מורשתה הכלכלית של רות ביידר גינסבורג

בין נושאים חברתיים-אזרחיים לנושאים כלכליים ישנה הלימה משמעותית, ולפעילות הענפה של גינסבורג בתחום קידום מעמד הנשים היתה השפעה רבה גם על מצבן הכלכלי של נשים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רות ביידר גינסבורג בבית המשפט העליון בוושינגטון ב-2017
רות ביידר גינסבורג בבית המשפט העליון בוושינגטון ב-2017צילום: JONATHAN ERNST/רויטרס

האם שופטת העליון האמריקאית המנוחה רות ביידר גינסבורג היתה סוציאליסטית? למי שקרא את שלל ההספדים המרשימים והכתבות המפורטות במגוון שפות שליוו את פטירתה היה קשה מאוד לדעת. אלה כללו בעיקר אזכורים לעתירות, חוות הדעת והפסיקות החשובות והתקדימיות שלה בנושאים הקשורים למעמד האישה ולנושאים אזרחיים נוספים. לעומת זאת, הם כמעט ולא כללו שום התייחסות לעמדותיה ופסיקותיה של גינסבורג בנושאים חברתיים-כלכליים.

האמת היא שחוסר ההתייחסות הזה לא מאוד מפתיע, גינסבורג באמת התמקדה והתבלטה בנושאים אזרחיים ולא בעניינים כלכליים. ובכל זאת, מעניין לבדוק האם האייקון הגדול של השמאל האמריקאי בבית המשפט העליון, היתה שמאלנית גם בעמדותיה הכלכליות.

לפני שמתחילים לבחון את פסיקותיה של גינסבורג בנושאים כלכליים, חשוב להבין שבית המשפט העליון האמריקאי (ולמעשה כמעט כל בית משפט עליון, גם בישראל) הוא גוף אליטיסטי ושמרני מיסודו, שפעמים רבות נוטה לחשק את זכות הקניין ולהתנגד לחוקים המקדמים צדק חלוקתי.

אחד המאבקים הגדולים בנוגע למעמדו של בית המשפט העליון האמריקאי התרחש בעשורים הראשונים של המאה העשרים, בזמן שבית המשפט ניסה לבטל חלק מחוקי ה"ניו דיל" של רוזוולט שבנו יסודות למדינת רווחה אמריקאית. בעקבות זאת איים רוזוולט לפגוע במעמדו של בית המשפט בדרכים שונות, עד שהאחרון נכנע ולא ביטל את החוקים. ואכן, באופן מסורתי, ומבלבל מעט לאור מה שאנחנו מכירים מהשנים האחרונות, אנשי שמאל כלכלי מובהקים נטו (וחלקם עדיין נוטים) להתנגד לביקורת שיפוטית שמאפשרת לבית המשפט לבטל חוקים.

דגל לזכרה של רות ביידר גינסבורג מול בית המשפט העליון בוושינגטון
דגל לזכרה של רות ביידר גינסבורג מול בית המשפט העליון בוושינגטוןצילום: ALEX WONG - AFP

בית המשפט נוטה לימין כלכלי

אחרי הבנת מסגרת הדיון הזו, ישנם בכל זאת הבדלים בין שופטים ובין הרכבים שונים של בית המשפט ביחסם לנושאים חברתיים כלכליים. באופן כללי, רבות מהפסיקות בבית המשפט העליון נחלקות באופן פשוט על פי שיוכם הפוליטי של השופטים, שמרנים-רפובליקאים או ליברלים-דמוקרטים, אבל לא תמיד זה המצב, במיוחד בנושאים כלכליים.

בשנים האחרונות נוטה בית המשפט העליון האמריקאי כולו יותר ויותר ימינה בהקשרים כלכליים ופוגע ומבטל חוקים ותקנות המקדמים צדק חברתי, בעיקר בתחום הנוגע לאיגוד עובדים.

במדד שבדק את מידת היותם של שופטים בעד או נגד עסקים על פי נטייתם לפסוק בעדם או נגדם בתיקים בהם באחד (ורק באחד) הצדדים היתה חברה עסקית, ממוקמת גינסבורג במקום ה-11 מתוך 12 שופטים שכיהנו בבית המשפט העליון בהרכבו הנוכחי (עד 2015), כשרק 42% מפסיקותיה צידדו בעמדת התאגיד. המדד הזה בעייתי מכמה סיבות, אך הוא בכל זאת נותן אינדיקציה כלשהי לנטיותיהם של השופטים. אגב, הנתונים שנאספו לצורך המחקר הזה מראים שבאופן השוואתי ההרכב הזה של בית המשפט ימני מאוד בהקשרים כלכליים, ואפילו השופטים הליברלים שמכהנים בו, הם בעד עסקים יותר מרוב השופטים השמרנים שכיהנו בו בעבר.

דואגים לתאגידים

בדעת מיעוט - למען העובדים

את עמדותיה של גינסבורג ניתן ללמוד גם מהתבוננות מקרוב בפסקי דין משמעותיים בהקשר החברתי-כלכלי שניתנו בשנים האחרונות. כך, באחד מפסקי הדין הנודעים ביותר של בית המשפט העליון האמריקאי בשנים האחרונות, פסק דין "יאנוס נגד איגוד עובדי המדינה", ביטל בית המשפט פסק דין קודם משנות השבעים ואסר על איגודי עובדים לגבות "דמי טיפול" מעובדים שאינם חברים באיגוד, אך עובדים במקום עבודה שבו קיים ארגון יציג ועל כן נהנים מהישגיו של איגוד העובדים. פסק הדין, שמעודד את התופעה של "טרמפיסטים" שרוצים ליהנות מהישגי איגוד העובדים בלי לשלם, פגע בצורה קשה מאוד באיגודי העובדים האמריקאים והוריד את הכנסותיהם בצורה דרסטית. גינסבורג הצטרפה לדעת המיעוט בבית המשפט והתנגדה לפסק הדין.

גם בפסק דין מפורסם אחר שלו היבטים חברתיים-כלכליים, שהשפיע בצורה דרמטית על המערכת הפוליטית האמריקאית וחיזק מאוד את יחסי ההון-שלטון במדינה, הצטרפה גינסבורג לדעת המיעוט, והתנגדה לפסיקה. מדובר בפסק דין "סיטיזן יונייטד נגד ועדת הבחירות המרכזית". פסק הדין ביטל חוק שהעביר הסנאטור הרפובליקאי ג'ון מקיין, ואיפשר לתאגידים להתערב ולתרום למערכת הבחירות בצורה כמעט חופשית, זאת בקבלו את הטענה שלתאגידים ישנו חופש ביטוי על פי התיקון הראשון לחוקה.

במשפטים נוספים בנושאים חברתיים-כלכליים שבהם השתתפה, היא תמכה בזכותם של עובדים להחליט האם לקבל תשלום על שעות נוספות שבהן עבדו או לצאת לחופש, התנגדה לפגיעה של בית המשפט ברפורמת הבריאות "אובמהקייר", תמכה בזכותם של מהגרים בלתי חוקיים לקבל פיצוי על פגיעה של מעסיקם בניסיון התאגדות שלהם, התנגדה לביטולן של רגולציות שונות ומשונות בשל "חופש החוזים" ועוד.

בנוסף, חשוב לזכור כי גם לתיקים שמסווגים בדרך כלל כתיקים הנוגעים למעמד האישה ישנם היבטים כלכליים משמעותיים. כך, באחד מחוות דעת המיעוט המפורסמות שכתבה, היא טענה כי עובדת שהופלתה בעבודתה וקיבלה שכר נמוך מזה שקיבלו עובדים מקבילים גברים זכאית לתבוע את מקום עבודתה גם שנים רבות אחרי שהחלה לעבוד שם, וכי ההתיישנות, שאחריה לא ניתן לתבוע, מתחילה להיספר מרגע שקיבלה את משכורתה האחרונה, ולא מרגע קבלתה לעבודה כפי שנכתב ונפסק בחוות דעת הרוב. בחוות דעת המיעוט שכתבה, היא קראה לקונגרס לתקן ולהבהיר את החוק. כך אכן אירע כשהחוק הראשון שעליו חתם נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה היה "חוק השכר ההוגן" שתיקן את העיוות, ונודע גם כחוק "לילי לדבטר", כשמה של העותרת במשפט.

מקרה דומה אחר התרחש בעת ששימשה עוד כעורכת דין באיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, אז ייצגה אדם שתבע את הביטוח הלאומי על כך שהוא לא מקבל קצבאות מסוימות שמקבלות אלמנות מטופלות בילדים אך לא אלמנים מטופלים בילדים. היא ניצחה בתביעה וראתה בכך התחלת הטמעה של התפישה בדבר תפקידם השווה של גברים ונשים בטיפול בילדים ובמשק הבית; תפישה שלה משמעויות חברתיות וכלכליות רבות. 

דיוקנה של רות ביידר גינסבורג על כרזות בצעדת נשים בניו יורק, ינואר 2019
דיוקנה של רות ביידר גינסבורג על כרזות בצעדת נשים בניו יורק, ינואר 2019צילום: Mary Altaffer/אי־פי

שינוי תפקידים מסורתיים

תפישתה בנוגע לחשיבות הפמיניסטית בשינוי תפקידם המסורתי של גברים התעצבה בין השאר בשוודיה, שם שהתה פעמיים לתקופות זמן שונות בשנות ה-60. היא התרשמה מאוד ממעמדן האיתן של נשים במדינה לעומת המתרחש בארה"ב, הזכירה וציטטה רבות את שלמדה וחוותה שם ואף פירסמה בארה"ב את נאומו המלא של אולוף פאלמה, יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית וראש ממשלת שוודיה באותה תקופה, שבו קרא להתמקד בתפקידם של גברים על מנת לקדם את הפמיניזם.

באופן כללי, בין נושאים חברתיים-אזרחיים לנושאים כלכליים ישנה הלימה משמעותית, ולפעילות הענפה של גינסבורג בתחום קידום מעמד הנשים היתה השפעה רבה גם על מצבן הכלכלי של נשים, שבין השאר בזכותה זכאיות כיום לקבל שכר הוגן, מורשות להחזיק בכרטיס אשראי אישי, יכולות להתקבל למוסדות לימוד מקצועיים גבוהים ועוד. 

נראה אם כן שמותה של גינסבורג והחלפתה הצפויה בשופטת השמרנית מאוד, איימי קוני בארט, יקשו על חקיקה משמעותית גם בהיבטים הכלכליים, ועלולים אף להסיג לאחור הישגים שונים שהושגו בתחום זה.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבדתי בתור חוקר מנהל תוכן ודיגיטל בקרן ברל כצנלסון ורפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker