נכונה וראויה לעתות שלום, כך מצופה מפקידים אחראים. אך היא לוקה בעיוורון מדאיג כשמדובר במגפה. 

למקרה שמישהו שכח, הכלכלה צריכה לדאוג לקיום התקין של החברה. בלי חברה - אין כלכלה. כשמגזרים שלמים במשק עומדים בפני פשיטת רגל, נדרשים צעדים קיצוניים.

אנגלה מרקל כבר הבינה את זה, והודיעה שתעשה כל שתידרש, לרבות העמדת סכום עתק של 610 מיליארד יורו לטובת החברות. אפילו טראמפ הבין זאת, גם אם באיחור מסוים. אך יאמר לזכותו, כשהוא מגיב כעת, זה עם פטיש 5 טון, עם הכרזה על מצב חירום וצעדים סוציאליסטיים, רחמנא ליצלן, שברני סנדרס היה מציע.

ואצלנו - לקרוא ולא להאמין. כך אמר ראש הממשלה: "את הצעדים הללו אנחנו עדיין עושים במסגרת התקציב, אך הוא ייפרץ במהרה". 

מסגרת התקציב? ברצינות? בימים כתיקונם יש חשיבות עצומה להתנהלות אחראית ונבונה ועל שמירה על יעדי יציבות, יעדי גירעון ועוד. אך כשמדובר במגפה בסדרי גודל עולמיים של פעם במאה שנה - הצעד האחראי הוא להתעלם מענייני היומיום ולדאוג לקיום של המערכת. ובמקרה שלנו, "המערכת" זה העסקים הבינוניים והקטנים, אלו שמעסיקים פחות ממאה עובדים, אלה שמניעים את המשק, אלה שאי הוודאות למשך חודשים בודדים תוביל לקריסת מערכות מוחלטת אצלם. מדובר באלה שבלעדיהם אין "מערכת".

בזכות האחריות הפיסקלית רבת השנים, בהתעלם לרגע מהשנה האחרונה, ישראל נמצאת ביחס חוב לתוצר של 60% בערך. לנקודה הזו התכוננה המערכת כל השנים. כעת חשוב ודחוף להחליף דיסקט ולהתחיל לשפוך כסף במקומות הנכונים. ישראל ערוכה לתשלום אבטלה מסיבי , לדחיית מע"מ ארוכה, לדחיית תשלומי ביטוח לאומי ולסיוע רוחבי למגזר העסקים הקטנים. אנחנו נכנסים לאזור אסון - משרד הבריאות הבין זאת. הגיע הזמן שגם כל הגורמים באוצר יבינו זאת. 

מאיפה יבוא הכסף? 

בשתי מלים – אג"ח קורונה.

בעולם יש מספיק דוגמאות לאג"ח ייעודיות למטרות שונות. יפן גייסה חוב ייעודי לטיפול בנזקי רעידת האדמה של 2011; ולבנק העולמי יש אג"ח אסונות שנועד לכיסוי מקרי קטסטרופה וכן אג"ח ירוק לתמיכה במיזמים מועילים לסביבה.

במקרה הנוכחי, אירוע כזה יכול להיות מכוסה באמצעות גיוס חוב שייועד לטיפול מקיף בנזקי הקורונה, אפילו מחוץ למסגרת התקציבית. הממשלה הריבונית תחליט על היקף הסיוע הנדרש, ובהתאם תקבע את הסכום לגיוס. 

בטור הקודם כתבתי על ההזדמנות הנדירה לגייס חוב ממשלתי בתנאי הריבית האטרקטיביים של היום. הנושא מקבל משנה תוקף במהירות מסחררת. אג"ח ל-50 שנה - אג"ח קורונה - שיתחיל להיפרע לשיעורין לפחות בעוד 10 שנים, נניח, הרבה אחרי שהמדינה תסיים להתמודד עם המשבר הנוכחי. עלות החוב צפויה להיות נמוכה בצורה היסטורית.

אם אפשר להתיימר ולהמליץ, כפי שרשמתי לגבי האג"ח האוסטרית ל-100 שנה, רצוי שהאיגרת תהיה שקלית לא צמודה, כדי שיהיה לה הפוטנציאל להישחק ריאלית במהלך 50 השנים הבאות, כך שהעלות האפקטיבית של הכסף אפילו תקטן מאוד.

בעודי כותב שורות אלה, הופיע נגיד בנק ישראל בראיון נדיר לטלוויזיה ודיבר אף הוא בזכות הצורך בהבנה שהפעם זה שונה. הפעם אפשר וצריך לפרוץ את המסגרת התקציבית. בשום שכל, וביעילות. ואני הייתי מוסיף - במהירות. 

אין לנו עדיין תרופה לקורונה, אבל בהחלט יש לנו תרופה לאי ודאות ולנזקי הקורונה - תנפיקו אג"ח קורונה.

ברק גרשוני | ברק גרשוני

מנכ"ל ובעלים של גביש פיננסים, יועץ חיצוני לקרנות "הראל גביש" ומנהל פעילות השקעות אלטרנטיביות. היה מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות בין השנים 2018-2010, חברת קרנות נאמנות קטנה ששווי נכסיה המנוהלים צמח במהלך תקופת כהונתו יותר מפי 25.

בעל תואר שני בכלכלה מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה, מתמחה בניתוח תהליכים מקרו כלכליים, חיזוי התנהגות עקומי תשואה והקצאת השקעות בהתאם לתהליכים אלו.

חובב ספורט וטיולים, מטייל על שביל ישראל ואבא גאה לשתי בנות מקסימות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker