ההצבעה שתכריע את עתידם של העובדים בארה"ב

ההצבעה המשמעותית ביותר הנוגעת לזכויות עובדים, וזו שגם מקבלת את מרב הסיקור, מתקיימת אף היא בקליפורניה, ועוסקת בשאלת מעמדם של חברות שיתופי הנסיעות כמו אובר וליפט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה להעלאת שכר המינימום מ-15 דולר בניו יורק ארה"ב ב-2014
הפגנה להעלאת שכר המינימום מ-15 דולר בניו יורק ארה"ב ב-2014צילום: AP

בבחירות הכלליות שיתקיימו היום בארה"ב תתקבל הכרעה לא רק בשאלת נשיאהּ הבא של המדינה, אלא גם בשאלת עתידם של העובדים במדינה. בניגוד לישראל, שבה מתקיימות הבחירות הכלליות על ידי פתק אחד ובו שם המפלגה הנבחרת, נדרשים אזרחי ארה"ב למלא טופס ארוך וגדוש. בטופס הם מתבקשים לבחור במועמד המועדף עליהם לנשיאות, אך גם במגוון רחב מאוד של נבחרים, ברמה הפדרלית, המדינתית המחוזית, העירונית והקהילתית. חברי קונגרס, מושלים, חברי קונגרס מקומי, שופטים, ראשי ערים, שריפים ועוד.

בנוסף לכל אלה, במדינות רבות ברחבי ארה"ב מתבקשים המצביעים להכריע גם במשאלי עם שונים, שהגיעו למעמד זה מכיוון שקיבלו מספר רב של חתימות, וייהפכו לחקיקה אם יקבלו רוב. בין משאלי העם שיתקיימו השנה במדינות השונות (שמספרם מועט יחסית השנה בשל הקושי לגייס חתימות) יתקיימו גם כמה משאלי עם הנוגעים לזכויות העובדים ושוק העבודה האמריקאי.

כך, יתבקשו תושבי פלורידה להכריע האם להעלות את שכר המינימום במדינה ל-15 דולר עד 2026, ותושבי אילינוי יכריעו האם לשנות במדינה את מדרגת מס ההכנסה היחידה הקבועה ולהנהיג בה לראשונה מס הכנסה פרוגרסיבי, כלומר כזה המחולק למדרגות הקובעות שיעורי מס שונים לפי גובה השכר.

בקליפורניה תתקיים הצבעה שעוסקת לכאורה בנושא שולי יחסית, אך כזה שמאחוריו מתחבאת הכרעה משמעותית יותר שגם מלמדת על טקטיקות של איגודי העובדים במדינה. ההצעה שעומדת על הפרק היא לחייב מרפאות דיאליזה פרטיות בנוכחות רופא באופן קבוע. למעשה, לפחות על פי הטענות, מה שעומד מאחורי ההצבעה הוא ניסיון של איגוד עובדי מערכת הבריאות האמריקאי לכופף את המרפאות, שמסרבות להכיר באיגוד ולנהל אתו דיונים, על ידי התשתן ובזבוז כספן במאבקים נגד ההצעה.

השיטה הזו עבדה לאיגוד הזה בשני מקרים קודמים, שבהם איים בהעלאת נושאים שונים למשאלי עם כדי לגרום לגופים שמולם פעל למלא את מטרותיו. באחד המקרים הביא לכך שאיגוד העובדים של בתי החולים הפרטיים בקליפורניה השקיע עשרות מיליוני דולרים בלובינג במען הגדלת שירותי הבריאות שמספקת המדינה, ובשני גרם למושל המדינה להעלות משמעותית את שכר המינימום.

קרב נוסף בקליפורניה בין איגודי עובדים לאנשי עסקים מתנהל סביב שינוי תיקון היסטורי במדינה, שמגביל מאוד את רף הארנונה שניתן לגבות מגורם יחיד. ההצעה שעומדת להכרעה מציעה לבטל את ההגבלה עבור גופים מסחריים, ואם היא תעבור היא צפויה להכניס לגופים הציבוריים מיליארדי דולרים.

סן פרנסיסקו, קליפורניה
סן פרנסיסקו, קליפורניהצילום: Lucky-photographer / Shutterstock.com

מיהו עצמאי?

ההצבעה המשמעותית ביותר הנוגעת לזכויות עובדים, וזו שגם מקבלת את מרב הסיקור, מתקיימת אף היא בקליפורניה, ועוסקת בשאלת מעמדם של חברות שיתופי הנסיעות כמו אובר וליפט. חוק מקומי במדינה (AB-5), שנולד מתוך רצון להילחם בצורת ההעסקה של חברות אלה ושל שאר חברות "כלכלת החלטורה", מגדיר עובדים כעצמאים רק אם הם ממלאים את שלושת התנאים הבאים: הם חופשיים משליטת ה"מעסיק", הן על פי חוזה והן בפועל, הם אינם עובדים בליבת הפעילות של החברה, והם עוסקים בעבודה זהה לזו שבה הם עובדים עבור המעסיק המדובר, גם עבור גורמים אחרים.

לקוחה נכנסת למונית של ליפט
מונית של ליפטצילום: AFP

החוק, שמגדיר כמובן את כל עובדי החלטורה כעובדים מן המניין הזכאים לכל הזכויות הסוציאליות על פי חוק, מדאיג מאוד את חברות שיתופי הנסיעות, שהשקיעו יותר מ-180 מיליון דולר בניסיון להעביר במשאל עם חקיקה שתחריג את נהגי החברות מהחוק. אם החקיקה לא תעבור, וכרגע נראה שדווקא יש לה סיכוי לא רע, ייאלצו החברות המדוברות לקבל החלטה אסטרטגית האם לצאת מקליפורניה או לעבור לצורת העסקה מלאה, אולי דרך חברות קבלן. בכל מקרה, קליפורניה כנראה לא תהיה הראשונה, ויש עוד מדינות רבות, בארה"ב ומחוצה לה, שצפויות ללכת בעקבותיה.

מכונית אובר בניו יורק
מכונית אובר בניו יורקצילום: JEFFERSON SIEGEL/רויטרס

מה בית המשפט יכריע?

בנוסף לכל אלה, גם להכרעה בשאלה הגדולה, זהות הנשיא והרכב הקונגרס, תהיה כמובן השפעה על עתידם של העובדים בארה"ב. ביידן לא נחשב למאוד פרוגרסיבי או שמאלי, והוא בטח לא סוציאליסט כמו שדונלד טראמפ אוהב לקרוא לו מדי פעם. ובכל זאת, לאיגודי העובדים יש עדיין כוח במפלגה הדמוקרטית, ביידן נחשב לכזה הקשור אליהם, והכוורת המקיפה אותו קרובה לעמדותיהם יחסית לכוורות קודמיו.

כחלק מהחיזור של ביידן כלפי איגודי העובדים, הוא הבטיח להם שיקדם חוק דומה לזה שנחקק בקליפורניה, שמקשה על מעסיקים לסווג את עובדיהם כעצמאים. קשה לדעת במדויק על כמה עובדים ישפיע החוק, אבל ידוע כי ישנם כיום כ-60 מיליון אמריקאים שעובדים כעצמאים, ומספרם רק מתרחב והולך, כך שברור שההיקף יהיה משמעותי.

מפגין בהפגנה להעלאת שכר המינימום מ-15 דולר ב-2014, מישיגן ארה"ב
מפגין בהפגנה להעלאת שכר המינימום מ-15 דולר ב-2014, מישיגן ארה"בצילום: אי־פי

ביידן גם הודיע שישנה לחלוטין את כיוון הספינה, ובמקום הגזירות הרבות שהוטלו על איגודי העובדים האמריקאים בשנים האחרונות, יתמוך בחוקים שיקלו עליהם לאגד עובדים, יבטל חלק מחוקי "הזכות לעבוד" שמונעים איגוד ויאכוף באסרטיביות את חוקי העבודה. עם זאת, מכיוון שחלק משמעותי מהצעדים שפגעו באיגודים הגיעו מבית המשפט העליון, ובהתחשב ברוב השמרני מאוד בהרכבו הנוכחי, הצלחה במשימה זו תהיה תלויה גם ביחסיו של ביידן (אם ייבחר כמובן) עם בית המשפט או בהחלטתו להרחיב את מספר שופטיו.

עתיד עולם העבודה יהיה תלוי גם בדמותו של מזכיר (שר) העבודה החדש. ברני סנדרס רואה בעצמו מועמד טבעי לתפקיד, וישנו כוח משמעותי בקהל הדמוקרטי שידחוף אותו לתפקיד זה, אבל קשה להאמין שביידן באמת יבחר במועמד שניצב כל כך שמאלה ממנו. מועמדת פרוגרסיבית אפשרית נוספת היא אליזבת' וורן, שבכלל רואה את עצמה כמועמדת הטבעית לתפקיד מזכירת (שרת) האוצר.

בכל מקרה, וורן וסנדרס מתפקדים כיום כסנאטורים, ומינוי לתפקיד בקבינט יאלץ אותם לפנות את מקומם. הדבר עלול ליצור בעיה לדמוקרטים, משום שעל פי הסקרים, יחסי הכוחות בסנאט יהיו צמודים, ובמקומם עלולים להתמנות סנאטורים רפובליקאים, שעשויים להקשות מאוד על האפשרות של הדמוקרטים לממש את השינויים שלהם הם מקווים.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבדתי בתור חוקר מנהל תוכן ודיגיטל בקרן ברל כצנלסון ורפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker