לאף שורד שואה לא מגיע לחיות בעוני - גם לא לכל קשיש אחר

מצבם העגום של ניצולי שואה צריך להיפתר על ידי שינוי כללי ברשת הביטחון שפורשת מדינת ישראל בפני אזרחיה. יחס ראוי, טוב ושוויוני לקשישים, הוא הדרך הנכונה לכבד אותם באמת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניצול שואה מאושוויץ. הבעיה קלה לתיקון, אבל לא מטופלת

הנתון הזה נשאר מזעזע גם השנה. יותר מרבע מניצולי השואה הם עניים. המחשבה על עשרות אלפי קשישים, ששרדו את התופת ונאלצים לחיות גם היום בתנאים קשים, לפעמים לא אנושיים, היא מחשבה מחרידה - שמעלה הרהורים קשים על החברה שבנינו כאן.

כבר לא מעט שנים שהנתונים הקשים על עוני בקרב שורדי שואה מזעזעים את הציבור הישראלי, ונבחרי הציבור לא נותרו אדישים. שלל קצבאות ותוכניות יועדו במהלך השנים לטובתם של אותם קשישים. לטובת העניין אפילו הוקמה רשות מיוחדת שממוקמת, באופן נדיר, במשרד האוצר. הרצון להיטיב ולסייע לכמה שיותר ניצולים הוביל לכך שבשנים האחרונות הורחב משמעותית מספר הזכאים לסיוע, והם כוללים גם את יוצאי מדינות צפון אפריקה, שסבלו מרדיפות באותן שנים, וכאלה שלחמו במסגרת בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

כמות התוכניות השונות והרחבת מעגל הזכאים גרמו לזכאים פוטנציאליים רבים לעסוק באופן אינטנסיבי ומתיש בהוכחת זכאותם, ובהבנת ומיצוי זכויותיהם. תופעה שהביאה גופים פרטיים רבים להציע להם סיוע בהליכים, כמובן תמורת חלק גדול מהסכום שלו הם יהיו זכאים. כדי להילחם בתופעה ולסייע לזכאים, הוקמה במשרד המשפטים יחידה מיוחדת שתפקידה העיקרי הוא סיוע משפטי בהוכחת זכאות ומיצוי זכויות.

לצידם של כל אותם שורדים וזכאים פוטנציאליים לקצבאות, יש בישראל מאות אלפי קשישים שלא זכאים לדבר מכל הזכויות האלה. חלק גדול מהם חי חיים טובים ויציבם כלכלית, ומצליח להסתדר מבחינה כלכלית עם מה שחסך ועם הקצבאות שהוא מקבל ממדינת ישראל בשל היותו קשיש. אך רבים אחרים, מאות אלפים למעשה, חיים בעוני. שיעור העוני בקרב קשישים בישראל עומד על כ-20%, והוא השישי בגובהו ב-OECD.

חלק מאותם קשישים עניים גדל וחי בתנאים קשים. סיפור חייהם של אחרים דווקא היה טוב יותר, אך כולם לא נהנים היום מזקנה ראויה, ונאלצים לחיות מפחות מ-2,500 שקל לחודש ליחיד. הם לא עברו את השואה בשום צורה שהיא, אבל חייהם, שלומם וכבודם שווים לאלה של כל אדם אחר.

הסיבה לכך ששיעור העוני בקרב קשישים בישראל גבוה כל כך קשורה קשר הדוק למעורבות המדינה בנושא. הקצבאות, ההטבות והשירותים הניתנים לקשישים בישראל הם מהנמוכים ביותר ב-OECD, ונמצאים במקום ה-31 ב-OECD. באופן טבעי, יש לנתון הזה קשר לשיעור הקשישים הנמוך יחסית בישראל, אבל גם כשבודקים כמה מקבל כל קשיש באופן אישי, הקצבה בישראל נמוכה יחסית למדינות המפותחות. בנוסף, שיעור הקשישים הנמוך באוכלוסייה דווקא אמור להקל על המדינה לתת יותר לקשישים שלה ולהוציא אותם מעוני.

המרדף, המבזה והמתיש לעיתים, אחר הקצבאות השונות שמיועדות לשורדי שואה צריך להיפסק. כל אדם זכאי לחיות בכבוד, בלי חיטוט בעברו. הגדלת סכום הקצבאות האוניברסליות לקשישים, העומד היום על כ-1,500 שקל, והגדלת סכום השלמת ההכנסה לקשישים הניתנים היום, הם צורך פשוט וברור, שישפר באופן מיידי את חייהם של מאות אלפי קשישים, ובתוכם עשרות אלפי ניצולי שואה, ויאפשר להם לחיות את שנותיהם האחרונות בכבוד וברווחה.

כשמדובר בקשישים הטיעונים הקבועים לרצון להימנע ממתן קצבאות לאוכלוסיות צעירות יותר, שנוגעים בעיקר לרצון לעודד תעסוקה ולא לעודד ילודה, לא קיימים. פנסיית החובה המונהגת בישראל גם מייתרת את הצורך לעודד באופן מיוחד חיסכון לעת זקנה. בשל מספרם הגדול של מקבלי קצבת זקנה, והשנים הארוכות שבה מקבלים אותה, לכל העלאה קטנה בסכום הקצבה ישנה משמעות כבדה ברמה התקציבית.

ובכל זאת, אפילו שינוי נקודתי יחסית של מודל הפטורים בחיסכון הפנסיוני בישראל, שיבטל את הפטורים שניתנים על חיסכון בסכומים גבוהים, שנועדו במקור לעודד חיסכון (תמריץ שלא נחוץ היום), יגדיל משמעותית את הסכומים שמכניסה המדינה. בנוסף, השינוי יוכל לעזור להגדיל את הקצבאות האוניברסליות, ויהפוך את מערכת הפנסיה לרגרסיבית הרבה יותר. המטרה החשובה והבסיסית הזו יכולה גם להיות ממומנת ממסים אחרים שעליהם דובר בשנים האחרונות - כמו מסי רכוש וירושה מסוגים שונים.

מצבם העגום של ניצולי שואה צריך להיפתר על ידי שינוי כללי ברשת הביטחון שפורשת מדינת ישראל בפני אזרחיה. יחס ראוי, טוב ושוויוני לקשישים, הוא הדרך הנכונה לכבד אותם באמת.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. עבדתי בתור יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ובמספר יוזמות בעולם החברתי ובעולם העסקי-חברתי. אני מתעניין ביחסים שבין חברה לכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker