לתושבי דרום אמריקה נמאס – והשמאל עשוי להרוויח

הכישלון בטיפול בקורונה והמצב הכלכלי הקשה, דחפו אזרחים במדינות כגון ארגנטינה וצ'ילה לזרועותיו של השמאל. האם התוצאה תהיה החלפת השלטון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה בארגנטינה. הממשלה החליטה על שינוי במיסוי של עשירים
הפגנה בארגנטינה. הממשלה החליטה על שינוי במיסוי של עשיריםצילום: RONALDO SCHEMIDT / AFP

בזמן שהפוליטיקה הישראלית משותקת לגמרי, במקומות אחרים בעולם מתרחשים דברים מעניינים. לא מעט דובר על המהפכה שעושה נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, במדיניות החברתית-כלכלית במדינתו, אבל גם בחצי הדרומי של יבשת אמריקה, שתמיד סוער, יש התפתחויות מעניינות בגזרות הפוליטית והחברתית-כלכלית.

ארגנטינה

בארגנטינה, שבה שולטת בשנתיים האחרונות מפלגת השמאל המקומית, עבר לפני חצי שנה חוק מיוחד שמטיל מס על עשירי המדינה, במטרה לעזור לממשלה להתמודד עם מגפת הקורונה, בדומה להמלצת קרן המטבע הבינלאומית (IMF). החוק מטיל מס בגובה של כ-5% על קצת פחות מ-1% מאזרחי המדינה, שברשותם הון של יותר מ-200 מיליון פזוס (שבעה מיליון שקל). החוק נתקל בביקורת עזה, במיוחד מצד חלק מכלכלני המדינה שטענו המס לא אפקטיבי, ושעשירי המדינה ימצאו דרכים להתחמק ממנו.

חצי שנה אחרי הטלת המס נכנסו לקופת המדינה 230 מיליארד פזוס (8 מיליארד שקל), שהם שווי ערך לחצי אחוז מהתמ"ג במדינה. חלק מעשירי המדינה מנסים לדחות את תשלום המס בתקווה כי הוא יבוטל, ואחרים  מצאו דרכים להתחמק ממנו, אבל ההכנסות שהתקבלו גבוהות משמעותית מאלה שצפו המתנגדים.

צ'ילה

בצ'ילה הסתיימה באחרונה מערכת בחירות סוערת, שבמסגרתה נבחרו כותבי החוקה החדשה. מערכת הבחירות הגיעה לאחר הפגנות סוערות שהתקיימו במדינה החל ב-2019, בדרישה לשנות את החוקה שנכתבה בימי הרודן אוגוסטו פינושה. החוקה מעגנת תפיסה כלכלית ניאו-ליברלית, שמקשה מאוד על שינויים חברתיים-כלכליים שנועדו להרחיב את מדינת הרווחה.

תוצאות הבחירות מראות על ניצחון מוחץ למחנה השמאלי במדינה. מפלגות השמאל והשמאל מרכז, יחד עם מועמדים עצמאיים שמזוהים עם מחנה זה, זכו ביותר משני שלישים מתוך 155 מקומות. מפלגת השלטון הימנית ובעלי בריתה חטפו מכה קשה יותר משצפו. משמעות התוצאות היא שהם לא יקבלו את זכות הווטו שאותה קיוו לקבל - כשהכניסו את הסעיף שמחייב הסכמה של שני שלישים מהפרלמנט לצורך כך.

צ'ילה הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שבה יישמו "נערי שיקגו" (כלכלנים שפעלו בצ'ילה בשנות ה-70 של המאה ה-20) את עיקרי התפיסה הכלכלית הניאו-ליברלית, בזמן שלטונו של פינושה. כלכלתה נחשבת למוצלחת יחסית במונחי צמיחה, אבל היא אחת המדינות הפחות שוויוניות מבין המדינות המפותחות. לפי מדד ג'יני, שמודד אי שוויון בהכנסות, צ'ילה היא המדינה האי שוויונית ביותר ב-OECD. ב-2017 למשל הוא הסתכם ב-0.46. מחצית מתושבי המדינה מרוויחים פחות מ-500 דולר בחודש, ויותר מ-60% מהם לא מצליחים לגמור את החודש. תוצאות הבחירות האחרונות מצביעות על רצון העם בשינוי של המצב הזה.

קולומביה

בקולומביה, המדינה השנייה בגודלה בדרום אמריקה, מתרחשות מזה כחודש הפגנות ענק שמסעירות את המדינה. ההפגנות פרצו לאחר שהממשלה, בראשות של איבאן דוקה השמרן, ביקשה להעלות מסים ולערוך רפורמה משמעותית בשירותי הבריאות במדינה. במסגרת הרפורמה הממשלה תכננה להעלות את המע"מ, לבטל את הפטור ממס על מוצרי יסוד כמו חשמל ומים ולהוריד את סף המס במדרגות הנמוכות של מס ההכנסה. מטרת הממשלה היתה לממן באמצעות הרפורמה תוכניות סיוע לעניי המדינה, שנפגעו קשות בתקופת הקורונה.

עובדים לבושים בחליפות מגן בבוגוטה, קולומביהצילום: Fernando Vergara/אי־פי

מספר המתים מקורונה בקולומביה הגיע ל-73 אלף, והתמ"ג ב-2020 ירד בכמעט 7%. מיליוני אנשים נהפכו למובטלים ונדחקו אל מתחת לקו העוני. המוחים, שמורכבים מקבוצות שונות, ובהן נציגות גדולה לאיגודי עובדים ולקבוצות של ילידים, דורשים מהממשלה לעשות צעדים משמעותיים יותר על מנת לתמוך באזרחי המדינה, להרחיב את מעגל מקבלי הקצבה, שעומד על כ-4 מיליון איש, ולהגדיל משמעותית את הקצבה - בדומה למה שנעשה במדינות שכנות אחרות.

המוחים גם דורשים, בדומה למחאות שהתרחשו ב-2019,לסבסד את הלימודים באקדמיה, ולערוך רפורמות במשטרה שמואשמת בהתנהלות אלימה ובפגיעה בזכויות אדם. במהלך המחאה הנוכחית נהרגו כמה עשרות מוחים, מאות נפצעו ומאות אחרים נעלמו.

בניגוד לרוב מדינות אמריקה הלטינית, בקולומביה שולטות ברצף מפלגות ימין כבר למעלה מ-20 שנה. בעקבות הכישלון בטיפול בקורונה, שיעור העוני העצום (42%) והמחאות, מוביל כרגע בסקרים כלכלן שמכהן כראש עיריית בוגוטה מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. תומכי השמאל במדינה מקווים שהמומנטום יישמר, ושהם שיוכלו להוביל למהפך בבחירות שיתקיימו בשנה הבאה.

פרו

גם בפרו יש מסורת ארוכה של ממשלות ימין, וגם שם יש תקווה בקרב השמאל המקומי לתיקון בשנה הבאה. במדינה, שבה כיהנה רק ממשלת שמאל אחת מאז הקמתה בשנות ה-70, מוביל כרגע בסקרים פדרו קסטילו, שמצהיר על כוונתו להעלות את המסים על חברות הכריה במדינה. משאבי טבע מהווים חלק חשוב בכלכלת המדינה, והיא אחת מיצואניות הנחושת, הכסף והאבץ הגדולות בעולם.

ברזיל

בברזיל זוכה לאחרונה מהאשמות פליליות לולה (לואיז אינסיו דה סילבה), נשיאה לשעבר של ברזיל. לולה, שהיה הנשיא השמאלני הראשון במדינה, עשה רפורמות חברתיות כלכליות דרמטיות בשנות כהונתו, בתחילת המאה הנוכחית. הוא וממשיכת דרכו דילמה רוסף העלו את ההוצאות החברתיות והצליחו להגדיל את הצמיחה פי שלושה, להוריד את האבטלה ביותר מ-50%, להוריד את העוני ביותר מ-50%, ולשנות את מבנה חלוקת ההכנסות במדינה.

ב-2017 לולה הורשע בשחיתות ונשלח לכלא. לפני חודשיים הוא זוכה על ידי בית המשפט העליון במדינה, בשל ענייני סמכות שיפוטית. לולה מוביל כרגע בהפרש עצום בסקרים שנערכים לקראת הבחירות בשנה הבאה על ז'איר בולסונרו. נשיא ברזיל הנוכחי. הנשיא כשל בטיפול במשבר הקורונה בהיבטים הבריאותיים ובהיבטים הכלכליים.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. עבדתי בתור יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ובמספר יוזמות בעולם החברתי ובעולם העסקי-חברתי. אני מתעניין ביחסים שבין חברה לכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker