הכי תלול בעולם - ברק גרשוני - הבלוג של ברק גרשוני - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכי תלול בעולם

5תגובות

תלילות עקום התשואות הממשלתי השקלי היא מהגבוהות במדינות העולם, עובדה שמרמזת על תשואה גבוהה מדי בחלק הארוך של העקום בישראל, ומכאן עשויה ללמד על כדאיות לאחזקת אגרות חוב ארוכות ל-10 שנים לפדיון, או למעלה מכך.

האם ועד כמה כדאי להסתמך על מידע זה בשיקול של בחירת טווח ההשקעה על העקום השקלי ?

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ראשית, נסביר כי תלילות של עקום תשואות מבטאת את הפער בית תשואת אגרת החוב הנפדית בעוד שנתיים לבין זו הנפדית בעוד 10 שנים (או 30 שנים), והיא אחד הכלים לבחון את הערכות השוק לגבי התפתחות המדיניות המוניטרית בשנים הקרובות. ניתן לבחון תלילות בין כל שתי אגרות חוב כמובן.

תלילות עקום גבוהה מהרגיל מרמזת בדרך כלל על מדיניות מוניטרית מרחיבה מאד (הפחתת ריבית, הקלה כמותית), כשהאינפלציה נמוכה מאד או אפסית ומעוניינים לעודד את התפתחותה אל עבר היעד הרצוי, כמו המצב השורר כיום.

תלילות עקום נמוכה מהרגיל (אפסית או אפילו שלילית המבטאת מצב נדיר של עקום תשואה הפוך היורד משמאל לימין) מרמזת על מדיניות מוניטרית מצמצמת (העלאת ריבית) במטרה להילחם באינפלציה.

לעקומי תשואה יש בדרך כלל תלילות חיובית מסוימת (עקום עולה משמאל לימין), כך שככל שמשקיע מתחייב לאגרת חוב לטווח ארוך יותר הוא זוכה לפיצוי גדול יותר.

השוואת הפרשי התלילות בין מדינות עוזרת להבחין היכן המדינה ממוקמת מבחינת מצבה המוניטרי ביחס לשאר המדינות. השוואה כזו יעילה יותר ככל שבוחרים מדינות בעלות דירוג אשראי דומה. חריגה של מדינה מהקבוצה, כמו ישראל במקרה שלנו , מצדיקה בדיקה של המצב ובחינה האם יש הצדקה לפער התלילות ביחס לשאר המדינות.

כשרואים כי פער התלילות בישראל גבוה משמעותית ממדינות ייחוס (נניח ארה"ב), נוטים לחשוב שפער זה הוא עיוות שעשוי להסגר ולכאורה מוצדק לנקוט במספר אסטרטגיות:

1. רכישת אג"ח ממשלתי שקלי 10 שנים - בציפייה לרווחי הון וירידת תלילות. ומנגד מימון הרכישה על ידי מכירת אג"ח קצר ("לקנות תלילות").

2. מכירת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים (או מדינה שהתלילות בה נמוכה) ביחס אל ישראל ורכישת אג"ח שקלי ממשלת ישראל ל-10 שנים מנגד, בציפייה לסגירת הפער בין המדינות.

מובן שיישום האסטרטגיות הללו חייב להשען על יותר מידע מאשר נתון התלילות לבדו.

דרימסטיים

ההערכה שהתלילות הגבוהה בישראל צפויה להתמתן מחביאה הנחה ששאר המדינות נמצאות במצב מוניטרי "נורמלי" וישראל חורגת מעט מהן. מדיניות ריבית אפס (ZIRP) הנהוגה כרגע במרבית המדינות המפותחות רחוקה מלהיות מדיניות נורמלית. תוסיפו הקלות כמותיות שהפעילה ארה"ב ומפעילות אירופה ויפן ותקבלו מדיניות מוניטרית סופר מרחיבה, שבינה ובין מצב נורמלי המרחק גדול. יכול מאד להיות שהתלילות הגבוהה בישראל מצביעה על ציפייה שישראל תצא מהמדיניות המוניטרית המרחיבה לפני מדינות רבות.

בנוסף, בחינת התלילות כאשר סביבת הריביות היא אפסית שונה משמעותית מאותה בדיקה כשהריביות לטווח קצר הינן ברמה נורמלית יותר של 2-3% . תלילות של מעל 2% ל 10 שנים אולי נחשבת גבוהה היסטורית, אך כשחושבים על כך שהריבית לטווח קצר היא 0.1% מדובר בתשואה שנתית לפדיון ל 10 שנים של 2.1% , נמוך משמעותית מסביבת התשואה של אותו אג"ח בשנים קודמות ונמוך משמעותית מההערכות לתשואה הנדרשת על אג"ח ל-10 שנים בישראל בטווח ארוך.

מידע נוסף הגלום בנתון התלילות הנמוכה של עקומי תשואה של מדינות רבות הוא העדר הציפייה לאינפלציה (ובעקבותיה להעלאת ריבית) בשנים הקרובות .

ניתן להבחין בבירור במצב של תלילות נמוכה באירופה, אשר כפי הנראה בשנים הקרובות לא תעלה ריבית, עקב הצמיחה הנמוכה מאד בגוש האירו והציפייה שהיציאה מהמשבר בו היתה מצויה עלול להמשך עוד שנים ארוכות.

בנוסף, התלילות הנמוכה באופן כללי במדינות אירופה מראה כי כלל עקומי התשואה ביבשת "נכנעים" לרצונו של הבנק המרכזי האירופי להותיר את התשואות נמוכות, כמעט ללא קשר לסיכון הגלום בכל מדינה ומדינה וביכולת ההחזר שלה. חריגים שנוצרו לאחרונה באירופה הם עקומי התשואה של איטליה וספרד, אשר הפכו תלולים יותר (אם כי עדיין בצורה מתונה משמעותית ביחס לסיכון הפירעון שלהן) בעקבות המשבר ביוון.

כשזהו מצב הדברים, קשה לומר שהתלילות הגבוהה בישראל בלתי מוצדקת, שכן ישראל נמצאת במה שנראה כמדיניות מוניטרית מרחיבה (מדי), שעתידה להסתיים בשנים הקרובות, בוודאי ככל שהדבר נוגע לנתונים המקומיים. האינפלציה בישראל תרים את ראשה בשלב מסוים, גם אם השקל ימשיך להתחזק וישמש ככח ממתן לאינפלציה .

אם נשאל אנשים היכן הם רואים את הריבית בעוד 10 שנים - בוודאי לא יהיה אחד שיחשוב שהריבית תשאר ב-0.1%, וכנראה גם לא יהיה מי שיהמר על פחות מ 1%. ההערכה הגורפת בישראל היא כי המדיניות המוניטרית כרגע היא תוצר של השפעות חיצוניות ונסיון מצד בנק ישראל למנוע התחזקות גדולה מדי של השקל. בסופו של יום, מדובר במדיניות זמנית, אשר תצטרך לחזור למצב נורמלי כאשר האינפלציה תעלה לכיוון הרף העליון של טווח המחירים הרצוי (1%-3%).

המסקנה מהדברים היא שהתלילות הגבוהה בעקום הישראלי יכולה להיות מוצדקת, גם לפרקי זמן ארוכים של מספר חודשים ואפילו שנים והיא רמז ליציאה ממדיניות מוניטרית מרחיבה לפני מדינות אחרות.

המעוניינים לנצל את התלילות הגבוהה ולבסס על מידע זה החלטת השקעה, חייבים לזכור שהתנודתיות בחלק הארוך של העקום גבוהה מאד, במיוחד כשהריבית בסביבה אפסית ובמיוחד כשרבים מהמשקיעים מאמינים שאנו נמצאים לפני תקופה של מעבר אל מדיניות מוניטרית מצמצמת בארה"ב ואח"כ אצלנו. העצבנות בשווקי האג"ח עצומה והשקעה שנראית כדאית מבחינת התשואה עלולה לעלות ללקוח בספיגת הפסדים בטווח קצר באופן שהוא לא יהיה מסוגל לספוג.

שנאת הסיכון של לקוחות צריכה להדיר אותם מהשקעה באג"ח הממשלתי השקלי הארוך, חרף האטרקטיביות שלו כפי שהיא מתבטאת בתלילות העקום החריגה של ישראל.

כיצד ניתן בכל זאת לנצל את פוטנציאל עודף התשואה הגלום בתלילות הגבוהה של העקום ?

ובכן, הפשרה הטבעית בין הימנעות מהשקעה באג"ח ממשלתי ארוך מצד אחד - בגלל הסיכון הגבוה, ומאידך, המנעות מהשקעה באג"ח ממשלתי קצר - בשל אפסיות התשואה, היא המח"מ הבינוני . המח"מ הבינוני בישראל נהנה מיחס סיכוי'/סיכון נסבל עבור רוב המשקיעים הסולידיים. תשואה פוטנציאלית שאינה אפסית בצד סיכון סביר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אשה כועסת מול לפטופ וסמארטפון

שעה ועשר דקות על הקו עם חברת האשראי לימדו אותי לקח צרכני חשוב

לאומי קארד שלחה לי הודעות שעלי להפעיל כרטיס שמעולם לא הגיע אלי ■ הניסיון ליצור איתם קשר טלפוני היה כרוך בעבודת בילוש, שאחריה הגיעה המתנה מורטת עצבים ■ אז הבנתי שהשירות כאן גרוע כל כך רק מכיוון שאנחנו ממשיכים לצרוך אותו ■ איך לוותר על שירות גרוע ולהישאר בחיים

כתבות שאולי פיספסתם

*#