שישה תיקים קיבלו מפלגות השמאל, מרצ והעבודה. מתוכם ארבעה תיקים גדולים ובינוניים: בריאות, תחבורה, ביטחון פנים והגנת הסביבה. אמנם לא מדובר בתיקים החברתיים-כלכליים הגדולים והקלאסיים, אבל עבודה נכונה ונחושה של שרי המשרדים האלה, לצד שינוי מגמה שכולל הרחבה משמעותית של ההוצאה החברתית של הממשלה, יכולים לשנות לטובה את חייהם של מיליוני ישראלים. הנה שלושה צעדים ראשונים שכדאי ורצוי לקדם בכל משרד.

בריאות

1. שדרוג מערך בריאות הנפש

בניגוד לעבר, היום מבינים את חשיבותה של בריאות הנפש, ואת הצורך להשקיע בה לא פחות משמשקיעים בבריאות הגוף. ביום שאחרי הקורונה, הצורך הזה רק התעצם. למרות זאת, כפי שטענו רבים בזמן אמת, תוצאות הרפורמה בשירותי בריאות הנפש, שהעבירה את האחריות על התחום לקופות החולים, בעייתית מאוד. התורים התארכו, הביורוקרטיה גדלה, המחלקות הייעודיות מלאות ביותר מ-100%, וישראלים רבים שנזקקים לטיפול נפשי לא מקבלים אותו בשל מחירו היקר בשוק הפרטי.

הגיעה הזמן לתיקון היסטורי בתחום. להשקעה ממשלתית מסיבית של מיליארדי שקלים, שתשנה את הסטנדרט בשירותי בריאות הנפש, תגדיל את מספר התקנים, תשפר את השכר, ותהפוך את השירות הנחוץ כל כך לנגיש לכל ישראלי.

2. הוספת תקנים ומיטות

מספר הרופאים והאחיות בישראל נמוך ביחס לממוצע ב-OECD, ומספר מיטות בית החולים נמוך אף הוא. התוצאה היא חולים שנאלצים להיות מטופלים בתת תנאים במסדרון, לחכות שעות ארוכות מדי במיון או לקבל שירות לא מיטבי. כאילו זה לא מספיק גרוע, הצפי לשנים הקרובה הוא של ירידה במספרם של כל אלה.

שר הבריאות החדש צריך להתעקש על קיבוע התקנים החדשים שניתנו בתקופת הקורונה, בניגוד לתוכנית האוצר לבטלם, ולהוציא לפועל תוכנית רב שנתית שתביא את מספר מיטות בית החולים ומספר אנשי הצוות הרפואי למספר שמקובל ב-OECD, בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים של ישראל. מערכת הבריאות הישראלית היא מקור לגאווה ברמתה ואיכותה, ואין סיבה שכולנו, הצוות והמטופלים, לא נוכל לקבל ממנה שירותים ראויים.

בית חולים פסיכיאטרי. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: דניאל צ'צ'יק

3. ביטוח סיעודי ממלכתי לקשישים

תוחלת החיים בישראל נמצאת במגמת עלייה, ואיתה עולה שיעור הקשישים באוכלוסייה. חלקם הופכים לחולים סיעודיים שנזקקים לטיפול וליווי צמוד. חברות הביטוח הפרטיות כבר לא מוכרות ביטוח סיעודי עקב חוסר כדאיות כלכלית, והביטוחים המשלימים של קופות החולים חלקיים מאוד.

כדי שכל קשיש וקשישה יקבלו טיפול ראוי ומיטיב, בלי קשר ליכולתם הכלכלית ויכולתם הכלכלית של ילדיהם, הגיע הזמן לביטוח סיעודי ממלכתי בישראל. בעבר כבר הועלו הצעות לכינון ביטוח כזה, ולמימונו על ידי העלאת מס הבריאות או בדרכים דומות. הגיע הזמן להשלים את המהלך.

תחבורה

1. שדרוג התחבורה הציבורית

לא מעט ישראלים מרגישים מדי יום על בשרם את האסון התחבורתי שיש בישראל. מספר השעות שהישראלי הממוצע מבלה פקקים עולה מדי שנה, וישראל היא כבר המדינה הפקוקה ביותר ב-OECD. כדי לתקן את העיוות הזה נדרשת השקעת ענק מיידית בתשתיות התחבורה הציבורית בישראל, כולל הסטת כספים שיועדו לסלילת כבישים חדשים. בנוסף, נדרשת הטמעה משמעותית יותר של תכנון מוטה תחבורה ציבורית בתכנון העירוני בישראל, המשך חשמול מערך התחבורה הציבורית וביזור סמכויות למטרופולינים הגדולים, שיאפשר להם לתכנן את הקווים שעוברים בשטחם.

2. "חזון אפס" להתמודדות עם תאונות הדרכים

2021 מסתמנת כשנה קשה במיוחד בתחום תאונות הדרכים, עם 146 הרוגים עד כה, עלייה של כ-30% מאותה תקופה אשתקד. הגיע הזמן לחשיבה חדשה בתחום זה. יש לאמץ "חזון אפס" הרוגים בתאונות דרכים, כמו זה שאומץ בשוודיה, והוריד את מספר הנפגעים שם בצורה דרמטית. בדומה לצעדים שנעשו שם צריך להפחית את מחיר הטעות בכבישי ישראל, לבחון הקמה מהירה של כבישי 2+1 (כבישים חד מסלוליים שבהם מסומן נתיב שלישי, בדרך כלל על חשבון חלק מהשוליים, ויש הפרדה בין הנתיבים לשני הכיוונים) ועוד.

תאונת דרכים בכביש 90. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אורן בן חקון

3. ביזור סמכויות למטרופולינים

תכנון התחבורה הציבורית בישראל ריכוזי מדי וקשה לעמוד את צרכי האזרחים בשטח ולהגיב מהר. בדומה למקובל בעולם, צריך לבזר חלק מהסמכויות למטרופולינים הגדולים, ולאפשר להם לתכנן ולשנות קווי תחבורה ציבורית בהתאם לצרכים של תושביהם.

ביטחון פנים

1. תוכנית למיגור הפשיעה ואיסוף הנשק בחברה הערבית

כבר שנים שחברי הכנסת הערבים צועקים ומבקשים שממשלת ישראל תטפל בפשיעה הנרחבת ובכמות הנשק העצומה שנפוצה בחברה הערבית. בנות ובני החברה הערבית משלמים בחייהם ובשלומם מדי יום על החידלון בטיפול בבעיות האלה. בדיוק כפי שצפו אותם חברי כנסת, רק עכשיו, כשהציבור היהודי החל להיפגע גם הוא מאותן תופעות, נזכרו כולם שבאמת צריך לטפל בסוגיה. הבעיה היא שעכשיו הטיפול יהיה מורכב יותר, לאור העובדה שהבעיות בחברה הערבית גדלו. למרות זאת, זה לא מאוחר מדי וזה חייב להיעשות.

2. חיזוק הקשר עם משרד הרווחה, החינוך והבריאות וקידום תוכניות משותפות

חלק משמעותי ממקרי הפשיעה קשורים למציאות כלכלית או חברתית בעייתית. בשנים האחרונות התרחשו מספר מקרים טרגיים שהיו קשורים לבעיות נפשיות מהם סבלו המעורבים. המשרד לביטחון פנים צריך להיות חלק מתוכנית כוללת למיגור פשיעה והתמודדות יעילה יותר עם עבריינות. מטרת התוכנית צריכה להיות יצירת פתרון הוליסטי שיוביל לשינוי ארוך טווח - ולא רק פלסטר שייתן מענה מקומי.

3. טיפול באסירים והעברת הרשות לשיקום האסיר לאחריות משרד לביטחון פנים

בית המשפט ומספר ועדות שבדקו תנאי אסירים, קבעו שאלה לא ראויים ושיש לשפר אותם בדחיפות. נדרשת רפורמה נרחבת בתחום שתשדרג את נראותם ותנאיהם של בתי הכלא, כמו שמקובל היום ברוב מדינות אירופה. בנוסף, למרות יתרונותיו המוכחים, שיקום האסירים בישראל מתרחש עדיין בהיקפים נמוכים מדי. בשל העובדה שהרשות לשיקום האסיר נמצאת תחת האחריות של משרד הרווחה, גם לא מתרחש רצף טיפולי באסירים. צריך להעביר את הרשות לאחריות המשרד לביטחון פנים, לאחד את המשאבים הטיפוליים תחת מקום אחד, ולהעביר הליך שיקומי מספר גדול יותר של אסירים.

בית סוהר במרכז הארץ. למתקן אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אוליבייה פיטוסי

הגנת הסביבה

1. קביעת יעדים חדשים לפליטת פחמן דו חמצני.

למרות השמש הרבה שקופחת על ראשינו, שיכולה להיות מקור מעולה לאנרגיה מתחדשת, יעדי פליטת הפחמן הדו חמצני של ישראל לא שאפתניים ביחס למדינות מערביות אחרות. כמוהן, גם ישראל צריכה להצטרף למאבק העולמי החשוב הזה, ולהציב יעד של אפס פליטות חמצן תוך מספר שנים מוגדר. אנרגיית שמש, רוח ואולי גם גרעין יכולות לשמש אותנו בצורה מעולה, ולתרום להפחתה.

2. פרסום וקידום תוכנית ניו גרין דיל ישראלי

לא מעט פעמים מוצג המאבק הסביבתי ככזה שעומד מול המאבק החברתי. סתירה בין השניים אכן יכולה להתקיים, אבל היא לא מחויבת המציאות. מדינות רבות במערב הפחיתו בעשור האחרון את פליטת הפחמן שלהן, ובכל זאת הציגו נתוני צמיחה יפים. בדומה לתוכניות שמקדם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במדינתו, גם ישראל יכולה וצריכה לפרסם תוכניות רחבות היקפים למעבר לכלכלה ירוקה, שתיצור תעשיות ומשרות חדשות. גם בהיבט מקומי, אפשר לקדם, לסבסד ולהרחיב תוכניות שכבר קיימות להפקת אנרגיית שמש בבניינים בפריפריה.

3. חיזוק השמירה על הטבע בישראל

משאבי הטבע בישראל ננגסו בשנים האחרונות בצורה גסה - באוויר, בים וביבשה. צריך לעגן את השמירה על עליהם בחוקים יציבים, עם סנקציות חמורות בצידם, ולהפסיק את השימוש במשאבי הטבע למטרות רווח בלבד. ישראל של השנים הבאות תהיה צפופה יותר, והצורך בשמירה על הטבע, על כל היבטיו, רק יעלה.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. עבדתי בתור יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ובמספר יוזמות בעולם החברתי ובעולם העסקי-חברתי. אני מתעניין ביחסים שבין חברה לכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker