פועלי כל העולם התאחדו: דרוש שיתוף פעולה גלובלי

אחד במאי 2021 מביא איתו קריאה לשיתוף פעולה בשדה החברתי-כלכלי. אפילו קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וה-OECD, שנחשבו למקדמים גדולים של ניאו ליברליזם, פנו בחדות שמאלה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מצעד אחד במאי של השומר הצעיר, 1946
מצעד אחד במאי של השומר הצעיר, 1946צילום: זולטן קלוגר / לעמ

אחד החששות של עובדי אמזון בבסמר, אלבמה, כשרצו להתאגד, היה שגם אם יצליחו בכך (והם לא הצליחו), אמזון תסגור את המחסן בעיר ותפתח אחד חדש במקום אחר. אחרי הכל, היא כבר סגרה מרכז לוגיסטי ענק בשיקגו, מכיוון שהיה מוקד לפעילות למען התארגנות עובדים.

גם בהקשרים אחרת משתמשת אמזון בכוח הענק שלה כדי לכופף רשויות במקומות שונים. לדוגמה, היא ביטלה הקמת מטה גדול בעיר ניו יורק, לאחר שנתקלה בהתנגדות תושבים לכך שהעירייה תשלם לה 3 מיליארד דולר עבור ההקמה. אמזון גם מכריחה חברות שעובדות איתה, כמו חברות שילוח, להפר זכויות שונות שהשיגו איגודי העובדים לעובדיהן, כמו אי עבודה ביום המנוחה השבועי.

אמזון היא ממש לא היחידה שפועלת בדרך הזו. כך, חברת הנסיעות אובר וחברת המשלוחים וולט, נוהגות לאיים על ערים ומדינות שלא תפעל בהן אם יחוקקו תקנות שיחייבו אותה לקחת אחריות על הנהגים והשליחים שעובדים בשבילן.

התאגידים האלה, והנוכחות הרב לאומית שלהם, הם האיום הגדול ביותר שמושמע כלפי כל רצון לשמור על זכויות העובדים או לחזק אותן, ולהעלות מסי חברות, בגלל האיום שלהם לסגור את מפעליהם וסניפיהם ולהעבירם למדינה אחרת, אם צעדיהם יוגבלו.

כלל התופעות האלה הן חלק מההשלכות של הגלובליזציה המואצת, שהביאה איתה עלייה בכוחם של תאגידי העל הרב לאומיים. לתאגידים האלה, ובהם חברות טכנולוגיה כמו פייסבוק ואמזון, וגם חברות מסורתיות יותר כמו קוקה קולה ופורד, יש כוח עצום, חזק לעתים מכוחן של ממשלות, והשפעה משמעותית על היבטים חברתיים-כלכליים רבים בחיי עובדיהם ובחיינו. ההשפעה הזו באה לידי ביטוי בדרכים שבהן פועלת הגלובליזציה, כלומר מעבר מסיבי של מפעלי תעשייה וייצור ממדינות המערב למדינות מתפתחות, שבהן כוח העבודה זול יותר. אך הן פועלות גם בדרכים אחרות, חדשות יותר.

מטה אמזון בסיאטלצילום: Elaine Thompson / אי־פי

עוד דוגמה לשימוש בכוח הגלובלי של החברות היא בתחום המיסוי. על פי הערכות שונות, חברות ענק כמו וולמארט, אפל, וגולדמן זקס, מחזיקות טריליוני דולרים במקלטי מס כמו איי ברמודה ואירלנד, ומתחמקות מתשלום מסים. על פי מחקר שנעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ברקלי, ובהם גבריאל זוקמן, מדי שנה מועברים 40% מהרווחים של החברות הרב לאומיות למקלטי מס. בדרך הזו הן חוסכות לפחות 200 מיליארד דולר, שהם 10% מהרווחים העולמיים ממסי חברות. ישראל מפסידה מכך למעלה מ-600 מיליון דולר בשנה, וארה"ב כמעט 65 מיליארד.

גם ברמה הפוליטית, הקשרים בין מנהיגים פוליטיים פופוליסטיים (ולכאורה לוקליים מאוד) כמו בנימין נתניהו, נרנדרה מודי וויקטור אורבן, חזקים מאוד, כמו גם הקשרים הרעיוניים והכספיים בין גופי ימין כלכלי כמו קרן תקוה, פורום קהלת ועוד למקביליהם ועמיתיהם בעולם.

ניתן ללמוד על דרך התמודדות נכונה עם התופעות האלה מהשינוי שעבר על התנועה הסביבתית. אחת הסיסמאות המוכרות בקרב פעילי סביבה היא "חשוב גלובלי, פעל לוקלי" (Think globally, act locally). פעולה בהתאם לסיסמה הזו היא כזו שכוללת חשיבה על ההשפעות הסביבתיות כפי שהן באות לידי ביטוי בפועל, באופן גלובלי, בלי התחשבות בגבולות ומדינות , ופעולה לשינוי באופן מקומי, במדינה שלי ובקהילה שלי, בהתאם למה שנדרש ומתאים לעשות בה.

לפני מספר שנים פעילי סביבה החלו לטעון כי השינויים הרבים שהתרחשו בעולם בשנים האחרונות, ההחמרה במשבר האקלים והקשר ההדוק בין המתרחש בכל אזור לאזור אחר, מחייבים שינוי של הסיסמה ושל שיטת העבודה, והחלו לקרוא ל"תפעל לוקלי, תפעל גלובלי".

הקורונה הובילה לשינוי

אחד במאי 2021 מביא איתו קריאה דומה גם בשדה החברתי-כלכלי. שיתופי פעולה סוציאל-דמוקרטים הם ממש לא דבר חדש, וכבר לפני כמעט 200 שנה קראו קרל מרקס ופרידריך אנגלס לפועלי כל העולם להתאחד, ובכל זאת, ייתכן שגם בתחום הזה נדרש ריענון.

קרל מרקס ופרידריך אנגלסצילום: AP

ההתמודדות עם הכוח הרב לאומי מימין, מחייבת כוח רב לאומי משמאל. לדוגמה, ממשל ביידן מקדם מס חברות מינימלי גלובלי, שלא יאפשר לחברות הרב לאומיות להתחמק מחובתן לתשלום מסים על ידי רישום במקלטי מס. יש מרחק רב בין הגעה להסכמה בין מדינות העולם על מס מינימלי, ובכל זאת מדובר בתקדים חשוב.

בגרמניה, עוד לפני השנה האחרונה, פעלו עובדים מאוגדים במחסן של אמזון לאגד עובדים של החברה בפולין, כדי להילחם בחברה שהחלה לשלוח משלוחים דרך פולין, בתגובה לשביתה של העובדים בגרמניה. גם האינטרנציונל הפרוגרסיבי, שהקימו ברני סנדרס, יאניס וארופאקיס, וחברי ארגוני שמאל רבים נוספים, התכנס לפני מספר חודשים לראשונה.

בתקופת הקורונה גם הואץ שינוי שמתרחש כבר כמה שנים, בעיקר מאז המשבר הכלכלי הגדול של 2008, במסגרתו גופים כלכליים בינלאומיים גדולים, כמו קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וה-OECD, שנחשבו למקדמים גדולים של ניאו ליברליזם, פנו בחדות שמאלה. מובילים וחוקרים בגופים האלה הבינו את הבעייתיות באי שוויון ואת החשיבות בהתערבותה של המדינה, ומקדמים כיום העלאות מסים, הגדלת השקעות חברתיות, תמיכה באיגודי עובדים ועוד. ייתכן שדווקא משם תגיע הבשורה.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. עבדתי בתור יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ובמספר יוזמות בעולם החברתי ובעולם העסקי-חברתי. אני מתעניין ביחסים שבין חברה לכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker