גם לטווח הארוך - מגפות פוגעות במיוחד בחלשים

מחקר של קרן המטבע הבינלאומית מזכיר כמה עדיף להיות עשיר ובריא, ועד כמה השילוב בין המגפה ובין עוני הוא קטלני ■ החוקרים ממליצים לנקוט כמה צעדים הכרחיים שיעזרו למשבר הבא, שכבר מחכה מעבר לפינה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שחורים עניים מתים יותר
תור לבית תמחוי בארה"בצילום: Bebeto Matthews/אי־פי

לא צריך אפילו מחקר אחד בשביל לדעת שעדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה, אבל מחקר שפירסמו חוקרי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מראה שהתובנה הזו נכונה גם לטווח הארוך, ושהשילוב בין מחלה (מגפה במקרה הזה) ובין עוני, הוא קטלני.

החוקרים בחנו את ההשפעה שהיתה למגפות עולמיות (פנדמיות) שהתרחשו במחצית השניה של המאה ה-20 על אי השוויון ב-175 מדינות ברחבי העולם, בחמש השנים שלאחר התפרצות המגפה. ההשפעה היתה מובהקת, ומדד ג'יני (המדד המקובל למדידת אי שוויון) עלה בממוצע ב-1.25%. בהתחשב בכך שהתנודות במדד הג'יני משנה לשנה קטנות בדרך כלל, מדובר בשינוי משמעותי.

מדד ג'יני אותו בדקו החוקרים הוא של ההכנסות נטו, כלומר אחרי מאמצי הממשלות לצמצם את אי השוויון על ידי מסים והעברות (קצבאות). באופן מעניין, השינוי בג'יני של ההכנסה נטו, גדול מהשינוי בג'יני של ההכנסה ברוטו (כלומר לפני מסים וקצבאות). כלומר, על אף שהמסים והקצבאות צימצמו משמעותית את אי השוויון, הם עשו זאת בצורה פחות מוצלחת לאחר מגפות מאשר לפניהן.

ממצא נוסף שעולה מהמחקר הוא שאי השוויון לא רק עלה, אלא גם העמיק. כלומר, שני העשירונים העליונים הכניסו לאחר המגפות חלק גדול יותר מכלל ההכנסה מזה שהכניסו לפניה, ושני העשירונים התחתונים הכניסו אחרי המגפה חלק קטן יותר מכלל ההכנסות מזה שהכניסו לפניה.

נתון נוסף אותו בדקו החוקרים הוא השפעת המגפות העולמיות על שיעורי התעסוקה. גם כאן התוצאות עגומות, אבל לא מפתיעות. חמש שנים לאחר המגפות, שיעורי התעסוקה בקרב בעלי השכלה גבוה כמעט שלא השתנה, ואילו שיעור התעסוקה בקרב חסרי השכלה גבוה ירד ביותר מ-5%.

חוקרי קרן המטבע פירסמו גם המלצות לאור המחקר הזה ומחקרים קודמים. בהמלצות לטווח המיידי הם ממליצים על גישה לטיפול רפואי, דמי אבטלה ודמי מחלה. אלה נחוצים לכולם, אך יועילו במיוחד לשכבות המוחלשות, שייפגעו יותר מהוצאות כלכליות משמעותיות פתאומיות, ועלולים לגרור אותן לטווח הארוך. החוקרים ממליצים להתמקד במיוחד במתן רשתות הגנה אלה לאוכלוסיות פגיעות יותר, כמו עצמאים ועובדים זמניים, וליצור "ניו דיל" חדש שבמסגרתו גם אוכלוסיות אלה ייהנו מרשתות הגנה חברתיות.

ההמלצות לטווח הארוך יותר שמפרסמים החוקרים, כולם בכירים בקרן המטבע, נשמעות כבר דרמטיות יותר, ומצביעות גם הן על הפניה שמאלה שעשו בשנים האחרונות הארגונים הפיננסיים הבינלאומיים. כך, ממליצים החוקרים על הרחבת רשתות הביטחון הסוציאליות, יצירת קצבאות חדשות, סבסוד תעסוקת מובטלים, עבודות ציבוריות יזומות והטלת מסים פרוגרסיביים, כמו "מס סולידריות" מיוחד, שיוטל בעיקר על העשירים ונועד לממן את השלכות המגפה השונות.

אחות מזריקה חיסון ניסיוני לקורונה בברזיל צילום: DIEGO VARA/רויטרס

במסמך שפירסמו החוקרים יש גם המלצות כיצד להתכונן למשברים הבאים שכנראה שיתרחשו בשל סיבות אקלימיות, בריאותיות כלכליות או אחרות. אך בניגוד להמלצות המדוברות בישראל ואלה שבוצעו במשברים קודמים, ההמלצות שלהם לא מתמקדות בצמצום החוב או ברפורמות הפרטה ו"יעילות" אלא ביצירת והרחבת מנגנוני חלוקת סיכונים וסיוע כלכלי-חברתי שיעזרו לכלל חלקי החברה לעבור אותו בצורה טובה יותר.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבדתי בתור חוקר מנהל תוכן ודיגיטל בקרן ברל כצנלסון ורפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker