"ג'ו, עבודה היא הרבה יותר מתלוש משכורת": הם משכו את ביידן לבית הלבן - ועכשיו הוא מבטיח להם משרות

איגודי העובדים סבלו בתקופתו של טראמפ, ובבחירות עמדו מאחורי ביידן במלוא כוחם. עכשיו, הם מצפים לתמורה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ו ביידן בפיניקס, אריזונה, בחודש שעבר
ג'ו ביידן בפיניקס, אריזונה, בחודש שעברצילום: BRENDAN SMIALOWSKI - AFP

קבוצה קטנה של ראשי תאגידים אמריקאיים גדולים וראשי איגודי עובדים אמריקאיים גדולים התכנסה לפני כשבוע לפגישה אינטימית עם נשיא ארה"ב המיועד ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס. יחד פרשו בפניהם ביידן והאריס את חזונם לשיקום כלכלת ארה"ב ושמעו מהם את הערותיהם, תקוותיהם וחששותיהם.

השפעתם הרבה של תאגידים אמריקאיים על מדיניות הממשלה וקרבתם לאוזנם של קובעי המדיניות היא דבר ידוע, נכתב עליו רבות, וניתן לראות את תוצאותיו בשטח. תקוותם של אנשי שמאל אמריקאים רבים לראות אותם יורדים מעמדות ההשפעה שאליהם הגיעו, נכזבה כשהתברר שג'ו ביידן איש המיינסטרים וקמלה האריס המקורבת להון הם מועמדי המפלגה לנשיאות. ובכל זאת, לאחר ארבע שנים שבהן נדחקו איגודי העובדים לקרן זווית והשפעתם התמעטה מאוד, ניתן לראות בחזרתם אל שולחן הדיונים שינוי מדיניות מרענן, שאולי מעיד על מה שאנחנו עתידים לראות בתקופת נשיאותו של ביידן.

מוקדם לדעת, אבל ייתכן שמאוכזבי ברני סנדרס ואליזבת וורן, שמבינים שאין מה לצפות למדיניות סוציאל דמוקרטית או אפילו פרוגרסיבית במובהק מהבית הלבן בארבע השנים הקרובות, יזכו בכל זאת לראות שינוי. את הניאו ליברליזם המופגן יחליף, לפחות חלקית, ניאו-קורפורטיזם, כלומר שיתוף פעולה בין מגזרי, שמושיב לשולחן ההחלטות את נציגי המגזר הממשלתי, התאגידי וזה של איגודי העובדים. המודל הזה מקובל במערב אירופה, במיוחד בגרמניה, ובמידה מסויימת גם בישראל. היו תקופות שגם בארה"ב היה לו כוח.

כמה ימים לאחר המפגש המתואר, נשא ביידן את הנאום הכלכלי הראשון שלו מאז היבחרו לתפקיד, ובין השאר פירט את שאמר באוזני המשתתפים. הדברים שאמר מעניינים גם ברמת צעדי המדיניות שהבטיח לקדם וגם במושגים ובנימה של הדברים.

ביידן חזר בדבריו על סיפור שהוא אוהב לספר, ומבליט את מוצאו הלא אליטיסטי והבנתו את מצוקתם של האמריקאים העובדים: "אבי, כשאיבד את עבודתו בסקרנטון, עבר בסופו של דבר לווילמינגטון וקיבל עבודה טובה. הוא היה אומר לי, ג'ו, עבודה היא הרבה יותר מתלוש משכורת. מדובר בכבוד, במקום שלך בקהילה. מדובר באפשרות להסתכל לילד שלך בעיניים ולהגיד לו 'מותק, הכל יהיה בסדר'".

ההבנה העמוקה הזו, של חשיבות העבודה הקבועה והמכבדת, גם מעבר לתלוש המשכורת, רלוונטית במיוחד לעשרות מיליוני אמריקאים באזורים פריפריאליים בארה"ב, שאיבדו בעשורים האחרונים את מקום העבודה המסורתי של משפחתם, שסיפק להם פרנסה וגאווה וגם השתייכות לקהילה ולאיגוד עובדים. במקום זאת, הם הפכו למובטלים או לעובדי שירותי אפורים ומחוסרי תנאים באחת מרשתות הענק האמריקאיות.

רבים מהם, לבנים בעיקר, סובלים מתופעת קשות של שתיינות כרונית, אלימות, התמכרות לתרופות אופיואידיות ועוד. הרבה מהם, שהיו מצביעים מסורתיים של המפלגה הדמוקרטית, חשו שננטשו על ידה ועברו להצביע לרפובליקאים. ביידן הצליח להחזיר חלק קטן מהם במדינות מפתח, ובמידה רבה בזכותם הפך לנשיא.

ביידן כינה את עצמו במהלך הנאום "איש של איגוד" (Union guy), וגם סגינתו האריס השתמשה באותו המושג. הוא אמר שחלק מהמטרות שלו הן ליצור מחדש "משרות איגוד" - כלומר משרות קבועות, בטוחות ומכבדות בתעשייה האמריקאית, עם תנאים שנקבעו בהסכמים קיבוציים, כמו אלה שמהם נהנו פעם רבים מתושבי ארה"ב.

ברמת המדיניות דיבר ביידן על יצירת למעלה מ-18 מיליון משרות; העלאת שכר המינימום הפדרלי העומד על 7.25 דולרים ל-15 דולר; הכנסה לחוק של חופשת מחלה בתשלום וחופשת לידה בתשלום; מחיקת חובות סטודנטים; מימון שכר לימוד אוניברסיטאי למשפחות עניות; חידוש והשקעה משמעותית בתשתיות כמו כבישים, גשרים ונמלים; הקמת 1.5 מיליון יחידות דיור בר השגה חדשות; מתן גישה לכל אמריקאי לפס רחב מהיר; והשקעה של עשרות מיליארדי דולרים בבנייה מחדש של בתי ספר ומכללות קהילתיות, ושיפוץ של מיליוני בתים ישנים.

בנוסף, הוא דיבר על פעילות תומכת אקלים כמו תמיכה בשוק הרכב החשמלי, הקמת חצי מיליון תחנות טעינה חשמליות ותמיכה פדרלית במחקר של אנרגיה ירוקה.

החומה (ולא בגבול מקסיקו)

ביידן דיבר בנאומו על חיזוק איגודי העובדים ויכולות המיקוח שלהם, ויצירת מיליון "משרות איגוד" חדשות שעובדיהן יהנו מתנאים קיבוציים. איגודי העובדים סבלו בשנות נשיאותו של טראמפ מירידה בכוחם. זאת, עקב פעילות נחושה של משרד העבודה האמריקאי לפגוע בהם על ידי תקנות שונות ועיכובי הליכים, ועל רקע פסיקות בעייתיות של בית המשפט העליון האמריקאי.

איגודי העובדים עמדו מאחורי ביידן במלוא כוחם בבחירות האחרונות, במיוחד במי שנחשבו פעם למדינות "החומה הכחולה" - שעברו בשנים האחרונות לרפובליקאים. הם דפקו על מיליוני דלתות, עשו מיליוני שיחות טלפון ושלחו דיוורים רבים לבתיהם של בוחרים פוטנציאליים.

פעילות האיגודים הצליחה להחזיר למפלגה הדמוקרטית חלק מאותם מצביעים שברחו ממנה בשנים האחרונות, והם מציגים הצלחות משמעותית במדינות ובמחוזות שבהם פעלו. לאור האכזבה מטראמפ בנושא קידום תנאי עבודתם של הפועלים, ופעילות ממשלו נגד איגודי העובדים - הראו מדגמי הבחירות כי התמיכה בביידן בקרב חברי האיגודים גדולה יותר מזו שזכתה לה קלינטון לפני ארבע שנים.

על רקע פעילותם לפני הבחירות, האיגודים מצפים להרבה מביידן. כבר עכשיו הם פועלים על מנת להשפיע על זהותו של שר העבודה החדש, ועל תחומי המדיניות הכלכליים-חברתיים שיקודמו בממשלה החדשה.

כמה פעמים במהלך הנאום חזר ביידן על מידת שביעות הרצון שלו מיכולתו להושיב לשולחן נציגי מעסיקים ועובדים יחד, ועל כך שכל אלה הסכימו איתו על עיקרי תוכניתו. הוא גם אמר שהוא מתכוון להושיב יחד דמוקרטים ורפובליקאים על מנת שיקדמו את חבילות החילוץ הכלכליות והתוכניות הגדולות שארה"ב זקוקה להן.

אבל למרות התוכניות הרבות, הרצון הטוב והניסיון הרב של ביידן ביצירת שיתופי פעולה כאלה, הוא מתחיל את נשיאותו במצב בעייתי מאוד. השליטה של הדמוקרטים בבית הנבחרים נחלשה, ורוב הסיכויים שבסנאט תישאר השליטה בידי הרפובליקאים. במצב כזה, ובהינתן הקיטוב הפוליטי הגדול מאוד בין שני הצדדים - שהחל לפני טראמפ והתרחב מאוד בתקופתו - קשה לראות שיתוף פעולה מהצד הרפובליקאי שיאפשר לביידן להגשים את חלומותיו. הרבה תקוות תולים הבוחרים בממשל החדש. המבחן שלו יהיה במימושן.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבדתי בתור חוקר מנהל תוכן ודיגיטל בקרן ברל כצנלסון ורפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום