משבר חברתי-כלכלי ענק? משרד האוצר כנראה לא שמע על כך

לא נראה שאת אנשי האוצר, הפוליטיים והמקצועיים, מטרידה יותר מדי השאלה איך נתמודד עם ממדי העוני ואי השוויון שעוד לפני המשבר היו גבוהים, ועכשיו כנראה יעלו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק בירושלים, לאחר היציאה מסגר הקורונה
שוק בירושלים, לאחר היציאה מסגר הקורונה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אמיל סלמן

ארבעה חודשים לתוך משבר הקורונה, והנזקים שלו כבר לא ניתנים להכחשה. מאות אלפי ישראלים מובטלים מעבודה שלא מרצון, עשרות אלפי עצמאים עם עסקים קורסים, ענפים שלמים במשק שנמצאים בסכנת מוות.

למרות זאת, בהודעות לתקשורת שהוציא משרד האוצר לקראת התקציב וחוק ההסדרים כמעט ואין לזה רמז. אפשר למצוא שם הקלה ביבוא מים מינרליים, שינויים בתוכניות התחדשות עירונית, דיגיטציה של השירות לציבור, שינויים באופי התמיכה בחקלאות ועוד שלל רפורמות שנשלפו מהבוידעם. אולי רק ההשקעה בתשתיות יכולה לרמז על כך שאנחנו נמצאים באמצעו של משבר חברתי-כלכלי ענק.

חלק מהרפורמות שפורסמו טובות ונחוצות, אחרות בעייתיות יותר, אבל כמעט אף אחת מהן לא עוסקות באופן ישיר בהר הגעש שמאיים להתפרץ כאן - בישראלים שמקבלים טלפונים מודאגים מהבנק; מאלה שכבר התחילו להעמיד את הבתים שלהם למכירה בלחץ המשכנתא; ובאחרים שנדחקים אט אט אל הרחוב. אם לפני שלושה וארבעה חודשים היה אפשר לתרץ את ההתנהלות העצלה והקפוצה של הממשלה והאוצר בהלם הראשוני ובכך שלא היתה ממשלה, עכשיו גם התירוצים האלה כבר לא רלוונטיים.

המדיניות הקיצונית הזו של ממשלת ישראל ומשרד האוצר בראשה מתבלטת במיוחד על רקע התנהלותן של מדינות המערב האחרות, שנמצאות גם הן במרכזו של משבר הקורונה. ההשקעה הממשלתית של רוב המדינות מגיעה לגבהים חסרי תקדים בניסיונותיהן למנוע את קריסת כלכלותיהן והתמוטטות אזרחיהן.

באיטליה וגרמניה משקיעים סכום השווה יותר מ-45% מהתוצר שלהם בשיקום הכלכלה והאזרחים. בבלגיה, צרפת ובריטניה משקיעים בערך 25% מהתוצר. אפילו בארה"ב משקיעים השקעה דומה לזו שמשקיעים בהולנד, דנמרק וספרד - 15%. ובישראל? פחות מ-10% מהתוצר.

השקעה ממשלתית כוללת

גם כשבודקים את ההשקעה הממשלתית הישירה, כלומר העברת הכספים הישירה מהממשלה לאזרחים, זו שלא כוללת ערבויות, מתן אשראי, דחיית תשלומי מסים וכו', רואים שממשלת ישראל משקיעה פחות ממדינות אחרות, שגם נפגעו מהמשבר פחות ממנה.

מקום לא טוב באמצע

להשקעת החסר הזו מתלווה האיוולת שבשימוש הבלעדי בדמי האבטלה ככלי לתמיכה במובטלים. כבר כשפרץ המשבר התפרסמו כמה ניירות עמדה ותכניות מדיניות שקראו לממשלה ליישם את מה שנהוג לכנות "המודל הגרמני" שמומש, בצורה כזו או אחרת, ברבות ממדינות אירופה. המודל מאפשר למעסיקים לקצץ במשרות העובדים שלהם, כשאת השלמת השכר (החלקית) עושה המדינה. כך נהנים העסקים מעבודה רציפה, העובדים לא מתנתקים ממקום העבודה שלהם, מקבלים עוגן משמעותי, לא נפלטים משוק התעסוקה ומקבלים שכר קרוב לזה שקיבלו קודם.

המחיר של האיחור הגדול בהשקת התכנית הממשלתית, הקמצנות היחסית שלה והביורוקרטיה שהתלוותה אליה, כבד. מאבטלה נמוכה מאוד ("חיכוכית") ערב המשבר, שהיתה גאוותה של הממשלה, הגיעה מדינת ישראל לשיעור האבטלה הגבוה ביותר במערב.

מקום אחרון במערב

גם לפי ההערכות האופטימיות של אנשי האוצר ובנק ישראל, שלא לוקחות בחשבון גל שני, שיעור האבטלה ירד בכ-50% עד סוף השנה, גבוה יותר מרוב מדינות המערב.

למרות זאת, עדיין לא ראינו את תוכניות הענק לשיקום ענף ההכשרות התעסוקתיות כך שיוכל לעמוד במשימה האדירה של החזרת מאות אלפי עובדים לשוק התעסוקה, רבים מהם בעלי כישורי עבודה ירודים או מבוגרים. לא שמענו על הפסקת הייבוש של מערכות הרווחה, שכבר לפני המשבר לא הצליחו לעמוד בעומס ועכשיו נאלצות להתמודד עם עלייה של למעלה מ-60% בפנייה אליהן.

עדיין לא פורסמה אף תוכנית שמסדירה את נושא הלמידה מרחוק ומוחקת פערים, כך שגם אם נצטרך לחזור, ולו באופן חלקי, ללמידה במתכונת זו, לא נשאיר את החלשים ביותר מאחור. לאף אחד לא ברור איך תתמודד מערכת הבריאות עם שיעורי התפוסה שבימי שגרה עומדים על יותר מ-100% בחורף, יחד עם מגפת הקורונה, ותוכניות הענק להשקעה בתשתיות החסרות של המדינה, שיוכלו גם להתניע את המשק ולהעסיק רבים, עדיין לא יצאו לדרך. ובכלל, לא נראה שאת אנשי האוצר, הפוליטיים והמקצועיים, מטרידה יותר מדי השאלה איך נתמודד עם ממדי העוני ואי השוויון שעוד לפני המשבר היו גבוהים, ועכשיו כנראה יעלו.

משבר בסדר גודל כזה מצריך פעולות נחושות ואמיצות שיוכלו לעשות שינוי דרמטי ולקטוע את ההידרדרות שאנחנו רואים מול העיניים. בינתיים נראה שהממשלה והאוצר גוררים רגליים.

אביעד הומינר-רוזנבלום

אביעד הומינר-רוזנבלום | הסוציאל

יועץ מדיניות ותוכן של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבדתי בתור חוקר מנהל תוכן ודיגיטל בקרן ברל כצנלסון ורפרנט בתחומי ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. למדתי כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה. אני מתעניין ביחסים שבין חברה וכלכלה, במדיניות הכלכלית של המדינה ובניסיונות והאתגרים של הסוציאל-דמוקרטיה בארץ ובעולם. התכנים בבלוג משקפים את דעותיי בלבד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker