מתכנתי כל העולם - התאחדו!

ההתאגדות הטרייה של עובדי גוגל היא חלק מתופעה חדשה בעולם ההיי-טק, שעשויה לשנות את כללי המשחק - ולא כולם אוהבים את זה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פסלים בדמות קרל מרקס

בתחילת השבוע פירסמו ב"ניו יורק טיימס" שני עובדי אלפבית (החברה האם של גוגל) מכתב פתוח להנהלת החברה, שבו הם מודיעים לה שהוקם לראשונה איגוד עובדים של החברה:

"במשך זמן רב מדי נדחו טענותיהם של אלפים מאיתנו בגוגל - ובחברות הבנות האחרות של אלפבית, החברה האם של גוגל - על ידי תירוצים מהמנהלים בחברה. הבוסים שלנו שיתפו פעולה עם ממשלות דכאניות ברחבי העולם. הם פיתחו טכנולוגיית בינה מלאכותית שיועדה לשימוש משרד הביטחון והרוויחו ממודעות של קבוצת שנאה. הם לא הצליחו לבצע את השינויים הדרושים כדי לטפל בצורה משמעותית בבעיית שימור העובדים הלא לבנים בחברה".

האיגוד החדש הוקם בעזרת ה-C.W.A, איגוד עובדי התקשורת והמדיה הגדול בצפון אמריקה. על הקמתו חתמו 225 עובדים מכמה ערים שבהן פועלת החברה בארה"ב, שמהווים את הגרעין המייסד. המספר המועט של החותמים על הקמת הארגון לא מאפשר לו להיות מוכר כארגון יציג, מכיוון שזה מצריך חתימה של למעלה ממחצית מעובדי החברה. מנגד, הוא מאפשר לאיגוד לייצג גם עובדי חברות קבלניות של גוגל, שלא יכולים להיות מיוצגים בארגון יציג. כך, חברים באיגוד החדש נציגים ממקצועות מגוונים - מתכנתים, מהנדסים, עובדי תחזוקה, נהגים ועוד.

כמו שאפשר לראות במכתב שפירסמו ראשי האיגוד, האיגוד החדש לא יעסוק רק בנושאים "קלאסיים" שבהם מתמקדים איגודי עובדים, כמו תנאי עבודה ושכר - אלא גם, ואולי בעיקר, בנושאים רחבים יותר כמו מדיניות הגיוון האנושי בחברה, מוסריות הפיתוחים שלה, לקוחותיה ועוד.

ההתמקדות בנושאים האלה מגיעה לאחר כמה שערוריות שבהן היתה מעורבת גוגל, כמו פיטורים של עובדים שמחו על מדיניות הגיוון בחברה ושל כאלה שמחו על הטיות גזעניות במנועי הבינה המלאכותית שהיא מפתחת; לאחר מחאת ענק של עשרות אלפים מעובדי החברה ברחבי העולם, שיצאו לשביתה קצרצרה לפני שנתיים, במחאה על פיצויי ענק שנתנה גוגל לשני מנהלים בכירים שהואשמו בהטרדות מיניות; ואחרי שמרד של אלפי עובדים גרם לביטול חוזה ענק של החברה עם משרד הביטחון האמריקאי.

עובדי גוגל מפגיניםצילום: Noah Berger/אי־פי

גורם נוסף להתמקדות בנושאים אלה הוא מעמדם הגבוה של עובדי החברה והצורך האקוטי של החברה דווקא בהם. בשל מעמד זה, נהנה חלק גדול מהעובדים מתנאי עבודה מפליגים, גם ללא צורך במאבק. בנוסף, מעמדם מאפשר להם לבוא בדרישות לחברה, גם בנושאים שאינם קשורים לתנאי העבודה שלהם, ולדעת שדרישותיהם ישמעו וילקחו ברצינות.

עם זאת, מובילי האיגוד החדש לא שוכחים את הבעיות בתנאי העובדים, שקיימות אפילו בגוגל, בעיקר בחברות הקבלניות שהיא מעסיקה. הם מזכירים כי מאבק קודם הביא לכך שאצל חלק מקבלני המשנה של החברה מקבלים העובדים שכר מינימום של 15 דולר לשעה, ביטוח בריאות וחופשת לידה בתשלום.

הם גם מזכירים כי "האיגוד שלנו יהיה פתוח לכל עובדי אלפבית, ללא קשר לסיווג. כמחצית מהעובדים בגוגל הם עובדים זמניים, ספקים או עובדי קבלן. משלמים להם משכורות נמוכות יותר, הם מקבלים פחות הטבות ויש להם יציבות תעסוקתית מועטה בהשוואה לעובדים במשרה מלאה - למרות שלעתים קרובות הם מבצעים את אותה העבודה בדיוק. סביר יותר שהם יהיו שחורים או חומים - מערכת תעסוקה מבודלת מחזיקה מחצית מכוח העבודה של החברה בתפקידים סוג ב'. האיגוד שלנו יבקש לבטל את האי-שוויון החמור הזה.

"כולם באלפבית - מנהגי אוטובוסים למתכנתים, מאנשי מכירות ועד שומרים - ממלאים תפקיד קריטי בפיתוח הטכנולוגיה שלנו. אולם נכון לעכשיו, כמה בכירים עשירים מגדירים מה החברה מייצרת וכיצד היא מתייחסת לעובדיה. זו לא החברה שאנחנו רוצים לעבוד בה... האיגוד שלנו יפעל כדי להבטיח שהעובדים יידעו על מה הם עובדים ויוכלו לבצע את עבודתם בשכר הוגן, ללא חשש מהתעללות, נקמה או אפליה".

זה לא רק היי-טק, זה הרבה מעבר

סוגיה נוספת שהוזכרה במכתב, אם כי כבדרך אגב, היא הסוגיה שמטרידה יותר מכל את בעלי ענקיות ההיי-טק כמו פייסבוק וגוגל - הריכוזיות שלהן והקריאות לפרקן למספר חברות. בפסקה שעוסקת בהשתקה של בכירי החברה את עובדיה, הוזכרה גם ההשתקה של כל מי שמדבר על "נושאים רגישים וחשובים בציבור, כמו הגבלים עסקיים ומונופולין".

בשנים האחרונות גוברת מעורבותם של עובדי ההיי-טק בסוגיות ערכיות ומוסריות שנוגעות לחברה שלהם. הקמת איגוד עובדים שיעסוק בנושאים האלה היא התפתחות חדשה, ומעניינת. בניגוד להתארגנות חד פעמית, איגוד עובדים הוא גוף יציב וממומן (עובדי גוגל החברים באיגוד יפרישו אליו אחוז משכרם מדי חודש), שיכול לשמש פלטפורמה לרפורמות ומאבקים רבים. פרט לגוגל, עובדי חברת מימון ההמונים קיקסטארטר כבר התאגדו, עובדי אמזון אמורים להכריע בנושא בחודשים הקרובים, ובחברות נוספות מתחילות התארגנויות ראשוניות של עובדים.

מטה גוגל בקליפורניהצילום: Michael Short / בלומברג

עוד לפני ארה"ב, גם בישראל התפתחה בשנים האחרונות תופעה של התאגדות בענף ההיי-טק. בהסתדרות הוקם ענף חדש שנקרא "איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק" ובמסגרתו התאגדו כבר כ-20 אלף עובדים. רוב העובדים מגיעים מענף הסלולר, אך חלקם מגיעים גם מחברות היי-טק כמו NESS, NCR, SAP ועוד. יש איגודים נוספים שקמו בארגונים אחרים או באופן עצמאי בחברות היי-טק אחרות.

להתאגדות בענף ההיי-טק יש פוטנציאל השפעה משמעותי על עולם האיגודים וגם מעבר לו. ראשית, ענף ההיי-טק בכל העולם תופס נתח שוק גדול יותר ויותר, ובישראל הוא מהווה כבר כ-12% מהמועסקים, נתח לא מבוטל. יותר מכך, לעובדי ההיי-טק ולחברות עצמן יש השפעה החורגת מעבר לגודלן היחסי - באופן ישיר מול הלקוחות והספקים, ובאופן עקיף מול הממשלה. משכורותיהן הגבוהות של העובדים בענף יכולות לסייע לבנות איגודים יציבים וחזקים, בעלי מוטת השפעה משמעותית ברמה הלאומית. ההתאגדות בענף יכולה להשפיע גם על הדימוי של האיגודים, שסובלים לעתים מדימוי קצת עייף ומיושן.

אל תהיה רשע

באופן לא מפתיע, לא כולם מרוצים התופעה החדשה. בחברות היי-טק רבות שכרו מומחים לחיסול איגודי עובדים, שמנסים לכבות את יוזמות ההתאגדות עוד בטרם יצאו לאור. תכתובות פנימיות של הנהלת אמזון שדלפו לאחרונה, גילו שהנהלת החברה מחזיקה מפת חום של סניפי החברה - ובהן מסומנים סניפים ועובדים המועדים להתאגדות. מהתכתובות עולה כי הנהלת החברה מקדמת גיוון עובדים כטקטיקה למניעת התאגדות.

בישראל התבטא בעבר בנושא פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה וכיום מנכ"ל עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל. קנדל אמר מעל הבמה בכנס הרצליה כי "דבר אחד מטריד אותי, וזה נטייה להתאגדות של העובדים בחברות היי-טק גדולות. אם נראה את זה קורה בחברה אחת או שתיים, נראה יציאה מסיבית של חברות גדולות מהארץ".

השנים יגידו אם תופעת האיגוד בענף ההיי-טק תגבר, והאם עובדי חברות הענק אכן ישתמשו בכוחם הרב גם לטובת עובדים חלשים יותר - ואפילו לטובת דברים שעלולים לפגוע בהם, במישרין או בעקיפין, כמו המלחמה בריכוזיות של חברות הענק, תשלומי המס שלהן ועוד.

בסיום המכתב הפומבי של איגוד העובדים החדש באלפבית, הזכירו מובילי האיגוד את הסיסמה הישנה של גוגל, שהוחלפה לפני כמה שנים, וקראו לישמה במציאות: "כאשר גוגל התפרסמה ב-2004, נאמר שזו תהיה חברה ש'עושה דברים טובים למען העולם, גם אם לשם כך היא תוותר על רווחים קצרי טווח'. המוטו שלנו היה 'אל תהיה רשע'.

"אנחנו נחיה לפי המוטו הזה. אלפבית היא חברה עוצמתית, האחראית על תחומי רשת עצומים. משתמשים בה מיליארדי אנשים ברחבי העולם. מוטלת עליה האחריות לתעדף את טובת הציבור. יש לה אחריות כלפי אלפי העובדים שלה ומיליארדי המשתמשים להפוך את העולם למקום טוב יותר. כעובדי אלפבית אנחנו יכולים לעזור בבניית העולם הזה".

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. עבדתי בתור יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה ובמספר יוזמות בעולם החברתי ובעולם העסקי-חברתי. אני מתעניין ביחסים שבין חברה לכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker