רצים מהר לפני שייגמר: תשואות האג"ח הממשלתי

2019 נפתחה בריצת אמוק אל כל הבא ליד, וגם מקומו של האפיק הממשלתי השקלי לא נפקד. אבל נקודת הפתיחה של 2019 איננה עוד

ברק גרשוני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פיבי ורייצ'ל רצות, מתוך הסדרה "חברים"
מתוך הסדרה "חברים"צילום:

עקום התשואה הממשלתי השקלי בישראל חזר השבוע לנקודה שבה היה בתחילת 2018. הפסדי ההון של 2018 היו כלא היו. אנו ניצבים כעת, חמישה חודשי מסחר בתוך 2019, עם רווחי הון שאמורים להתרחש על פני שנתיים, לכל אורכו של עקום התשואות הממשלתי.

עקום התשואות

2017 היתה שנה חזקה באפיק האג"ח, חזקה מדי לפי טענתי כבר אז. ואכן, 2018 הניבה הפסדי הון למשקיעי האג"ח הממשלתיות, בעיקר באיגרות החוב בעלות זמן ארוך לפדיון (ראו עקום התשואות בסוף 2018).

2019 נפתחה בריצת אמוק אל כל הבא ליד, וגם מקומו של האפיק הממשלתי השקלי לא נפקד. הציפייה שבנק ישראל יעלה סוף סוף את הריבית לרמה מעט גבוהה יותר, התפוגגה עוד בתחילת ינואר בהודעת הריבית הראשונה של הנגיד החדש.  לכך התווסף סיבוב הפרסה שביצע הפד, לפחות ברמת השיח, בעניין היעדר הצורך להמשיך להעלות ריבית, ואף על האפשרות להפחתת ריבית בעתיד הלא רחוק ולמעשה שוחרר הרסן שהחזיק את איגרות החוב הממשלתיות הארוכות באופן סופי.

אבל, תמיד יש אבל...

נקודת הפתיחה של 2019 איננה עוד. האג"ח הממשלתי הארוך הגיב לארועים הללו, רץ יפה ומהר והניב כ-10%. זו, כאמור, תשואה שוטפת+רווחי הון של שנתיים בערך. המצב המקרו כלכלי כיום אינו תומך בירידת תשואות נוספת:

הריבית: כאן בישראל הריבית כבר אפסית ולא יכולה לרדת יותר;

האינפלציה: נוגעת לא נוגעת ברף התחתון אך בכל מקרה נמוכה ועם נטייה להמשיך לזחול למעלה, בעיקר באדיבות החלטות ממשלתיות שעוד תהיינה כשתקום ממשלה בישראל;

הגירעון: צפוי לעלות, וכמו שזה נראה כעת, ככל שיתממשו ההסכמים הקואליציוניים, הגירעון יגדל עוד יותר;

הנפקת איגרות חוב ממשלתיות: תעלה. צריך לממן את הגירעון איכשהו, ואם ההכנסות ממסים לא יטוסו כלפי מעלה באורח פלאי, או באורח יזום - העלאת מע"מ ומסים בכלל, הרי שכמות ההלוואות/איגרות חוב שתיטול המדינה תגדל. כבר ציינתי בעבר שאיני רואה בזה צעד שיגרום לעליית תשואות, אפילו שיגדל היצע אגרות החוב. זאת בעיקר עקב הביקוש העצום שיהיה לדעתי לחוב ממשלת ישראל. אך זה לבטח לא תומך בירידת תשואות נוספת.

ישנן לדעתי שתי נקודות עיקריות שיכולות לתמוך בהמשך המגמה של ירידת תשואות האג"ח הממשלתי הארוך: האחת, ירידת תשואות משמעותית נוספת באג"ח ארה"ב, והנקודה השנייה, כניסת ביקושים של משקיעי העדר שפיספסו את המהלך באפיק הממשלתי הארוך. מדובר בתופעה מסחרית קצרת טווח שאיני יודע לתמחר את הסיכוי להתממשותה, אך אם אתם סוחרים לטווח קצר אין לזלזל בה.

האירוע הראשון, ירידת תשואות נוספת בארה"ב באג"ח הממשלתי הארוך, דווקא ייתכן, אך ברמות הנוכחיות של תשואות האג"ח האמריקאיות הארוכות, נדרש תרחיש משברי כדי להוריד אותן עוד באופן משמעותי מעבר לרמה הנוכחית.

חרף העובדה שאני יכול לחשוב על לא מעט נקודות לפסימיות בארה"ב, כמו החוב המאמיר בצורה מהותית, הגירעון הגדל, מלחמת הסחר ועוד שלל שאר ירקות, תרחיש של משבר בפירוש אינו התרחיש המרכזי שלי.

רוצה לומר, ככל שהתרחיש המרכזי של משקיעי האג"ח אינו תרחיש של משבר כלכלי בשנה הקרובה, נראה שהריצה באפיק האג"ח הממשלתי הארוך מיצתה את עצמה, לפחות לעת עתה.

ברק גרשוני | ברק גרשוני

מנכ"ל ובעלים של גביש פיננסים, יועץ חיצוני לקרנות "הראל גביש" ומנהל פעילות השקעות אלטרנטיביות. היה מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות בין השנים 2018-2010, חברת קרנות נאמנות קטנה ששווי נכסיה המנוהלים צמח במהלך תקופת כהונתו יותר מפי 25.

בעל תואר שני בכלכלה מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה, מתמחה בניתוח תהליכים מקרו כלכליים, חיזוי התנהגות עקומי תשואה והקצאת השקעות בהתאם לתהליכים אלו.

חובב ספורט וטיולים, מטייל על שביל ישראל ואבא גאה לשתי בנות מקסימות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker