האוצר הפגין אומץ פוליטי – אבל התנהלותו לא חפה מבעיות

טיוטת חוק ההסדרים כוללת הצעה לביטול מנגנון האג"ח המיועדות, והחלפתו במנגנון אחר של הבטחת תשואה מינימלית בת 5% לחוסכים לפנסיה. קריאה של הטיוטה מעלה ארבע תהיות משמעותיות לגבי המתווה החדש

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, אביגדור ליברמן

לפני חודש כתבתי על הצורך המיידי בביטול הנפקת האג"ח המיועדות. אמש פורסמה הצעת החלטה בטיוטת חוק ההסדרים לביטול המנגנון, והחלפתו במנגנון אחר של הבטחת תשואה מינימלית בת 5% לחוסכים לפנסיה. מדובר ברפורמה הכרחית ובעלת משמעויות תקציביות אדירות, ונדרש אומץ פוליטי ללכת על מהלך מסוג זה.

החלפת מנגנון האג"ח המיועדות מהווה הסרת איום על היכולת לנהל את החוב הממשלתי, ועל העומס בתקציב המדינה בשנים הבאות. מנגנון האג"ח המיועדות משול לצפרדע שנמצאת בסיר שרותח, והיא לא יוצאת מהסיר עד שמאוחר מדי. כך, העלייה המהירה בסבסוד הנדרש מתוך תקציב המדינה לטובת האג"ח המיועדות, החל לנגוס בחלקים גדלים והולכים מהתקציב - ויצר עלייה בלתי נסבלת בהוצאות הריבית מתוך התקציב בתקופה שהריביות בעולם הן אפסיות.

מקריאה של הטיוטה עולות מספר תהיות משמעותיות לגבי המתווה החדש.

1. ביטוח תשואה של 5% + מדד

מי יכול היום להבטיח תשואה של 5% בהשקעה באג"ח ברמת הבטחון הגבוהה שהמדינה מספקת? במציאות הנוכחית זה חלום באספמיה. אם כבר עושים רפורמה – אז רצוי להבטיח תשואה בת השגה. למשל, להבטיח מנגנון תשואה עודפת של 2% מעל תשואת האג"ח הממשלתיות הרלוונטיות, עם הגבלת מקסימום ל-4%. ובכל מקרה - להבטיח תשואה נומינלית.

2. האם משרד האוצר הריץ מספיק תרחישים?

קיימת הסתברות גבוהה לקבלת תשואות נמוכות עד אפסיות בכל אפיקי החוב הממשלתי במשך שנים ארוכות קדימה. האם במשרד האוצר חישבו עד הסוף מה תהיה העלות התקציבית הנדרשת במצב כזה? ומה יהיה במקרה של משבר כלכלי ארוך? הטמעת מנגנון תשלום כל חמש שנים היא מחשבה נכונה, והמנגנון אמור להקטין במעט את הסיכונים, אבל אם הפנסיות יספגו הפסדים של 20%-25% במצטבר בתקופה של חמש שנים המדינה תתקשה מאוד להשלים את הסכומים הללו - ועוד להוסיף עליהם תשואה של 5% + מדד עבור כל שנה.

3. מעבר לביטוח דיפרנציאלי

משרד האוצר היה צריך להחיל מנגנון ביטוח עמיתים דיפרנציאלי - כפי שיש העדפה להקצאת אג"ח מיועדות לעמיתים במסלולי גיל מבוגרים יותר, שחשוב לשמור על הכספים שלהם סמוך ליציאה לפנסיה, כך נדרש מנגנון ביטוח עמיתים לפי גובה הפנסיה החזויה. הבעיה היא שזה פיל פוליטי. הסכם האג"ח המיועדות דואג לכולם, עובדים עשירים ועניים כאחד. המדינה היא לא ההסתדרות והיא לא צריכה לדאוג באופן שווה לראשון העובדים כמו לאחרון העובדים במקרה הזה.

הביטוח צריך להתמקד במי שזקוק לו - שכבות הביניים והשכבות החלשות של הפנסיונרים לעתיד כדי לוודא שיוכלו להתכלכל בכבוד מבלי להיות נטל על המדינה לאחר גיל הפרישה. ראוי היה לקבוע רף זכאות לביטוח, כך שעובדים בעלי פנסיה חודשית שגבוהה פי שלושה ומעלה מהשכר הממוצע במשק אינם זכאים לסבסוד בצורה של הבטחת התשואה.

פנסיונריםצילום: בלומברג

4. המדינה הבטיחה - האם המדינה תקיים?

זרע הפורענות הגדול ביותר ברפורמה הטובה הזאת הוא התלות הפוליטית. במדינה שסועה מבחינה פוליטית כמו ישראל, לא צריך לגלגל לפתחה של ממשלה עתידית החלטה כה גדולה של העדפת סבסוד לפנסיונרים לעומת העדפת צורך תקציבי אחר. הביטוח צריך להיות מנותק משיקולים פוליטיים רגעיים ומעוגן בחוזה שהממשלה לא תוכל להתנער ממנו בקלות.  

ועם כל ההשגות שהעליתי בנוגע למתווה הנוכחי – הרי שמדובר במהלך חיובי והכרחי לטווח הארוך אשר יחזיר את יכולות ניהול החוב הממשלתי לפסים שפויים, את הוצאות הריבית לגודלן האמיתי ואת עצירת הסבסוד העודף והמיותר שהמדינה התחייבה לו לפני שנים והופך להיות גולם אשר קם על יוצרו.

שר האוצר, אביגדור ליברמן, קיבל החלטה אמיצה ובחר שלא לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה לבא בתור אחריו. פירות המהלך הזה יורגשו בעיקר בעוד מספר שנים, הרבה אחרי הקדנציה הנוכחית של ליברמן – גם אם הממשלה הזאת תמלא את כל ימיה. על כך מגיע לו ולאנשי האוצר יישר כוח.

ברק גרשוני | ברק גרשוני

מנכ"ל ובעלים של גביש פיננסים, יועץ חיצוני לקרנות "הראל גביש" ומנהל פעילות השקעות אלטרנטיביות. היה מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות בין השנים 2018-2010, חברת קרנות נאמנות קטנה ששווי נכסיה המנוהלים צמח במהלך תקופת כהונתו יותר מפי 25.

בעל תואר שני בכלכלה מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה, מתמחה בניתוח תהליכים מקרו כלכליים, חיזוי התנהגות עקומי תשואה והקצאת השקעות בהתאם לתהליכים אלו.

חובב ספורט וטיולים. בעלה של טלי ואבא גאה לשתי בנות מקסימות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker