גם שנים אחרי, מגפות משפיעות על מידת האמון של הציבור בממשלה

מחקר חדש בחן את הקשר בין התפרצות מגפות לאמון האזרחים, ומצא כי לצעירים שנחשפו להתפרצות של מגפה במדינתם ישנו סיכוי נמוך יותר מכאלה שלא נחשפו למגפה לתת אמון בממשלה, במנהיגים וביושר הבחירות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זוג בפטרסון, אנגליה
פטרסון, אנגליהצילום: AFP

לאחר שדיוויד קלארק, שר הבריאות של ניו זילנד, הפר פעמיים את הסגר שהוטל במדינה בשל מגפת הקורונה, הוא התפטר מתפקידו ואמר כי הוא "היה אידיוט" וכי "תפקודו פוגע בתגובת הממשלה במאבק". ייתכן שהדוגמה האישית ולקיחת האחריות של ראשי המדינה הם חלק מהסיבה שבגללה אמון האזרחים במדינה עלה בתקופת הסגר, ואתו גם תחושת הפטריוטיזם והביטחון של תושבי האי - כך על פי מחקר מקיף שנערך בניו זילנד והתפרסם באחרונה.

אבל האמת היא שניו זילנד לא לבד, ובמדינות רבות ברחבי העולם נרשמה עלייה משמעותית באמון בממשלה בזמן המגפה. בסקר רחב היקף של מכון אדלמן , שעוסק בחקר האמון כבר שנים רבות, ונערך בקרב נשאלים רבים ברחבי העולם, נמצא כי בין ינואר 2020 לבין מאי 2020 נרשמה קפיצה של כ-10 נקודות אחוז במידת האמון שלהם בממשלה. הקפיצה הזו הפכה את הממשלה, בפעם הראשונה מזה שנים רבות, לגוף שהציבור נותן בו את האמון הרב ביותר מקבוצת התקשורת, העסקים, הארגונים החברתיים והממשלה.

שר הבריאות של ניו זילנד דיוויד קלארק מודיע על התפטרותו
שר הבריאות של ניו זילנד דיוויד קלארק מודיע על התפטרותוצילום: Mark Mitchell/אי־פי

לתופעה הזו של עלייה בתחושות החיוביות כלפי המדינה, הממשלה והפוליטיקאים בשעת חירום, קוראים "אפקט ההתכנסות סביב הדגל". בזמנים כאלה אנשים נוטים לרצות להרגיש חלק ממשהו גדול יותר מהם, לסמוך על גופים חזקים יותר מהם ולחבק גורמים מאחדים. גם בלי להכיר את התיאוריה, כולנו מכירים את התממשותה בשעות מלחמה ומבצעים מיוחדים בישראל. גם בעולם השימוש בתיאוריה נעשה בעיקר לתיאור המתרחש בעיתות מלחמה, אבל נראה שהאפקט מתרחש גם במשברים באחרים בסדר גודל משמעותי, כמו הקורונה.

ואולם, לפחות בכל  הקשור למגפות, נראה שהאפקט הזה נמשך זמן קצר במיוחד. מחקר חדש ומדאיג שנערך על ידי חוקרי הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, והתבסס על סקר גאלופ שנארך לאורך שנים ארוכות בקרב מאות אלפי משתתפים ברחבי העולם, בחן את הקשר בין התפרצות מגפות לאמון האזרחים ב-130 מדינות ברחבי העולם. 

שרת החינוך והמחקר של גרמניה, אניה קרליצ'ק, עוטה מסכת פנים שעליה כתוב: "המדע חשוב", בברלין
שרת החינוך והמחקר של גרמניה, אניה קרליצ'ק, עוטה מסכת פנים שעליה כתוב: "המדע חשוב", בברליןצילום: POOL/רויטרס

המחקר מצא כי לצעירים שנחשפו חשיפה גבוה להתפרצות של מגפה במדינתם בשנים מעצבות תודעה (25-18), ישנו סיכוי נמוך יותר מכאלה שלא נחשפו למגפה לתת אמון בממשלה ב-5.1 נקודות אחוז; סיכוי נמוך יותר ב-6.2 נקודות אחוז לתת אמון במנהיגים; וסיכוי נמוך יותר ב-7.2 נקודות אחוז לתת אמון ביושר הבחירות. ממוצע האמון בשלושת הגורמים האלה הוא 50%-51%, כך שמדובר בהשפעה משמעותית.

מה שמעניין ומדאיג במיוחד הוא שהאפקט הזה נמשך לאורך שנים ארוכות, במקרים מסוימים כמעט שני עשורים. כך, כשבודקים את הירידה ברמת האמון של בני 35-26, כלומר כאלה שנחשפו למגפה בשנים המעצבות שנה עד עשר שנים לפני הבדיקה, מוצאים ירידה של 5.8 נקודות אחוז באמון בממשלה. רק כשבודקים אותה עשר שנים מאוחר יותר, כלומר עשרים שנה לאחר שהנשאלים (גיל חציוני 40.5 שנים) נחשפו למגפה, מוצאים לראשונה עלייה קלה במידת האמון בממשלה, לעומת כאלה שלא נחשפו.

השפעת החשיפה על האמון

ההשפעה על האמון לא שווה בין קהלים שונים. אנשים לא משכילים נוטים לתת אמון נמוך יותר בממשלה, במנהיגים ובבחירות בעקבות מגפה, ובדומה להם גם עירוניים (לעומת כפריים), גברים (לעומת נשים) ותושבי מדינות מפותחות (לעומת תושבי מדינות מתפתחות).

נתון נוסף ומעניין ביותר הוא ההבדל בירידה ברמת האמון לאור תגובת הממשלה. החוקרים בדקו את השפעתה של ממשלה חזקה, כלומר, על פי הגדרתם, כזו שהגיבה מהר למגפה, לעומת השפעתה של ממשלה חלשה, כלומר כזו שהגיבה לאט למגפה. באופן לא מפתיע, הנתונים מלמדים על פער משמעותי בירידה ברמת האמון לרעת הממשלות החלשות, כשגם הירידה גבוהה יותר בכ-3 נקודות אחוז וגם האפקט מתפוגג לאט יותר בכמה שנים.

תיירים במדרגות הספרדיות, רומא
תיירים במדרגות הספרדיות ברומא, איטליהצילום: REMO CASILLI/רויטרס

מעבר להשפעה שיש למגפה על האמון, ישנה גם השפעה משמעותית הפוכה, כלומר מידת האמון משפיעה על ההצלחה בהתמודדות עם המגפה. רמת אמון גבוהה מובילה לרמת ציות גבוהה להנחיות הבריאותיות, ובהתאם לכך גם להתמודדות מוצלחת ומהירה יותר עם המגפה - שבתורה מגבירה את האמון עוד יותר.

שורה ארוכה של מחקרים מהעשורים האחרונים הובילו לכך שאמון כבר מזמן לא נחשב למותרות, אלא למרכיב משמעותי מאוד בבסיסה של כל חברה. מידת האמון נחשבת לנתון שיכול לנבא בהצלחה מגוון רחב מאוד של מדדים כלכליים וחברתיים. מכיוון שכך, בשנים הבאות תהיה לממשלות ברחבי העולם עבודה קשה מאוד בהחזרת האמון שאבד, ושנחוץ כל כך לקיומה של חברה טובה ומתפקדת.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבדתי בתור חוקר מנהל תוכן ודיגיטל בקרן ברל כצנלסון ורפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker