גם אי רגולציה הורגת. עובדה

הטור של מירב ארלוזורוב, שפורסם בשבוע שעבר, עסק ברפורמה חדשה בתחום הרגולציה שמקדם משרד ראש הממשלה, שמיועדת להקל את ההליכים הביורוקרטיים והרגולטוריים בישראל ■ האסון במירון הזכיר למה חשוב לבחון היטב גם הסרה או הקלה של הרגולציה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זירת האסון במירוןצילום: גיל אליהו

הכותב הוא מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון

רצה הגורל, וזמן קצר לאחר שהתפרסם הטור השבועי של מירב ארלוזרוב, תחת הכותרת "בישראל, הביורוקרטיה הורגת", שעסק ברפורמה חדשה בתחום הרגולציה שמקדם משרד ראש הממשלה, התבשרנו על האסון במירון, שם נספו 45 ילדים, נערים וגברים שהשתתפו בהילולת ר' שמעון בר יוחאי.

מוקדם עדיין לקבוע מי היה אחראי לאסון, ויש לקוות שוועדת חקירה ממלכתית תעשה זאת. ובכל זאת, העדויות הראשונות מהאירוע מלמדות על מה שנראה כמו רשלנות פושעת בתכנון האירוע, וכבר עכשיו ברור שאחד המקומות המתויירים ביותר בישראל והאירוע הגדול ביותר בישראל - מתנהלים בלי בעל בית ברור, ללא סטנדרטים מינימליים של בטיחות, ועל ידי בליל של הקדשים וארגונים בעלי אינטרסים סותרים.

המציאות הקשה הזו תוארה בשני דו"חות של מבקר המדינה, הוזכרה בכמה ישיבות בכנסת, ולאחר האירוע קיבלה הכרה מכל קצוות הקשת הפוליטית והציבורית, בין השאר על ידי העיתונאי עמית סגל, שלא ידוע באהדה מיוחדת לרגולציה ממשלתית: "נוהגים ללעוג למדינה ולכוח הארגון והאסדרה שלה. אבל כמו באסון נחל צפית, כמו בקורונה בכמה מגזרים, וביתר שאת כאן, מתברר שהאסונות הגדולים מתרחשים לא פעם בשטחי ההפקר שבהם שולטים הקדשים, חלטורה, חצרות, פרטאץ', חמולות, וואקף - לא מדינת ישראל".

פעם נוספת מתברר כי לצד המקומות שבהם הרגולציה הישראלית מוגזמת וחונקת מדי (ובהחלט יש כאלה) יש גם לא מעט מקומות אחרים, ענפים אחרים ומגזרים אחרים, בהם יש בישראל תת-רגולציה פושעת, איים של חוסר משילות והפקרות, שגובה מחירים קשים בחיי אדם, בבריאות הציבור, בכיסו, בביטחונו, ובזכויות שלו.

מערך רגולציה שלם שהוקם במשרד ראש הממשלה ופרוש במשרדי הממשלה השונים יכול היה לתת מענה לאזורי ההפקרות האלה, להצביע על נקודות העיוורון של הרגולטורים השונים, ולעזור להם ליצור שם רגולציה חדשה ויעילה. פעילות בוודאי לא מתקיימת בהיקפים משמעותיים ובהכוונה מסודרת, כפי שקורה בפעילות להפחתת הרגולציה, שנעשית בנחישות רבה, בהכוונה מלמעלה, ותחת יעדים מספריים ברורים.

המפכ"ל, השר לביטחון הפנים וראש הממשלה בהר מירון, בשישיצילום: Ronen Zvulun/אי־פי

את התשובה לשאלה מדוע זה המצב, ניתן למצוא דווקא בדוגמה שהביאה ארלוזרוב. בתחילת הטור היא עסקה במקרה הקשה של איציק סעידיאן, שהצית את עצמו לאחר שנתקל בחומת הסירוב והביורוקרטיה של אגף השיקום במשרד הביטחון. הביקורת כלפי אגף השיקום במקרה זה כנראה נכונה, אבל אגף הרגולציה שעליו נכתב הטור, בכלל לא עוסק ברגולציות וביורוקטיות מעין אלה. כל נושא הקצבאות, הזכויות והשירותים שנותנת המדינה לאזרחיה, הוחרג באופן מפורש מתחום הסמכות של אגף הרגולציה והעובדים הנתונים למרותו - והם אינם עוסקים בהקלות בקבלתם.

תפיסת העולם שדחפה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקים את האגף, היא זו שרואה ברגולציה אם כל חטאת, ובהגבלות שהיא מטילה על הציבור עול מיותר שמונע ממנו לפרוח ולצמוח. לכן, תחום העיסוק של מטייבי הרגולציה הוגבל לביורוקרטיות ורגולציות שמטילות חובות ועלויות על הציבור, ולא לכאלה שמסדירות מנגנונים שונים של שירותים וקצבאות, הסובלים אף הם מעודף ביורוקרטיה וסיבוך, שמונע מאזרחי ישראל לקבל את שמגיע להם.

בקרב מקבלי ההחלטות נדרש שינוי תפיסה משמעותי, שמהותו היא הסתכלות כוללנית יותר על תפקידה של הרגולציה בחיינו, ללא התנגדות אוטומטית לרגולציות וקריאת קבועה להסרתן. יש לקבוע רגולציות חדשות ולהחמיר קיימות במקום שבו הן נדרשות, ולהסיר רגולציות במקום שבו הן אינן מסייעות או גורמות ליותר נזק.

דיגיטציה והסרת ביורוקרטיה מיותרת נדרשים לכל אורך הממשלה, ברישוי העסקים כמו גם בתחום השירותים, במתן קצבאות, כמו בתחום הבטיחות. נדרשת גם חשיבה כוללנית יותר, כזו שבוחנת את השלכות רגולציה ממשלתית או הסרתה גם דרך העלויות שלהם למשק, אבל גם דרך ההשפעה שלהם על אי השוויון, על אוכלוסיות מוחלשות ועל הסביבה. זוהי הדרך היחידה לרגולציה חכמה יותר ולמדינה טובה ובטוחה יותר.

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. עבדתי בתור יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ובמספר יוזמות בעולם החברתי ובעולם העסקי-חברתי. אני מתעניין ביחסים שבין חברה לכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker