בנט טוב רק לעשירים

בקמפיין של ימינה מציינים את תאצ'ר ורייגן כדמויות שהתוכנית הכלכלית של המפלגה הולכת בדרכם ■ אבל את התוצאות של המדיניות הזאת אנחנו משלמים עד היום באי השוויון הגדול ובסולידריות המפוררת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נפתלי בנט

התוכנית הכלכלית שהציגה מפלגת ימינה לקראת בחירות 2021 ונקראת "תוכנית סינגפור", מציגה את עצמה ככזו שנועדה להועיל לכלל האוכלוסייה. "מי ירוויח מהתוכנית?", נכתב באתר הייעודי של המפלגה, והתשובה היא, כמובן - "כל האזרחים העובדים ירוויחו!". אבל המציאות שונה לחלוטין.

הצעד המרכזי והדרמטי ביותר שמציעה המפלגה הוא הורדת מס ההכנסה ב-15 נקודות האחוז לכל מדרגות המס. מס הכנסה בנוי בצורה של מדרגות, כשכל מדרגה מתייחסת לטווח שכר מסוים שעליה מוטל אחוז מס מסויים. ככל שעולים בשכר, שיעור המס המוטל על כל מדרגה (ולא על כל השכר) עולה.

מדרגת המס הנמוכה ביותר היא 10%, והיא מוטלת על שכר של עד 6,290 שקל, ומדרגת השכר העליונה, שמוטלת על כל שכר שמעל 53,970, היא 50%. עבור שתי המדרגות האלה, לשם הדוגמה, משמעות הורדת המס המתוכננת של ימינה היא שהראשונה תתאפס, והגבוהה ביותר תרד ל-35%.

באופן טבעי, ככל שהשכר נמוך יותר, שיעור המס שמשלמים נמוך יותר. כך שהורדת מסים בשיעור דומה לכל מדרגת מס, תשפיע בצורה משמעותית הרבה יותר על מרוויחי הכנסות גבוהות. הנקודה הזו משמעותית עוד יותר משאפשר לחשוב, מכיוון שכל תושב ישראל מקבל נקודות זיכוי שעבורן לא גובים לו מס, ומקבל עוד זיכוי מס על ההפרשות שלו לפנסיה. כך שבפועל, מרוויחי שכר מינימום (ולא רק הם) לא משלמים בכלל מס הכנסה.

אם מחשבים איזה סכום נוסף יכניסו בכל חודש בעלי הכנסות שונות כתוצאה מהורדת השכר המתוכננת (בערך, כי יש השפעה של נתונים אישיים), מתקבלת התוצאה הבאה: מכניסי שכר מינימום (5,300 שקל, עשירונים 3-1) ופחות מזה, שמהווים כשליש מהעובדים בישראל - לא ירוויחו דבר.

מכניסי השכר החציוני (כ-8,000 שקל - עשירון 5), יחסכו 200 שקל נוספים בחודש. מי שמרוויחים 15 אלף שקל בחודש (עשירון 8) יכניסו כבר 1,400 שקל נוספים מדי חודש, ואלה שמרוויחים 25 אלף שקל בחודש ומשתייכים לעשירון העליון, יכניסו לא פחות מ-2,900 שקל נוספים מדי חודש.

הנתונים האלה מראים באופן ברור ש"תוכנית סינגפור" שמקדמים בנט וימינה, לא תעזור לרוב אזרחי ישראל, שירוויחו ממנה עד 200 שקל בחודש, אלא תעזור בעיקר לעשירים.

פגיעה קשה בהכנסות המדינה ממסים

אבל זה כמובן לא הכל. המסים שמשלמים אזרחי ישראל עוברים לתקציב המדינה, ומשם חוזרים למדינת בצורת קצבאות (דמי אבטלה, דמי זקנה ועוד) ושירותים (בריאות, חינוך, תשתיות ועוד). הורדה דרמטית כל כך של מס ההכנסה, תצריך קיצוץ בקצבאות ובשירותים שמספקת המדינה. בימינה אמנם טוענים שהורדת המסים תגדיל משמעותית את צמיחת התמ"ג, ובשל כך תגדיל משמעותית את הכנסות המדינה ממסים, אבל זו טענה מופרכת, שהופרכה באינסוף מחקרים בישראל ובעולם בעשורים האחרונים.

מטא מחקר ענק שבדק את ממצאיהם של יותר מ-600 מחקרים בנושא, מצא שבניגוד לציפיות של בנט, להורדות מסים השפעה אפסית על הצמיחה וממילא גם השפעה שלילית על ההכנסות ממסים. מחקר גדול אחר בדק הפחתות מסים גדולות ב-18 מדינות OECD על פני חמישה עשורים, ומצא שההפחתות במדינות העלו את החלק של המאיון העליון בעוגת ההכנסה הלאומית ולא שיפרו את הצמיחה או את מצב התעסוקה.

רק בשנים האחרונות ניתן היה לבחון שרפורמת המסים הדרמטית שביצע נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, ב-2018, הובילה לירידה חדה מאוד בהכנסות ממשלת ארה"ב ממסים ולזינוק ברווחים של המאיון העליון.

כל זה נכון לא רק לארה"ב. מחקר גדול שביצע בנק ישראל בחן את הורדות המסים שבוצעו בישראל ואת תוצאותיהן, והגיע למסקנה חד משמעית שהורדות המסים שבוצעו בישראל הובילו בטווח הארוך לירידה בגביית המסים. החוקרים מצאו שהורדות במס ההכנסה שבוצעו בישראל הובילו לירידה בגבייה של 35% משיעור ההורדה, ושהן גם הורידו את שכר הברוטו הממוצע. אגב, דווקא העלאת מס הכנסה הובילה לעלייה בשכר הברוטו הממוצע.

המשמעות של הורדות המסים שמקדמים בנט וימינה תהיה זינוק בחוב או הקטנה נוספת של ההוצאה האזרחית של ממשלת ישראל, שהיא כבר היום אחת הנמוכות ביותר במדינות המפותחות. מכיוון שבימין הכלכלי מאוד לא אוהבים חוב גדול, סביר להניח שמה שהם מתכננים זה ריסוק הקצבאות והשירותים שמספקת מדינת ישראל לאזרחיה.

כל אזרחי ישראל נהנים מקצבאות ושירותים, אבל העניים ובני מעמד הביניים נהנים מהם יותר מהאחרים. כך, מהוות קצבאות ותמיכות 45% מהכנסות העשירון התחתון בישראל, 12% מהכנסות העשירון ה-5%, ורק 4.5% מהכנסות העשירון העליון. ביטול וקיצוץ בקצבאות יפגע בעיקר בעניים.

גם ברמת השירותים. פגיעה בשירותי הרווחה המדולדלים גם כך, תפגע במיוחד באלה שמזדקקים להם יותר מכל, במיוחד בתקופה הקשה הזו. פגיעה בשירותי הבריאות והחינוך תפגע באלה שאין להם כסף לשלם עבור קבלת השירותים האלה באופן פרטי.

תור לביטוח לאומי בפתח תקוה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: תומר אפלבאום

ההצעה הזו, על כל ההשלכות הקשות שלה, עוד יותר מופרכת כשהיא מוצעת על רקע משבר הקורונה, שפוגע כל כך קשה באוכלוסיות החלשות, ובזמן שארה"ב ואירופה מגדילות דרמטית את ההוצאות החברתיות האלה ומדברות על מסי עושר מסוגים שנים, ובימים בהם ארגונים כלכליים שמרנים כלכלית כמו ה-OECD, קרן המטבע והבנק העולמי קוראים לניו דיל כלכלי-חברתי ועיתונים כלכליים ליברלים כמו האקונומיסט והפיינשל טיימס נותנים להם גב.

כאילו כדי להדגיש עד כמה מדובר בדרך ישנה, שאת מחיריה משלמים בישראל ובעולם עד היום, בוחרים בקמפיין של ימינה לציין את מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן כדמויות שהתוכנית הכלכלית שלהם הולכת בדרכם. רייגן ותאצ'ר כבר אינם אתנו, אבל את התוצאות של המדיניות שבה האמינו ואותה קידמו, אנחנו משלמים עד היום באי השוויון הגדול, בסולידריות המפוררת. בזמן שבעולם מתנערים מהשניים, ואפילו המפלגות אותן הובילו פוסעות בדרך אחרת לחלוטין - אסור לנו בשום אופן לשוב לאחור.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. עבדתי בתור יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ובמספר יוזמות בעולם החברתי ובעולם העסקי-חברתי. אני מתעניין ביחסים שבין חברה לכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker